דרוש מידע איפה אתם מחפשים עבודה?

הירשם עכשיו!
  • הוסף לסימניות
  • #1
אני מגייסת עובדים
מעניין אותי איפה בעיקר אנשים מחפשים
מקומונים?
עיתונים יומיים?
אתרי חיפוש עבודה? אם כן, אתר חרדי כמו גלאט גובס או כללי?
אודה לכל תגובה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
אני יודעת שיש הרבה שבגלאט גובס,
אני גם נעזרתי בהם פעם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
השאלה איזה סגנון עובדים מחפשים ולאיזה תחום.
החל ממקומונים, יתד נאמן וכו
ואתרים: פרוג, גלאטס גובס ועוד
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
מאד מאד תלוי איזה עובדים את מחפשת, וכמה כח אדם יש לך לטפל בגיוס.
(משרה שפורסמה בעיתון/אתר דרושים יכולה להביא לך מאות פניות, שתצטרכי גיוס נוסף של מזכירה רק כדי לטפל בכמויות)

אם זה משרה שיש לה ביקוש, לא הייתי מוציא לה גיוס בעיתון מיד,
קודם הייתי בודק מול שאר העובדים בחברה אם יש להם מועמדים/חברים שיתאימו-הם הרי יודעים הכי טוב מה מתאים ומי יתאים לאווירה.
אם לא הביא תוצאות, הייתי פונה למעגל חברים/משפחה קרובים אלי אם יש להם רעיונות בשבילי.

אם זה משרה מקצועית, הייתי פונה למקומות/קבוצות שלמדו את זה, או פרסום בקבוצות וואצאפ ייעודיות.

בכל מקרה, אני בתחום
אשמח לסייע
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
תודה לכל העונים
אני מפרסמת במקומונים באיזור המבוקש
ואין הרבה פניות
פרסמתי באתר כללי-ורוב הפונים לא מתאימים (מעדיפה חרדים)
מצד שני-פרסמתי פעם בגלאט גובס וקבלתי פניות מאיזורים מרוחקים ולא קשורים...
לכן חשבתי לבדוק
מתוך האתרים הכלליים- מי הכי מוכר?
אולג'ובס
ג'וב מאסטר
אחר?
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
נכתב ע"י עפולה:
תודה לכל העונים
אני מפרסמת במקומונים באיזור המבוקש
ואין הרבה פניות
פרסמתי באתר כללי-ורוב הפונים לא מתאימים (מעדיפה חרדים)
מצד שני-פרסמתי פעם בגלאט גובס וקבלתי פניות מאיזורים מרוחקים ולא קשורים...
לכן חשבתי לבדוק
מתוך האתרים הכלליים- מי הכי מוכר?
אולג'ובס
ג'וב מאסטר
אחר?
לחצ/י כדי להרחיב...
איזה עבודה יש לך להציע?
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
אם זה משרה בתחום חינוכי - בשתיל
אחר, אני בעבר פרסמתי בקרן קמ"ח הביא לי המון פניות, כנ"ל כאן בלוח של פרוג, היום גם בציבור החרדי יש הרבה מודעות ופתיחות לחיפוש עבודה דרך האינטרנט לכן הייתי מפרסמת גם באתרים עם הוספת משפט כמו המשרה מיועדת לבוגרות בית יעקב (רק להם מותר לכתוב מיועדת לבוגרות שירות לאומי??)
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
קריירה.
אני השתמשתי בהם. לא שמצאתי דרכם עבודה--
אבל יש להם עשרות משרות והן מיועדות דווקא לציבור החרדי
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
כבר רמזו כאן, חבר מביא חבר.
בתחום ההייטק [וכנראה לא רק] 70% מהמשרות באות כך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אני משתדל לחפש עובדים דרך עובדי החברה,
אבל לא תמיד זה אפשרי.
משתדל שלא להגיע לאתרי חיפוש, כי כמות הפניות בלתי אפשרית.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
עליך להתחבר או להירשם כדי להשיב כאן.

אשכולות דומים

  • 21
    • י
    דרוש מידע עבודה באיגוד העסקים החרדי
  • יעל לב //
    • הציעו לי עבודה באיגוד העסקים החרדי.
    מישהו מכיר אותם?
    מעניין אותי לברר האם זה מקום רציני.
    אשמח לכל מידע.
    תודה רבה
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    A
    A052
    מהאתר שלהם זה נראה גוף חדש שהוקם אתמול, כך שקשה לדעת עליהם כלום.
  • 63
    • ש
    דרוש מידע יעל סילבר- - מטבחים
  • שרית דודו //
    • שלום,
    אנחנו לקראת שיפוץ של מטבח,
    אשמח לקבל המלצות או דיס על חברת המטבחים של יעל סילבר,
    בעיקר מעניין אותי השירות, פירזול ורמת הדיוק.
    אודה לכל מידע אפשר גם באישי ב- A0583226738........
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    שרית דודו
    לא, לא כ"כ הצלחנו לברר עליה.
  • 30
    • מ
    דרוש מידע מילון האקורדים הדיגיטלי החדש לגיטרה ופסנתר. (דרוש בודקים)
  • מומושש //
    • עדיין בהרצה
    לתגובות ודיווח על באגים
    לגישה לכלי

    Chord Lab — מילון אקורדים

    moshhhhhh.github.io moshhhhhh.github.io
    אשמח לקבל מידע על כל טעות, בעיקר באקורדים לגיטרה

    הכירו את Chord Lab: העוזר האישי שלכם ללימוד אקורדים 🎸🎹​

    אם אתם מנגנים בגיטרה או בפסנתר, בטח נתקלתם לא פעם ברגע הזה שבו אתם מנסים להיזכר באצבוע של אקורד מסוים, או מחפשים דרך להבין איך אקורד "עובד" מבחינה מוזיקלית.

    הכירו את Chord Lab — מילון אקורדים דיגיטלי, נקי ומקצועי שנועד בדיוק בשביל זה.

    מה הופך אותו לכל כך שימושי?

    • פשטות ונוחות: הממשק נקי ומזמין. אתם יכולים לבחור אקורד בלחיצת כפתור – תו בסיס, היתק וסוג – או פשוט להקליד ידנית את האקורד שאתם מחפשים.
    • ויזואליזציה כפולה: לא משנה אם אתם על הקלידים או על צוואר הגיטרה, הכלי מציג לכם בדיוק איפה להניח את האצבעות. בגיטרה תקבלו תרשים ברור עם אצבוע והסבר על אופן הביצוע (כולל שימוש ב-Barre), ובפסנתר תראו את התוצאה ויזואלית על המקלדת.
    • הבנה תיאורטית: מעבר ל"איפה ללחוץ", Chord Lab מסביר מה המבנה של האקורד, מה האופי שלו (שמח, נוגה, מתוח וכו') ומציע שמות וסימונים חלופיים. זה כלי מעולה למי שרוצה להעמיק את הידע המוזיקלי שלו.
    • גמישות בשפה: ניתן לעבור בקלות בין סימון תווי באנגלית (A, B, C) לבין סולפז' (דו, רה, מי), מה שמתאים לשיטות לימוד שונות.
    בין אם אתם בתחילת הדרך או מוזיקאים מנוסים שרוצים כלי עזר זמין ומהיר, Chord Lab הוא פתרון טכנולוגי מצוין שעושה סדר.

    מוזמנים לנסות אותו בעצמכם ולשפר את חוויית הנגינה שלכם!
    • תודה
    Reactions: איירין אדלר1 //
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    היכל הנגינה HNGN
    היכל הנגינה HNGN
    היי, האם יש לך גם משהו ללימוד תוים?
  • 2 3 4 3K
    • כ
    מידע שימושי די לאבחונים, לא לומדים מקצוע.
  • ככר השוק //
    • התלבטתי אם להגיב באשכול אחר והחלטתי לפתוח חדש עם הסבר מהבסיס. כל תגובת-נגד תענה בברכה.
    אחד הכשלים העיקריים בחיפוש אחר עבודה\ מקצוע, הוא השאלה "איזה עבודה יש בזה"
    או- "אני כזו וכזו וכזו, במה כדאי לי לעבוד"
    מגדילים לעשות מנחשי ענן\ קוראים בשוקו, בקפה ובקווי האף ומסבירים למאובחן\ת הנלהבים איזה יכולות מדהימות יש להם (מה לא עושים כדי שלקוח יהיה מרוצה ויגרור את חבריו לאותו בור)
    ואז כשקמים מהספר ותולשים את הצ'ק ושואלים- במה אני יכולה לעבוד?
    אין תשובה ברורה. וחוזרים לנקודת ההתחלה המתסכלת.

    ההבדל בין פרופסיה להתקדמות מקצועית כללית
    יש מקצועות שלומדים אותם, והם פרופסיה- ראית חשבון, עיצוב דיגיטלי, עריכת דין, תכנות, רפואה, טיפול- מאד ברור מה לומדים ואיזה עבודה מחפשים אחר כך. זה פלוס גדול שהכיוון ברור, זה מינוס ענק אם התחום לא מתאים ורוצים לעשות שינוי. כמעט כל מה שלמדו לא רלוונטי לתחום אחר. צורת ההכשרה הזו מקובלת מאד בחברות שמרניות, כי ככה היה פעם. לכל אחד היה מקצוע ביד- סנדלר, חנווני, רופא או עורך דין. כל הבדיחות על האמא היהודיה והפולניה? אז היום זה ככה בחברה החרדית ובחברה הערבית בארץ. רוצים מקצוע ברור שגם אנשים שמרנים מבינים מה יש ביד.
    אבל זה רק מיעוט מהלימודים והעבודות בשוק העבודה המודרני.
    רוב הלימודים הם יותר כלליים ומקנים יכולות.
    * הם מתבססים על היכולות הבסיסיות של האדם (היוש יכולות אנליטיות יוצאות דופן+ חוש מיוחד לזכירת מספרי טלפון בע"פ+ גמישות בקפיצות לגובה),
    * מתקפים אותן עם ידע נוסף ותעודה ממוסמכת ומכניסים לתוך מסגרת ששוק העבודה מכיר בה ומתגמל-
    * מכאן האדם מנהל את הקריירה שלו באפיקים שמענינים אותו.

    אפשר לדמיין את זה כמו ההבדל בין ללמוד לנגן על כלי אחד מסוים (למשל פסנתר) לבין ללמוד מוזיקה באופן כללי – תווים, תיאוריה, סגנונות. הראשון נותן לך כלי ביד, השני נותן לך שפה שלמה שאיתה אפשר ליצור, ללמד, לנתח, או להמציא משהו חדש.

    רוב התארים במדעי החברה והרוח (מי יותר ומי פחות) נותנים תוקף ליכולות. נותנים ידע רלוונטי שהשוק מכיר בו. לא לחינם משרות זוטרות דורשות תואר ראשון כלשהו, משרות בכירות יותר בפיתוח פרויקטים דורשות תואר שני יתרון באחד מתוך התחומים-------. כי הם לא מחפשים דווקא תואר שני בתחום ספציפי. הם מחפשים מישהו שיש לו יכולות ניהוליות וניתוחיות בתחום רחב מסוים.
    בעבודות מהסוג הזה יש משקל רב ליכולות האישיות, לנסיון התעסוקתי, ולידע שצברו. אפשר להגיע לתפקידים בשכר נאה מאד- אבל צריך לנהל את זה בחכמה. לעבוד בהתחלה בשכר נמוך כי בתפקיד מסוים יש מקפצה לשלב הבא. יש הרבה ניידות בין התחומים- יכול לבוא מישהו שניהל פרויקט בתחום הבריאות ולהתקבל לעבודה בכירה בניהול בתחום החינוך או הרווחה. כי זה לא "איזה עבודה יש בזה" אלא- מה היכולות שנולדתי איתם ומה הנסיון והידע שצברתי בדרך מעל היכולות האלה.
    התפתחות מקצועית כזו היא גמישה ויש בה ניידות בין תחומים.

    ומכאן ההבדל בצורך בתואר אקדמי. בתחומי הפרופסיות אם את מתכנתת טובה או מנהלת חשבונות מעולה- והצלחת להתברג, אף אחד לא יבדוק אם יש לך תואר (לרוב, בהתחלה. לפעמים בהמשך החיים כן צריך). כנ"ל בעוד תחומים בהם מספיק ידע ותעודה.
    אבל בתחומים שנושקים יותר לתחומי החברה, הדרך הכמעט יחידה להתקדם זה ע"י תואר. כי זה שילוב של יכולות+ אישור שיש לאדם ידע נרחב שיהיה רלוונטי למגוון רב של תפקידים. אין כמעט דרך לעקוף את זה.

    לגבי "לעבוד במחקר"
    זו אמירה חסרת תוכן ותועלת כי אין מי שיקבל הפניה "לעבוד במחקר" באבחון תעסוקתי.
    למחקר מגיעים ב2 צורות.
    1. אדם שמתמחה בתחום מסוים, אוהב ללמוד אותו באופן שווה או יותר למידת אהבתו לעיסוק, רוצה להעמיק בו, ועל הדרך גם להרוויח קצת כסף. העבודה היא או כעוזר מחקר במעבדה (פירוט למטה) או במכוני מחקר מסחריים. רוב העובדים במכוני המחקר הגדולים שמוכרים את שירותיהם לגופים הגדולים במדינה, הם תלמידי תואר ראשון - שני שמנהלים מחקרים מסחריים מול משרדי ממשלה וחברות גדולות. בראש המכונים ואלה שמקבלים שכר נאה, יושבים אנשים עם תקן אקדמי שמוכרים בסצנה האקדמית. כל גוף מחקר שרוצה שישכרו ממנו את השירותים (שאותם יבצעו בשכר נמוך הסטודנטים הנ"ל)- מחזיק כמה אנשי סגל כקישוט וכחותמת איכות. הם לא עובדים במחקר, הם אנשי אקדמיה שמקבלים שכר גם על מחקר. אין שום דרך להגיע לשכר ראוי במחקר בלי להיות אנשי אקדמיה שמושקעים בה עד צוואר, מפרסמים מאמרים בכתבי עת מוכרים ועוד.
    העבודה של הזוטרים במכוני המחקר היא משעממת, לעיתים קרובות לא מקצועית (כי עושים המון מניפולציה על נתונים חסרים כדי להשיג משהו), ואם זה מכון שגם עושה סקרים זה בכלל עבודה כמעט משרדית. אין דבר יותר מסכן ממאסטרנט שמתחנן לפונקציות רלוונטיות לענות לו על שאלונים. כן, משלמים לו על זה, ועדיין זה עלוב. זה שווה לו או כי הוא כרגע בין עבודות או במהלך לימודים, או כי הוא מאמין שזה יקדם אותו בעולם האקדמי. זה אף פעם לא תהיה התחנה האחרונה ועיקר הקריירה שלו. (שוב, אלא אם הוא יקבל תקן אקדמי ומכון מחקר יקח אותו כחותמת מקצועית, או שהוא יפתח מכון בעצמו וינסה להשיג חוזים עצמאית, קשה כמעט עד בלתי אפשרי)

    מחקר של עוזרי מחקר עם מלגות ומשכורת מתנהל בד"כ במעבדות אקדמיות, סביב אנשי סגל אקדמי. קודם כל לומדים תחום, ואז גם חוקרים אותו. יש תחומים שמאופיינים ביותר מחקר ויש פחות ואפשר לבחור בהתאמה לנטיות ואופי.

    2. אנשי מקצוע בתחום הסטטיסטיקה, מערכות מידע וניתוח נתונים. זה דומה מאד לרואה חשבון או מתכנת. יש להם מומחיות בתוכנה\ מספרים הרלוונטיים והם עושים את העבודה השחורה של ניתוח האקסלים של המחקר (או הפלט של תוכנות מתקדמות אחרות) ומעבירים את התוצאות לחוקר שכותב תוצר של מידענות או אנליזה מחקרית, לפי מה שהזמינו ממנו. זו עבודה טכנית, מספרית מאד, שיושב על תואר בסטטיסטיקה או תואר "מדעי" אחר שלימד את האדם לעבוד עם מספרים.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: אלו דברים, נחליאלי(ת), רבקהא ועוד 25 משתמשים28 //
    67 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    נ
    נחליאלי(ת)
    כן, ראיית חשבון זה אותו דבר תכנות או אדריכלות, גם באוניברסיטה יש שני תארים - הנדסאי = מה...
    • נעול
    876
    • ד
    דרוש מידע סמינר יסודות
  • דינה זילבר //
    • שלום וברכה לכולם.
    אשמח בבקשה לעזרתכם.
    ברוך השם אנחנו הגענו לשלב שצריכים להכניס את הבת הבכורה שלנו לסמינר.

    אנחנו ממש בבלבול ולא ממש יודעים מה לעשות.
    מצד אחד אנחנו מאוד מרגישים שהבת שלנו יכולה להכנס לסמינרים הטובים בירושלים .
    (היא התקבלה לישן )
    היא ילדה מצוינת בצד הלימודי .
    התעודה שלה הכל טוב מאוד בכל המקצועות.
    האנגלית שלה ברמה גבוה יחסית לחברות שלה בחשבון כנל ממש מצוינת ברוך השם בכל ההקבצות היא א ברוך השם באמת מצוינת .

    כמובן שיראת שמים ודעת תורה אצלינו בבית זה הבסיס להכל .

    אז איפה ההתלבטות
    אנחנו ספרדים
    אנחנו אנשים עובדים.
    ובעלי עשה צבא בגיל 20.
    עשה ועושה מילואים כלוחם
    הוא מפקד על מחלקה אוהב את החיילים שלו והם אוהבים אותו
    ואנחנו בכללי בתפיסה שלנו לא קיצונים בכל הקשור לגיוס למי שלא לומד וכו. כמובן שאין שאלה ודעת תורה ומה שרבותנו פוסקים אנחנו עושים ונעשה ללא שאלות גם אם אנחנו לא מבינים בראש שלנו את דעת התורה
    אומנם בעלי קובע עיתים לתורה בצורה הכי חזקה וברורה
    כל יום משעה 5 בבוקר עד 8 .
    ובערב משעה 18 וחצי עד כמעט 23:30
    בשכונה שלנו ובכלל שהוא בבית ובעבודה לבוש שחור לבן חרדי כובע בשבת וכו
    הוא עצמאי עם תואר
    כנל אני בעלת תואר.

    ובשיחה עם הרשמת שם שהיא מכירה אותנו באמת כחברה שלנו ושל המשפחה היא אמרה משהו שלא חשבנו עליו.
    בגדול המסר הוא אתם הורסים את החיים של הילדה אם תכניסו אותה לסמינר הישן או בכלל לסגנון הסמינרים האלו.
    אם כל הכבוד לכם הילדה שלכם לא גדלה בבית חרדי אברכי קלסי . והדבר הזה יבלוט .
    בנוסף יגיעו שמועות למנהלת ולתלמידות מה שיעלה את הבת שלי לכוונת של המנהלת וזה בכלל עוד לפני שהבת שלי בטעות תגיד איזה משהו שקיבלה מהבית אבל זה לא הסגנון של הסמינר.
    מה שיגרום ללא ספק ליותר מידי חיכוך מול המוסד והדבר הזה יעשה נזק לבת שלי.

    היא המליצה לי בחום לחפש מקום אחר שהוא טוב אבל שאנחנו לא נבלוט שם בדברים כאלה ויוכלו להכיל את הבת שלכם.

    בהתחלה התנגדתי ממש כי בהרגשה אנחנו מרגישים הכי שייכים לסמינר הישן .

    אבל אחרי שנרגענו וחשבנו לעומק אולי זה נכון ולא כדאי להכניס את הילדה הטובה והמקסימה הזו למקום שיש מצב שלא יקבלו אותה כשווה בין שווים ?
    א. אשמח מאוד לעצה / תובנה של מי שיכול. או בכלל מי שמבין אותי מניסיון
    ב. שמענו על סמינר " יסודות" אשמח לדעת האם יש כאן הורים לתלמידות שם ?
    ג. גם סמינר בית שרה בשכונת רמות בירושלים..אם אני מבינה נכון הוא שיך לסניף או משהו כזה.

    ממש ממש ממש חשוב לי הסביבה וסגנון הבנות שיהיו טובות ומבתים של חינוך חזק ותורני

    תודה רבה
    • תודה
    Reactions: בלת"ק (:, מעין רקובסקי, אא-אסתר ועוד 2 משתמשים5 //
    19 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    D
    DvoraVidman
    התקבלתם לישן? ברכה והצלחה. יש הרבה סגנונות בכל מקום, תלמדו את הבת לא להתווכח עם מורות.
    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים
    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה