חודשיים ימים, 24/7 שהדלת בבית קליינרמן לא ננעלה.
למען האמת, הם ממילא לא ישנים.
וכי אתה היית מצליח לישון, לו הבן שלך ח"ו היה משוטט לו באי-שם בלתי ידוע, בלי קרוב או מודע?!
וכי את היית סוגרת את הדלת, בעוד הלב שלך אינו עומד בציפיה לבן היקר שהתאדה ללא כל התרעה מוקדמת?!
מוישי יצא יחד עם כמה חברים לשבת גיבוש במירון, ומשם הוא עוד לא חזר.
אמא כבר מזמן לא דואגת. היא מוטרפת מדאגה. היא רק מתפללת שכשישוב מוישי, היא תהיה שם בשבילו.
נסו לעצום עיניים לרגע ולדמיין את עצמכם דואגים ליקר לכם מכל. חצי שעה. שעתיים. חמש. די!
והלילה עובר, ועדיין. ועוד יום, ועוד שבוע
ועוד ח-ו-ד-ש!
ועוד אחד
ואין כבר מקום במח לדמיונות. רק עצבות נוראה וחלולה שאוכלת כל פיסת הגיון.
ילד שמדינה שלימה לא מצליחה למצוא אותו
מי יודע מה עובר עליו?!
איפה הוא נמצא?!
יש לו אוכל? שתיה? מקום להניח ראש?
מציקים לו? הוא סובל?
ולמה הוא לא חוזר הביתה? מי עוצר בעדו מליצור קשר?
הוא בקו הבריאות?
ואולי....................................
השאלות נוקבות. ותשובה אין.
יש רק אבא ואמא שהפכו לצל אדם, וילד אחד שמשתוקק לחזור הביתה, ואין איש יודע למה הוא לא יכול לחזור.
מתנדבים טובי לב סורקים ברגעים אלו מצלמות אבטחה בכל האיזור, כשמפעם לפעם מרחיבים את איזורי החיפוש. בינתיים ללא תוצאות.
מגוון יחידות המשטרה מעורבות בתיק ועושות את המירב (במסגרת הגבלות העומס שיש להם),
ועדיין, מוישי לא נמצא.
לא נמצא.
חייבים למצוא אותו, זה ברור
אי אפשר להפקיר ילד
להשאיר אותו להתמודד לבד מול אוייב בלתי ידוע.
אבל מה אפשר לעשות?! זוג הורים טרוטים שעולמם התהפך מול עיניהם בין לילה.
הם פשוטים, יהודים טובים, ללא אמצעים או קשרים.
רק הורים של מוישי, שרוצים בכל מאודם לראות את יקירם חוזר הבית בריא ושלם, בגופו ונפשו....
חקירה פרטית מקצועית נותנת תקווה, זו המטרה כרגע, והדרך אליה מצופה בים של כסף.
ואת זה, אנחנו מסוגלים לתת להם.
משהו משלנו, כדי לא לנטוש את הילד לבד.
לא לצאת לשוטט ברחובות וביערות. לא לשרטט מפות ולערוך חקירות. אפילו לא להכין ארוחת צהריים למשפחה שלא מתפקדת
רק לפתוח את הלב
ללחוץ כאן
ולדעת שגם אנחנו עשינו ככל שביכולתינו
כדי שמוישי יוכל לחזור הביתה.
הנושאים החמים
Reactions: חיים 21, אביגלוש, בחלל הריק ועוד 22 משתמשים25 //