עזרה אמא, אל תברחי..........

[זכיתי בפיס!]

היום הייתי במעון עם בני הפעוט
זהו היום הראשון שלו במעון ולכן הייתי איתו מ 9:00- 11:00
כך הבטחתי לו וכך עשיתי!
כאב לי הלב לראות ילדים קטנים כולה שנה וחצי... שההורים מביאים אותם למעון, נכנסים איתם פנימה, מחכים לשעת כושר שבה הילד יסיח דעתו מהחצאית של אמא, או יסתכל על משהו אחר בחדר, ואז...בורחים, כן כן בורחים!!!
אני הייתי שם וראיתי את הילדונים מסובבים את הראש, עיניהם נפערו בבעתה ופרצופם התעוות לבכי חסר אמון כאשר גילו שאמא/ אבא אינם!
אנא מכם! הסבירו לילד לאיפה הולכים, מתי אתם תלכו והוא יישאר עם הגננת, מה יהיה לאחר שתלכו וכו...
תבנו את האמון שלו בכם, בעולם!
לפעמים זה נראה שאם נלך בלי שיראה הוא לא ישים לב ולא יזכור... אז זהו שלא! גם תינוק הוא בנאדם ובאופן ברור ראיתי! במו עיני, שילדים שנפרדו מהוריהם נורמלי, בכו ונרגעו לאחר זמן, לעומת ילדים שגילו לפתע שנותרו "לבדם" ובכו ללא הפסקה........
תינוקות וילדים הם בני אדם ולהם רצונות, מחשבות, וגם רגשות!
אל תתעלמו מהם!!!
בבקשה.

 

[SHILATI]

אנא מכם! הסבירו לילד לאיפה הולכים, מתי אתם תלכו והוא יישאר עם הגננת, מה יהיה לאחר שתלכו וכו...

את כל זה עושים בשיחות הקדמה בבית, יום אחרי יום.
בשעת בכי ועומס רגשות של הקטן, קצת קשה...לא חושבת שצריך לברוח, אבל כן לפנות את השטח לגננת/מטפלת.

 

[זכיתי בפיס!]

את כל זה עושים בשיחות הקדמה בבית, יום אחרי יום.
בשעת בכי ועומס רגשות של הקטן, קצת קשה...לא חושבת שצריך לברוח, אבל כן לפנות את השטח לגננת/מטפלת.

ברוווווור!
שאת זה עושים קודם
אני דיברתי בעיקר על דרך הפרידה.....
לאמר יפה שלום, לתת חיבוק ונשיקה, להסביר שעוד מעט נחזור ו...ללכת!

 

[פוקה פוקה]

מכינים את הילד מראש
כן, הילד מבין, מה שאתם חושבים שהוא לא מבין.
מספרים לו שהוא הולך לגן חדש.
משחק עם חברים.
ואמא מיד תחזור. ואמא אוהבת אותו אבל חייבת לרוץ לעבודה
ולא להישאר עם הילד בגן, מספיק קשה לו.וגם להראות לו את הקושי של האמא.די מספיק
נשיקה והחוצה:

 

[החכמה צודקת]

נשיקה והחוצה:

נכון, ולא כשהוא לא רואה.

 

[פוקה פוקה]

נכון, ולא כשהוא לא רואה.

החכמה צודקת

 

[דובשניה]

טוב שאצלכם נתנו אופציות השארה.

אצלינו היה ביקור של רבע שעה, בת הכמעט שנתיים כל הצהריים לא גמרה להתחנן לחזור למעון.
לא הבינה למה ראתה את כל הטוב ולא זכתה לגעת בו.


ולגבי מה שכתבת-צודקת במיליון אחוז.
אנחנו משבת נאמנו על המעון ועל חני ועל המשחקים ועל הילדים ועל הכיף ועל... ועל... למרות שהגברת בכלל לא ידעה מה פירוש המילה מעון.
ונראה לי שזו הסיבה שהיום היא כל כך רצתה להישאר ולא פחדה.

היום המשכנו בהכנה שמחר דובשניה הולכת למעון לשחק ב... וב... וחני תביא אוכל ויהיה כיף ואחר כך אמא באה לקחת.

 

[bnoya]

אגב, גם לגבי ילדים קטנים יותר, שאולי פחות מבינים (לדעתנו...)
ראיתי היום ילדים בני 8-9 חודשים שההורים שמו אותם והלכו
נקרע לי הלב לראות אותם אבודים ומחפשים דמות מוכרת
מטבע הדברים כשיש כמה ילדים שצורחים, המטפלת לא מסוגלת לתת תשומת לב לכל ילד שבוכה
וזה פשוט היה עצוב ממש לראות אותם

 

[ב תחילת החיים]

אני הייתי שם וראיתי את הילדונים מסובבים את הראש, עיניהם נפערו בבעתה ופרצופם התעוות לבכי חסר אמון כאשר גילו שאמא/ אבא אינם!

כמעט בכיתי איתם גם כן..

 

[זכיתי בפיס!]

טוב שאצלכם נתנו אופציות השארה.

אצלינו היה ביקור של רבע שעה, בת הכמעט שנתיים כל הצהריים לא גמרה להתחנן לחזור למעון.
לא הבינה למה ראתה את כל הטוב ולא זכתה לגעת בו.


ולגבי מה שכתבת-צודקת במיליון אחוז.
אנחנו משבת נאמנו על המעון ועל חני ועל המשחקים ועל הילדים ועל הכיף ועל... ועל... למרות שהגברת בכלל לא ידעה מה פירוש המילה מעון.
ונראה לי שזו הסיבה שהיום היא כל כך רצתה להישאר ולא פחדה.

היום המשכנו בהכנה שמחר דובשניה הולכת למעון לשחק ב... וב... וחני תביא אוכל ויהיה כיף ואחר כך אמא באה לקחת.

נכון!
זו הדרך
להסביר ולהסביר ושוב פעם לאמר.....
גם הבן שלי שמע על כך שבועות וע"כ היה ממש רגוע ב"ה
אך כיון שהוא בן שנה ו-8 חודשים כמעט וזו לו פעם ראשונה שיוצא מהבית
הרגיש לי שאני צריכה להשאר איתו ולא לזרוק אותו למים על היום הראשון,
היום הוא ראה את המעון, את המשחקים, את החברים, את החצר וכו' עם דמות מוכרת- אמא שלו
ומחר בעז"ה לאחר שכבר הכיר ונהנה יישאר עם הגננת והמשחקים והחברים.....
וגם אם יתגעגע ויבכה קצת, ידע שעוד מעט אמא תחזור כי עובדה- אתמול אמא הבטיחה שלא הולכת, ואכן נשארה איתו כל הזמן, היום לפני שאמא הלכה ספרה לי שעוד מעט חוזרת ובכלל, אף פעם לא נעלמת פתאום בלי לומר ובלי לחזור......(מנסה להיכנס לראש של הקטנטנים האלו......)

 

[צריכה לחשוב...]

הכל נכון וטוב
רק אל תשכחו את הגננת שרוצה להתחיל להכיר את הילדים ולהכיר להם את הגן והסדר יום ויש אמהות שפשוט נשארות ונשארות....
אני לא מדברת על ההתחלה ממש אבל בהמשך היום ובשאר הימים תתנו להם להתמודד
(כמובן שזה תלוי באיזה גיל)

 

[אתיס]

היום הייתי במעון עם בני הפעוט
זהו היום הראשון שלו במעון ולכן הייתי איתו מ 9:00- 11:00
כך הבטחתי לו וכך עשיתי!
כאב לי הלב לראות ילדים קטנים כולה שנה וחצי... שההורים מביאים אותם למעון, נכנסים איתם פנימה, מחכים לשעת כושר שבה הילד יסיח דעתו מהחצאית של אמא, או יסתכל על משהו אחר בחדר, ואז...בורחים, כן כן בורחים!!!
אני הייתי שם וראיתי את הילדונים מסובבים את הראש, עיניהם נפערו בבעתה ופרצופם התעוות לבכי חסר אמון כאשר גילו שאמא/ אבא אינם!
אנא מכם! הסבירו לילד לאיפה הולכים, מתי אתם תלכו והוא יישאר עם הגננת, מה יהיה לאחר שתלכו וכו...
תבנו את האמון שלו בכם, בעולם!
לפעמים זה נראה שאם נלך בלי שיראה הוא לא ישים לב ולא יזכור... אז זהו שלא! גם תינוק הוא בנאדם ובאופן ברור ראיתי! במו עיני, שילדים שנפרדו מהוריהם נורמלי, בכו ונרגעו לאחר זמן, לעומת ילדים שגילו לפתע שנותרו "לבדם" ובכו ללא הפסקה........
תינוקות וילדים הם בני אדם ולהם רצונות, מחשבות, וגם רגשות!
אל תתעלמו מהם!!!
בבקשה.

כל כך חשוב ונכון.
איך זה שעדיין יש אנשים ש'בורחים' לתינוק/לילד שלהם, כמו התיאור הזה?
מי עדיין לא יודע, שזה לא עוזר ועוד יותר, מזיק.
תודה על הגברת המודעות!

 

[אתיס]

הכל נכון וטוב
רק אל תשכחו את הגננת שרוצה להתחיל להכיר את הילדים ולהכיר להם את הגן והסדר יום ויש אמהות שפשוט נשארות ונשארות....
אני לא מדברת על ההתחלה ממש אבל בהמשך היום ובשאר הימים תתנו להם להתמודד
(כמובן שזה תלוי באיזה גיל)

הגננת והמטפלת של הבנים שלי מעדיפות שלא אשאר איתם הרבה ביום הראשון (אפילו חצי שעה)
הם עורכות היכרות עם הילדים והמקום יום לפני.
עדיין מרגיש לי לא נכון, מה נראה לכן? להתעקש?
יום לפני היכרות עם הגננת והמקום, זה מספיק?
לא חשוב להיות איתם יותר ביום הראשון?
(אמלה ואבלה, איך נפרדים מהקטנציק הזה וחוזרים לעבודה)

 

[אחת111]

הכל נכון וטוב
רק אל תשכחו את הגננת שרוצה להתחיל להכיר את הילדים ולהכיר להם את הגן והסדר יום ויש אמהות שפשוט נשארות ונשארות....
אני לא מדברת על ההתחלה ממש אבל בהמשך היום ובשאר הימים תתנו להם להתמודד
(כמובן שזה תלוי באיזה גיל)

אף אחד לא אמר שצריך להשאר זמן ארוך, הנקודה שפותחת האשכול מדברת עליה היא שאסור לברוח לילד כשהוא לא רואה.
זה נותן לילד תחושת חוסר ביטחון.
צריך להיפרד ממנו ולהסביר לו שאמא הולכת ותכף תחזור,.
כמובן שהכי טוב להכין אותם מראש בבית, לספר להם על הגן החדש וכו'(ואל תחשבו שהם לא מבינים, הם מבינים יופי)

 

[צריכה לחשוב...]

אף אחד לא אמר שצריך להשאר זמן ארוך, הנקודה שפותחת האשכול מדברת עליה היא שאסור לברוח לילד כשהוא לא רואה.
זה נותן לילד תחושת חוסר ביטחון.
צריך להיפרד ממנו ולהסביר לו שאמא הולכת ותכף תחזור,.
כמובן שהכי טוב להכין אותם מראש בבית, לספר להם על הגן החדש וכו'(ואל תחשבו שהם לא מבינים, הם מבינים יופי)

אני מסכימה לגמרי עם פותחת האשכול
אני מדברת ממקום של גננת על הקושי שלנו לפעמים לנהל סדר יום כשיש אמהות בשטח

 

[מציאותית]

בלתק

תבנו את האמון שלו בכם, בעולם!

נכון מאוד!
ויותר חשוב, תאמינו בו שגם כשאתם מפרטים לו בדיוק מה יהיה ומתי הם יקבלו את זה בהבנה וללא חשש. זה לא מפחיד וקשה להפרד מההורים, להיפך, זה מוסיף להם המון שעות עם חברה. (כמה בדיוק? נושא אחר..)

בהצלחה לכולם!

 

[בשעות הפנאי]

מסכים שלא צריך לברוח.

אבל להשאר זה לא פתרון.

לדעתי, צריך להראות לתינוק שהולכים!
אני פשוט ניגש אליו ואומר לו שאני הולך.

גם אם הוא קטן, ולא מבין את המילים שלי, אבל הוא מבין את רוח הדברים
שאומר' שכעת אני הולך' ואני משאיר אותו בידים טובות, ושבסוף אני אחזור, כמו שאני חוזר בסוף כל יום.

 

[מציאותית]

אני פשוט ניגש אליו ואומר לו שאני הולך.

זה ידוע שהאבות עושים את זה הכי טוב
לא מכניסים ריגש׳ע יותר מידי.
והביטחון והחלטיות עם הרוגע הפנימי, עוברים לילד.

 

[tadmit]

רק לחדד את הנאמר בפתיחת האשכול.
ילד שאמא שלו בורחת לו, יגיב בהתאם.
הוי אומר שבפעם הבאה שהוא רק ידמיין שאמא שלו הולכת להיעלם לו, הוא כבר יגיב לזה כאילו שהיא הלכה. ואז האמא לא תבין למה הוא בוכה כשהיא עדיין איתו, ולמה זה רק מחמיר מיום ליום....
כפי שאמרו לעיל, צריכים להסביר לילד מראש, בבית, באוירה רגועה, מה הולך להיות בגן. אמא תבוא לקצת זמן, ואח"כ היא תתן חיבוק ונשיקה (את הנשיקה אפשר לתת לילד לשמור חזק חזק בכיס או בלב, עד שאמא תחזור), ותאמר שלום, ותלך.
ובגן צריכים להיות מאוד ברורים והחלטיים. כשמגיע הזמן ללכת, גם אם הילד בוכה, נותנים חיבוק, אומרים לו שאמא תחזור, ושהגננת שומרת עליו עכשיו עד שאמא תבוא, שלום ולהתראות, והולכים. לא מציצים אחורנית, לא נשארים עוד קצת, ולא חוזרים לוודא שהכל בסדר. כך הילד ילמד שמה שאמא אמרה נכון, והיא הולכת, והיא גם חוזרת.

בהצלחה

 

[תותית מפונקת]

כמעט בכיתי איתם גם כן..

למה כמעט?
אני בכיתי יותר ממנה.......