איש לא האמין שנצליח להיכנס...

[פופקו]

אחרי 2000 שנה, הוא היה הראשון שהשתלשל לתוך מערות קבורת האבות במערת המכפלה, בפחד אימים. ראיון מרתק עם הרב משה יעקב על החוויה המצמררת והממצאים שתאמו להפליא למובא במקורות.

ליל ראש השנה תשמ"ב, לפני 19 שנה בדיוק, עוד חרוט במוחו של הרב משה יעקב, הראשון מקבוצה של עשרה, שהרהיב עוז בנפשו לשבור את מעטה העבודה הזרה האופף את מערת המכפלה ולהיכנס אל הקודש פנימה. הרב משה יעקב, הוא צאצא לרב מקובל בבגדד שבעיראק. כיום אברך בקהילה החרדית בירושלים. הקשר המיוחד שלו לחברון ולמערת המכפלה החל בתום שירותו הצבאי בנח"ל המוצנח, ולאחר רצח בחורי הישיבה בבית הדסה. מאז החל ללמוד בספר הזהר על מערת המכפלה ו´גן העדן האבוד´, הנחבא בתחתיתה, חלם הרב יעקב משה לרדת אל מעמקי הסוד החבוי בין קברים ביזנטיים, ומונומנטים ארכיאולוגיים נוצריים, ולזכות במצווה של ניתוץ העבודה הזרה הסובבת את קברות אבותינו.

במשך חודשים רבים שקדו החברים על המבצע ותכננו את הכל, בזהירות, בחשאיות ובשימת לב לפרטים הקטנים ביותר. כך, במסגרת התכנית, נקבע כי העשרה יתלוו לקבוצה גדולה של מתפללים, שיאמרו תהלים וסליחות בקול, על מנת לגבות את המבצע ולהסוות את קולות הניתוץ של הפטישים בהם הוכרח הרב משה יעקב להשתמש כדי לפרוץ את הפתח ´למערה הכפולה´, זו שנחסמה לכניסה עוד מן התקופה הביזנטית.

"נעשה לנו נס גדול באותו הלילה. ראינו איך יד ההשגחה מלווה אותנו לאורך כל הדרך. כולם נרדמו. הכל מסביב נדם", מספר הרב משה יעקב בהתרגשות. "הרגשנו את הסייעתא דשמיא הולכת לפנינו ומפלסת את הדרך. איש לא האמין שנצליח להיכנס. נבחרתי להיות הראשון שיחדור אל מעבה האדמה. אני וחברי אבישי, כשבתרמילנו, פטישים, לומים, רנאורים, מכשירי קשר וסרטי מדידה, ניגשנו מיד למלאכת הניתוץ".

מה קרה מרגע שהצלחתם לפרוץ את הפתח למערה?
"קשרתי סביב עצמי חבל וירדתי למטה במנהרה, בהתרגשות עצומה, עד שגיליתי מדרגות. היו שם 15 מדרגות בדיוק, כמניין המדרגות במערת אבן השתייה בהר הבית. לפי המקורות, במדרגות אלו ירדו דוד המלך ושלמה המלך אל תוך המרכבה. בסוף המדרגות, ראיתי מולי מנהרה באורך 18 מטר, גובהה מטר ורוחבה 65 ס"מ. הדלקתי רנאור ולנגד עיניי התגלו אבני גזית ענקיות ומדהימות, כמו אבני הכותל המערבי. לאחר שחציתי את המנהרה, הגעתי אל פתח העלייה, המוזכרת בגמרא. התבוננתי למעלה אל התקרה וראיתי שרשרת עם נרות שמן. הדלקתי את הנרות בהתרגשות לאחר 2000 שנה שלא נעשה בה שום שימוש (לפי המסורת הנוצרית כל מי שירד למטה נמצא ללא רוח חיים). עוד גיליתי בפתח העלייה, ערימה ענקית של פתקים מלפני אלפי שנים עם מטבעות שזרקו יהודים, בתקופת בית ראשון ושני.
"בהמשך המנהרה, נגלה לעיניי חדר ובו שלוש מצבות ביזנטיות, כאשר המרכזית שבהן, בגובה שתי מטר, חצובה עם צלבים של עבודה זרה. היינו בטוחים כי המצבה המרכזית היא זו שחוסמת את הפתח האמיתי של המערה, אולם לאחר שעתיים של עבודה שבהן שברתי את המצבה ולא נגלה לעיניי שום פתח, החלטתי לחזור חזרה לתוך המנהרה. ירדתי מדרגה אחת ופתאום הרגשתי שכוח לא מוסבר, מסובב לי את הראש ב-180 מעלות. הארתי למטה עם הפנס ולתדהמתי הרבה גיליתי פתח בקוטר 15 ס"מ, שחצוב ממש במדרגה. לקחתי את הלום, שמתי בחריץ של האבן ולפתע האבן זזה קדימה. חברי אבישי ואני הזזנו בזהירות את הסלע וזחלתי פנימה אל תוך מערה מדהימה ביופייה, אשר קוטרה שישה מטרים, וגובהה מטר וחצי. תוך כדי השתלשלות אל המערה, הרגשתי רוח מנשבת מתוכה. התרגשתי מאוד. לפי הזהר הקדוש, מערה זו נחצבה ´באזמלו של אדם הראשון´, זאת אומרת שאדם הראשון חצבה".

ומה אז?
"אז גיליתי כמעין ´צוואר´ שמוביל אותי למערה נוספת. התרגשות גדולה אחזה בי. הרחתי ריח חזק של בשמים בתוך המערה, שלפי המקורות שלנו זה המקום שבו אברהם אבינו קבר את שרה. זחלתי אל תוך המערה השנייה ופה בעצם התגלה לי כל הסוד של מערת המכפלה. במרכז המערה השנייה, גיליתי בתחתית המערה, חציבה מרובעת בצורה של תפילין. לאחר מחקר של שנים התברר שזה קבר אדם הראשון כמו ש´הבן איש חי´ כותב. משם פניתי שמאלה וגיליתי במרחק שתי אמות מקבר האדם הראשון, מערה נוספת חצובה בסלע, שזה בעצם קבר יצחק ורבקה. כשביקשתי להיכנס לפתח המערה הזו, גיליתי שברי כדים עתיקי יומין שדקרו בבשרי ושוב הרגשתי את אותה הרוח שנשבה מהחלק העליון של המערה, עליה מתבטא הזהר הקדוש ש´שלוש פעמים ביום מנשבת רוח מגן עדן עליון לתחתון´. מקבר יצחק פניתי ימינה למערה המרכזית שהיא בעצם קברם של יעקב ולאה, ופה גיליתי מערה חתומה בעפר חום טחוח, נראה טרי כאילו עכשיו הניחו אותו, עם ריח חזק של בשמים. אברהם אבינו מימין יצחק משמאל ויעקב באמצע.

"כשפניתי לכיוון המערה של אברהם אבינו, גיליתי בכניסה כד שבור של חרס ועליו מונחת קטורת. בבדיקה שעשינו במכון ויצמן, מאוחר יותר, התברר שזה מלפני 4,000 שנה, אכן מתקופתו של אברהם אבינו. בנקודה זו, ביקשתי מחברי אבישי שיושיט לי את הדלי שלקחנו עמנו, והתחלתי לחפור באדמה. ידעתי שהגעתי למערה האמיתית. תוך כדי חפירה באדמה, נגלה לנגד עיניי חרס שחתם את פי המערה, ועליו חקוקים שבעה מגני דוד. הוצאתי את החרס הזה וגיליתי חרס נוסף שעליו יש שישה מגני דוד ועליהם חקוקות אותיות האל"ף בי"ת ושמות 12 השבטים בתוך 72 משולשים, כמניין 72 אותיות החושן הגדול שבו הוצפן סוד השבטים. מרוב התרגשות, שכחתי את עצמי והמשכתי לחפור במרץ כדי לגלות ממצאים נוספים, אולם חברי אבישי צינן את התלהבותי והכריז כי אנחנו מוכרחים לצאת מתוך המערה לפני שהמוסלמים יגיעו לתפילה שלהם במסגד. כך נאלצנו לעלות למעלה ´לעלייה´, בחזרה, דרך חמש עשרה המדרגות, ולסתום חזרה באבנים את פתח המערה".

לא פחדתם?
"כמובן פחדנו. אך הייתה לנו את ברכתו והמלצתו של הרב מרדכי אליהו ע"ה שאמר שיש מצווה להיכנס למערת המכפלה ולגלות האם זוהי המערה האמיתית של קברי האבות. מה שכן, אני זוכר שבגילוי מערת יעקב אבינו, כמה דקות לאחר שנמצאו החרסים בסמוך לפתח שלה, אחזה בי תחושת סכנה ממשית. פתאום הרגשתי מעין הרגשה פנימית שאסור לי להעמיק עוד. כמה דקות אחרי כן, כבר נאלצנו לעלות חזרה מחשש שהמוסלמים יגלו את הפריצה. את החרסים שגיליתי נטלתי עמי בתרמיל, ויצאתי מיד החוצה".

קרדיט להידברות

 

[אפרת 10]

מדהיםםםםם!!
תודה על השיתוף!