אמהות שעובדות במשרה מלאה - תנו טיפים ליעול

  • הוסף לסימניות
  • #1
האמת מה זה משרה מלאה אצלכן?
עד 4 5 6?
איך אתן מסתדרות?
מתי אתן מספיקות לבשל צהריים?
אתן לא נופלות למיטה כשרק מגיע הערב?

האמת אין סוף שאלות.
אשמח לשמוע מאמהות שעובדות במשרה מלאה, עצות יעילות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
שאני אקנא? כולן פה עובדות מהבית :*)

או שבעצם שלמי שעובדת במשרה מלאה אין זמן לכתוב בפורום *\/*
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
הפטנט שלי-
להכין ארוחות צהריים קלילות.
לדוגמא-פתיתים ונקניקיות טבעול עטופות בבצק מלווח
פסטה בפרורי לחם+פרוסות נקניקיות ברוטב עגבניות
קוסקוס+קשואים מאודים+שניצל או קציצות מהמקפיא
אורז+כדורי בשר ברוטב או אורז ואפונה לצד שניצל תירס
מותר מדי פעם להכין לבד פיתה פלאפל או להזמין פיצה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אני חושבת שלאמהות עם כמה ילדים אין אפשרות לעבוד במשרה ממש מלאה, מבלי לקחת עזרה מבחוץ.
כל עוד הילדים קטנים, אמא לא יכולה לעבוד יותר מ- 5-6 שעות ביום.

חשוב מאוד, אם אפשרי, לנוח חצי שעה-שעה בצהריים. זה נותן הרבה כוחות להמשך.
כמובן שזה תלוי בטיפוס של האדם. יש כאלו שמספיק להם 6 שעות תידלוק בלילה, ויש כאלו שגם 8 שעות בלילה לא מספיקות להם בלי מנוחת הצהריים...

לגבי אוכל, כל דבר שאפשר להכין כמות ולהקפיא זה טוב.
אפילו לא מבושל, אלא לדוגמא: שניצלים, להכין כמות ולהקפיא עם הפירורי לחם, כך שאח"כ רק מוציאים ומטגנים. כנ"ל קציצות, להכין כדורים שטוחים ולהקפיא בקופסא עם שקיות ניילון בין שכבה לשכבה.

שיהיה בהצלחה!
ותמיד לזכור שאמא בריאה - כל הבית בריא.
לכן שווה לנו לשמור על הבריאות שלנו ועל הכוחות שלנו ולא להתפרק חלילה בטרם עת...
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
אני אמא עובדת במשרה חלקית. מתחילה לעבוד כל יום ב-9
מבשלת כל בוקר 2 תוספות, ולפעמים מספיקה גם מנה מרכזית, כל הבישול אורך לי עד רבע שעה (אח''כ האוכל ממשיך להתבשל ואני בינתיים מלבישה ומתלבשת בד''כ בעלי מכבה את הסירים)
כשאני מבשלת לשבת אני מוסיפה מנות לימות השבוע ואז מקפיאה ומפשירה לפי הצורך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
אמהות יקרות!
אני חושבת דבר ראשון שלכל אחת מכן מגיע מדליה (גם לי :) )
אתן בעצם מוותרות על חיים חופשיים וקלים בשביל לפרנס את בני ביתכן
- אשריכן!

לאמהות הצעירות שביננו אני יכולה לפתוח ולומר - חכינה עוד קצת יהיה יותר טוב.
כשכל הילדים הם מאוד קטנים המצב מורכב יותר עם הזמן וגיל הילדים המתקדם נהיה קל יותר וזורם יותר..

ו- קצת טיפים מנסיוני:
בישלוים לשבת - מבשלים הרבה גם ליום רשאון, שני ולפעמים שלישי. (אפיךו כשמדובר על משפחה עם הרבה נפשות בלע"ר)

ארוחת מבושלת - אצלי אוכלים בערב. אני מגיעה מהעבודה, מכינה אוכל ואז מגישה בעודו טרי.
הילדים מאוד נהנים לעמוד ו"לעזור" בהכנתו. גם בילוי נחמד גם אוכל טעים.

איזה אוכל מכינים?
אוכל שלוקח להכינו מקסימום עשרים דקות (אין ממולאים, שניצלים, פשטידות וכו' - כל אלו יחכו לשבת) מזון מסויה וכדו' - אני לא מרשה לעצמי יותר מפעם בשבוע ואוכל מהמקפיא מגעיל אותי
אז מה מכינים?
- פיצה על מלוואח
- קציצות טונה (משימורים) עם תוספת כלשהי
- חזה עוף מאודה בתוך לחמניה עם ירקות (מעדן אהוב מאוד על הילדים)
- קציצות עוף מטוגנות (או אפויות) - את העיסה מכינים בבת אחת כמות ענקית ומחלקים לשקיות
- מקרוני עם גבינה צהובה
- איטריות ברסק עגבניות עם טונה מפוררת בפנים= נשמע מזעזע אבל זה טעים ובריא
- שניצל סויה - מבושל ברוטב עגבניות טעים ליד קוסקוס וכדו'
- כבד ברוטב פטריות עם בורקס (רק להכניס לתנור)
ועוד כיד הדמיון הטובה עליכם.

עיצה מועילה נוספת - לא להשכיב את הקטנים בצהריים - כך בשעה 8-9 יש שקט בבית וזה זמן פורה לעבודה (או לסדר ונקיון)

אני מנסיוני המר- לא מגיעה לכביסות וע"כ בחרתי בעזרה בתחום הזה.

כלים - רק חד פעמיים (חוץ משתי כוסות לקפה וסכינים למריחה :) )

ועוד טיפ חשוב יותר מהכל- פעם בחודש/חודשיים לקחת יום חופש בשביל לנקות את הראש
מה עושים בו?
קניות, ביקור אצל סבתא ביקור אצל אחות יולדת, או סתם טיול.

העיקר שיהיה לכולנו הצלחה רבה וסיעתא דשמיא בכל!
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
רוצה להיות אמא בריאה? תוציאי את הבורקס והמלאוח מהתפריט! זה "בריא" באופן מזעזע...
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
לגבי האוכל המהיר, מכל ההצעות המענינות, למה נראה לי שעוף מתובל עם תפו"א, יותר מהיר? (בהכנה, לא בבישול)
אורז- אפשר על הבוקר לטגן קלות, להרתיח, לתבל... ולכבות את האש. לכסותאת הסיר ובצהרים תקבלו אורז מוכן לאכילה. (זה קרה לי פעם, בטעות, והתגלה כפטנט יעיל)
כביסות. אני עושה רק בתחילת השבוע.מריצה מכונה אחר מכונה מצאת השבת, עד שנגמר הכל (מצעים ביום שלישי, מייבש ולמיטות חזרה) אמרו לי פעם שהסדר כזה אפשרי רק עד ארבעה ילדים, מנסיוני גם למעלה מארבעה זה עובד. כמובן צריך שתהיה גרדרובה בכמות מספקת. וערימות הכביסה ביום שישי לא מפריעות לי הם ממתינות שם, בחדר הכביסה בסבלנות.
סוף השבוע לקראת שבת נראה אחרת, כשאין בנוסף לנקיון ולבישולים כביסה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
למה עוף מתובל עם תפו"א לא לוקח הכי פחות זמן?
כי את צריכה להיות בבית שעתיים בזמן הבישול שלו. וצריכה לקלף תפו"א (כמה מגוחך אבל זה הרבה זמן יחסית לאטריות/פתיתים/קוסקוס וכו')
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
נכתב ע"י כוכב103;478274:
למה עוף מתובל עם תפו"א לא לוקח הכי פחות זמן?
כי את צריכה להיות בבית שעתיים בזמן הבישול שלו. וצריכה לקלף תפו"א (כמה מגוחך אבל זה הרבה זמן יחסית לאטריות/פתיתים/קוסקוס וכו')
שימי לב להדגשתי:בהכנה, לא בבישול. - להעמיד סיר בערב.
לגבי התפו"א:
כנראה שהאצבעות שלי זריזות מהסטנדרט (ניגנתי פעם בפסנתר) ולכן זה נראה לי מהיר. אבל ברור שאפשר במקום, מקרוני ברוטב של העוף.
בנוסף לערך בתזונתי של המנה, תתלווה התחושה הטובה שלא האכלת את החבריא בשטויות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
לגבי הבישולים - גם אני חושבת שעוף מתובל+ תפו"א זה הכי מהיר (אפשר לקלף בערב את התפו"א ולשים במקרר בתוך כלי עם מים, לא משחיר ולא קורה כלום) בבוקר, לפני ההלבשה של הילדים מדליקים את האש - כשאת יוצאת מהבית מכבה. ומקסימום אח"כ יצטרכו לחכות אי אלו דקות של חימום והשלמת הבישול בצהרים.
אבל הכי אני אוהבת לבשל דג (בד"כ נסיכה) ברוטב של רסק עגבניות+מיונז+חרדל - קלי קלות להכין, תוך חצי שעה כבר מבושל, יחד עם זה נותנים גם פתיתים או אורז, אצלי זה המאכל היחיד שכל הילדים אוהבים!

בעניין הכביסות - אני לא יודעת איך מסתדרים לגמור אותן בתחילת השבוע. (אולי זה תלוי במספר,מין, ואופי הילדים? כי כשיש ב"ה שלוש בנות בבית הספר, ולכל אחת רק שתי חולצות תלבושת - לא הגיוני שלא אצטרך לכבס גם בהמשך השבוע. ובנוסף הקטנה שמוכרחה כל יום החלפת בגד, והתינוק שלפעמים צריך החלפת כל הגרדרובה שלו פעמיים ביום (- הטיטולים אשמים?) אז איך אפשר להתגבר על הכל ממוצ"ש ועד יום שלישי? )
בקיצור, גם אני אשמח לשמוע טיפים שיעזרו לי להתגבר על הר הכביסות הנצחי. (תמיד אני נאנחת - על ההר שלא נגמר, אבל ב"ה שהוא קיים. זה סימן שיש לנו מה ללבוש, השבח לקל.)
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
מענין שאני רואה ממש איך אתם כותבות מתוך הבית שלי...
אני ג"כ גומרת את הכביסות בתחילת שבוע... והארוחות שלי מהירות וקצרות בסגנון
אורז, שעועית, אפונה, מוקפצים עם חזה, קוסקוס, פסטה, מקרוני וכו' כל אחד זה 10 דק' גג
גם תפו"א מקלפים מהלילה ובבוקר אני מכינה (מעמידה לפני התפילה על האש) והאוכל משבת מספיק לראשון שני...
השטיפה והנקיון במשך השבוע זה מלמעלה (טיטוא וניגוב), ביום שישי שטיפה יסודית ובמוצ"ש זה הנקיון היסודי.( בד בבד עם הרצת המכונות)

לי מפריע משהו אחר- כשאני חוזרת ב4:00 הביתה אני כ"כ עיפה שאין לי כח להיות עם הילדים...
ומצד שני אני לא רוצה להשכיב אותם כי אני מעדיפה להשכיב א"כ מוקדם וגם שמסתבר שלא יירדמו אחרי השינה במעון.
אז מה שיוצא שהילדים מקבלים אמא עיפה שרק מספרת סיפורים בספר, משחקת ביחד במשחקים וציק צק לאמבטיה... אין לי כח לרדת למטה וכו', וגם בהמשך היום אני ממש ממש עיפה... ואם אני מביאה בייבי סיטר יש לי נקיפות מצפון שבקושי הייתי איתם...
מה אתן עושות? איך מאורגנות השעות אצלכן מ-4 עד ההשכבה?
אשמח לשמוע!
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
נקיפות מצפון,
זה קורה לי המון עם הילדים שלי (8 ו-4).

יש ימים שאני ממש מרגישה שלא הייתי מספיק "אמא".
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
גם אני עובדת במשרה מלאה, מהבית - בוקר וערב.
אין לי כמעט זמן לתפקד את הבית.
אבל מבחינת הארוחות אני די מסודרת:

פעם בחודש אני קונה ארגז עופות, מנקה אותם ומחלקת למנות.
מכל החזות אני מכינה מנות יומיות להקפאה -
חלק מהמתכונים מבושלים ונשלפים ישר למיקרוגל
וחלק תערובות מוכנות לטיגון/אפייה מזורזים.
פעמיים בשבוע אני מכינה עוד איזו פחמימה,
וכולם שבעים ומרוצים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
כשאני מרגישה ששמורות עיני ממש נעצמות מעייפות- אני נחה כמה דקות על הספה (הילדים יודעים להגיד שאני "מתאוששת") משהו בין רבע שעה לעשרים דקות. זה נותן המון כח! (אפילו בהריון, כשמאגר הכוחות מצומצם. אבל אז חייבים ללכת לישון מוקדם!) בערך בחמש יוצאים לגינה/לחצר וכד'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
מבחינת הארוחות אני מסתדרת מצויין ב"ה מבחינתי גם הכנת מרק לוקח לא יותר מ 10 דקות רבע שעה והילדים שלי לא מסוגלים להכנס למיטה בלי "מרק", מנות מרכזיות אני עושה כמו ש"גליון" כתבה, ותוספות כל יום משהו אחר אטריות, פתיתים, אורז ותפו"א וכמובן שמבשלים לשבת ביום חמישי - ואז יש לנו אוכל לחמישי וגם לראשון ופחות או יותר אנו מסודרים
כביסה - ל א מ ס ת ד ר ת!
נקיון גם רק בערב שבת חוץ מלטאטות כל יום.
חלונות וכד' - רק בחופשות.
לרדת עם הילדים לגינה - חלום רחוק - גם כי אני מבשלת אחה"צ ובערב אוכלים מבושל אז אי אפשר לרדת עם ה"סנדביצ'ים" כמו הילדים האחרים
משתדלת מאוד ללכת לישון מוקדם, בתקופות חלשות במיוחד (הריון וכד') אני נחה אחה"צ כחצי שעה עד שעה.
נקיפות מצפון אני מאוד משתדלת לא להרגיש כי אני יודעת שאם אני ארגיש כך - גם הילדים ירגישו מסכנים.
מנסה לתגמל את ה"גדולה" שלי (בת 9) על העזרה שהיא עוזרת לי כמה שיותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
שימו לב לשעות שההודעות נכתבות-באמצע הלילה או ב"נץ" ועוד כותבות שהולכות לישון מוקדם?...
אז מה זה מאוחר? שתים-שלוש לפנות בוקר?
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
הולכים לישון מוקדם
ומתעוררים באמצע הלילה לעבוד :)

אשר לנקיפות מצפון- חבל על המצפון שתנקפו עליו כ"כ הרבה
תהיינה אמהות שמחות, שלמות עם עצמכן,
שמורנה על המצב רוח - זה מה שהכי חשוב לילדים שלכן!
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
המתכון הכי מהיר שאני מכירה למנה עיקרית - עוף בתנור
לא מטוגן, ההכנה לוקחת דקה, אין סיר לשטוף (מכינים בתבנית ח"פ מרופדת בנייר אפיה) וטעים גם למחרת (כלומר - אם מכינים ערב קודם, למחרת רק מכניסים לכמה דקות לתנור לוהט וזהו)

מה צריך?
1. עוף שלם, עם העור, שטוף
2. תבלינים כאוות נפשכם
3. בצל חתוך לפרוסות עבות
4. קצת שמן

משדכים ביניהם בפעולה שלוקחת כמה שניות, ומכניסים לתנור שחומם מראש לחום בינוני-גבוה (200 מעלות)
ו-ז-ה-ו-! :)

הסבר קצת יותר מפורט:
מורחים את העוף בשמן,
מורחים עם היד את התבלינים טוב טוב,
מניחים בתבנית כשהחזה למטה (הוא נוטה להתייבש, וככה יספוג את הנוזלים של הבישול ויהיה עסיסי)
מפזרים את הבצל מלמעלה
מכניסים לתנור שחומם מראש
אחרי שעה-שעה וחצי בערך זה מוכן, תלוי בגודל העוף וביעילות התנור שלכן. העוף צריך להיות שחום והעור נראה פריך, כשמכניסים מזלג הוא נכנס בקלות רבה.

איזה תבלינים לשים?
- אבקת שום, פפריקה ופלפל שחור - זה הקלאסי
- אפשר לעשות אותו יותר מעניין עם אורגנו וריחן, או עשבי תיבול כמו כוסברה ופטרוזיליה, עלה דפנה, כמה עגבניות קצוצות
- אפשר לעשות אותו מיוחד ממש עם דבש, חרדל, ואפילו פרוסות תפוזים/לימון

אפשר לשדרג אותו לארוחה שלמה: (מומלץ למי שיש עוד כמה דקות להשקיע, אבל לא מומלץ להשאיר למחרת)
- מרפדים את תחתית התבנית בפרוסות בצל (חוץ מהבצל שלמעלה)
- מקלפים ופורסים 4 בטטות גדולות ו-4 תפו"א גדולים לפרוסות או גפרורים עבים (אחרת הם יישרפו)
- מפזרים אותם בתבנית מסביב ומשאירים מקום לעוף - באמצע
- מתבלים את הירקות במלח פפריקה ושום, מורחים קצת שמן מלמעלה
- מוסיפים לתבנית את העוף המתובל והמשך המתכון - כנ"ל

גוט שבעס!
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
שימו לב בנקניקיות - לא לשכוח לחתוך אותן לאורך לפני שנותנים אותם לילדים בכלל וילדים קטנים בפרט!



אגב, אולי בתור רווקה אין לי זכות להתערב ולהביע את דעתי, אבל נעים לכן להגיש גם לבעל פתיתים ונקניקיה?
לא יודעת, אבל נראה לי שהייתי מתביישת...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה