איך תופרים וולן (כותרת וילון) ?

  • הוסף לסימניות
  • #1
ניסיתי לקחת ראנר ולחבר כל מטר, כמו שפרסמו באחד האשכולות לקישוט הסוכה, וזה לא יוצא יפה בכלל. אני רוצה לתפור עם הוראות ברורות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
בגלל שאני לא נרדמת. אוף.
 

קבצים מצורפים

  • 1.jpg
    KB 15.1 · צפיות: 122
  • 2.jpg
    KB 13.1 · צפיות: 106
  • 3.jpg
    KB 15.7 · צפיות: 102
  • הוסף לסימניות
  • #3
לא אכפת לי כאלו "תפורים" בפוטושופ
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
נכתב ע"י GRN;1083858:
בגלל שאני לא נרדמת. אוף.

בדיוק מאותה סיבה החלטתי לתפור ב1:30 בלילה וולן לסוכה.
אחרי יו"כ שלם של מנוחה...

תודה רבה רבה.
מקוה שאצליח להבין כי זה בגודל פיצפון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
אם את שמה לב זה שלושה קבצים שונים שמשום מה נראים כמו קובץ אחד. בכל קובץ 2 שורות.
יש דרך שהתצוגה תהיה יותר גדולה (זה רק יותר נוח, לא רואים כך יותר פרטים):
לחצן ימני ==> הצג תמונה
לחיצה על CTRL ובו זמנית עם הגלגלת של העכבר כלפי מעלה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

ב"ה

כשהספורט היחיד שלי הוא סיבוב בקניון מזארה ל-H&M.
כשאני לא מוצאת את הארנק, והוא, כמובן, נמצא בתיק, בדיוק במקום שהנחתי אותו.
כשאני מעבירה אשראי ושוכחת לקחת את הכרטיס.
כשאני לא מחכה לשייק ב"רי-בר", כי יש תור ארוך מדי.
כשאני עולה לאוטובוס ואין אפילו מקום לעמוד.
כשאני חוזרת הביתה ונזכרת ששכחתי לקנות גרביים.
כשהדברים שכן קניתי לא מחייכים אליי.
כשהסבלנות שלי נגמרת עוד לפני שהתחילה.
כשאני מדליקה בטעות את המכונה לתכנית של שלוש שעות.
כשאני אוכלת בייגלה בתור מנה ראשונה, עיקרית וגם קינוח.
כשאני מבזבזת את כל הקלוריות של היום על כמה בורקסים.
(וכמובן, כשאני שוב לא מוצאת את הארנק, והוא שוב נמצא, בדיוק שם).
כשהנהג סוגר את הדלת של האוטובוס לפני שהוא בכלל נותן לעלות.
כשאני מוצאת חור בחצאית הכי יפה שלי, ואין לי מושג איך זה קרה.
כשאני נושכת, במקום תפוח, את הלשון.
כשהטעם של הסוכר מוזר.
כשכולם סביבי נראים כאילו עברו מתקפת זבובים.
כשאני מתרגזת, עוד לפני שאני יודעת למה.
כשנגמרת המשחת שיניים, וגם המברשות נעלמו, והחנויות כבר סגורות.
כשהסתימה הזמנית בכיור הופכת לסתימה קבועה.
כשאני מחייכת לעצמי במראה והחיוך יוצא כל כך עקום שזה מפחיד אותי.
כשאני מפחדת לכתוב את המשפט הבא.
כשאפילו הצ'אט לא מצליח להבין את ההומור הדק והעדין שלי.

כשהכול פשוט לא מסתדר הכי טוב שאפשר,
וזה הדבר היחיד שהוא כן טוב.
כשהלב שלי כואב אבל אני לא מצליחה להרגיש אותו.

*מוקדש לכל הלבבות השבורים שמתחפשים להיסח הדעת.
בס"ד

אחרי מספר שנים כמורה נהיגה ועשרות תלמידים ותלמידות שעברו טסטים אני יכול להגיד דבר אחד בוודאות:
ראיתי תלמידים עם כישרון טבעי שנכשלו,
וראיתי תלמידים שהתחילו חלש מאוד – ועברו טסט בצורה יפה ובטוחה.

ההבדל ביניהם כמעט אף פעם לא היה יכולת נהיגה.
ההבדל היה לקיחת אחריות.

תלמיד שכל הזמן מחפש הוראות

תלמידים שבאו לשיעור, עלו לרכב, חגרו חגורה – וחיכו.
חיכו שאגיד מתי לאותת, מתי להאט, מתי לפנות... מחפשים הוראות ולא ביצוע...
גם אחרי 20–25 שיעורים, כל טעות נראית אותו דבר...

לא אמרת לי
לא שמתי לב
חשבתי שאתה תתקן
ועוד הברקות ...

אלו תלמידים שלא באמת נהגו לבד – הם נסעו עם מורה לידם.
וכשאני שואל : מה לדעתך היה לא טוב פה?
התשובה הרבה פעמים היא:

לא יודע… אתה תגיד... ועוד הברקות...

וכשככה נראה הלימוד – הטסט מרגיש כמו קפיצה למים עמוקים בלי מצופים.

לעומתם – התלמיד שאומר: פה טעיתי וכבר בכיכר ,צומת הבאה מתקן מקדם את עצמו בענק להצלחה בטסט וזה בס"ד קורה!

ומצד שני, ישנם תלמידים אחרים..
לא תמיד מבריקים, לא תמיד חלקים, לפעמים אפילו לחוצים.

אבל אחרי פנייה לא טובה הם אומרים..

פה נכנסתי מהר מדי
הייתי צריך להסתכל עוד שמאלה
החלטתי מאוחר וכ"ו

אלה תלמידים שעוצרים רגע, חושבים, שואלים.
לא מחכים שאני אגיד להם הכול – אלא רוצים להבין למה.

אצלם רואים שינוי אמיתי משיעור לשיעור.
הטעות חוזרת פחות. הביטחון גדל.
והטסט? הוא כבר לא מפחיד – הוא פשוט עוד נסיעה של 20 דקות ולוקחים רישיון...

האחריות משנה הכול

כשאני רואה תלמיד/ה שלוקח אחריות, זה מתבטא בהכול:

הוא מגיע לשיעור עם מטרה
הוא יודע להגיד מה קשה לו
הוא לא נעלב מהערה – הוא משתמש בה
הוא מבין שטעות היא חלק מהדרך

וברגע הזה, גם אני כמורה יכול לדחוף אותו קדימה באמת.
לא לסחוב אותו – אלא ללוות.

הטסט לא בודק שלמות – הוא בודק בגרות ,קבלת החלטות בריאה וביצוע סביר ובטוח זה הכול!

הרבה תלמידים חושבים שטסט זה מבחן על לא לטעות.
אבל האמת היא שטסט בודק:

האם אתה שם לב
האם אתה מגיב נכון
האם אתה אחראי על ההחלטות שלך

תלמיד שלוקח אחריות לאורך הדרך:

לא קופא כשטועה
לא מחפש אשמים
יודע לתקן תוך כדי

וזה בדיוק מה שהבוחן מחפש.

משפט שאני אומר לתלמידים

אני אומר ואומר גם פה:
אני יכול ללמד, להסביר, לתקן ולהכווין –
אבל אני לא יכול לקחת אחריות במקומך.

ברגע שתלמיד מבין את זה –
הדרך לרישיון נהיית הרבה יותר קצרה, והרבה יותר נכונה.

לסיום

מי שלוקח אחריות בלימודי נהיגה:

עובר טסט
נוהג טוב יותר
ובעיקר – יוצא לכביש כנהג חושב ובטוח

בהצלחה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה