אימון בלי קו

הירשם עכשיו!
  • הוסף לסימניות
  • #1
רק לר' מוטי מותר??

אני מכור לחלוטין לטכניקה. עולם שלם של אפשרויות!
יצא קצת קריפי...
אתגר! - אם היתה בועת מחשבה מעל הראש שלו, מה היה כתוב שם? מה הוא חושב?
מה אומרים?
 

קבצים מצורפים

  • g 2.jpg
    KB 98.4 · צפיות: 25
  • הוסף לסימניות
  • #2
סגנון חדש ונחמד!

מה שכן, יש לו הבעה מוזרה בעיניים (קצת ת. דאון כזה...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
נכתב ע"י אבימי;1653145:
אני מכור לחלוטין לטכניקה. עולם שלם של אפשרויות!
מה אומרים?
לחצ/י כדי להרחיב...
סגנון כלבבי, אני לא מכורה לסגנון, אני 'גרוּפית' שלו,
מציירת תמיד ללא קו ולפעמים ישר עם צבע ללא סקיצה.
נכתב ע"י אבימי;1653145:
אתגר! - אם היתה בועת מחשבה מעל הראש שלו, מה היה כתוב שם? מה הוא חושב?
מה אומרים?
לחצ/י כדי להרחיב...
 

קבצים מצורפים

  • מתי פורים.jpg
    KB 101.9 · צפיות: 24
  • הוסף לסימניות
  • #5
נכתב ע"י אבימי;1653145:
אתגר! - אם היתה בועת מחשבה מעל הראש שלו, מה היה כתוב שם? מה הוא חושב?
מה אומרים?
לחצ/י כדי להרחיב...

אני נענה לאתגר של אבימי, כתוב בבועה:

"נראה לכם שזה האף האמיתי שלי? זה מודבק! ואם תתקרבו, אני אגלה לכם שגם האזנים שלי זה מודבק. והנקודות הצבעוניות, שיש בצד ימין של הציור? הכל מודבק!!"
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
פעלולן בקיטנת ילדים:
 

קבצים מצורפים

  • g 2.png
    KB 106.6 · צפיות: 20
  • הוסף לסימניות
  • #7
ליצן רפואי?
גם לו כמו לפיראט שלך יש משהו אחר בפנים ,טוב כזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
"אני הולך להצחיק אותו " ??? [מסופק אם יצליח]
מקסים
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
נראה שאיזה ילד חסר טקט אמר לו: "אתה בכלל לא מצחיקקק!" :p
וההוא עשה פרצופ של: רצינייייייי?!
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
מה אתה מנסה לומר לי? שיש לי משהו על האף? פחחח!
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
"יופי! עכשיו בטוח אין סיכוי שמשהו יכיר אותי! כל הכבוד לי - אני גאון, אא!?"
(פשוט ההבעה שלו כל כך משדרת שהוא מרוצה מעצמו שלא התאפקתי מלכתוב משפט האחרון:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
דוקא לא.

אני חושבת שהוא רק בא סתם כך ואמר:
"הי, בוי."
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
תעשו טובה, שימו לב שאני פה
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
מול המראה:
'מה זה החצ'קון הזה עכשיו'?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
עליך להתחבר או להירשם כדי להשיב כאן.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

    • שאלה
    6
    • prog
    בטחוני פיקוד העורף: צפי לשיגורים למרכז והדרום
  • prog //
    • דובר צהל מזהיר הערב יש צפי לשיגורים לעבר מרכז ודרום הארץ
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    prog
    prog
    יש להשמע להנחיות פיקוד העורף
    • שאלה
    27
    • prog
    בטחוני אירוע בטחוני בבני ברק
  • prog //
    • נפל טיל ברחוב אביי ורבא. יש הרס רב
    8 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    prog
    prog
    יש נפילות נוספות גם בפתח תקווה

    אשכולות דומים

  • 1
    • י
    שיתוף רעיונות לאתגרים בקהילת מאיירים
  • ישראל (שרוליק) //

    • לכל מאן דבעי!​


    להלן רשימת רעיונות ליצירת האתגר הבא.​

    אתם מוזמנים לבחור את הרעיון המנצח ולהתקדם איתו.​

    (לצורך יצירת הרשימה נעזרתי בבינה מלאכותית).​

    ​


    1. הצצה לעולם מקביל​


    בחר סיטואציה פשוטה מהיום־יום — חדר כיתה, תחנת רכבת, מקלחת בבית — ודמיין את אותו המקום בעולם שבו חוק אחד בסיסי משתנה: כוח הכבידה הפוך, בעלי חיים הם הדוברים, הזמן נע אחורה. איך זה נראה? כיצד האנשים מגיבים? ציור כזה מאפשר לפרוץ את גבולות ההיגיון ולחגוג דמיון חופשי דרך מציאות שנראית מוכרת – אך במהותה זרה.







    2. שני עולמות באותה תמונה​


    צייר קומפוזיציה המחולקת לשניים: צד אחד מייצג את מה שרואים כלפי חוץ — מציאות, חיוך, סדר. הצד השני משקף עולם פנימי, רגש, חלום, טראומה או פנטזיה. שני החלקים מצוירים זהים בקווים הכלליים, אך שונים ברוחם ובפירושם. החיבור ביניהם יוצר עומק רגשי וחשיפה של השכבה שמאחורי המסכה.







    3. הציור מתחיל – ואתה מסיים​


    התחל מצורת פתיחה לא גמורה – כתם צבע, קו אקראי או חצי דמות – והמשך ממנו ביצירה שלמה. אתגר זה מאלץ את המוח לדלות דימויים מתוך כאוס, לפתח אינטואיציה חזותית ולשלב קונספט עם צורה. זו דרך לפתח יצירתיות אמיתית: להתחיל ממשהו שאינו שלך – ולהפוך אותו לשלך.







    4. הכול בקו אחד​


    צייר את כל היצירה מקו רציף אחד – מבלי להרים את היד כלל. אתגר טכני מובהק, אך גם תודעתי: כיצד יוצרים תנועה, משקל, הבעה ודימוי – מבלי "לחתוך" את הזרימה? עבודות כאלה מלמדות על קשר בין שליטה לקלילות, ועל יכולת לחשוב ציורית דרך קו.







    5. ריאליזם פוגש סוריאליזם​


    בחר אובייקט אחד בלבד – ריאליסטי לגמרי (כף יד, תפוח, דמות) – והצב אותו בתוך סצנה הזויה, חסרת היגיון או חלומית. הקונטרסט בין השפה האמינה לבין התפאורה הלא רציונלית יוצר אפקט דרמטי, טעון ולעיתים קרובות עמוק יותר מכל ריאליזם "רגיל".







    6. סיפור של רגע אחד​


    צייר רגע בודד – ללא הקדמה וללא סוף – שממנו אפשר לחוש את כל הסיפור שמאחוריו. נקודת שיא דרמטית, מבט טעון, פרט שנפל – זה יכול להיות כל דבר. המטרה: לגרום לצופה להבין שיש פה "לפני ואחרי", ולהשלים בעצמו את הנרטיב שלא סופר.







    7. אובדן ושלמות​


    בנה קומפוזיציה עם ניגוד צורני ברור: צד אחד שלם, נקי, מסודר – והצד השני חסר, שבור או לא גמור. אל תמסגר את זה כסבל או הרס, אלא כהבעה של קיום דו־משמעי. האם החוסר הוא אובדן, או פשוט חלק מהצורה? כל יוצר יענה אחרת – וזה כל היופי.







    8. עיני הילד​


    צייר סצנה מוכרת מנקודת מבטו של ילד קטן – גובה נמוך, קנה מידה מעוות, סדרי עדיפויות שונים: חפצים רגילים עשויים להיראות ענקיים או מאיימים, ואילו דברים "חשובים" למבוגרים כלל אינם נוכחים. אתגר מרתק בתפיסה מרחבית ורגשית.







    9. האובייקט רואה אותך​


    בחר חפץ יומיומי – ונסה לדמיין את נקודת המבט שלו. מה רואה ספל הקפה שלך? מה מרגיש החלון בלילה? אתגר אמנותי־פילוסופי שמחייב כניסה לנעליים של "הדומם", תוך ניסיון להעביר רגש דרך תודעה שאינה אנושית.







    10. רגע לפני הפגיעה​


    צייר את השבר שנייה לפני שהוא מתרחש. כדור רגע לפני שהוא שובר חלון, כוס נופלת באוויר, מבט של אדם רגע לפני שהאמת מתגלה. ציור כזה יוצר מתח מיידי, תחושת זמן מתוח, ודרמה חזקה – בלי להזדקק לאקשן ממשי.







    11. השתקפות בלבד​


    בנה ציור שבו כל המידע החזותי מופיע אך ורק דרך השתקפות: מראה, שלולית, מסך. המציאות עצמה חסרה – אנחנו רואים רק את ההשתקפות שלה. אתגר צורני־קומפוזיציוני מרתק, ומרחב לפרשנות על מה אמיתי ומה עיוות.







    12. פרספקטיבה בלתי אפשרית​


    צייר סצנה שמבוססת על חוקי פרספקטיבה שנראים נכונים – אבל אינם אפשריים. מדרגות שמתכנסות למקום לא קיים, חלל שבתוכו מתקיים פרדוקס. אתגר מורכב טכנית, אך עם פוטנציאל אמנותי מסעיר ביותר.







    13. מנקודת מבטו של חיידק​


    צייר מהגובה הנמוך ביותר האפשרי – פנים מגוף, רצפה, שולחן – כפי שהיה נראה בעיני יצור זעיר. עיוותי קנה מידה, טקסטורות מוגזמות ותחושת התפעמות או אימה מפרטים קטנים – אלה הכלים שלך.







    14. המבט מתוך הכלי​


    בחר אובייקט חלול – בקבוק, סיר, פה – וצייר את הסצנה מבחוץ כפי שהיא נראית מבפנים. זווית מבט יוצאת דופן שמאלצת אותך להפוך כל קונספט על הראש – ולגלות סידור חדש לחלוטין של המציאות.







    15. צייר כאילו אתה עף​


    בנה קומפוזיציה "מלמעלה" – דרך עיני ציפור, רחפן או מלאך. הכל נראה מרוחק, קטן, מתוכנן – או דווקא כאוטי. מבט עילי משנה את היררכיית הדברים בציור, ומביא איתו תחושת ריחוף, בדידות או שליטה.







    16. המראה מבפנים​


    צייר סצנה שמביטה החוצה מתוך מקום סגור – מתוך גוף, מתוך חדר פנימי, מתוך מנגנון מכני. זו לא רק זווית צילום – זו עמדה נפשית: איך העולם נראה מבפנים, כשאתה לא חלק ממנו, אלא מתבונן עליו דרך דופן.







    17. החפץ שהוא השאיר​


    צייר חפץ יחיד, שאינו מסופר או מוסבר, אך ברור כי יש לו מטען רגשי: כובע ישן, מברג, שעון, פתק. הוא מונח שם לבד – אך כל הסיפור טמון בו. דרך היעדר האדם – מתהווה הנוכחות.







    18. שיחה ללא קול​


    צייר קומפוזיציה שיש בה ניסיון לתקשר – אבל בלי קול: שפת גוף של שניים שאינם מביטים זה בזה, יד שמושטת אך לא מתקבלת, טלפון כבוי. ציור שמאיר את הריק דווקא בניסיון למלא אותו.







    19. עוקב מרחוק​


    הצג דמות אחת בפעולה (ילד משחק, אדם אוכל) – ובקצה התמונה, מופיעה צללית של דמות אחרת, שמביטה מהצללים, מעבר לגדר, מתוך רכב. אין מגע. יש רק נוכחות אילמת שמסרבת להיעלם.







    20. משהו שחסר בשרטוט​


    צייר סצנה מושקעת, הרמונית ומפורטת – אך בה חסרה חתיכה ברורה, כמו אובייקט שנחתך, דמות שנמחקה, או פרט חסר שצורח מתוך השקט. לא להשלים אותו – להפוך אותו לגורם המרכזי.







    21. מכתב שלא נשלח​


    צייר מכתב חצי כתוב – אולי משורבט, אולי קרוע, אולי ריק. מכתב שיש בו פתיחה אך לא סיום, מילים עם קו מחיקה, ניסיונות התחלה. כל הטעון הרגשי נמצא במה שלא נכתב.







    22. רק משטחים – בלי קווים​


    צייר ללא שימוש בקווים כלל – רק כתמי צבע, צל, אור וטקסטורה. אתגר אמנותי שמחייב אותך לבטא צורה בלי מתאר, לבנות נפח דרך תדרים צבעוניים בלבד.







    23. מונו-מודע​


    בחר צבע אחד בלבד – וגווניו בלבד – וצייר בו סצנה שלמה. בלי קונטרסט צבעוני, בלי הפניות לבריחה. רק עומק, קצב, טקסטורה ואור בתוך מגבלה צבעונית אחת.







    24. שקט והפרעה​


    בנה ציור שלם, עדין, הרמוני ושלו – ושתול בתוכו פרט צורם, צורח, לא במקום. משהו שמזעזע קלות את הסצנה מבלי להרוס אותה. זו ההפרעה שמחדדת את השקט.







    25. המרחק כעיקרון​


    המרחק בין פרטים, בין כתמים, בין צבעים – הוא המרכז הקומפוזיציוני. צייר סצנה שבה דווקא הרווחים הם אלה שמובילים את העין, יוצרים משמעות, בונים קצב.







    26. הפינה כאמצע​


    מקם את הדימוי המרכזי שלך באחת מפינות הקנבס – לא באמצע, לא במרכז. תן לקומפוזיציה להסתובב סביב שולי הפריים – ובדוק כיצד זה משפיע על המתח והאיזון של העבודה.







    27. כל מה שאסור​


    בחר כלל אמנותי "קדוש" – איזון, ריכוז, צבעים משלימים, מיקום במרכז – ושבור אותו לגמרי. תבדוק אם מתוך ההפרה נולדת משמעות חדשה. זהו תרגול של חופש תחת מסורת.
    • וואו!
    • תודה
    Reactions: חנה סלמה ו-שמעון שפירא2 //
    0 תגובות
  • 45
    • לירז קנימח
    שיתוף - לביקורת תסגור.את.הדלת.
  • לירז קנימח //
    • הכתוב מדבר על נשים וגברים כאחד D:

    תסגור.את.הדלת.
    מכירים את זה שיוצא לכם להעיר למישהו והוא פשוט לא מיישם?
    ואמרתם שוב ושוב.
    לא פעם.
    לא פעמיים
    ולא גלידה אחת או שתיים.
    אולי סניף שלם יספיק.
    אולי אפילו לא.
    וכמה כבר אפשר להגיד?
    בזמן האחרון היה לי מקרה
    שקניתי לעצמי משהו טעים
    ולאחר שבשטח ציבורי הוא כמעט נגמר
    החלטתי להחזיר אותו לשטח שלי בטאבו.
    לא צריך להגזים ולהחביא
    פשוט לשים בטריטוריה המוגדרת.
    ואז יום אחד אני באה לקחת מהמשהו הטעים
    שנשאר באותו מקום ב ד י ו ק .
    באותה פוזה אפילו.
    משום מה הוא הוריד במשקל
    לא יכול להיות.
    הקופסא ריקה.
    מישהו אכל את הטעים שלי.
    ולא רק שלא טרח לזרוק את הקופסא
    אלא החליט להשאיר אותה עומדת על כנה כדי לתעתע
    אולי כדי לתת לי עוד תקווה קטנה
    לא יודעת מה חשב ה"גנב"
    העצבים זרמו לי בכל הורידים
    וקול שופר המבשר את בוא המלחמה נשמע:

    "את יודעת שהוא עובר תקופה קשה"
    - לא איכפת לי זה לא תירוץ!

    "זה לא בכוונה"
    - החטיף לא קפץ לפה שלו בטעות!
    וחוץ מזה - למה לא לשאול? לבקש?

    "אולי הוא התבייש או פחד ממך"
    - לא זכור לי שנשכתי מישהו מאז המעון וגם זה בספק.

    "אבל אולי גם את לפעמים לוקחת משהו בלי לבקש"
    -לא לוקחת משהו שאי אפשר להחזיר!

    "אפשר להחזיר!"
    - אני לא אבקש ועכשיו רציתי ואין לי!

    "ואם הוא היה חטוף?"
    -

    כאן עלתה בי מחשבה
    אם הוא היה חטוף?
    היית דנה לכף זכות.
    למה? כי הוא סובל.
    גם ה"גנב" שאותו אני מכירה סובל.
    וכנראה היה זקוק למשהו שימתיק לו.
    לא צריך להגיע לרמת סבל של חטוף בשביל לוותר.
    כי לפעמים לפני שהמוח חושב היד פועלת..
    לא.
    כאן הוא חשב. וידע. ועשה.
    אז מה עוד נשאר?

    כאן נזכרתי במקרה שקרה גם הוא בתקופה האחרונה.
    "למה אתם לא סוגרים את הדלת עד הסוף?? נכנסים זבובים!!"
    כל פעם הדלת נשארת פתוחה ''קצת'' ואז נכנסים זבוב וצריך להלחם להוציא אותו.
    איזה אסון.
    כמה באמת אפשר להעיר על לסגור את הדלת?
    כמה אפשר לסגור אחריכם כל פעם מחדש??
    תסגור את הדלת.
    אל תטפטף.
    תנקה אחריך.
    שים את הבגד בתוך סל הכביסה ולא בחוץ. (מוכנה שיצוץ לו חצי שרוול.)
    למה זה זרוק על הרצפה ולא בתוך הארון??
    למה שוב אכלת מתוך הסיר והחזרת את הכף??
    למה שוב אכלת הכל לבד כשיש עוד אנשים בבית??
    מה הבעיה להתחשב??
    כמה. אפשר. להעיר. כמההה?

    ואז.
    בחסדי השם עלתה בי מחשבה.
    פניתי לזה שהעיר על למה את הדלת לא סוגרים.
    אבל גם אתה לא סוגר את הדלת ונכנסים זבובים?
    -אני? מה פתאום אני תמיד סוגר!
    כן אתה גם לא סוגר את הדלת.
    כ-ו-ל-נ-ו לא סוגרים את הדלת.
    שאלת כמה אפשר להעיר לבן אדם שיעשה מה שמבקשים ממנו?
    כמה פעמים בורא עולם מבקש מאיתנו 'תסגרו את הדלת' ואנחנו לא סוגרים?
    כמה פעמים הוא בכבודו ובעצמו צריך 'לקום' לסגור את הדלת שאנחנו השארנו פתוחה?
    למה? למה אנחנו לא סוגרים??
    יכנסו זבובים! מרעין בישין! צועק לנו אבא.
    גם אם זה פתח קטן!
    "לפתח חטאת רובץ"
    לפחות תסגרו את הרשת!
    תאמינו לי.
    מספיק זבוב מרדן אחד שיכנס ויטייל לו בהנאה בכל הבית בשביל לטמטם משפחה שלמה.
    ועדיין.
    אנחנו לא סוגרים את הדלת.
    והלוואי וזו באמת היתה רק דלת.
    אבל לא.
    יש יותר מזה.
    לשון הרע. שמירת עיניים. קפדה. רכילות. גזל. קנאה. כעס. ברכה ללא כוונה.
    כמה כבר אבא שבשמיים יכול לבקש מאיתנו?

    אז ה' ברחמיו ריחם עליי והזכיר לי את זה.
    בשביל לדון את אותו 'גנב' לכף זכות.
    ולזכות לרגע אחד קטן של 'ארך אפיים'
    מאז.
    כל פעם שאני רואה שמישהו שוב לא ''סגר את הדלת''
    אני משתדלת להזכיר לעצמי כמה דלתות פתוחות אני השארתי.
    וכמה ה' בכבודו ובעצמו סוגר אותן.
    ואומר לנו שוב. ושוב. ושוב.
    בניי.
    אהוביי.
    בבקשה.
    תסגרו את הדלת.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: אוראל סולטן, נתנאל היוצר, rachelita ועוד 8 משתמשים11 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ד
    דודה
    @לירז קנימח , וואו. תובנה מיוחדת כתובה בצורה אומנותית!
    הצטרפות לקהילת מאיירים
    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים
    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה