איפה לומדים יח"צ וכתיבה שיווקית באופן מקצועי?

  • פותח הנושא מי
  • פורסם בתאריך
  • הוסף לסימניות
  • #1
אני כבר עוסקת בזה למעשה, אבל רוצה להתמקצע יותר.
מה יש?
היה זכור לי הבצפר השלוחה החרדית - ואני לא מוצאת אתר שלהם. הם קיימים בכלל?
וחוץ מזה, יש עוד?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
שמעתי שפרוג פותחים בקרוב קורס כזה.
משהו ברמה גבוה מאד!!!
אבל עד כמה שידוע לי, הוא מיועד רק למעצבים. השאלה אם יש לך באמת רקע בגרפיקה וכו'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
קודם כל, אני עוסקת בפרסום כבר מזמן, גם בעיצוב גרפי וגם בקופי, ולמדתי בקורס של פרוג כבר במחזור הראשון. :)
אני מבקשת לשים עכשיו דגש על כתיבה שיווקית ויח"צ באופן ממוקד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
יחצ וכתיבה שיווקית זה שני עולמות שאינן קרבים זה אל זה.

יחצ =הבצפר בבני ברק. יש גם לגברים וגם לנשים.

כתיבה שיווקית= עופר ענו לגברים. אימג' לנשים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
אימג'. מומלץ בחום.

יתכן ונפתח שם קורס חצי שנתי של יח"צ. שווה בירור.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
נכתב ע"י אלי אלימלך;944537:
יחצ וכתיבה שיווקית זה שני עולמות שאינן קרבים זה אל זה.

יחצ =הבצפר בבני ברק. יש גם לגברים וגם לנשים.

כתיבה שיווקית= עופר ענו לגברים. אימג' לנשים.

אגב, נראה לי שעופר ענו מלמד גם בסיעור מוחות. שווה בדיקה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
ללמוד יח"צ בבצפר זה טוב לגברים, משום שהמרצים חרדיים,
לנשים יש מרצה חילונית משגעת, אבל מה לעשות שהיח"צ במגזר החרדי והכללי הם פשוט שני עולמות שונים?!
כתיבה שיווקית - לא נוגעים בזה בבצפר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
באופן כללי,
לימודי יח"צ לאישה חרדית - מצריכים חשיבה נוספת...
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
למעשה אני עובדת בשיטת "מזה ומזה אל תנח ידך".
יש לנו מחלקת קשרי חוץ עם X עובדים, ואנחנו עושים בעצמנו את כל הפרסום, כולל האסטרגיה, הקופי, העיצוב, התקציבאות וכו', וגם את היח"צ ואת הכתיבה השיווקית.
לפני שכל אנשי המקצוע דפה קופצים עד התקרה, יש לי גם הסבר למה: הנסיון לימד אותנו שיש הבדל שמים וארץ בין איש מקצוע שעובד בשביל לקוח, לבין עובד שחי, נושם ומאמין במטרה שלשמה הוא פועל.
לגבי המקצועיות - כל אחד מאיתנו מגיע עם רקורד קודם, ועם התחומים החזקים יותר אצלו.
ולמי שעדיין לא השתכנע - התוצאות מדברות. דוגמאות - באישי.

תכל'ס -
אחד התחומים שלי הוא כתיבת ידיעות יח"צ לעיתונות ולאתר שלנו.
למדתי הרבה על כתיבה שיווקית. וכרגע בואו נתמקד בזה:
רוב החומר הקיים במדריכים שניתן להשיג באינטרנט - מאד לא מתאים לציבור שלנו.
רוב ידיעות היח"צ (הגלויות) הכתובות בעיתונות החרדית - חומר דביק ומזעזע ובלתי ניתן לקריאה.

מה עושים?
אני מוצאת את עצמי מתלבטת אם יש בכלל טעם ללכת ללמוד באחד המקומות שהוצעו לעיל. יש מישהו שיכול לתרום לפתירת הפלונטר הזה בכלל :rolleyes:?
דרך אחרת שחשבתי עליה היא להשקיע בלימודי תקשורת (באו"פ). אבל כאן אנחנו חוזרים לנקודת המוצא - משהו מכל החומר המקצועי יהיה ישים למגזר החרדי :confused:?

אשמח לחוות דעתכם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
נכתב ע"י לללי;944756:
באופן כללי,
לימודי יח"צ לאישה חרדית - מצריכים חשיבה נוספת...

בגלל שככה מקובל לומר או לחשוב?

יש לי אחות מורה, עם צוות מורים ומורות. לומר לך שהכל שם בסדר? מהסיפורים על אנשים מהצוות זה נשמע שממש לא.
מצריך חשיבה נוספת?

יש לי אחות בעלת עסק פרטי, והיא בקשר יום-יומי עם סוכנים שמספקים לה סחורה, חרדים וחילונים, טיפוסים שלא מהעולם הזה.
מצריך חשיבה נוספת?

יש לי אחות נוספת שעובדת בהיי-טק, באחת הקבוצות שרבנים מפקחים עליהן. ראש הצוות שלה חילונית, ובחדר יושבים איתם גברים.
מצריך חשיבה נוספת?

ככה זה בעולם העבודה! מי שלא יודעת לשמור על עצמה כמורה,לא תדע לשמור על עצמה בכל מקום עבודה אחר, גם ביח"צ כמו בכל תחום אחר.

ד"א, כדי שזו לא תיראה הצטדקות - איני עובדת במשרדי פרסום ואני ממעטת לעבוד בתחום היח"צ, פשוט כי אני עוסקת בתחומים נוספים. זה תחום ראוי ומתאים לכל מי שמסוגלת להתנהג נורמלי ולכבד את עצמה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
נכתב ע"י סופרת;944765:
בגלל שככה מקובל לומר או לחשוב?

יש לי אחות מורה, עם צוות מורים ומורות. לומר לך שהכל שם בסדר? מהסיפורים על אנשים מהצוות זה נשמע שממש לא.
מצריך חשיבה נוספת?

יש לי אחות בעלת עסק פרטי, והיא בקשר יום-יומי עם סוכנים שמספקים לה סחורה, חרדים וחילונים, טיפוסים שלא מהעולם הזה.
מצריך חשיבה נוספת?

יש לי אחות נוספת שעובדת בהיי-טק, באחת הקבוצות שרבנים מפקחים עליהן. ראש הצוות שלה חילונית, ובחדר יושבים איתם גברים.
מצריך חשיבה נוספת?

ככה זה בעולם העבודה! מי שלא יודעת לשמור על עצמה כמורה,לא תדע לשמור על עצמה בכל מקום עבודה אחר, גם ביח"צ כמו בכל תחום אחר.

ד"א, כדי שזו לא תיראה הצטדקות - איני עובדת במשרדי פרסום ואני ממעטת לעבוד בתחום היח"צ, פשוט כי אני עוסקת בתחומים נוספים. זה תחום ראוי ומתאים לכל מי שמסוגלת להתנהג נורמלי ולכבד את עצמה.

אל תיקחי על עצמך אחריות לפסוק לכל מי שאת לא מכירה כאן...
(נראה לי שלפעמים בכאלה אתרים(ולא רק) צריך לחשוב: מה נגלה על שמנו אחרי 120...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
סופרת, רק משפט אחד.
מה שמלמדים ביח"צ, זה איך ללקק לשני...
זה לא בדיוק כמו לעבוד עם ספקים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
מספיק שזה כתוב פעם אחת...
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
נכתב ע"י סופרת;944765:
בגלל שככה מקובל לומר או לחשוב?

יש לי אחות מורה, עם צוות מורים ומורות. לומר לך שהכל שם בסדר? מהסיפורים על אנשים מהצוות זה נשמע שממש לא.
מצריך חשיבה נוספת?

יש לי אחות בעלת עסק פרטי, והיא בקשר יום-יומי עם סוכנים שמספקים לה סחורה, חרדים וחילונים, טיפוסים שלא מהעולם הזה.
מצריך חשיבה נוספת?

יש לי אחות נוספת שעובדת בהיי-טק, באחת הקבוצות שרבנים מפקחים עליהן. ראש הצוות שלה חילונית, ובחדר יושבים איתם גברים.
מצריך חשיבה נוספת?

ככה זה בעולם העבודה! מי שלא יודעת לשמור על עצמה כמורה,לא תדע לשמור על עצמה בכל מקום עבודה אחר, גם ביח"צ כמו בכל תחום אחר.

ד"א, כדי שזו לא תיראה הצטדקות - איני עובדת במשרדי פרסום ואני ממעטת לעבוד בתחום היח"צ, פשוט כי אני עוסקת בתחומים נוספים. זה תחום ראוי ומתאים לכל מי שמסוגלת להתנהג נורמלי ולכבד את עצמה.

לא אכנס לעצם העינין, אבל לגבי הנ"ל שכתבת-
כן. כן. כן. מצריך חשיבה נוספת.
נכון ש'ככה זה בעולם העבודה' ובהרבה עבודות. אבל שלא נרגיש עם זה בסדר וטוב.
לפחות שנשקיע בזה חשיבה נוספת ולא נפעל אוטומטית ללא חשיבה אפילו...
תודה למי שמזכירה מדי פעם לחשוב שוב על החיים...
ומי שמנויה להמודיע- הספור בבית שלנו של מלי מוזסון, היה חזק ונוגע...
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
נכתב ע"י מי;944764:
למעשה אני עובדת בשיטת "מזה ומזה אל תנח ידך".
מה עושים?
אני מוצאת את עצמי מתלבטת אם יש בכלל טעם ללכת ללמוד באחד המקומות שהוצעו לעיל. יש מישהו שיכול לתרום לפתירת הפלונטר הזה בכלל :rolleyes:?
דרך אחרת שחשבתי עליה היא להשקיע בלימודי תקשורת (באו"פ). אבל כאן אנחנו חוזרים לנקודת המוצא - משהו מכל החומר המקצועי יהיה ישים למגזר החרדי :confused:?

אשמח לחוות דעתכם.
לימודי תקשורת באוניברסיטה הפתוחה לא נותנים כלום. ניהול הפרסום שם של הורניק וליבמן הם ברמה אקדמית שמיימית ולא כל כך מעשית.
בנוסף, אפילו מערך לימודי החוץ שלהם בתקשורת - בית הספר 'חשיפה' מעורב מכל התחומים מבלי לתת דגש על קופירייטינג. בטח לא על כתיבה שיווקית.
עוד משהו. משרדי הפרסום הכלליים לא מעיפים מבט לבוגרי 'חשיפה'. כפי שהם לא יעיפו, ככל הנראה, מבט על בוגרי התואר באונו לפרסום.
ויחצ אני לא מבין מה חסר בשלוחה החרדית של הבצפר.מקום מעולה כפי שהתרשמתי מבוגריו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
נכתב ע"י קופיריטרית;944779:
לא אכנס לעצם העינין, אבל לגבי הנ"ל שכתבת-
כן. כן. כן. מצריך חשיבה נוספת.
נכון ש'ככה זה בעולם העבודה' ובהרבה עבודות. אבל שלא נרגיש עם זה בסדר וטוב.
לפחות שנשקיע בזה חשיבה נוספת ולא נפעל אוטומטית ללא חשיבה אפילו...
תודה למי שמזכירה מדי פעם לחשוב שוב על החיים...
ומי שמנויה להמודיע- הספור בבית שלנו של מלי מוזסון, היה חזק ונוגע...
אני רוצה להוסיף להנ"ל:
המטרה הרעיונית בזה שבבית יעקב לא יעשו בגרות- היתה [FONT=&quot]כדי למנוע את [/FONT][FONT=&quot]כל הנ"ל, בסוף זה נ[/FONT][FONT=&quot]כנס בדלת האחורית,
אבל [/FONT][FONT=&quot]כדאי שתמיד נז[/FONT][FONT=&quot]כור מה היתה המטרה ו[/FONT][FONT=&quot]כמה גדו"י חרדו מתופעה [/FONT][FONT=&quot]כזו.[/FONT]
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
נכתב ע"י קופיריטרית;944779:
לא אכנס לעצם העינין, אבל לגבי הנ"ל שכתבת-
כן. כן. כן. מצריך חשיבה נוספת.
נכון ש'ככה זה בעולם העבודה' ובהרבה עבודות. אבל שלא נרגיש עם זה בסדר וטוב.
לפחות שנשקיע בזה חשיבה נוספת ולא נפעל אוטומטית ללא חשיבה אפילו...
תודה למי שמזכירה מדי פעם לחשוב שוב על החיים...
ומי שמנויה להמודיע- הספור בבית שלנו של מלי מוזסון, היה חזק ונוגע...

אהה אהה...
הייתי שם , בין אותם כל מיני וכל מינות [בלי הכללה כמובן] במשרדי הפרסום, בישיבות המשותפות,בהבזקי המרקעים, בקריאת המאגזינים למיניהם רח"ל בין מה למה שמתקרא צורך להכיר את העולם כדי לדעת באיזו שפה לדבר אליו[פרסומית כמובן]
לא לחינם אמר מי שאמר ובחוכמה כי שני התחומים ה'מלוכלכים' ביותר הם פרסום ורפואה.

תודה אבל באמת תודה שאני כבר לא שם!

בכל מקום אם לא תשמור על עצמך אף אחד לא יהיה שם לשמור אותך... ושם על אחת כמה.
ומחילה מתחום הפרסום שקרוב ללבי:eek::eek::eek:
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
לפני שאתם הולכים ללמוד ולהוציא כסף,
ניתן להתלמד ע"י קריאה רבה של כתבות מובחרות בעיתונים המגזרים,
רובם המוחלט של הכתבים החרדיים כלל לא למדו כתיבה,
ואני מתכוון גם לתוכן שיווקי ויחסי ציבור שתופסת חמישים אחוז מעמודי העיתון,
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
נכתב ע"י איציק דרעי;945053:
רובם המוחלט של הכתבים החרדיים כלל לא למדו כתיבה,
וזה לגמרי ניכר לעין :(
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
בקי,
חשוב לי להבהיר כאן משהו שהרבה טועים בו.
תחום הפרסום ה'מלוכלך', לא נובע מעצם היותו כזה, אלא יותר מסגנון העוסקים בו.
מסיבה זו משרדי הפרסום מבריחים כל מי שחפץ לשמור על עצמו.

אך עיסוק פרטי בתחום שונה לגמרי.
את השולטת על הרמה, הסגנון, על הפגישות ועל תוכנן.
את המחליטה עם מי להיפגש ועם מי לא (אני מכירה כאלו שעובדות רק עם נשים)

וגם אם את יושבת עם גברים, אפשר בהחלט להשוות זאת לעבודה עם ספקים...

אדגיש שוב, מדובר על תחום הפרסום, ולא היח"ץ. דעתי על כך לעיל.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

התלבטתי אם להגיב באשכול אחר והחלטתי לפתוח חדש עם הסבר מהבסיס. כל תגובת-נגד תענה בברכה.
אחד הכשלים העיקריים בחיפוש אחר עבודה\ מקצוע, הוא השאלה "איזה עבודה יש בזה"
או- "אני כזו וכזו וכזו, במה כדאי לי לעבוד"
מגדילים לעשות מנחשי ענן\ קוראים בשוקו, בקפה ובקווי האף ומסבירים למאובחן\ת הנלהבים איזה יכולות מדהימות יש להם (מה לא עושים כדי שלקוח יהיה מרוצה ויגרור את חבריו לאותו בור)
ואז כשקמים מהספר ותולשים את הצ'ק ושואלים- במה אני יכולה לעבוד?
אין תשובה ברורה. וחוזרים לנקודת ההתחלה המתסכלת.

ההבדל בין פרופסיה להתקדמות מקצועית כללית
יש מקצועות שלומדים אותם, והם פרופסיה- ראית חשבון, עיצוב דיגיטלי, עריכת דין, תכנות, רפואה, טיפול- מאד ברור מה לומדים ואיזה עבודה מחפשים אחר כך. זה פלוס גדול שהכיוון ברור, זה מינוס ענק אם התחום לא מתאים ורוצים לעשות שינוי. כמעט כל מה שלמדו לא רלוונטי לתחום אחר. צורת ההכשרה הזו מקובלת מאד בחברות שמרניות, כי ככה היה פעם. לכל אחד היה מקצוע ביד- סנדלר, חנווני, רופא או עורך דין. כל הבדיחות על האמא היהודיה והפולניה? אז היום זה ככה בחברה החרדית ובחברה הערבית בארץ. רוצים מקצוע ברור שגם אנשים שמרנים מבינים מה יש ביד.
אבל זה רק מיעוט מהלימודים והעבודות בשוק העבודה המודרני.
רוב הלימודים הם יותר כלליים ומקנים יכולות.
* הם מתבססים על היכולות הבסיסיות של האדם (היוש יכולות אנליטיות יוצאות דופן+ חוש מיוחד לזכירת מספרי טלפון בע"פ+ גמישות בקפיצות לגובה),
* מתקפים אותן עם ידע נוסף ותעודה ממוסמכת ומכניסים לתוך מסגרת ששוק העבודה מכיר בה ומתגמל-
* מכאן האדם מנהל את הקריירה שלו באפיקים שמענינים אותו.

אפשר לדמיין את זה כמו ההבדל בין ללמוד לנגן על כלי אחד מסוים (למשל פסנתר) לבין ללמוד מוזיקה באופן כללי – תווים, תיאוריה, סגנונות. הראשון נותן לך כלי ביד, השני נותן לך שפה שלמה שאיתה אפשר ליצור, ללמד, לנתח, או להמציא משהו חדש.

רוב התארים במדעי החברה והרוח (מי יותר ומי פחות) נותנים תוקף ליכולות. נותנים ידע רלוונטי שהשוק מכיר בו. לא לחינם משרות זוטרות דורשות תואר ראשון כלשהו, משרות בכירות יותר בפיתוח פרויקטים דורשות תואר שני יתרון באחד מתוך התחומים-------. כי הם לא מחפשים דווקא תואר שני בתחום ספציפי. הם מחפשים מישהו שיש לו יכולות ניהוליות וניתוחיות בתחום רחב מסוים.
בעבודות מהסוג הזה יש משקל רב ליכולות האישיות, לנסיון התעסוקתי, ולידע שצברו. אפשר להגיע לתפקידים בשכר נאה מאד- אבל צריך לנהל את זה בחכמה. לעבוד בהתחלה בשכר נמוך כי בתפקיד מסוים יש מקפצה לשלב הבא. יש הרבה ניידות בין התחומים- יכול לבוא מישהו שניהל פרויקט בתחום הבריאות ולהתקבל לעבודה בכירה בניהול בתחום החינוך או הרווחה. כי זה לא "איזה עבודה יש בזה" אלא- מה היכולות שנולדתי איתם ומה הנסיון והידע שצברתי בדרך מעל היכולות האלה.
התפתחות מקצועית כזו היא גמישה ויש בה ניידות בין תחומים.

ומכאן ההבדל בצורך בתואר אקדמי. בתחומי הפרופסיות אם את מתכנתת טובה או מנהלת חשבונות מעולה- והצלחת להתברג, אף אחד לא יבדוק אם יש לך תואר (לרוב, בהתחלה. לפעמים בהמשך החיים כן צריך). כנ"ל בעוד תחומים בהם מספיק ידע ותעודה.
אבל בתחומים שנושקים יותר לתחומי החברה, הדרך הכמעט יחידה להתקדם זה ע"י תואר. כי זה שילוב של יכולות+ אישור שיש לאדם ידע נרחב שיהיה רלוונטי למגוון רב של תפקידים. אין כמעט דרך לעקוף את זה.

לגבי "לעבוד במחקר"
זו אמירה חסרת תוכן ותועלת כי אין מי שיקבל הפניה "לעבוד במחקר" באבחון תעסוקתי.
למחקר מגיעים ב2 צורות.
1. אדם שמתמחה בתחום מסוים, אוהב ללמוד אותו באופן שווה או יותר למידת אהבתו לעיסוק, רוצה להעמיק בו, ועל הדרך גם להרוויח קצת כסף. העבודה היא או כעוזר מחקר במעבדה (פירוט למטה) או במכוני מחקר מסחריים. רוב העובדים במכוני המחקר הגדולים שמוכרים את שירותיהם לגופים הגדולים במדינה, הם תלמידי תואר ראשון - שני שמנהלים מחקרים מסחריים מול משרדי ממשלה וחברות גדולות. בראש המכונים ואלה שמקבלים שכר נאה, יושבים אנשים עם תקן אקדמי שמוכרים בסצנה האקדמית. כל גוף מחקר שרוצה שישכרו ממנו את השירותים (שאותם יבצעו בשכר נמוך הסטודנטים הנ"ל)- מחזיק כמה אנשי סגל כקישוט וכחותמת איכות. הם לא עובדים במחקר, הם אנשי אקדמיה שמקבלים שכר גם על מחקר. אין שום דרך להגיע לשכר ראוי במחקר בלי להיות אנשי אקדמיה שמושקעים בה עד צוואר, מפרסמים מאמרים בכתבי עת מוכרים ועוד.
העבודה של הזוטרים במכוני המחקר היא משעממת, לעיתים קרובות לא מקצועית (כי עושים המון מניפולציה על נתונים חסרים כדי להשיג משהו), ואם זה מכון שגם עושה סקרים זה בכלל עבודה כמעט משרדית. אין דבר יותר מסכן ממאסטרנט שמתחנן לפונקציות רלוונטיות לענות לו על שאלונים. כן, משלמים לו על זה, ועדיין זה עלוב. זה שווה לו או כי הוא כרגע בין עבודות או במהלך לימודים, או כי הוא מאמין שזה יקדם אותו בעולם האקדמי. זה אף פעם לא תהיה התחנה האחרונה ועיקר הקריירה שלו. (שוב, אלא אם הוא יקבל תקן אקדמי ומכון מחקר יקח אותו כחותמת מקצועית, או שהוא יפתח מכון בעצמו וינסה להשיג חוזים עצמאית, קשה כמעט עד בלתי אפשרי)

מחקר של עוזרי מחקר עם מלגות ומשכורת מתנהל בד"כ במעבדות אקדמיות, סביב אנשי סגל אקדמי. קודם כל לומדים תחום, ואז גם חוקרים אותו. יש תחומים שמאופיינים ביותר מחקר ויש פחות ואפשר לבחור בהתאמה לנטיות ואופי.

2. אנשי מקצוע בתחום הסטטיסטיקה, מערכות מידע וניתוח נתונים. זה דומה מאד לרואה חשבון או מתכנת. יש להם מומחיות בתוכנה\ מספרים הרלוונטיים והם עושים את העבודה השחורה של ניתוח האקסלים של המחקר (או הפלט של תוכנות מתקדמות אחרות) ומעבירים את התוצאות לחוקר שכותב תוצר של מידענות או אנליזה מחקרית, לפי מה שהזמינו ממנו. זו עבודה טכנית, מספרית מאד, שיושב על תואר בסטטיסטיקה או תואר "מדעי" אחר שלימד את האדם לעבוד עם מספרים.
ידעתם שיש דבר כזה - מפעל לייצור חמוצים?
אני אף פעם לא ידעתי.
תקראו לי בורה, תקראו לי נאיבית, תקראו לי סתם סתומה, איך שמתחשק לכם לא משנה הסדר.
אני בבורותי עמדתי: חמוצים זה דבר שסבתא כובשת בבית, ככה לאט ובאהבה בתוך צנצנת זכוכית מגניבה כזאת עם מכסה ירוק,
או לחילופין - חמוצים מייצרים במפעלי ענק כאלה שמריצים סטוקים ענקיים של קופסאות שימורים משימורים שונים.
לא כך?

כך חשבתי, ובטעות טראגית כזאת גדלתי כל חיי,
ועוד הייתי עתידה לגדול ולצמוח עוד עד מאה ועשרים שנה, כשחיי מבוססים על טעות שכזאת.

עד שבאישון בוקר נעים וצח (טוב, האמת שזה היה ערב קריר וגשום),
התקשר אליי דוד גלוק ובפיו בשורה:
"היי יאמי, יש לי מפעל לייצור חמוצים ואני צריך אתר".

- יש לך מפעל לייצור מה? שאלתי כמו סתומה.
- חמוצים, חמוצים. פיקלס, השיב גלוק בעליזות אופיינית.
- אני חושבת שלא שמעתי טוב. יש לך מפעל לייצור מה? שאלתי שוב, לא כמו אלא ממש-ממש.

וכך התברר לי שיש במעלה אדומים מפעל, חמוד ומגניב ומרתק לגמרי,
שבו אשכרה עומדים אנשים ומייצרים חמוצים, פיקלס, מכל הבא ליד. חריף, חמוץ-מתוק, חמוצים בטעם של פעם, חמוצים סתם סטנדרטיים, מיקסים של ירקות וכל מיני כאלה.
פעם הבאה שאתם במעלה אדומים, תרימו טלפון לגלוק ותתאמו סיור. זה מגניב, תזכרו אני המלצתי.

בקיצור - (שימו לב למה הכנסתי את עצמי: כאן בעצם הבטחתי לקצר. אהיייי!! מה עשיתי לעצמי, למה אני מבטיחה דברים שאין בכוחות נפשי לקיים?!)
בקיצור,
השלב הראשון של האתר היה להיפגש, ולדבר על מה אנחנו רוצים לעשות.
מה צריך להיות באתר הזה? מה צריך לא להיות? מה המטרה של האתר?
כל המידע הרגיל שצריך לדעת בשביל לעשות איפיון נכון.

עכשיו צ'מעו קטע מגניב.
במהלך השיחה, אני שואלת את גלוק את שאלת השאלות,
השאלה הקריטית,
החיונית ביותר,
הדרמטית,
ההיסטרית:
למה בכלל אתה צריך אתר?
שזאת, בעיניי, שאלה מאוד-מאוד חשובה. אני רוצה לדעת למה הלקוח החליט לבוא אליי ביום קייצי שכזה ולשלם לי הרבה כסף (מיליונים, ממש) - בשביל מה הוא צריך את כל זה? מה הוא רוצה להשיג?
כשאני יודעת מה התשובה, אני יכולה לדעת מה המטרה הכי חשובה שאני צריכה להשיג באתר הזה.
מה אני חייבת לעשות בו, כדי שאני אוכל לקרוא לו פרויקט הצלחה. מה אנחנו מנסים בעצם להשיג?

בדרך כלל אני רגילה לשמוע תשובות כמו:
“אני צריכה שיוכלו ליצור איתי קשר בצורה רשמית”
“אני רוצה מקום שבו אוכל להציג את כל העבודות שלי בצורה יפה”
“אני צריך מקום למכור את המוצרים שלי באופן אוטומטי”.
הנה, הנה, תפסיקו לצעוק, אני מקצרת. אני מגיעה לפואנטה! תהיו בשקט ותנו לי לדבר, נו באמת!

הלקוח הזה לא ענה לי שום דבר מעין זה.
הוא גיחך קצת,
ואז אמר:
ת’אמת?
אני בכלל לא צריך אתר.
אני מסתדר יופי בלי זה.
הלקוחות מכירים אותי, הספקים מכירים אותי, החנויות מכירות אותי,
הכל טוב.

נו????
עיניי יוצאות מחוריהן,
אז מה אתה משגע לי ת’שכל?
קח את הכסף, קח ת’בריף, לך חזרה הביתה ונסיים כידידים! למה לבנות לך אתר???
ואז הוא מגחך עוד קצת, ואומר:
פשוט, אנחנו בשנת 2025. ואני חושב שבשנת 2025 עסק שמכבד את עצמו צריך אתר. ואני עסק שמכבד את עצמי.
ככה שלמרות שאין שום מטרה ספציפית לאתר הזה,
ואין לי שום כאב שאני צריך לפתור,
ושום פסיכולוג לא אמר לי להקים אתר,
ואישתי לא מצמידה לי אקדח לרקה שתהיה מפורסמת,
אני צריך אתר.
כי עסק ב2025 צריך שיהיה לו אתר.

טרילילייי. הוא קנה אותי, חד וקנה. יאייי! עסק שמכבד את עצמו צריך אתר!!! שמעתם את זה, אנשים טובים והגונים? שמעתם??
הוא לא צריך את זה, אבל הוא רוצה להיות עסק שמכבד את עצמו.
אז למרות שאין שום מטרה לאתר הזה,
הוא משקיע כמה אלפים בלבנות אותו,
כי הוא רוצה תדמית, הוא רוצה כרטיס ביקור, הוא רוצה להיות עסק שמכבד את עצמו.


בקיצור,
הנה הנה, אנחנו מתקדמים! אנחנו אוחזים כבר בשלב השני!!!
השלב השני היה האפיון.
החלטנו שהאתר כולו יהיה בעברית, מכיוון שזוהי השפה של מרבית קהל היעד,
אבל בגלל שחלק מאוד גדול של הלקוחות שלו אמריקאי ורוצה לראות אזכור לזה שהוא אמריקאי, נכניס גם את כל הכותרות באנגלית, וחוץ מזה גם את טקסט האודות כולו באנגלית ובעברית.
משוגעת על התוצאה, חושבת שזה יצא פרפקטו.
להלן הוויירפריים למול עיניכם, שתחזו עיניכם בעבודת המחשבת הזאת.
וויירפריים.png

השלב הבא היה כמובן העיצוב,
שעליו אני לא צריכה בכלל לדבר, מספיק פשוט להראות לכם.
תראו! תראו איזה יופי!!!
עיצוב.png

על הפונט המשוגע הזה אחראית, אגב, הממתגת שלו - חיה אסתר גולדמן האדירה.


וזהו. והשלב האחרון היה כמובן הפיתוח, וורפדרס פלוס אלמנטור, אפס מוחלט של תוספים כדי שיהיה מהיר ועדכני - כל מה שהיה צריך לקסטם עשיתי בקוד,
וזהו. ויש לנו אתר.

אם תלחצו חזק חזק על הלינק הזה, אולי אפילו תזכו לראות אותו.
טאדה. טאדה.

תודה, תודה,
אני אוהבת כשאתם מתלהבים ומחמיאים ומפדבקים ככה בקול, זה ממש גורם לי לעלוז.
זה אפילו לא מסובך. כל מה שאתם צריכים לעשות זה לגלול קצת למטה, לכתוב שמה בתיבה הזאתי כמה התלהבתם על האתר ואיך שהוא מהמם, וללחוץ "פרסם תגובה". זהו, לא מסובך בכלל.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה