שיר אל תחריבי מקדש

[תמר בן דוד]

אל תחריבי מקדש
בידיים שרוטות
בטירוף הדעות
במיני גהינום

אם סדוקות אבניו
נופלות על יושביו
דוחקות אל תהום

אל תחריבי מקדש
בקלות הדעה
בהיסח הבינה
בצורך שעה

כי מקדש נעורים
משכן אלוקים
מעוז אהבה

אל תחריבי מקדש
על אלפי לילותיו
על האור בסדקיו
גם על זה שכבה

כי הלילה ארוך
והחושך אינסוף
ואני אנה בא

 

[חוה אייזן]

ממש מרגש לקרוא!
אם הבנתי נכון למה התכוונת
זה אפילו מצמרר
כתוב בצורה יפהפיה ומיוחדת
מאד אהבתי!

 

[דודה]

שיר מדהים, כתיבה יפהפיה, דימויים עוצמתיים.
אבל אנוכי הקטנה- לא הבנתי מספיק את העומק.
תהיה זו עזות מצח לבקש מספר מילות הסבר?

 

[צביה ר.]

וואו.
מצמרר, נוגע מאד ויפהפה!
כתיבה מדהימה.

אבל אנוכי הקטנה- לא הבנתי מספיק את העומק.

להבנתי מדובר על חורבן המקדש הפרטי, הביתי, מהסוג שמזבח מוריד עליו דמעות...

 

[חוה אייזן]

t

וואו.
מצמרר, נוגע מאד ויפהפה!
כתיבה מדהימה.


להבנתי מדובר על חורבן המקדש הפרטי, הביתי, מהסוג שמזבח מוריד עליו דמעות...

חשבתי כך בהתחלה ואז עלה בי רעיון אחר
אבל עכשיו כשאני קוראת שוב אני חושבת שאכן זו הכוונה

אז אני קצת אמביוולנטית אם מדובר על מה שמזבח מוריד עליו דמעות
כי התיאורים פה בשיר על מה שקדם לפירוק החבילה קשים וכואבים
אז הבית כבר לא כל כך מקדש...
ולכן זו לא החרבה אלא בניה מחדש
ואני לא חושבת שיש מי שעושה את זה בהיסח הדעת...

אבל בואו נחכה לתשובה הכותבת

 

[חנה ש.]

מסכימה עם כל מילה.
כתיבה נוגעת.

 

[מ. ש]

וואו!
ממש וואו!

 

[תמר בן דוד]

t

חשבתי כך בהתחלה ואז עלה בי רעיון אחר
אבל עכשיו כשאני קוראת שוב אני חושבת שאכן זו הכוונה

אז אני קצת אמביוולנטית אם מדובר על מה שמזבח מוריד עליו דמעות
כי התיאורים פה בשיר על מה שקדם לפירוק החבילה קשים וכואבים
אז הבית כבר לא כל כך מקדש...
ולכן זו לא החרבה אלא בניה מחדש
ואני לא חושבת שיש מי שעושה את זה בהיסח הדעת...

אבל בואו נחכה לתשובה הכותבת

אכן הכוונה הייתה לפירוק של בית
שימי לב שרשום 'בהיסח הבינה' ולא בהיסח הדעת...
זה נכתב ממחשבה על כך שברגעי משבר, כשיש כעס שמשתלט על האדם, ושולטים בי מיני גהינום,
יכולות לעלות בו החלטות קשות שלא היו עולות בו במצב של יישוב הדעת
יכולות להיאמר מילים שאי אפשר לקחת חזרה
נכון שבדרך כלל הדרך משם לרבנות היא לא כזאת קצרה
אבל היו מקרים מעולם...
וגם אם פירוק הוא לפעמים נכון וחיובי, לפעמים הוא רק בריחה, וגם מתהומות עמוקים מאוד אפשר לעלות על דרך המלך... השיר מדגיש את היופי שבאהבת נעורים, בבית שנבנה בעמל ויש בו אור מבין הסדקים- למרות הכאב
מעניין אותי, על מה חשבת שמדובר בתחילה?

 

[חוה אייזן]

אכן הכוונה הייתה לפירוק של בית
שימי לב שרשום 'בהיסח הבינה' ולא בהיסח הדעת...
זה נכתב ממחשבה על כך שברגעי משבר, כשיש כעס שמשתלט על האדם, ושולטים בי מיני גהינום,
יכולות לעלות בו החלטות קשות שלא היו עולות בו במצב של יישוב הדעת
יכולות להיאמר מילים שאי אפשר לקחת חזרה
נכון שבדרך כלל הדרך משם לרבנות היא לא כזאת קצרה
אבל היו מקרים מעולם...
וגם אם פירוק הוא לפעמים נכון וחיובי, לפעמים הוא רק בריחה, וגם מתהומות עמוקים מאוד אפשר לעלות על דרך המלך... השיר מדגיש את היופי שבאהבת נעורים, בבית שנבנה בעמל, למרות הכאב
מעניין אותי, על מה חשבת שמדובר בתחילה?

עלה בי רעיון של הרס עצמי
כשכתבת על מקדש נעורים
האופציה הראשונה שעלתה לי דווקא היתה על פירוק בית... אבל משום מה חשבתי אחרת

 

[תמר בן דוד]

עלה בי רעיון של הרס עצמי
כשכתבת על מקדש נעורים
האופציה הראשונה שעלתה לי דווקא היתה על פירוק בית... אבל משום מה חשבתי אחרת

וואו
זה נותן לי פתאום מבט אחר על השיר
ואני אוהבת את זה ממש
תודה על הפרשנות

 

[צביה ר.]

שימי לב שרשום 'בהיסח הבינה'

מאד אהבתי את הביטוי המיוחד הזה.

 

[תמר בן דוד]

שיר מדהים, כתיבה יפהפיה, דימויים עוצמתיים.
אבל אנוכי הקטנה- לא הבנתי מספיק את העומק.
תהיה זו עזות מצח לבקש מספר מילות הסבר?

וואו.
מצמרר, נוגע מאד ויפהפה!
כתיבה מדהימה.


להבנתי מדובר על חורבן המקדש הפרטי, הביתי, מהסוג שמזבח מוריד עליו דמעות...

מסכימה עם כל מילה.
כתיבה נוגעת.

וואו!
ממש וואו!

מאד אהבתי את הביטוי המיוחד הזה.

תודה לכם. אתם מרגשים אותי מאוד

 

[אוראל סולטן]

וואו!
כתיבה מעולה עד צמרמורת. שיר נפלא ועמוק.
אהבתי מאוד.

 

[תמר בן דוד]

וואו!
כתיבה מעולה עד צמרמורת. שיר נפלא ועמוק.
אהבתי מאוד.

תודה! מעריכה מאוד שעוצרים להגיב

 

[ח.ד. וחלק]

וואו. מיוחד!

 

[תמר בן דוד]

וואו. מיוחד!

תודה לך!

 

[tmr]

וואו
עצוב ומדהים

 

[תמר בן דוד]

וואו
עצוב ומדהים

תודה! זכות לקבל פידבק ממך!