הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #81
נשמע שאת סובלת מאוד מהעגילים..לא רוצה לצטט אבל כל האימהות שמצהירות שבשביל יופי צריך לסבול ולכן הן גורמות לבת שלהן סבל בגיל שבועיים...
או מכריזות בגאווה שעגילי הילדה הן נטו בשבילן [בשביל האמא] והן רוצות ילדה עם עגילים מגיל קטן וכו'
טוב שאתן אנונימיות, אחרת מזמן הייתי שולחת אליכן את הרווחה.
ברצינות, אני לא מבינה איך זה מותר חוקית בכלל.
כמו שלא יתנו לאמא לעשות לבת שלה קעקוע בגיל חצי שנה, איך מותר לה לעשות עגילים כואבות, בגיל כזה?
מי התיר להכאיב לתינוק חסר ישע בשביל היופי? [כאילו שזה יפה לתינוקת קטנה...]
או בשביל ה'גאווה' האימהית?
ובכלל, למה לגרוע מהילדה את ההתלהבות מהעגילים החדשות, מהגאווה שכל דודה או חברה תחמיא לה עליהן...?
למה לעשות לה בגיל שהיא לא יכולה להתלונן על עגיל מציק בלילה, כאב טרום אינפקציה וכו'? [בהנחה שאינפקציה ממש האמא ה'מסורה' תגלה לבד]
ולגבי זה שבגיל גדול זה כואב יותר - זה לא ממש נכון. הכאב הוא ממש מינורי. [ותאמינו לי שאני יודעת. אני עצמי עשיתי בגיל גדול מאוד!]
ולאלו שאומרות שגם ברית זה כואב ובכל זאת עושים.... אז אם אתן לא מבינות את ההבדל - אין לי מה להגיד לכן.
כלומר, יש הרבה, אבל זה לא יעבור את הצנזורה.
וכנראה שאת עם עגילים שלא מתאימות לך מבחינת החומר,
מעולם לא גירד לי או כל דבר אחר עם עגיל מזהב.
ואם זה קורה לך עם זהב ייתכן ויש לך רגישות לחומר.
דבר נוסף לידיעת כל הדואגות שמחוררים ומכאיבים לילדה,
התנוך של האוזן הוא המקום היחיד בגוף שאין בו עצבים ולכן אין תחושת כאב בזמן עשיית החור, אלא מה כשהילדה גדולה מהפחד היא בוכה
וכשהיא תינוקת מעצם זה שמחזיקים לה את הראש שלא תזוז.
תנסנה לצבוט חזק את התנוך ותראנה שזה פשוט לא כואב שם.
