אלקסתימיה ולאהוב...

לכל אלו שבהלם וטוענים שזה זרם קטן וזניח, וזה לא המיינסטרים,
אז סליחה,
למדתי בסמינר ליטאי חשוב ומכובד שבו חינכו אותנו למשהו כזה... אולי סמכו על הדוגמא מהבית ועל האינטלגנציה האישית,
אבל משפט שזכור לי-"אם את מתחתנת ורואה שבעלך שה' ישמור קורא יתד בארוחת הבוקר (ולא לומד) זה עצוב ודאי, אבל לא להתגרש... לנסות..." (מפי מורה דגולה)
וכן- אין להשתמש במושג "בעל", יש ספר תורה... או ארון הספרים שלנו... יש גם גמורא בסגול...
וכן, אני מכירה כאלה שמתנהגות עם ספר התורה שלהן כפי שנדרש להתנהג עם ספר תורה, וזה מה יש.
כי זה הבית, וזה הסמינר.
זה קיים, במיינסטרים.
 
לכל אלו שבהלם וטוענים שזה זרם קטן וזניח, וזה לא המיינסטרים,
אז סליחה,
למדתי בסמינר ליטאי חשוב ומכובד שבו חינכו אותנו למשהו כזה... אולי סמכו על הדוגמא מהבית ועל האינטלגנציה האישית,
אבל משפט שזכור לי-"אם את מתחתנת ורואה שבעלך שה' ישמור קורא יתד בארוחת הבוקר (ולא לומד) זה עצוב ודאי, אבל לא להתגרש... לנסות..." (מפי מורה דגולה)
וכן- אין להשתמש במושג "בעל", יש ספר תורה... או ארון הספרים שלנו... יש גם גמורא בסגול...
וכן, אני מכירה כאלה שמתנהגות עם ספר התורה שלהן כפי שנדרש להתנהג עם ספר תורה, וזה מה יש.
כי זה הבית, וזה הסמינר.
זה קיים, במיינסטרים.

סמינר קיצוני בהחלט.
גם אני למדתי בסמינר ליטאי חשוב ומכובד, ומעולם לא חונכתי בסגנון הזה.
יכול להיות שהמורה דברה במילים מידי גבוהות והקבילה מושגים בהגזמה ולא חשבה שיש בנות שלוקחות את זה כפשוטו....

ואגב, אם כן, מי לדעתך/ה קהל היעד של יתד?
 
לכל אלו שבהלם וטוענים שזה זרם קטן וזניח, וזה לא המיינסטרים,
אז סליחה,
בטוח שתוכלי להביא אי אלו ציטוטים 'לא בריאים'.
עדיין, האם ככה מתנהל בדרך כלל שידוך? כמו המתואר בסיפור?
ברור שלא. זה קיצוני ולגמרי לא מייצג את כלל הציבור, אלא מקרים בודדים.

חוץ מזה, בל נשכח, שהבחור סבל מאיזו בעיה. ואף שהתגובה של הבחורה גורמת לתסכול עצום אצלנו הקוראים, הרי שאם היתה נפגשת עם בחור לא בעייתי, שמתנהל לגמרי רגיל, יש לשער שעם הכל, הדברים היו מתנהלים אחרת.

לא פעם נקלעים למצב לא רגיל, ואין את הניסיון והתבונה לקלוט ולהגיב נכון. ויש מערכת הגנות, שמוסיפה לבלבול ולאבסורד. וילדה שגדלה בצורה שהיא גדלה ונתקלה בבעיה כזו, אבדה את הצפון .
 
חוץ מזה, בל נשכח, שהבחור סבל מאיזו בעיה
אני דווקא סבורה שמי שסובל מהבעיה זה יותר הבחורה.
הוא גדל לאמא חמה.
והיא גדלה להורים קרים ושכלים.
אבל אולי אני טועה.
 
וכיום מתעמת עם עצמו האם לתת לבנות לישון אצל חברות.
לא לתת לבנות לישון עם חברות, זה דבר די מקובל היום. ויש לכך סיבות.
זה רחוק מאוד ולא שייך להתנהלות שקוראת כאן בסיפור.
 
הוא בהחלט נחשב לסמינר טוב אבל ממש לא קיצוני. גדול ומפורסם. אולי למדת אצל מורה אחרת:)

ואולי זו היתה מורה קיצונית, זה לא הופך את זה למוטו של הסמינר. ובטח לא לשיטת חיים.

ובטוח למדתי אצל מורה אחרת... וגם בסמינר אחר... אני לא בני ברקית. ובירושלים זה לא היה עובר, אולי בגור.

(אה, ועוד משהו, לא רוצה להסיר ממך את האנונימיות, אבל ברור לי שזה וולף. ירוק מבחוץ אדום מבפנים עם גרעינים של אבטיח.... אבל, די. איך סטיתי מהנושא)
 
הוא גדל לאמא חמה.
זה עוד יותר מדגיש את הבעיה האמיתית שלו. שלא נובעת מחוסר חום, אלא משהו אחר. הוא מתייחס לבחורה בצורה מאוד לא רגילה. והיא קולטת, ולא קולטת. בורחת למחוזות של צדקות, לא מעזה לחשוב לבד, וכו'.
 
זה עוד יותר מדגיש את הבעיה האמיתית שלו. שלא נובעת מחוסר חום, אלא משהו אחר. הוא מתייחס לבחורה בצורה מאוד לא רגילה. והיא קולטת, ולא קולטת. בורחת למחוזות של צדקות, לא מעזה לחשוב לבד, וכו'.
בדקתי בויקפדיה כתוב שזה מגיע מחוסר חם.

אבל יתכן ואת צודקת, כי זה תופעה אצל גברים בעיקר.

ויקיפדיה:
אלקסיתימה קיימת ב-10% מהאוכלוסייה ומופיעה בעיקר אצל גברים. לבנט[1] טבע את המושג אליקסיטימיה נורמטיבית על מנת להגדיר לקות שמאפיינת בעיקר גברים אשר אינם מודעים לרגשותיהם ולעיתים גם לתחושותיהן הגופניות. הסבר הנפוץ לקושי זה הוא כי גברים מתקשים לבטא את רגשותיהם ובעיקר את רגשותיהם הפגיעים (חוסר אונים, עצב, בושה, פחד וכדומה) . כמו כן חוקרים[2]גורסים כי קיים קשר ישיר בין קושי זה ותהליך חיברות לגבריות. המעגל החברתי הראשון התורם להתפתחות התופעה נבנה במערכת יחסיו של התינוק עם הדמויות ההוריות הראשונות. מנגנון דיכוי הרגשות מתפתח כבר בשלב הפרה אדיפלי בו הילד חווה "אחרות מהאם"[3] הוא לומד לפתח זהות אופוזיציונית מולה, ובהתאם לציווי החברתי-תרבותי, להתקרב לאביו ולהזדהות עמו. גם האב בדרך כלל אינו נוטה לבטא את רגשותיו הפגיעים ולכן מתקשה ללמד את בנו כיצד להתמודד עם רגשות אלו. בתרבות הנוכחית, ההורים ובעיקר קבוצת השווים, מלמדים בנים שעליהם להסתיר את רגשותיהם. כך הופכת הבושה – על קיומם של רגשות פגיעים – לרגש המרכזי בעיצוב החוויה של גברים, אף שהיא נותרת לא מודעת.[4] בהמשך, התפתחותו של הילד נבנה באמצעות המעגל השני באינטראקציה עם הסביבה החברתית שבה הוא יגדל. .לתהליכי ההתקשרות והחברות השפעה מכרעת על התנהלותם של הגברים בחברה. בתרבות הנוכחית יש עידוד להדחיק כל רגש של פגיעות אצל גברים ולהמירו לרגשות של כעס ותוקפנות. בהיעדר לגיטימציה לביטוי קשייו הרגשיים, הוא נאלץ להסוותם ולמצוא בהם דרכי ביטוי חלופיות של אדישות או תוקפנות.[5] כל עוד מדובר במצבי שיגרה, משרתת מסיכה זו את הגבר באופן המאפשר לו להימנע מעימות ישיר עם רגשותיו,[6] אך במצבי משבר עלול להיסדק מעטה ההגנה השברירי אשר הגן על הגבר מפני המגע עם רגשותיו.
 
לכל אלו שבהלם וטוענים שזה זרם קטן וזניח, וזה לא המיינסטרים,
אז סליחה,
למדתי בסמינר ליטאי חשוב ומכובד שבו חינכו אותנו למשהו כזה... אולי סמכו על הדוגמא מהבית ועל האינטלגנציה האישית,
אבל משפט שזכור לי-"אם את מתחתנת ורואה שבעלך שה' ישמור קורא יתד בארוחת הבוקר (ולא לומד) זה עצוב ודאי, אבל לא להתגרש... לנסות..." (מפי מורה דגולה)
וכן- אין להשתמש במושג "בעל", יש ספר תורה... או ארון הספרים שלנו... יש גם גמורא בסגול...
וכן, אני מכירה כאלה שמתנהגות עם ספר התורה שלהן כפי שנדרש להתנהג עם ספר תורה, וזה מה יש.
כי זה הבית, וזה הסמינר.
זה קיים, במיינסטרים.
מצטער.
אשתי למדה בוולף, אחיותי למדו בוולף, גיסותיי למדו בוולף, מעולם לא שמעתי מהם ציטוטים בסגנון הזה.
מורות שחיו בעולם מרומם משלהם, היו גם היו. והתייחסו אליהם בהתאם.
היו גם מורות שדיברו גבוהה גבוהה והיום כבר לא נמצאות בסמינר, וד"ל כפול שמונה.
כן דיברו בהערכה על בעל שיושב ולומד ועל המעלה שבלהסיר ממנו כל עול, אני לא מאמין, פשוט לא מאמין שהמשפט 'שבעלך ה' ישמור קורא יתד בארוחת הבוקר' נאמר כפי שהוא. ואם זה לא ציטוט מדוייק, גם השאר אינו ציטוט מדוייק. גם בעלה של המורה נויבירט קורא יתד בארוחת הבוקר.
 
אני באמת מצטער.
אל תצטער, ב"ה הכל טוב:)
רק בבקשה-
נראה שלמישהו יש משקעים ממשהו.
ההודעה שכתבתי באה מהכרה של הדברים, ולא כפי שהחלטת- ממשקעים או מציטוטים שאינם מדויקים.
הבה לא ניכנס לוויכוחים על עובדות, התכוונתי לכתוב על קורות ההשראה לסיפור, עיינו שוב בפרק 2 של סיפור זה. הוא אותנטי לחלוטין, בדיוק כמו ההודעה שכתבתי.
 
בעלה של המורה נויבירט
חחח
למה דווקא הוא

וגם אני למדתי בוולף, ובהחלט היו פה ושם יציאות כל מיני
אבל כמעט בטוחה, שהמשפט ההוא נאמר בדיוק לכוונה הפוכה, לבנות שלקחו את הכל קשה מידי, וספחו לעצמן את תפקיד שומר הראש של הבעל מבחינה רוחנית, אז באה המורה ואמרה, נכון שאת מרגישה שאואה ושומו שמים, אבל הכל בסדר, לא צריך להתגרש ולא להתרגש...
 
יש בהחלט מורות כאלו, אבל בנות בריאות בנפשן עם הגיון בריא מנערות את ההילה המיותרת והצלופנים המרשרשים ויוצאות עם הפרי ורק איתו.
 
ובכן...
אשכול משובח כל כך, חבל להרוס.

נא לנסות להתכנס לאזור המקצועי, אודות צורת הכתיבה, חדות המסרים והמסתעף.
עצם הדיון האם הסיפור מופרך או שהוא מציג תופעה קיימת הוא דיון נכון - אך כשהוא מתפתח ל-3 עמודים של חויות אישיות והוכחות, כדאי לצמצם.
זה גם מפריע לקוראי הפרקים, הזקוקים לדפדף כמה וכמה עמודים בנושא אחר בין פרק לפרק.

להתחשבותכם אודה.
 
אינטלגנציה רגשית לקויה אינה תוצר של חינוך ה"מיינסטרים" כהגדרתך.
לרוב היא נגרמת מלקות של האדם עצמו (מולדת) או מסביבה ביתית לקויה.

ספציפית לקויות רגשיות יכולות להיות מולדות.
ויכולות להיות נרכשות כתולדה של סביבה בעייתית.

בהחלט לצורה שבנ"א גדל בה יש השפעה לצורת התפיסה שלו.
 
מחלוקת שלמה בפסיכולוגיה..
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
למעלה