הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
בטח גם אתן קיבלתן ספרים במקום עיתונים.
כל עיתון יצא במהדורה כ"כ מורחבת שאני תהיתי לעצמי מי קורא את זה בכלל, אבל כשמצאתי את עצמי בדף האחרון הבנתי שבטח יש עוד כמה וכמה נשים כמוני.
ומה היה מפורסם בהם אני לא צריכה לגלות לכן נכון?! מהעמוד הראשון ועד האחרון היו מכירות. "לא מבין למה יש כ"כ מכירות" מלמל בעלי לעצמו (למד ממני...) בשעה שחיפש איזה מודעה על שעטנז או משהו.
"כי ערב פסח" עונה לו טובי, "אז מה?! החנויות נסגרות אחרי החג, מה יש?!" עונה בעלי לשפם של עצמו.
הוא לא מבין דבר אחד, שאחרי כל הסדר וכל השקיות המפוצצות שזרקתי לגמ"ח ולפח, הבית מרוקן וזה הזמן לצבור מלאי של דברים!
הוא לא קולט שהשנה זרקתי פחות או יותר את מה שקניתי בשנה שעברה?! כל מיני קופסאות אחסון למיניהם, בגדים מגבות וכו' וכו', אם השנה לא נקנה, מה נפנה בפסח הבא?! איך נגיע לליל הסדר בלי שעשינו סדר וזרקנו כמה אלפי דברים לפח?!
כנראה שזה משהו שקשור לבינה יתירה של האשה, כי כל ערב מצאתי את עצמי משוטטת ממכירה למכירה. כבר הפסקתי להסתכל על מודעות, אני ישר הולכת לכל האולמות הקיימים ובכלל הזה נכנסים כל מיני חדרי מיגון, מקלטים, חדרי המדרגות ואפילו מכונית אחת שמכרה נעליים.
וכך מצאתי את עצמי צועדת מעדנות לעבר אחד האולמות שאת שמו ואת מכירתו אינני יודעת, בדרך גם פגשתי חברות למסע (קניות).
"שלום, כאן זה מכירה של בגדים לילדים?!" שאלה מישהי אחת.
"כן" צועקת לה מוכרת שמנמנה.
"בגדים לנשים יש לכם?!"
"כן" ענתה לה בחורה אחת.
"סליחה, המכירה של הסירים זה פה?!"
"כן" עונה בחור נמרץ שמסדר ערמות ערמות.
הבנתם את העקרון? כל מי שיש לו משהו למכור התקבץ ובא, ולזה כבר לא קוראים מכירה כי אם היריד המרכזי.
קניתי, ועוד איך קניתי. סירים קניתי, אפילו שלא הייתי צריכה. בגדים קניתי בלי למדוד, כי התביישתי להגיד למוכרת את המידה שלי. חליפות לבנים מצאתי אחד גדול מדי ואחד קטן מדי. לטובי קניתי סרפן קטן, אבל שטויות, אני אוסיף לה סרט או משהו.
אני בטוחה שבסוף שהוא יענה על דרישות הצניעות.
לתינוקת שלי קניתי בגד תכלת, בעיקר בגלל הקסקט התואם. נראה, אולי נשמור את זה לילד הבא. ואפילו לבעלי קניתי חולצה, מכנסיים, נעליים וחגורה, ותאמינו לי שהכל היה עליו מונח פיקס בלי תיקונים ובלי כלום, אבל היו לו טענות ומענות יותר מכולם.
"למה קנית לי?!"
"אני לא צריך נעליים"
"חגורות אני אף פעם לא חוגר"
"אני לא אוהב את החולצות האלו, הם יקרות מדי" (יוקרתיות אני מתקנת אותו).
אתן מבינות?! היחיד שאין לו כלום בבית הזה. ובמקום לשמוח שאני קונה לו הוא עוד מתלונן.
כשסיפרתי לו שאין לי בגדים לילדים לפסח, הוא אומר לי בפרקטיקה מעשית : "תלבשי להם את מה שהם לבשו בשבת".
וזה סוף החדשות לערבי פסח תשס"ט-תשע"ט.
השנה מתוך תפילה לה' שכל החולים יבריאו. וכל הבריאים ישארו בריאים
אני מאמצת בחום את המלצותיו הבהירות והבריאות של בעלי.
ואולי בזכות נשים צדקניות ששומעות לבעליהן משיח יגיע בקרוב ממש.
