שיתוף - לביקורת אילו דם קר היה קומיקס

[הגיבן (ת)]

פרק 10​

פריים 1
אופנוע דוהר בכבישים מאובקים, מגף צבאי על הדוושה.

פריים הבא
חוץ-הבסיס. מאוחר בבוקר.
אייל מתעורר לקול מהלומותיו של ארנון על קיטונו.

ארנון
גלבוע! צא במיידי!​

פריים 2
רוכב האופנוע עטוי מעיל רוח שחור, קסדה שחורה, ונוסע במהירות שחייבת להיות מעל למותר בכל אזור שהוא.

פריים הבא
אייל פותח את הדלת חרך קצר, בעיניים טרוטות.

ארנון
אני מקווה שנהנית מהטיול הלילי שלך.​

מאחוריו עומד יאסו, התנצלות מרוחה על פניו.

אייל
בהחלט. הספקתי כמה -

ארנון
(צועק)
נהדר! כי התדרוך כבר -

אייל
(מעיף מבט בשעונו)
- סידורים. למעשה, שדרגתי את החבילה שלנו.​

פריים 3
האופנוען כבר רואה מרחוק את תחנת האוטובוס האפור של הבסיס הצבאי

פריים הבא

אייל
(יוצא בציצית מתנופפת ורגליים יחפות)
בוא, בוא. אתה תמות על זה.​

המפקד נגרר בחוסר אונים אחרי פקודו אל שער הכניסה. שם אליאור הדר נכנס לפריים בתנופה דרמתית שרק גיבורים של סדרת אקשן רשאים לה.

מתחת לקסדה מגיח חיוך זוהר. הוא חובק למחצה את אייל בזרועו הפנויה.

הדר
גלבוע.

אייל
ארנון, תכיר, אליאור הדר, השאלה נדיבה מהמוסד.
(קורץ)
משלוח ישיר מהפיקוד העליון.​

ארנון לא משועשע.

אייל
(מהנהן אל צלקת בסנטרו של אלי)
חדש?

הדר
(חובש משקפי שמש צבעוניות)
מסווג, אחי. אתה יודע איך זה.

אייל
שם עשירייה שזה מהמטבח ההפוך שלך.
(לארנון)
אל תתרשם מהשלומיאל הזה יותר מידי.

הדר
היי, תן לבנאדם לשמור על מוניטין.

ארנון
(מהדס אחריהם, לגמרי מחוץ לעניינים)
אז אתה בפנים או מה?​

שניהם מתעלמים ממנו. הדר סוקר את הבסיס בעין ביקורתית.

הדר
אז מה, איפה הילדים?

אייל
הגעת בדיוק בזמן לתדרוך, נכון ארנון?

הילדים​

 

[פירי]

ציור אחד שווה אלף מילים.

 

[נ. גל]

תנופה דרמתית שרק גיבורים של סדרת אקשן רשאים לה.

העלית חיוך על פניי.

באופן כללי, מעולה. כיף לראות פה תסריט, יצירה מסוג אחר, מלאת צבע וחיים.

 

[ifatrosh]

אייל מצדיע לה בבדיחות מדלת האוטובוס

איבדתי את זה?
מתי נכנס האוטובוס לסיפור? הם היו במעלית ביציאה לחניון, לא?

 

[הגיבן (ת)]

הילדים

איבדתי את זה?
מתי נכנס האוטובוס לסיפור? הם היו במעלית ביציאה לחניון, לא?

וואלה צודק.
פריים 1 - יוצאים מהמעלית.
פריים 2 - עומדים בתחנה, אפרת מדברת.
פריים 3 - אייל בפתח האוטובוס, מצדיע.
פריים אחרון - שוט אסטבלישינג, כזה. מלמעלה. ככה דמיינתי

*תודה לכל השניים וחצי שצחקו, תענוג.

 

[R.E.Y]

צפה בקובץ המצורף 1158639
אמיתי מידי
הקמטים במצח

 

[הגיבן (ת)]

פרק 11​

חוץ - מדבר. בוקר.

כביש מאובק פורס את השממה השטוחה לפיסות אדמדמות. הסעה לבנה שטה עליה, מרימה ענן אביך בדרכה.

לא רחוק מהכביש, מעל לרכס נמוך צצים בראד ואיתו צוות. בראד מצויד ברובה ציד, שון ברובה צלפים. עוד אחד ממושקף אוחז בידיות של מזוודה כבדה. הצוות מתפרס, בראד יורד את הרכס לכיוון ההסעה.

בראד מכוון אל גלגלי הרכב שממשיך בחתירה אטומה אל העתיד שאיננו. בראד לוחץ על ההדק ותרמיל אדום מזנק מהמפלט. גלגלי הרכב קורסים והמנוע הקדמי מעלה אדים.

בראד משחרר צרור נוסף. החלון הקדמי נסדק קשות וההסעה מסתחררת, מעלה ענני אבק.

הנהג מזנק החוצה. הצלף מטפל בו.

אף נפש נוספת לא נעה. ההסעה מונחת כמו צעצוע נטוש על הכביש.

פנים - הסעה. המשך.

בן אזוק אל מוט בקיר התא החשוך, מעיף מבטים טרופים סביב. חבטות בדלת מעקמות אותה. הדלת נפרצת ודמויות אפילות רוחשות באור הבהיר שחודר פנימה. זרוע עבה שולפת את בן המבולבל אל אדמת המדבר.

בראד
ברוך הבא למועדון.

בן
מי אתם?

בראד
אנחנו האנשים שהצילו אותך אותך ממיתה בזריקה סופנית.

בן
ת - תודה?

בראד
(חיוכו זוהר)
העונג כולו שלי.

בן
אבל מי, לכל הרוחות, אתם?

בראד
היינו במקום מאוד דומה לשלך, פעם. אתה בטוח איתנו עכשיו.​

הם עומדים ליד מזוודה ממתכת. אחד האנשים מצמיד תנינים אלקטרוניים אל אזיקון ברגלו של בן.
האזיקון קורס אל האדמה בצפצוף עגום.

בראד
אתה חופשי.​

כולם נערמים בתוך ג'יפ לבן. את דלתה מעטרים סמל פטישים מוצלבים וכתמים חומים דהויים.

בראד
(טופח על גגה)
אתה בא?​

הדלת נטרקת. הג'יפ נוסע לתוך השממה.

 

[נ. גל]

נהדר כתמיד.
אני לא מומחית לקומיקס, אבל השורות האלו:

כביש מאובק פורס את השממה השטוחה לפיסות אדמדמות. הסעה לבנה שטה עליה, מרימה ענן אביך בדרכה.

אף נפש נוספת לא נעה. ההסעה מונחת כמו צעצוע נטוש על הכביש.

נתנו לי תחושה ששייכת יותר לכתיבת פרוזה מאשר לכתיבת קומיקס.

אגב, לא הבנתי למה הכוונה "הסעה". סקולבאס? טנדר?

 

[הגיבן (ת)]

נהדר כתמיד.
אני לא מומחית לקומיקס, אבל השורות האלו:


נתנו לי תחושה ששייכת יותר לכתיבת פרוזה מאשר לכתיבת קומיקס.

לפעמים יש לי יציאות...

אגב, לא הבנתי למה הכוונה "הסעה". סקולבאס? טנדר?

טנדר! זאת המילה שחסרה לי.

 

[ifatrosh]

נהדר כמו תמיד.
התיאור נותן את התמונה, כיף לקרוא

 

[הגיבן (ת)]

פרק 12​

פנים. כיתה. בוקר.
שני ההם מהמודיעין (הרוש הממושקף ואבו נוואס) , ניצבים מאחורי שולחן שרוט עם מכשיר קשר מסורבל. הם שוטחים את תוכניתם, חמושים בסרגל ומסך גדול המציגה מפה מבריקה.

אבו נוואס
(מתקיל את סרגלו במסך)
נחיתה! (טאק) דירת מסתור בשולי מדאיא קרוב לגבול טורקיה. אבל! (טאק) 350 ק"מ דרומה ליעד. כלוחמים לבנוניים נודדים, תוכלו לעשות את המסלול עע--------ד למחוז אידליב. כאן (טאק). תחנת מעבר ב-​

יד מונפת מהחלק האחורי של הכיתה

אלי
סליחה על ההפרעה, סליחה.
(הוא קם ועושה את דרכו הרועשת לקידמת הכיתה)

אלי
באמת, מתנצל. הפלורוצנטים משתקפים לי מול העיניים על הפלטינום הזה.
(הוא מקיש בגסות על השולחן)​

הרוש מעלה את משקפיו על גשר אפו בעוד אבו נוואס משלב זרועות בזעף.

אבו נוואס
מה אתה רוצה?

אלי
מנסה להבין מה קורה פה, כן? אנחנו מגששים את דרכנו לתוך בסיס של המורדים, בלי שום עבודת שטח -

אבו נוואס
אתם -

אלי
- והם יפלו לתוך זרועותינו בצווחות אושר ו"הבה נגילה". וכל כך למה? בגלל ערימה מעופשת של נשקים מוחרמים מהחמאס.

אבו נוואס
אתם -

אלי
וזה עוד משהו! למה שלא יקחו את הסחורה ויפטרו מאיתנו?

אבו נוואס
אתה! -

אלי
(נשען קדימה)
אימא שלך לא לימדה אותך שלא באים למו"מ מעמדת נחיתות?​

אייל צופה בהצגה מהקיר האחורי של הכיתה, רמז לחיוך על שפתיו.

הרוש
אנחנו נחפה עליכם מפה.

אלי
(מחליף מבטים עם אייל)
את זה אני חייב לשמוע.

הרוש
אבו מוחמד א-רחמן הוא האב הרוחני של התנועה באזור. אחרי הארוע האחרון ברעם, הוא נודד מבית מסתור אחד לשני, מתחבא אפילו מקרוביו. לאיש אין קשר ישיר איתו.

אייל
(מזדקף בלהיטות)
מלבדנו?

הרוש
מלבד באשר. אבל יש לנו א-רחמן בכיס.

אלי
אתה צוחק.

הרוש
מובן שאני צוחק!
(מלטף את המכשיר שעל גבי השולחן)
הדבר הזה ימלא את מקומו של א-רחמן לכל דבר ועניין.
רותם ישתול סים שלנו למכשיר של באשר. כל שיחה שלו תיורט הישר לפה. ואז -

(מפעיל את המכשיר)
“קקחחח…יש לנו שיגור."​

הילדים צוחקים.

אבו נוואס
אבל זה -
(מכבה את המכשיר בהתזת מתג)
- רק גיבוי. עוד לפני שתגיעו בכלל למו"מ, ממתין לכם מסלול ארוך דרך מחוזים עוינים. זה זמן לעבודת שטח, אבל גם פנאי להיחשף. אתם צריכים למכור את הזהות שלכם כאילו אין מחר. יהיה לכם את הנשק, והלוק לגבות אתכם.

אייל
(מתעורר מקפאונו)
והתקציב.

הרוש
(מגלגל עיניים)
איזה תקציב יש למורדים לבנוניים?

אייל
(מחייך)
אבל אנחנו לא. ואנחנו צריכים את האשראי השחור של משרד ראש הממשלה, יש?​

בפינה בה הוא התכנס מתחילת התדרוך, ארנון לא נראה מאושר.

לא המייבין הכי גדול בתדרוכים צבאיים. תציעו לי איך לשפר את השפה והדיאלוג, אשמח לכל הערה!

 

[נ. גל]

הרוש

הראש?

 

[פירי]

מנסה להבין מה קורה פה, כן? אנחנו מגששים את דרכנו לתוך בסיס של החמאס, בלי שום עבודת שטח -

אבו נוואס
אתם -

אלי
- והם יפלו לתוך זרועותינו בצווחות אושר ו"הבה נגילה". וכל כך למה? בגלל ערימה מעופשת של נשקים מוחרמים מחיזבאללה.

לא הפוך?

 

[הגיבן (ת)]

לא הפוך?

טנקס!

הראש?

הָרוּּש. כמו אסף הרוש.

 

[לוטם]

@הגיבן (ת)
מהמם! כמו תמיד, עוקבת מההתחלה ומחכה כל פעם לפרק הבא.
שאפו!

 

[הגיבן (ת)]

פרק 13 - א. הכנות.​

פנים. מבנה שדה תעופה.

תג (כלו' ריבוע אקספוזיציה)
UTC‎+03:00
06:05​

טל סלע לבוש חולצה הוואית זועקת, סוחב תיק הִיפִּים רקום. אליו מצטרף היפי גבוה שגורף אותו אליו בזרוע חמה. הם בבירור מלהגים בקולי קולות, אם כי איננו שומעים את דבריהם.

ברקע, שני אנשי עסקים קמים משולחן קפה ועוקבים אחרי צעדיהם.

חוץ. בחניון תת קרקעי. מעט מאוחר יותר.

שני אנשי העסקים השילו את החליפות שלהם ומחזיקים בהם ברישול. ההיפים עומדים לידם.
איש שחום בעל זקן משמעותי, ראשו מכוסה בקסקט, עטוי בחליפה רופפת, ניצב ליד תיקים כבדים.

איש
הציוד.​

בזמן שהתיירים מעמיסים את התיקים על הרכב ברקע, האיש מרים כמה שקיות נייר.

איש
ומשלוח אישי בשבילך.
(הוא מגחך לעבר ההיפי הגבוה)​

ההיפי - אייל - לוחץ את ידו בחום, על רקע מבטו המופתע של איש העסקים - רותם.

אייל
תודה ר' שְֹמו'ל. לא אשכח לך את זה.

שמול
(מחייך)
לא רוצה לראות אותך יותר לעולם.

אייל
(מציג לראווה חישוק עם מפתחות ושלט)
האחרים יחברו אלינו בצומת. יצאנו?​

דלתות נטרקות. הג'יפ יוצא מפתח המבנה החשוך אל אור שמש בוהקת שמוחקת את החוץ.

אני חושבת שבקומיקס טיפוסי אין מקום לפסקי מעבר כאלה, אבל אני אוהבת אותם, ואני מקווה שבמוצר סופי אפשר איכשהו להכניס משהו כזה. לא סגורה על זה.

 

[פירי]

הלוואי שתוציאי קומיקס והלוואי שהוא יהיה סיפור אחר.
הייתי רוצה חוץ מקומיקס גם ספר מחזה, כמו שאת כותבת כאן.

בגלל האשכול הזה קראתי את הספר דם קר. אני מבינה שאת עושה שימוש חופשי בשם של הספר? לא מזהה פה אנשים ואירועים.

 

[הגיבן (ת)]

הלוואי שתוציאי קומיקס והלוואי שהוא יהיה סיפור אחר.

הלוואי. קשה לעשות את כל החלק של ה.. עבודה.

בגלל האשכול הזה קראתי את הספר דם קר. אני מבינה שאת עושה שימוש חופשי בשם של הספר? לא מזהה פה אנשים ואירועים.

קודם כל, אני ממש שמחה שקראת את הספר בגללי. שיניתי המון דברים, זה נכון. אבל רק כדי לשרת את רוח העלילה המקורית. יש לי יתרון אדיר שאני יודעת את הסוף, אני יודעת מה כל דמות באמת רוצה. שיניתי פרטים כדי להגיע לסוף הזה ביותר ביעילות.

כאן ארנון ואורי שבתאי מייצגים את הממסד כולו. בעלילה המקורית יש דמויות אחרות מהממשלה שמפעילות בסתר את האירועים. צמצמתי נכסים.

הילדים: שיניתי את השמות כדי לאפיין אותם בצורה ייחודית יותר. גל, גיא, טל, סל, קל... זה מדי דומה. אני משתמשת גם בשמות משפחה כי זה יותר תואם מציאות. (חבל שלא חשבתי על זה כשכתבתי את ארנון).

בראד והפרופסור תואמים לעלילה. רק הדגשתי יותר את הזדוניות של הפרופסור וצמצמתי את סיפור הרקע שלו. הוא לא-יוצלח חמדן שעושה כל דבר בלתי מוסרי בשביל כסף וכבוד. זה מה שהיה בסיפור המקורי, אז זה מה שהצגתי.

התוכנית של היחידה נשארה אותו דבר: לסכל מטרה בסוריה, אבל המטרה צומצמה לאדם יחיד. שיניתי טיפה את תוכנית הפעולה כדי ש -
א- זה יקדם יותר המטרה הנסתרת של הממסד.
ב - אייל יחשוב שזה בר ביצוע.
ג - מה שקורה בסוף עם התוכנית (ספוילר - זה לא עובד כמובן) - יקרה יותר מהר. וגם יהיה מחובר בקשר חזק יותר לעבר של אייל.

וזהו בגדול. גם הוספתי לאפרת דברים לעשות כי, ובכן, מגיע לה.

 

[פירי]

הלוואי. קשה לעשות את כל החלק של ה.. עבודה.

קודם כל, אני ממש שמחה שקראת את הספר בגללי. שיניתי המון דברים, זה נכון. אבל רק כדי לשרת את רוח העלילה המקורית. יש לי יתרון אדיר שאני יודעת את הסוף, אני יודעת מה כל דמות באמת רוצה. שיניתי פרטים כדי להגיע לסוף הזה ביותר ביעילות.

כאן ארנון ואורי שבתאי מייצגים את הממסד כולו. בעלילה המקורית יש דמויות אחרות מהממשלה שמפעילות בסתר את האירועים. צמצמתי נכסים.

הילדים: שיניתי את השמות כדי לאפיין אותם בצורה ייחודית יותר. גל, גיא, טל, סל, קל... זה מדי דומה. אני משתמשת גם בשמות משפחה כי זה יותר תואם מציאות. (חבל שלא חשבתי על זה כשכתבתי את ארנון).

בראד והפרופסור תואמים לעלילה. רק הדגשתי יותר את הזדוניות של הפרופסור וצמצמתי את סיפור הרקע שלו. הוא לא-יוצלח חמדן שעושה כל דבר בלתי מוסרי בשביל כסף וכבוד. זה מה שהיה בסיפור המקורי, אז זה מה שהצגתי.

התוכנית של היחידה נשארה אותו דבר: לסכל מטרה בסוריה, אבל המטרה צומצמה לאדם יחיד. שיניתי טיפה את תוכנית הפעולה כדי ש -
א- זה יקדם יותר המטרה הנסתרת של הממסד.
ב - אייל יחשוב שזה בר ביצוע.
ג - מה שקורה בסוף עם התוכנית (ספוילר - זה לא עובד כמובן) - יקרה יותר מהר. וגם יהיה מחובר בקשר חזק יותר לעבר של אייל.

וזהו בגדול. גם הוספתי לאפרת דברים לעשות כי, ובכן, מגיע לה.

יוצא דופן. תודה שכתבת.
לא קראתי את הספר יותר מפעם אחת, ככה שאני מתקשה לעקוב מה השינויים בדיוק ולמה את משנה. אסתפק בלהנות כמו שזה.

אם את מוציאה קומיקס זה דווקא מהז'אנר הזה?
כמה עמודים קומיקס כזה יכיל?

 

[הגיבן (ת)]

אם את מוציאה קומיקס זה דווקא מהז'אנר הזה?

מן הסתם שיהיה דם.

כמה עמודים קומיקס כזה יכיל?

אינסוף חלקים בני 32 עמודים כל אחד.