דרוש מידע אכילה בריאה ומאוזנת לכל החיים.......

[מבורכת]

@שירי כהן המקסימה
תודתי על תגובתך המלאה.

ככה-
אני מאד מאד מבינה בראש ,מה זה אוכל בריא ומזין
אני מאד מבינה בראש- מה זה אוכל לא בריא ומלא בפחמימה ריקה ומה זה מתוק וכו'.
אני יודעת טוב בראש -שכמויות נכונות ואכילה מאוזנת -זה הדבר הכי חשוב לגוף שלנו כדי שיתפקד טוב.

אבל, ואבל גדול-
כל זה עד שמגיע הרגש.......
אני גם עשיתי "דיאטות" בעבר ואכן לא טוב לקרוא לזה כך,כי זה מלחיץ וגם לא נכון.....
אכן אכלתי בריא,מאוזן ומאד מסודר.
היו בתפריט את כל אבות המזון בדיוק כפי שהגוף צריך. (1200 קל' ליום)
הרגשתי מלאת אנרגיות,פחות עייפות וסיפוק אדיר.
ועם כל זאת ושוב--
כמו שכתבת....
מגיע יום ונמאס לאכול מסודר ולאכול קצת.....
ולהתנזר משטויות.
פתאום יש תקופת לחץ--שרוצים לאכול את כל המקרר
מכירה?????

לכן אני שואלת שוב.
מה כן גורם לשינוי תמידי?
אני יכולה לדקלם הרבה דברים :פיתוי למול שווי וכו.....
כמה המתוק לא בריא ועוד ועוד......

אני מחפשת דרך לאכילה מאוזנת ושתלווה לאורך כל הדרך.
שבאמת יכנס לראש ולא יצא.
בלי להשבר אחרי שנה ולעלות...

אני מאד רוצה להכנס לזה וגם לא להרגיש "מסכנה"
עוד פעם צריכה לשמור.....
עוד פעם להוריד......
אלא שזה יהיה חד משמעי ברור-שככה צריך לאכול תמיד. גם אם לפעמים נופלים......
לדעתי מה שעולה לי פתאום,
זה אולי להיות בלווי צמוד ותמידי.
כמו לחם וחלב,ככה ללכת ל" תזוננאית"

העיקר מלא בריאות ושמחה

 

[ariels]

תפריט "מאוזן" הוא לאו דווקא התפריט שנכון לך.
לדוגמה, ברוב התפריטים הללו ממליצים על מוצרי חלב דלי שומן.
אבל לפי המחקרים האחרונים למעלה מ-70% של האוכלוסיה בארץ סובלים מאי-סבילות ללקטוז ברמה כזו או אחרת. מה שאומר שמוצרי חלב עושים לרובנו מאוד רע. הם גם פוגעים בירידה במשקל, אגב, למרות שדיאטניות ממליצות עליהם.

תחושת רעב ושובע -
כשאת מתבססת על תפריט בנוי, ועל כמות קלוריות מסויימת את בעצם מקשיבה לתפריט במקום לגוף שלך.
מגבילים לך למשל את כמות הפירות.
אבל יש אנשים שמעולה להם לאכול הרבה פירות בתחילת היום, וזה משביע ומספק אותם יותר מלחמית או פריכית עם קוטג' (שעל הדרך גם גורם לכאבי בטן, גזים, שלשולים לפעמים).

תזונה בריאה היא לא עינוי.
אוכל בריא יכול להיות חגיגה של צבעים, טעמים כיפיים, מתוקים בשפע! רק מהצד הבריא שלהם.

ברגע שאת מכניסה את עצמך ל"משטר" - תגיע הנפילה.
במיוחד זה קורה כשעושים מהפך גדול, מצליחים איכשהו להחזיק חודש, חודשיים, שלושה.
ואז מתרסקים.

כשאת מדייקת דברים בתזונה שלך הגוף שלך מעצמו מבקש את הטוב והבריא.
אם אכלת לחם בלי ירק -
תרגישי מחנק וכבדות שבפעם הבאה לא יהיה לך חשק לאכול לחם בלי סלט או לפחות מלפפון ליד.

עוד דוגמה קטנה -
מסרתי הרצאה לפני שבועיים (בזום כמובן.....)
ואחד הנושאים שדיברתי עליהם היה אכילה לילית.
קיבלתי על זה הרבה תגובות - איך מתגברים על אכילה לילית, איך את מסתדרת עם אירועים ושמחות, וכו'.
ובאמת, הייתי נאשרית נוראית בלילות.
כמתבגרת למדתי למבחנים בלילות תוך נשנוש כל מה שמצאתי בבית...
וזה נמשך גם הלאה.

אבל כשהתזונה שלי התאזנה, והתחלתי לאכול בריא באמת -
הגוף ממש מבקש לא לאכול בלילה.
אני מגיעה לאירוע, יש אוכל נהדר, אבל לא מסוגלת לאכול.
מוצאת את הדבר הכי קל על השולחן, סלט חסה או משהו דומה, וזה הדבר היחיד שמסוגלת.

זו רק דוגמה אחת.

וזה קורה אחרי תקופה, לא מיד. אבל זה מגיע.

 

[מלכה123]

יש את הספר "בדרך אחרת" של רחל יהלום. (קניתי לפני שנתיים בערך ב"יש" ב19.90) ספר מעמיק ומדהים. שם היא מלמדת איך לבנות לך דרך חיים שמתאימה לך. איך לזהות למה(ל' בשווא) את רגישה, ללמוד לזהות תחושות רעב ושובע. ועוד המון דברים חשובים כדי לשמור על גוף בריא בס"ד לאורך ימים ושנים. למדתי מהספר הזה המון!!
הרבה מהדברים שכתבה @ariels המדהימה רשומים שם.

 

[שירי כהן]

@שירי כהן המקסימה
תודתי על תגובתך המלאה.

ככה-
אני מאד מאד מבינה בראש ,מה זה אוכל בריא ומזין
אני מאד מבינה בראש- מה זה אוכל לא בריא ומלא בפחמימה ריקה ומה זה מתוק וכו'.
אני יודעת טוב בראש -שכמויות נכונות ואכילה מאוזנת -זה הדבר הכי חשוב לגוף שלנו כדי שיתפקד טוב.

אבל, ואבל גדול-
כל זה עד שמגיע הרגש.......
אני גם עשיתי "דיאטות" בעבר ואכן לא טוב לקרוא לזה כך,כי זה מלחיץ וגם לא נכון.....
אכן אכלתי בריא,מאוזן ומאד מסודר.
היו בתפריט את כל אבות המזון בדיוק כפי שהגוף צריך. (1200 קל' ליום)
הרגשתי מלאת אנרגיות,פחות עייפות וסיפוק אדיר.
ועם כל זאת ושוב--
כמו שכתבת....
מגיע יום ונמאס לאכול מסודר ולאכול קצת.....
ולהתנזר משטויות.
פתאום יש תקופת לחץ--שרוצים לאכול את כל המקרר
מכירה?????

לכן אני שואלת שוב.
מה כן גורם לשינוי תמידי?
אני יכולה לדקלם הרבה דברים :פיתוי למול שווי וכו.....
כמה המתוק לא בריא ועוד ועוד......

אני מחפשת דרך לאכילה מאוזנת ושתלווה לאורך כל הדרך.
שבאמת יכנס לראש ולא יצא.
בלי להשבר אחרי שנה ולעלות...

אני מאד רוצה להכנס לזה וגם לא להרגיש "מסכנה"
עוד פעם צריכה לשמור.....
עוד פעם להוריד......
אלא שזה יהיה חד משמעי ברור-שככה צריך לאכול תמיד. גם אם לפעמים נופלים......
לדעתי מה שעולה לי פתאום,
זה אולי להיות בלווי צמוד ותמידי.
כמו לחם וחלב,ככה ללכת ל" תזוננאית"

העיקר מלא בריאות ושמחה

קודם כל, אני רוצה לברך אותך על המודעות העצמית והכנות שלך,
זה לא מובן מאליו והרבה מאד!
הדבר שאת צריכה להפנים הוא - וזה לא פשוט לעיכול - שאת לא שונה מרוב האוכלוסיה,
זה בדיוק מה שקורה לרוב רובם של עושי הדיאטות!
96% בערך מאנשים שעשו דיאטה, חזרו למשקלם המקורי ואף הוסיפו עליו.
(ויש לי תאוריות שונות על 4% האחרים )

זה 'ה'מחקר בעשור האחרון שמדובר בנושא הזה
אבל הדבר לא מפריע כמובן לדיאטות להמשיך ולשגשג,
כי הלהט להשיג את הגוף הרצוי כאן ועכשיו הוא גדול מאד -
בשילוב עם האמונה שדיאטה היא היא התשובה הנכונה, הרי שנים זו היתה האמונה.
(וזה עסק נורא רווחי, עם לקוחות קבועים שחוזרים שוב ושוב..)
אני אומרת לך את זה בתור אחת שעשתה כמה דיאטות בחייה... כן?
היה רגע מבורך שבו נפלה עלי טיפת ההבנה, ההארה הזו - אין טעם לעשות דיאטה,
זה פשוט דבר מיותר ומזיק.
משם התחלתי לחפש את הדרך שלי איך כן להרגיש טוב ולחיות נכון,
ואני מפרטת על זה בפוסטים כאמור - לא רוצה לחפור כאן ביתר אריכות

בכל אופן -כתבת שהיה כל מה שהגוף צריך בתפריט שלך, ובסוגריים הוספת 1,200 קלוריות
אז קודם כל קלוריות הם לא אבות מזון,
אני יודעת שאת יודעת את זה - מתכוונת בציניות לומר שזה ממש לא 'מספיק' - קודם כל
לגוף שלך זה מתורגם כהרעבה.
מעבר לזה, מה שהתפריט הזה מכיל - כמו שכתבה @ariels ברוב טעם,
ממש לא בהכרח נכון וטוב לגוף שלך.

מכירה את התסכול שבתהליך החיפוש,
מעודדת אותך מכל הלב לא להתייאש מה'טיול' הזה, לקחת בחשבון נשימה עמוקה
אבל בידיעה שכן יש אפשרות לחיות אחרת.

יש את הספר "בדרך אחרת" של רחל יהלום. (קניתי לפני שנתיים בערך ב"יש" ב19.90) ספר מעמיק ומדהים. שם היא מלמדת איך לבנות לך דרך חיים שמתאימה לך. איך לזהות למה(ל' בשווא) את רגישה, ללמוד לזהות תחושות רעב ושובע. ועוד המון דברים חשובים כדי לשמור על גוף בריא בס"ד לאורך ימים ושנים. למדתי מהספר הזה המון!!
הרבה מהדברים שכתבה @ariels המדהימה רשומים שם.

אחד הספרים המקסימים שאני מחזיקה בבית וקוראת מפעם לפעם,
ההתייחסות שלה לרגישויות מזון היא נדירה. לא מצאתי את זה בהרבה ספרים בצורה כל כך מקיפה ומדייקת.
מה שמאד אהבתי אצלה זה את הענווה,
את הכתיבה בפשטות שהיא מניחה שהיא לא יודעת הכל, והיא רוצה להאיר זווית ונקודת מבט.
כי למשל ההיבטים הרגשיים, חסרים מן הספר.
יש שם תיאור נוגע ללב של מישהי שעשתה אתה תהליך מדהים של גמילה ממזון מזיק
ואיך היא רזתה.. ואיך היא חיים חדשים .. ואיך ואיך ואיך
והסוף מאד עגום,
נגיעה אחת בסלט (!) עם קצת סוכר ברוטב
והידרדרות מהירה של חזרה ל-70 קילו עודף (!)
בעיני זו היתה רק עוד הוכחה כמה חייבים להתייחס להיבטים הרגשיים של האכילה,
כי יש את האוכל עצמו שזה ברור חשוב ואוצר ומתנה לדעת את הדברים הנכונים!!!
(ולא להתחבט בתוכניות הרעבה כנ"ל)
אבל בהיעדר כלים להתמודד עם הרגשות ששלובים פה זרוע,
זה יהיה קשה.

 

[ariels]

יש את הספר "בדרך אחרת" של רחל יהלום. (קניתי לפני שנתיים בערך ב"יש" ב19.90) ספר מעמיק ומדהים. שם היא מלמדת איך לבנות לך דרך חיים שמתאימה לך. איך לזהות למה(ל' בשווא) את רגישה, ללמוד לזהות תחושות רעב ושובע. ועוד המון דברים חשובים כדי לשמור על גוף בריא בס"ד לאורך ימים ושנים. למדתי מהספר הזה המון!!
הרבה מהדברים שכתבה @ariels המדהימה רשומים שם.

רחל יהלום מדהימה.
יש לי את הספר הראשון שלה (לבריאות)
כשהבן שלי חלה התייעצתי איתה טלפונית, והיא אישה מיוחדת.
אמרה לי אז שהיא עובדת על הוצאת ספר חדש.
ובאמת לא אחזתי שכבר יצא. אלך לחפש אותו בחנות.
(לא, כי אין לי בבית 7,000 ספרי בריאות, בעברית ואנגלית, מזל שאני לא קוראת עוד כמה שפות... אני תולעת ספרים חסרת תקנה ואוהבת את זה)

@שירי כהן - את צודקת מאוד.
רוצה לחדד עוד קצת -
אני בדעה שברגע שמורידים מסדר היום את המילים:
שמנה, שומן, דיאטה, להוריד במשקל,
ומעיפים מהבית את המשקל - זה כבר צעד ענק בדרך לפתרון.
עצם הרעיון שאני בשום אופן לא חלק מ"מעגל הדיאטות"
שהדרך שלי היא אמיתית, מחוברת למה שטוב לאדם מראשית הבריאה,
שאני לא נמדדת בכמות הגרמים שעליתי אחרי שבת.
שגם אם נפלתי אני לא "נוראית", "זוועתית", "עושה בושות" או כל תואר מחמיא אחר...
אלא אני פשוט בנאדם נורמלי,
שלפעמים נופל, וזה לא סוף העולם, ולא הרסתי כלום.

התחושה הטוטאלית הזו של "הכל או כלום"
אכלתי ארטיק, יאללה, נגמור גם את עוגת הקצפת, והשוקולד החלבי - חפיסה, תודה ששאלתם.
כי כבר במילא "הרסתי את הדיאטה".

כשאת לא בדיאטה ואכלת ארטיק, נו, אז מה. מי מתרגש מזה.
ואח"כ את פשוט אוכלת משהו טוב כדי לאזן את זה.
נגמר הסיפור. זה לא אישיו בכלל.

וכשאת לא בדיאטה את לומדת להקשיב.
רק להקשיב.
לגוף שלך, למה שמרגיש לו טוב ונכון.
לומדת לזהות את הדקויות האלה...
ולהיות בהרמוניה איתן...
זה משהו הרבה יותר עמוק.
וגם פשוט, אגב. באופן מפתיע.
רק דורש קצת תרגול עד שעולים על הגל.

 

[שירי כהן]

@שירי כהן המקסימה
תודתי על תגובתך המלאה.

ככה-
אני מאד מאד מבינה בראש ,מה זה אוכל בריא ומזין
אני מאד מבינה בראש- מה זה אוכל לא בריא ומלא בפחמימה ריקה ומה זה מתוק וכו'.
אני יודעת טוב בראש -שכמויות נכונות ואכילה מאוזנת -זה הדבר הכי חשוב לגוף שלנו כדי שיתפקד טוב.

אבל, ואבל גדול-
כל זה עד שמגיע הרגש.......
אני גם עשיתי "דיאטות" בעבר ואכן לא טוב לקרוא לזה כך,כי זה מלחיץ וגם לא נכון.....
אכן אכלתי בריא,מאוזן ומאד מסודר.
היו בתפריט את כל אבות המזון בדיוק כפי שהגוף צריך. (1200 קל' ליום)
הרגשתי מלאת אנרגיות,פחות עייפות וסיפוק אדיר.
ועם כל זאת ושוב--
כמו שכתבת....
מגיע יום ונמאס לאכול מסודר ולאכול קצת.....
ולהתנזר משטויות.
פתאום יש תקופת לחץ--שרוצים לאכול את כל המקרר
מכירה?????

לכן אני שואלת שוב.
מה כן גורם לשינוי תמידי?
אני יכולה לדקלם הרבה דברים :פיתוי למול שווי וכו.....
כמה המתוק לא בריא ועוד ועוד......

אני מחפשת דרך לאכילה מאוזנת ושתלווה לאורך כל הדרך.
שבאמת יכנס לראש ולא יצא.
בלי להשבר אחרי שנה ולעלות...

אני מאד רוצה להכנס לזה וגם לא להרגיש "מסכנה"
עוד פעם צריכה לשמור.....
עוד פעם להוריד......
אלא שזה יהיה חד משמעי ברור-שככה צריך לאכול תמיד. גם אם לפעמים נופלים......
לדעתי מה שעולה לי פתאום,
זה אולי להיות בלווי צמוד ותמידי.
כמו לחם וחלב,ככה ללכת ל" תזוננאית"

העיקר מלא בריאות ושמחה

ורק עוד מילה אחת,
כי אם כבר חפרתי אז עד הסוף
אני מזדהה מאד עם השורות הראשונות שכתבת
כשהגעתי לתהליך שינוי התזונה האמיתי שלי -
השתמשתי ממש במילים האלו, ובתסכול רב.

אני יודעת מה זה אוכל בריא, אני מבינה מה נכון בראש,
אני יודעת הכל על איפוק ושליטה ואפשר להוסיף עוד ועוד 'יודעת' בהרבה שורות נוספות

אבל אני מציעה לך לשים סימן שאלה בסוף השורות האלו.
הרי מה שעשית עד היום - לא עבד בשבילך, לא שירת אותך נכון.
המסקנה שלך היא שאת כביכול חסרת שליטה...
אבל אני מציעה לך לנסות לתהות - אולי הגישה לא נכונה?
אולי יש עוד משהו לדעת? אולי יש מידע חדש מעבר לפינה, שהוא זה שנכון עבורך?
ויבואו כל השכנות והאחיות והבנות דודות שממש ממש ממליצות לך דווקא כן ללכת לדיאטה,
וההיא תותחית וההיא פגזית וזאת אין כמוה -
אבל את יודעת שניסית את הגישה הזו ועד היום זה לא עבד.
אז אולי יש משהו אחר?
ואולי מה שנכון למישהי אחת הוא דווקא לא מה שטוב עבורי?

מעבר לזה, מה שכתבת בכנות לגבי הרגש - זה גם משהו שממש אפשר להתפתח בו ולהצליח
אבל לפני זה, אם לא יודעים מה נכון באמת לאכול בפועל בצורה הכי פשוטה ונכונה -
זה שלב שחייב להיות ברור.

 

[מרשימה]

הכי גרוע זה להיות רזה שאף פעם לא משמינה ולכן אין לי בשביל מה להפסיק לאכול שטויות
לפעמים אני מרגישה ככ רע מכל השטויות האלו ובא לי להקיא את עצמי
אבל ביומיום אין לי סיבה מספיק חזקה (כמו השמנה) כדי ל ה פ ס י ק עם הגאנק פוד הזה.....

בדרך כלל בשלב מסויים הגוף מאותת שלא טוב לו עם מה שהוא מקבל
אבל לפעמים לא יודעים לעשות את הקישור.
אם מודעים לכך שהדברים שמציקים נגרמים מהתזונה, יותר קל לשמור על תזונה בריאה.
דוגמאות: עצירות, בעיות עור, בעיות נשיות

 

[שירי כהן]

@מבורכת המבורכת,
רק כדי לתת תקווה -
וגם לשתף כי זה ממש שימח אותי קודם
תראי מה שמישהי מהקבוצה שלי כתבה לי עכשיו -

אחרי תקופה ששיניתי לגמרי תזונה (די התחלתי בזכות הדחיפה שלך)
אני יכולה להגיד היום גם כשאני לא שומרת על התזונה המומלצת לי (בהיריון ולא מסוגלת....)
החשק למתוק ירד כמעט לגמרי!
אני לא צריכה 'להילחם' בעצמי זה פשוט לא מתחשק ויושב לי בשכל כל הזמן.
ב"ה מיליון פעם.
וגם כשאני כן אוכלת זה נגמר בקוביה שוקולד בלי רצון בכלל לעוד.

מה שקראת פה, משלב ממש את שלושת הקודקודים של משולש ההצלחה -
האשה המדהימה הזו התחילה עם שינוי בגישה והמחשבה,
הלכה לברר (עם איש מקצוע מוסמך אגב) מה נכון לה לאכול,
ועבדה על ההיבט הרגשי
מה השוס?
שלמרות שעכשיו היא לא בתזונה 'מושלמת' - כי היא בהריון עכשיו והורמונלית,
וזה לא זמן שגרתי, והדברים לא עובדים כרגיל
תראי איזו שורה תחתונה מהממת!!! איזה כיף זה?
מבחינתי זה ענין גדול.

אני בעבר הייתי זורקת את עצמי בקטעים כאלו,
די, כלום לא הולך ולא שווה, ואי אפשר ככה, ואם כבר אז כבר..
והדיבור הפנימי, ה-center, שיש לך לאן לחזור תמיד בתוכך באהבה ושלווה -
זו מתנה של חיים.
(ואני ממש לא חושבת שאת צריכה תזונאית צמודה כל החיים אגב.. קראתי פתאום שוב )

 

[מבורכת]

@שירי כהן חמודה
קראתי בצמאון כל מילה שלך.
את כ"כ ברורה בכתיבת שלך!!!!

אני רוצה באמת להבין,
אם אני כעת שומרת על משקלי (בקבוצת תמיכה) ורוצה להוריד 10 קילו ( אחרי לידה)
לא טוב לאכול מסודר את ה 1200 קל'????????
אני בוחרת מתפריט ענק של פחמימות שומנים חלבונים וירקות -כל מה שמתחשק לי. לפי הכמות המומלצת...
כמובן אני כעת הולכת על הבריא והמשביע.
ואם נורא בא לי יום אחד אני גם יכולה לבחור ארטיק אבל להוריד ממשו אחר.... וזה לא סוף העולם.


אני לא אוהבת למש ל מוצרי חלב אז בוחרת טונה וחלבון אחר.
אפאחד לא מכתיב לי בדיוק מה לאכול, אלא כמה.....
ואם אמשיך לאכול כרצוני-הגיוני שלא רק שלא אויד אלא עלולה לעלות....
מה גם שבעבר (הכמעט רחוק) הייתי רזה ואכלתי מכל הבא ליד.
רק שב"ה יש ילדים ואנו גם מתבגרים.......

מה שהכי חשוב לי כעת,זה לאכול בריא, בכמויות שפויות. בלי חטיפות .....
לאכול בשליטה. להקשיב לגוף
לא לאכול רק עם הפה. ללמוד לאכול גם עם העיניים......
וכעת אני נכנסת למסלול.
הפחד שלי הוא מיום המחר.
נכון שכתוב: העבר אין העתיד עדיין.... דאגה מניין??"
ולא צריך לחשוב מה יהיה עוד שנה אלא לחיות נכון את ההווה
אבל מה לעשות שיש יצה"ר שמכניס את הלא נודע וגורם לחששות
הפחד שלי זה : מה יקרה יום אחד אם ישבר לי לאכול בריא וקצת.......
אני יעלה הכל ובכפליים??????
זה יהיה עצוב נוראאאאאאאאאאאא
אני רוצה מהיום להפנים את נושא האכילה באופן הכי ברור שיש
שזה יהפוך להרגל חיים.
ששטויות לא יפתו אותי ולא ידברו אלי.
שאני ישבע מהר.
שלא אוכל רגשי
שלא אפתח בלילה את המקרר ולא את המזווה.

טוב , אני סתם נסחפת ונחשפת.
אם היה אפשרות להודעה פרטית היה טוב.....

בקיצור-אקרא את הפוסטים שלך.
תודה הקשבה ועידוד

 

[מבורכת]

@מבורכת המבורכת,
רק כדי לתת תקווה -
וגם לשתף כי זה ממש שימח אותי קודם
תראי מה שמישהי מהקבוצה שלי כתבה לי עכשיו -

אחרי תקופה ששיניתי לגמרי תזונה (די התחלתי בזכות הדחיפה שלך)
אני יכולה להגיד היום גם כשאני לא שומרת על התזונה המומלצת לי (בהיריון ולא מסוגלת....)
החשק למתוק ירד כמעט לגמרי!
אני לא צריכה 'להילחם' בעצמי זה פשוט לא מתחשק ויושב לי בשכל כל הזמן.
ב"ה מיליון פעם.
וגם כשאני כן אוכלת זה נגמר בקוביה שוקולד בלי רצון בכלל לעוד.

מה שקראת פה, משלב ממש את שלושת הקודקודים של משולש ההצלחה -
האשה המדהימה הזו התחילה עם שינוי בגישה והמחשבה,
הלכה לברר (עם איש מקצוע מוסמך אגב) מה נכון לה לאכול,
ועבדה על ההיבט הרגשי
מה השוס?
שלמרות שעכשיו היא לא בתזונה 'מושלמת' - כי היא בהריון עכשיו והורמונלית,
וזה לא זמן שגרתי, והדברים לא עובדים כרגיל
תראי איזו שורה תחתונה מהממת!!! איזה כיף זה?
מבחינתי זה ענין גדול.

אני בעבר הייתי זורקת את עצמי בקטעים כאלו,
די, כלום לא הולך ולא שווה, ואי אפשר ככה, ואם כבר אז כבר..
והדיבור הפנימי, ה-center, שיש לך לאן לחזור תמיד בתוכך באהבה ושלווה -
זו מתנה של חיים.
(ואני ממש לא חושבת שאת צריכה תזונאית צמודה כל החיים אגב.. קראתי פתאום שוב )

וואהו
מרגש לקרוא. איזה כח ושינוי. כל הכבוד!!!!!!

אגב,אני בתחילת הריון לא יכולה להסתכל על שוקולד. זה הדבר הכי מגעיל מבחינתי.
אבל איך שנגמר ואני יולדת.
משלימה את כל החסר..... ובגדול.
אני כעת עובדת על גמילה משוקולד וממתוק.
זה לא עושה לי טוב.
נותן לי אנרגיה לשעה ואז הכל צונח למינוס ואני עייפה וחלשה.
ושוב שוקולד וקפה ושוב צניחה.
זה מה שדחף אותי (יותר מהמשקל) להתחיל לשמור ולאכול בריא.
הכנתי כדורי תמרים עם אגוזים ושקדים וקצת יין. מגלגלת בקוקוס וזה ממש מתוק ובריא ומלא ויטמינים.
אז בסוף הכל קורה עם הרבה ס"ד
רק צריך כח להתמיד,
7 יפול צדיק וקם.

 

[מצב כפית]

אני אצל מיכל פתל.
בקבוצה של המורה אביטל.
המורה הכי תותחית.
מניסיון!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

 

[אמא ועוד..]

מי שממליצה על שיטה/ מנחה כדאי שתספר כמה זמן עבר מאז שהתחילה ועדיין שומרת. מי שעדיין בסדנה שהתחילה לפני חודש -חודשיים ומאד מתלהבת.... את זה יש הרבה....

 

[שירי כהן]

@שירי כהן חמודה
קראתי בצמאון כל מילה שלך.
את כ"כ ברורה בכתיבת שלך!!!!

אני רוצה באמת להבין,
אם אני כעת שומרת על משקלי (בקבוצת תמיכה) ורוצה להוריד 10 קילו ( אחרי לידה)
לא טוב לאכול מסודר את ה 1200 קל'????????
אני בוחרת מתפריט ענק של פחמימות שומנים חלבונים וירקות -כל מה שמתחשק לי. לפי הכמות המומלצת...
כמובן אני כעת הולכת על הבריא והמשביע.
ואם נורא בא לי יום אחד אני גם יכולה לבחור ארטיק אבל להוריד ממשו אחר.... וזה לא סוף העולם.


אני לא אוהבת למש ל מוצרי חלב אז בוחרת טונה וחלבון אחר.
אפאחד לא מכתיב לי בדיוק מה לאכול, אלא כמה.....
ואם אמשיך לאכול כרצוני-הגיוני שלא רק שלא אויד אלא עלולה לעלות....
מה גם שבעבר (הכמעט רחוק) הייתי רזה ואכלתי מכל הבא ליד.
רק שב"ה יש ילדים ואנו גם מתבגרים.......

מה שהכי חשוב לי כעת,זה לאכול בריא, בכמויות שפויות. בלי חטיפות .....
לאכול בשליטה. להקשיב לגוף
לא לאכול רק עם הפה. ללמוד לאכול גם עם העיניים......
וכעת אני נכנסת למסלול.
הפחד שלי הוא מיום המחר.
נכון שכתוב: העבר אין העתיד עדיין.... דאגה מניין??"
ולא צריך לחשוב מה יהיה עוד שנה אלא לחיות נכון את ההווה
אבל מה לעשות שיש יצה"ר שמכניס את הלא נודע וגורם לחששות
הפחד שלי זה : מה יקרה יום אחד אם ישבר לי לאכול בריא וקצת.......
אני יעלה הכל ובכפליים??????
זה יהיה עצוב נוראאאאאאאאאאאא
אני רוצה מהיום להפנים את נושא האכילה באופן הכי ברור שיש
שזה יהפוך להרגל חיים.
ששטויות לא יפתו אותי ולא ידברו אלי.
שאני ישבע מהר.
שלא אוכל רגשי
שלא אפתח בלילה את המקרר ולא את המזווה.

טוב , אני סתם נסחפת ונחשפת.
אם היה אפשרות להודעה פרטית היה טוב.....

בקיצור-אקרא את הפוסטים שלך.
תודה הקשבה ועידוד

באמת אשמח לענות לי כי יש הרבה מה,
אבל אולי נעבור לאישי או משהו
בסדר?
המשך יום נפלא, את נשמעת מהממת

 

[צפונית חדשה]

השמנה היא נושא מאד עמוק,
דיאטה היא דבר מאד שטחי.
כותבת לך מנסיוני רב הפיתולים בנושא הזה,
אחרי שנים של חפירות ולמידה עצמאית ומאנשי מקצוע
יש שלושה נושאים חשובים, שהם תחומים בפני עצמם -
ובעיני הם-הם לב הענין, ואי אפשר לאחד בלי השני:

דבר ראשון - גישה נכונה וחשיבה ישרה כשבאים לעשות שינוי כזה.
רוב עושי הדיאטות נוקטים בדרך חשיבה מאד מסוימת,
(ובכללם אני בעבר) שגורמת לאקורדיון הזה שתארת, ומכשילה את התהליך כולו מלכתחילה.
(לזה קוראים הקוראים: הכל בראש. אבל כמובן, לא ה-כ-ל בראש)

דבר שני וכמובן בסיסי ביותר - להבין איך נכון לי לחיות ומה באמת נכון לי לאכול,
(רמז - דיאטה זו לא דרך חיים שפויה על פי רוב)
הבנה מה טוב לי ומה לא טוב לי, כמה, מתי ואיך.

דבר שלישי משמעותי מאד - ללמוד לאזן אכילה רגשית.
גם כשבאתי ולמדתי וחפרתי והבנתי,
ונגמלתי והצלחתי ו.. ו... ואני יודעת ממש מה טוב לי ואיך לאכול,
פתאום בא נחשול 'בא לי' אחד ענק ומאיים להטביע את הספינה..
צריך לדעת איך מסתדרים עם דבר כזה.
כי נחשי מה, הוא בוא יבוא... כן, ככל הנראה הוא יגיע.

זה על רגל אחת דרך שנותנת כלים להתמיד לאורך שנים בעז"ה.

אני קראתי שדווקא הדיאטות שהכי יורדים בהם זה דיאטות שנחשלים בהם מידי כמה שבועות, כי זה מה שעוזר לשמור על קצב חילוף החומרים בגוף.
אחרת הגוף מתרגל לדיאטה ומתרגל לשרוף פחות קלוריות במשך היום... אז דווקא הנפילות האלו בדירטה הם טובות מעודד, לא?

 

[צפונית חדשה]

תפריט "מאוזן" הוא לאו דווקא התפריט שנכון לך.
לדוגמה, ברוב התפריטים הללו ממליצים על מוצרי חלב דלי שומן.
אבל לפי המחקרים האחרונים למעלה מ-70% של האוכלוסיה בארץ סובלים מאי-סבילות ללקטוז ברמה כזו או אחרת. מה שאומר שמוצרי חלב עושים לרובנו מאוד רע. הם גם פוגעים בירידה במשקל, אגב, למרות שדיאטניות ממליצות עליהם.

תחושת רעב ושובע -
כשאת מתבססת על תפריט בנוי, ועל כמות קלוריות מסויימת את בעצם מקשיבה לתפריט במקום לגוף שלך.
מגבילים לך למשל את כמות הפירות.
אבל יש אנשים שמעולה להם לאכול הרבה פירות בתחילת היום, וזה משביע ומספק אותם יותר מלחמית או פריכית עם קוטג' (שעל הדרך גם גורם לכאבי בטן, גזים, שלשולים לפעמים).

תזונה בריאה היא לא עינוי.
אוכל בריא יכול להיות חגיגה של צבעים, טעמים כיפיים, מתוקים בשפע! רק מהצד הבריא שלהם.

ברגע שאת מכניסה את עצמך ל"משטר" - תגיע הנפילה.
במיוחד זה קורה כשעושים מהפך גדול, מצליחים איכשהו להחזיק חודש, חודשיים, שלושה.
ואז מתרסקים.

כשאת מדייקת דברים בתזונה שלך הגוף שלך מעצמו מבקש את הטוב והבריא.
אם אכלת לחם בלי ירק -
תרגישי מחנק וכבדות שבפעם הבאה לא יהיה לך חשק לאכול לחם בלי סלט או לפחות מלפפון ליד.

עוד דוגמה קטנה -
מסרתי הרצאה לפני שבועיים (בזום כמובן.....)
ואחד הנושאים שדיברתי עליהם היה אכילה לילית.
קיבלתי על זה הרבה תגובות - איך מתגברים על אכילה לילית, איך את מסתדרת עם אירועים ושמחות, וכו'.
ובאמת, הייתי נאשרית נוראית בלילות.
כמתבגרת למדתי למבחנים בלילות תוך נשנוש כל מה שמצאתי בבית...
וזה נמשך גם הלאה.

אבל כשהתזונה שלי התאזנה, והתחלתי לאכול בריא באמת -
הגוף ממש מבקש לא לאכול בלילה.
אני מגיעה לאירוע, יש אוכל נהדר, אבל לא מסוגלת לאכול.
מוצאת את הדבר הכי קל על השולחן, סלט חסה או משהו דומה, וזה הדבר היחיד שמסוגלת.

זו רק דוגמה אחת.

וזה קורה אחרי תקופה, לא מיד. אבל זה מגיע.

אני אשמח להבין למה מוצרי חלב פוגעים בירידה במשקל לרגישים כמובן
אני דווקא שמעתי ההפך

 

[שירי כהן]

אני קראתי שדווקא הדיאטות שהכי יורדים בהם זה דיאטות שנחשלים בהם מידי כמה שבועות, כי זה מה שעוזר לשמור על קצב חילוף החומרים בגוף.
אחרת הגוף מתרגל לדיאטה ומתרגל לשרוף פחות קלוריות במשך היום... אז דווקא הנפילות האלו בדירטה הם טובות מעודד, לא?

לא מספיק הבנתי מה כתבת.. נראה לי יש כאן כמה מילים עם שגיאות
לא מבינה

 

[ממדלת מקצועית]

מעבר לכל הדברים הצודקים והנכונים והמדויקים שכתבו בנ"ל
יש משהו שלי מאד עזר
בעזרת ספר מצוין שקוראים לו
דיאטה זה קשה לרזות זה קל של רחל למברסקי
(אגב הייתי בכמה קבוצות הרזיה וכמובן נכשלתי
ולא יאומן כמה ספר שקוראים ברגוע יכול לעזור ומשפיע על החשיבה)
התובנה היא: שאני לא יהיה רזה ודקיקה אף פעם כמו 'לפני החתונה'
אלא נחמדה ולא מאד שמנה וזה העיקר! ומוריד הרבה לחץ,
כי כשאת רוצה להיות רזה את צמה ונלחצת מכל כישלון
וכשאת לומדת לקבל את עצמך עם החולשות והבעייה המשקלית
ולאהוב את עצמך ואת המשקל שלך הלא נמוך, יותר קל ופחות מתסכל
בהצלחה!

 

[ariels]

מעבר לכל הדברים הצודקים והנכונים והמדויקים שכתבו בנ"ל
יש משהו שלי מאד עזר
בעזרת ספר מצוין שקוראים לו
דיאטה זה קשה לרזות זה קל של רחל למברסקי
(אגב הייתי בכמה קבוצות הרזיה וכמובן נכשלתי
ולא יאומן כמה ספר שקוראים ברגוע יכול לעזור ומשפיע על החשיבה)
התובנה היא: שאני לא יהיה רזה ודקיקה אף פעם כמו 'לפני החתונה'
אלא נחמדה ולא מאד שמנה וזה העיקר! ומוריד הרבה לחץ,
כי כשאת רוצה להיות רזה את צמה ונלחצת מכל כישלון
וכשאת לומדת לקבל את עצמך עם החולשות והבעייה המשקלית
ולאהוב את עצמך ואת המשקל שלך הלא נמוך, יותר קל ופחות מתסכל
בהצלחה!

את כל כך צודקת!!!!
ומאיפה הגיעו הסטנדרטיים האלה?
סליחה שאני מעלה את זה, אבל עולם האופנה השפיע עלינו ועוד איך!
בחלק מהחנויות יש בגדים במידה של בובות.

ברור שלא בריא להיות בעודף משקל,
אבל גם מאוד לא בריא לשנוא את עצמך, או להלקות את עצמך.
אני נתקלת בזה אצל נשים שפונות אלי, וכואב לי.

הלחץ הזה, אגב, גם גורם להשמנה. כמה שזה אולי נשמע הזוי,
אבל הורמון הלחץ (קורטיזול) משפיע ממש לרעה על איזון המשקל שלנו.

 

[ariels]

אני אשמח להבין למה מוצרי חלב פוגעים בירידה במשקל לרגישים כמובן
אני דווקא שמעתי ההפך

מוצרי חלב פוגעים בכל כך הרבה מערכות בגוף, תקצר היריעה....
בין השאר הם משבשים את המערך ההורמונלי בגוף.
ושיבושים הורמונליים משפיעים לרעה על היכולת הטבעית שנטועה בנו - לווסת את משקל הגוף.

 

[ממדלת מקצועית]

ברור שלא בריא להיות בעודף משקל,
אבל גם מאוד לא בריא לשנוא את עצמך, או להלקות את עצמך.
אני נתקלת בזה אצל נשים שפונות אלי, וכואב לי.

השאלה מה זה עודף משקל?
מה הטווח?
גם לא בריא להיות רזונת וחלושה גם להם יש את הבעיות שלהם....