דרוש מידע אמא לתלמידות בכיתות א' עד ד'-נשמח לשמוע את דעתך

  • הוסף לסימניות
  • #81
כעוסקת בתחום (ההוראה והאמהות...) לטעמי-זה לא הוגן ולא מקדם, לא מחבר ולא נחמד.
שיתוף פעולה, שימת לב, עירנות-כן!אבל אם זה ככה רובץ על הכתפיים-משהו פה לא בריא.
לא מובן המשפט מה לא נחמד ולא בריא
 
  • הוסף לסימניות
  • #82
לא מובן המשפט מה לא נחמד ולא בריא
להפיל את כל האחריות על האמהות ושזה התוכן המרכזי של אסיפת אמהות...
בואו, תנו כח והערכה לאמהות מסורות ואל תהפכו אותן לתלמידות במקביל לאמהות, זה לא נחמד ולא בריא.
במקביל ודאי חשוב לעורר תשומת לב ההורים, לדרבן לבקש שיתוף פעולה אבל לא "זה העסק של ההורים ושלום עלי נפשי" ..
 
  • הוסף לסימניות
  • #83
נקודת הקורונה קריטית ומורות הוגנות ועירניות יספרו לכם שהשנה רב הכיתות!!התחילו בתפקוד נמוך יותר התנהגותית, קוגנטיבית, הרגלי למידה וגם כישורי חברה התארגנות ועוד! אי אפשר להמשיך כאילו לא קרה כלום!
דרושה עבודה עקבית והתייעצות עם מורות השנה הקודמת והמון תפילות.
יש מן חוסר בשלות במעבר לשנתון הבא, רואים זאת ממש בכל הגילאים.
מסכימה עם זה לגמרי.
אני חושבת שזה לא נעוץ רק בעובדה שבאמת הבנות ישבו בבית ולא למדו.
אלא דווקא בגלל זה- בגלל שלמדו להכיר את עצמן בתחומים אחרים, למדו לראות את החיים מזוויות נוספות, מעבר למחברות, שיעורים, ספסל וקבלת אישור לפני כל פעולה, והם לא מצליחים לחזור למסגרת, נוקשה ובלתי מותאמת אישית.....

בדרך כלל שיח כמו פה, מעלה בי שוב ושוב את השאלה:
האם בית הספר במתכונת הנוכחית אכן משיג את מטרתו או להיפך?
כל כך הרבה מרירות של הורים ותלמידים, כל כך תחושה של חוסר תיאום בין המערכת לבית / תלמידה.
האם כך נכון להמשיך לגדל את ילדינו?
ההורים רוטנים על הלחץ הלימודי, התלמידות המתקשות רצות ממורה למורה, היועצת של ביה"ס עובדת שעות נוספות....
אז איפה טעינו?
אולי הצבנו יעדים בלתי הגיוניים להורים ולתלמידים, לא עוצרים רגע לחשוב, ולחשב מסלול מחדש...
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
מסכימה עם זה לגמרי.
אני חושבת שזה לא נעוץ רק בעובדה שבאמת הבנות ישבו בבית ולא למדו.
אלא דווקא בגלל זה- בגלל שלמדו להכיר את עצמן בתחומים אחרים, למדו לראות את החיים מזוויות נוספות, מעבר למחברות, שיעורים, ספסל וקבלת אישור לפני כל פעולה, והם לא מצליחים לחזור למסגרת, נוקשה ובלתי מותאמת אישית.....

בדרך כלל שיח כמו פה, מעלה בי שוב ושוב את השאלה:
האם בית הספר במתכונת הנוכחית אכן משיג את מטרתו או להיפך?
כל כך הרבה מרירות של הורים ותלמידים, כל כך תחושה של חוסר תיאום בין המערכת לבית / תלמידה.
האם כך נכון להמשיך לגדל את ילדינו?
ההורים רוטנים על הלחץ הלימודי, התלמידות המתקשות רצות ממורה למורה, היועצת של ביה"ס עובדת שעות נוספות....
אז איפה טעינו?
אולי הצבנו יעדים בלתי הגיוניים להורים ולתלמידים, לא עוצרים רגע לחשוב, ולחשב מסלול מחדש...
יש הורים (ומסגרות) שעשו חושבים ושינויים מרחיקי לכת בחינוך ילדיהם בעקבות הקורונה, בעיקר בעולם-חינוך ביתי, חינוך כפרי, חינוך דיגיטלי, יש מחקרים מרתקים בנושא על תנועה עם גלים בתחומי הלמידה ויש מקום לשינויים רבים
אבל עוד לפני הצעדים מרחיקי הלכת-
העלאה למודעות, פתיחות לגישות נוספות, למידה של הצרכים חשובה מאד
ויש בצוות החינוכי רצון לשמוע לשפר
הקורונה הוציאה את כולם מאיזור הנוחות
ודוקא ניתן לנצל את המומנטום לשיפורים,
בתקווה שכך זה בעוד מקומות.
מצד שני יש גם את ההורים ש"רוכבים על הקורונה" ומורות מבקשות להבין מה היה עם הקשיים בשנים הקודמות ומגלות שיש בעיות שנסחבות שנים ולא מטופלות.
השאלה אם משתמשים בקורונה כתירוץ או כמנוף..
מה שברור שאת צודקת במאה אחוז שלהמשיך בלי מחשבה זה לא הגיוני.
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
מסכימה עם זה לגמרי.
אני חושבת שזה לא נעוץ רק בעובדה שבאמת הבנות ישבו בבית ולא למדו.
אלא דווקא בגלל זה- בגלל שלמדו להכיר את עצמן בתחומים אחרים, למדו לראות את החיים מזוויות נוספות, מעבר למחברות, שיעורים, ספסל וקבלת אישור לפני כל פעולה, והם לא מצליחים לחזור למסגרת, נוקשה ובלתי מותאמת אישית.....

בדרך כלל שיח כמו פה, מעלה בי שוב ושוב את השאלה:
האם בית הספר במתכונת הנוכחית אכן משיג את מטרתו או להיפך?
כל כך הרבה מרירות של הורים ותלמידים, כל כך תחושה של חוסר תיאום בין המערכת לבית / תלמידה.
האם כך נכון להמשיך לגדל את ילדינו?
ההורים רוטנים על הלחץ הלימודי, התלמידות המתקשות רצות ממורה למורה, היועצת של ביה"ס עובדת שעות נוספות....
אז איפה טעינו?
אולי הצבנו יעדים בלתי הגיוניים להורים ולתלמידים, לא עוצרים רגע לחשוב, ולחשב מסלול מחדש...
חד משמעי אם אני הייתי מחליטה הייתי משנה את כל המערכת מהקצה לקצה שיעורים חוויתיים יותר תלמידות שילמדו דברים כהכנה לחיים יותר ויש עוד כמה אבל לא זה המקום
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
חד משמעי אם אני הייתי מחליטה הייתי משנה את כל המערכת מהקצה לקצה שיעורים חוויתיים יותר תלמידות שילמדו דברים כהכנה לחיים יותר ויש עוד כמה אבל לא זה המקום
ויש ילדים שיושבים בבית כי ההורים מפחדים מה שפעם היה אסור
 
  • הוסף לסימניות
  • #87
ארה"ב אנגליה כל המדינות באירופה יום הלימודים הוא מינימום עד 4 עם ארוחת צהרים מזינה באמצע היום.
ה"פעמים בשבוע" הזה באמת לא עוזר לאף אחד.
ההזיה היא לנסות לדחוס חומר שאמור להלמד ביום לימודים ארוך בחצי יום הוא מה שגורם את כל הלחץ.
לא יודעת מה בכל העולם
אבל באנגליה השעות לימוד הזויות
באמת מסיימים כל יום בארבע
אבל:
מתחילים בתשע
יום ראשון חופש
פעם בחודש גם יום שני חופש
בכל החגים חופש גם כמה ימים לפני ואחרי
יש חופש חורף של שבועיים/ שלוש
וכמובן חופשת קיץ

:mad:
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
המורות נאלצות לעמוד בדרישות ההנהלה/משרד החינוך
אבל האמהות יכולות להצביע ברגליים
כאמהות איבדנו את הפרופורציות
ביחס לתפקיד שבית הספר משמש עבורנו ועבור הבנות שלנו

בית הספר נועד לתת לבת שלי מסגרת חברתית
ללמד אותה כישורי חיים וחברה
ללמוד קרוא וכתוב ולוח הכפל
וגם שמרטפיה בזמן שאמא בעבודה
כל השאר- בונוס

השינוי צריך לבוא מאיתנו האמהות,
לקחת באיזי את המחוייבויות של בית הספר
עשתה שעורי בית? מעולה
לא עשתה? אז לא!
יום חמישי? צריך לעזור בבית!
תספיק בערב להכין שעורי בית? מעולה
אם לא, נגיד 'לכבוד שבת קודש' ...

ילדה מתקשה בלימודים?
לא קולטת את הפרבולות והתאריכים בהיסטוריה?
שחררי אותה לנפשה, שתעצים את עצמה בכשרונות שיש לה.

בואנה נפסיק להשתעבד למערכת החינוך!
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
חשבתן פעם על התלמידה הקטנה שיש כמה מורות שמלמדות אותה, והיא צריכה להתאים את עצמה "לקפריזות" של המורה?
אני שומעת את הבת שלי הגדולה "מדריכה" את הקטנה, המורה הזאת "רעה" אל תעני לה, וזאת "טובה" מרשה לשתות בשיעור
וכן הלאה, רק מזה אפשר לצאת מאיזון...
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
חשבתן פעם על התלמידה הקטנה שיש כמה מורות שמלמדות אותה, והיא צריכה להתאים את עצמה "לקפריזות" של המורה?
אני שומעת את הבת שלי הגדולה "מדריכה" את הקטנה, המורה הזאת "רעה" אל תעני לה, וזאת "טובה" מרשה לשתות בשיעור
וכן הלאה, רק מזה אפשר לצאת מאיזון...
זה תרגול טוב לחיים
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
וזאת "טובה" מרשה לשתות בשיעור
אם כבר מדברים.. למה יש מורות שלא מרשות לשתות בשיעור??
גם ככה עם הזמן של נטילת ידיים והתורות לברזים לא נשאר זמן לאכול נורמלי..
לפחות שיתנו לשתות!
 
  • הוסף לסימניות
  • #97
לא, בכלל לא! רק שיחשבו יותר וישימו לב, והילדות לא אמורות לפחד מהמורה בגלל שזה האופי שלה.
קשה לשנות אופי של מורה מבוגרת עדיף להעביר כיתה או לדבר עם הבת מורה קשוחה יכולה להיות קצת יותר רכה אבל אופי בסיסי אי אפשר לכן עדיף שהמנהלות ישימו לב בהתחלה מי לא מתאימה להוראה
 
  • הוסף לסימניות
  • #98
קשה לשנות אופי של מורה מבוגרת עדיף להעביר כיתה או לדבר עם הבת מורה קשוחה יכולה להיות קצת יותר רכה אבל אופי בסיסי אי אפשר לכן עדיף שהמנהלות ישימו לב בהתחלה מי לא מתאימה להוראה
דווקא לא מבוגרת, וגם לא קשוחה, אלא נוקשה, הבת שלי היום הלכה בוכה כי היא לא אוהבת את המורה ולא נעים לה איתה
לפנות למנהלת? כבר פנו לא עזר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #99
ממתי אמא אחראית לדאוג לשיעורי בית של הבת?
כנראה מדובר באמהות סופרמניות
שגמרו לדאוג:
לאוכל, לכביסה, לקניות, לרופא שיניים, לטיפת חלב, לטיפול רגשי, לניקיון הבית, לאוברדרפט,
וגמרו ללמד את הבת: הרגלי בית, סדר וניקיון, משמעת, יחס בין אחים, כיבוד הורים
ועכשיו הם התפנו לעוד פרוייקטים מיותרים.

שעורי בית,
זה אחריות של הילדה להכין
ואחריות של המורה לגרום לה לעשות את זה
לאמא יש תפקידים אחרים, ב"ה

מאיזה גיל זה רלוונטי?
ממתי שאת מאמינה בזה
אצלי זה קורה כבר בגן חובה

תשאלי,
איך לחנך ילדה תחמנית?
אני מניחה שבבית היא מציבה לך מספיק אתגרים:
במטלות שלה, בתורנות שלה, בלקיחת אחריות - תטפלי שם.
אל תתערבי בתחום שלא קשור אליך!
אלה אם כן פתרת כבר את כל האתגרים בבית
ואת ממש פנויה לעזור למורה באתגרים שלה
[/QUOTE]


יש כלל ויש יוצאים מן הכלל,

יש בנות שאם לא יתנו להן סיוע ותמיכה זה יגרום לנסיגה לימודית אח"כ לייאוש מהלימודים וחבל ,
בכל אופן הן צריכות לעבור עוד הרבה שנים בבית הספר.
ילדה שלא בעניינים , כי אתמול לא מצאה מחברת ושלשום לא ידעה היכן החוברת, נעלם לה הדף חזרה למבחן וכו'....
מאבדת עניין, היא לא יודעת בכלל מה קורה...
היא רק עסוקה בחיפושים ואבדות.
המורה - אפילו הכי הכי לא תוכל לתת לה שיעור פרטי יחד עם עוד עשרות לתמידות ...
התדמית שלה תרד , החברות יכולות לזלזל בה .... וזה יכול לגרור תוצאות לא נעימות בכלל שעדיף להמנע מהן.
באופן טבעי כל ילדה רוצה להצליח, להיות בעניינים, לקבל ציונים טובים וכו'...
הייתה לי בת שלא אהבה לימודים בלשון המעטה,
כל מבחן היה ממש סיוט, בכי וכו'...
חשבתי לוותר ודי,
שתלך לחוגים , תרקוד ותשמח כל היום.
נסעתי להתייעץ עם הרבנית קנייבסקי ע"ה ,
היא שאלה אותי - היא בסדר? [ אם היא לא חנ"מ או משהו חריג...] אמרתי לה היא בסדר גמור,
לא אוהבת ללמוד...
היא אמרה לי - כדאי שהיא תלמד, למודים זה חשוב.

לפעמים זה ממש כל העתיד של הבת, נשמע מצחיק לחשוב על זה בכיתה ד' , אבל חכם עיניו בראשו ...סמינרים וכו'...
זה לא אמור להלחיץ אבל כן לחשוב ע"כ בכובד ראש....
 
דווקא לא מבוגרת, וגם לא קשוחה, אלא נוקשה, הבת שלי היום הלכה בוכה כי היא לא אוהבת את המורה ולא נעים לה איתה
לפנות למנהלת? כבר פנו לא עזר.
באמת היו שנים שדיללנו את הביקורים בבית הספר.. מדי פעם הילדה לא הרגישה טוב וכדו'...
המנהלות גם היו חולמות שכל המורות שלהן תלמדנה הכי טוב שאפשר,
לא תמיד זה בבחירה שלהן....
יש מקומות שזה כמעט לא אפשרי לפטר מורה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה