אלקסתימיה ולאהוב...

אם לעיוור היו עיניים...

מותר לה לחשוב שהשויגער פחות ממדהימה בכלל???
מותר לה לחשוב שהתנהגות חתנה לא תקינה???
מותר לה לחוות את רגשותיה ולדבר עליהם???
זה כל הסיפור. בסך הכל:confused:
 
נערך לאחרונה ב:
מותר לה לחשוב שהתנהגות חתנה לא תקינה???
היא כן כותבת את זה כביכול במבט לאחור היא מבינה כעת את שלל הבעיות.
מסבירה איך הייתה עיוורת - ואיך כעת היא מבינה.
אבל את הכינוי "מדהימה" לחמות, היא ממשיכה לשמר עד היום.
 
אבל את הכינוי "מדהימה" לחמות, היא ממשיכה לשמר עד היום.


לפי דעתי, הכינוי "חמותי המדהימה" הוא יותר בקטע ציני כאן, ככה לקחתי את זה מיד, אני טועה?
לא עלה בדעתי שהיא אכן חושבת שחמותה מדהימה....
 
היא כן כותבת את זה כביכול במבט לאחור היא מבינה כעת את שלל הבעיות.
מסבירה איך הייתה עיוורת - ואיך כעת היא מבינה.
אבל את הכינוי "מדהימה" לחמות, היא ממשיכה לשמר עד היום.

את כל היחס ה"מעודן" היא משמרת.
אם תשימי לב, עד עתה. לא היתה מילה אחת של שיפוטיות בנוגע לכל הדמויות סביבה. ולכל ההתנהלות.
יגיעו ימים אחרים ופרקים אחרים. אני מסוקרנת עד כמה החזית תהיה שקופה.
 
הורים לפעמים יכולים לפספס כאלו דברים.
הילד טוב מתנהג יפה, לומד טוב.
ואם אין איתו בעיות מיוחדות - אז לא תמיד רצים לאבחונים.
אז הוא לא הכי חברותי, אז מה?

מצד שני שוויגער מדהימה לא נמדדת רק בזה שהיא חיפשה לבן שלה כלה נחמדה.
אלא בקטע שהיא שופעת מתנות, חמה, זורמת, מבינה עניין ושות'.

זה לא חייב להתנגש.
 
@עיתונאות ועריכת תוכן רק תדמייני כמה שיח והדהוד יהיה סביב לסיפור הזה כשהוא יתפרסם!
והוא יתפרסם, כן? אני מקווה שזה ברור לך שזו לא יכולה להיות הופעת הבכורה-פרידה שלו. יהיה צריך למצוא את המקום שיעז, אבל...
טוב, אני מעריצה של הסיפור והכתיבה הזו, אז אל תקחי ללב ת'שתלטנות
 
די, נו.
הוא חצי אוטיסט.
אם היא לא ראתה שיש לו בעיה, היא בטח לא מדהימה...
לא ישבה איתו בחיים לשיחה של רבע שעה.
מה פתאום? הוא אוטיסט? הוא בסך הכל ''צדיק'' שאין לו זמן לשבת ולדבר עם אף אחד!
בטח האמא מאושרת על הבן שלה שאין לו זמן לאף אחד, כולל עם המשפחה הקרובה ביותר שלו! הרי הוא צריך ללמוד!
מכיר אחד כזה מקרוב.
אפשר לדעת אם יש לו אלקסתימיה או שהוא סתם צו"ל?!
 
אפשר לדעת אם יש לו אלקסתימיה או שהוא סתם צו"ל?!
שאלה קצת מדי נוקבת על המחנכים שלנו.
ואני בטוחה שהתשובה היא כן.
אנחנו לא איסיים, כן?
 
ואם יש סיבה לכך שהמכתבים עוד שמורים במדף אחד בבית, קצת גבוה ומאוד בפנים, הסיבה היא אני. שומרת את הלב שעדיין בפנים ליום אחד שאולי יבוא. אז הוא יקרא ויבין.
שברת לי את הלב פעמים.
חשבתי שאולי הסוף הוא טוב.

עדין המכתבים למעלה????
 
שאלה קצת מדי נוקבת על המחנכים שלנו.
ואני בטוחה שהתשובה היא כן.
אנחנו לא איסיים, כן?
'מחנכים'? למי את מתכוונת?
אולי לאותו ראש ישיבה שיש מתחתיו אלף בחורים, והוא עסוק עד למעלה מראשו ב'מועצת' ובהנהגת הציבור?
או לאותו משגיח קטן, שעסוק במציאת אייפונים בחדרים של בחורים?
עד שיש בחור טוב, שיושב כל היום ולומד, ולא עושה בעיות, נראה לך שלמישהו יש את הזמן 'לחפש בעיות מתחת לאדמה'?
 
השפיטה של הבחור מחמירה מדי, בפרק הזה.

רוב הגברים בסביבתי, לוקים בקצרת חמורה כשהם נדרשים לכתוב משהו למישהו.
ואם יכתבו להם מכתב ארוך ורגשני, הם לא ממש יבינו מה הוא אומר. בטח שלא ידעו לכתוב אחד כזה בחזרה.
ויש סיכוי שהם יראו לאמא שלהם מה כתוב. למה? ככה, כדי שתראה מה הכלה כתבה.
זו גבריות קלאסית. לא אלקסיתמיה.

(ייתכן שבנפרד - לבחור יש בעיה, אבל העובדה שהוא לא התרגש ממכתב מליצי, לא מוכיחה את זה).
 
ויש סיכוי שהם יראו לאמא שלהם מה כתוב. למה? ככה, כדי שתראה מה הכלה כתבה.
נראה לי שזה תלוי מאד בסגנון ומנטליות. בזרמים רבים הקשר שבין החתן לכלה בעודם מאורסים- הוא אינטימי ומתפתח ומאד אישי, בעוד שבמקומות אחרים- ידוע וברור לכל שהמכתבים יוצגו לעיניים רבות, בעיקר של בנות. אבל זה שהיא כתבה במליציות ודיבורי גבוהה גבוהה באמת לא מרגיש משהו שמצריך דיסקרטיות מלאה, ומה שנראה שם זה שגם האבא שלה קורא מה שהוא כתב כך שהם פיטים...
 
בזרמים רבים הקשר שבין החתן לכלה בעודם מאורסים- הוא אינטימי ומתפתח ומאד אישי,

לא הייתי שם.

אבל עדיין, רוב הגברים, מאחורי כל הבלה-בלה, היו רוצים בסתר ליבם לדבר ישר ולעניין ולא להתקשקש עם רגשנויות וחפירות אינסופיות.

גם גבר שאוהב מישהו, ואפילו מאד אוהב, עדיין לא יתכתב איתו מיוזמתו במכתבים מליציים ונרגשים שמתארים בפרוטרוט את חלומותיו הכמוסים ורגשותיו הדקיקים. (אלא אם הוא גיבור בסיפור קצר של חיים ולדר).
 
רוב הגברים בסביבתי, לוקים בקצרת חמורה כשהם נדרשים לכתוב משהו למישהו.
ואם יכתבו להם מכתב ארוך ורגשני, הם לא ממש יבינו מה הוא אומר. בטח שלא ידעו לכתוב אחד כזה בחזרה
...זו גבריות קלאסית. לא אלקסיתמיה.
רוב הגברים, מאחורי כל הבלה-בלה, היו רוצים בסתר ליבם לדבר ישר ולעניין ולא להתקשקש עם רגשנויות וחפירות אינסופיות.
בסביבתי - לגברים יש רגשות, תחושות, יכולת הבעה ומודעות עצמית.
בניגוד לתפיסה הסטריאוטיפית, לא כל גבר הוא רבע אוטיסט. (כמו שלא כל אישה היא ילדה בכיינית)
 
אבל עדיין, רוב הגברים, מאחורי כל הבלה-בלה, היו רוצים בסתר ליבם לדבר ישר ולעניין ולא להתקשקש עם רגשנויות וחפירות אינסופיות.

זה לא חייב להיות בלה בלה. באמת בסיפור מתוארים מכתבים מליציים, הדיבור ישר ולעניין בהחלט יכול לבוא לידי ביטוי גם במכתבים, בעיקר בתקופה הזו.
גם גבר שאוהב מישהו, ואפילו מאד אוהב, עדיין לא יתכתב איתו מיוזמתו במכתבים מליציים ונרגשים שמתארים בפרוטרוט את חלומותיו הכמוסים ורגשותיו הדקיקים.
לא כמו אשה. אבל באמת, גברים הם אנשים, ויש להם רגשות, וכן. זה עניין של הרגל ולגיטימציה אם הם יירצו לשתף בהם.

עריכה:
אה אני רואה ש@עבדקן כבר אמר חלק מזה...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
למעלה