אמהות שעובדות במשרה מלאה - תנו טיפים ליעול

  • הוסף לסימניות
  • #21
גם אני התביישתי כשהייתי רווקה (וגם כשהייתי אישה צעירה)
אבל אני יותר מתביישת לקבל את פניו בעיניים טרוטות או במטבח הפוך.
:)

אגב - תמיד אפשר לפתוח איזה קופסת שימורים או סלט מהיר לשידרוג הארוחה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
נכתב ע"י PURE;478505:
אגב, אולי בתור רווקה אין לי זכות להתערב ולהביע את דעתי, אבל נעים לכן להגיש גם לבעל פתיתים ונקניקיה?
לא יודעת, אבל נראה לי שהייתי מתביישת...
אופוריה מתוקה... את יכולה להיות האישה המושלמת, ולהגיש בחיוך ארוחה נפלאה ומשובחת.
נסי לדמיין את זה עם חמישה שישה חברה בכל הגדלים, הדורשים את צרכיהם הבסיסיים של לחם לאכול ובגד ללבוש, ובנוסף לזאת את טורחת ונושאת בעול הפרנסה. הבעל ישמח מאוד (מברכת אותך בבעל עם עיניים ולב) לראות שויתרת קצת ו.. כן הגשת נקניקיות ופתיתים, ולא נפלת מעולפת אחר הגשת ארוחת גורמה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
PURE, למה להתבייש? מישהי יכולה להיות סופרוומן? העיקר שיש אוכל ובית, לא?

כל הנשים כאן בפורום - כל הכבוד לכן!!!
איזה עקרות בית... הלוואי עלי!

לגבי טיפים לבישול:
אני מכניסה עוף ותפו"א לשקית קוקי גדולה (תבלינים לפי הטעם) ואופה 45 דק' בחום של 200 מע'. הטיימר מכבה לי את התנור אוטומטית, אני לא צריכה להשאר בבית להשגיח. אם מכניסים בבוקר, זה טרי וטעים (אפילו קצת חמים) בצהרים.
אם מכניסים את זה בלילה, מעבירים בבוקר למקרר ומחממים שוב בצהרים (זה כבר קצת פחות טעים, אבל פרקטי יותר למי שהבקרים שלה לחוצים...)
אפשר גם להכניס כל סוגי הירקות האחרים.
אפשר גם להעזר בקופסאות שימורים: לשימורי חומוס מוסיפים פלפל שחור ויש ארבעס למי שאוהב בדקה וחצי עבודה, קופסאות אפונה או תירס אפשר להגיש כפי שהם, וכבר הארוחה נראית אחרת.
סויה זה גם פתרון, אבל חשוב מאד לדעת שלא מומלץ בכלל לתת לילדים סויה יותר מפעמיים בשבוע! הסויה מכילה פיטו-אסטרוגנים שמשבשים את פעילות המערכת ההורמונלית (בעיקר אצל בנות)
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
נכתב ע"י מי;478608:
PURE, למה להתבייש? מישהי יכולה להיות סופרוומן? העיקר שיש אוכל ובית, לא?

לא התכוונתי בושה על"זה מה שהספקתי וזה מה שיש", אלא אני פשוט מרגישה שזה לא מכובד להגיש כזה דבר.
(לא אמרתי ארוחות גורמה, אבל משהו קצת יותר..)

כנראה שטעיתי וזו הנורמה... :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
איזה מעודד לגלות שהספינה כ"כ גדולה וכולנו שטות בה...

אז לגבי עוף גמני אוסיף מתכון 3 דקות הכנה על השעון (כתבתי גם באשכול אחר אותו)



לוקחים:
  • עוף קפוא שלם מהתנור (או חתוך איך שבא).
  • תבנית של התנור הבשרי ועליה נייר אפיה.
  • שמים את העוף במרכז
  • לוקחים מלח גס או מלח רגיל (הרבה מלח) ומפזרים מסביב לעוף.
  • לוקחים תפוחי אדמה שלמים שוטפים ומצמידים לעוף (להשאיר קצת רווח בין המלח לעוף בשביל התפו"א).
וזהו מכניסים לתנור 180 מעלות שעה וחצי שעתיים,
בלי שום כלום תבלינים - יוצא שזוף וטעים טעים בהתחייבות!

וסתם שאלה - יש כאן איזו (צדיקה :*) ) שמסתדרת בלי עזרתו המסורה של הבעל ?
את האמת גם פה הנקיפות מצפון עובדות שעות נוספות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
נכתב ע"י ראש_יהודי;478623:
וסתם שאלה - יש כאן איזו (צדיקה :*) ) שמסתדרת בלי עזרתו המסורה של הבעל ?
את האמת גם פה הנקיפות מצפון עובדות שעות נוספות...

בתור זוג צעיר, כשהבעל נורא שמר ונזהר עלי הוא שטף בשבילי כלים ואפילו רצפה:)
היום הוא כמעט ולא עושה את זה,
יען כי היום ב"ה יש גם ילדים;) (-לשמור עליהם ולעזור איתם ולהלביש ולהאכיל ולרחוץ ולמלא אלף משאלות שלהם, לא שהם, חלילה, עובדים. חוץ מהמיטות בבוקר ופינוי הצלחות שלהם מהשולחן:()
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
וואו...נגעת בנקודה רגישה :)
אז ככה: אחרי הרבה תהפוכות ונסיונות..
אני הולכת לישון עם הילדים, כן! 7-8 כבר במיטה!!
היום שלי מתחיל ב4 לפנות בוקר, לבישולים, לנקיון ולכביסות.
אין כמו לעבוד בבוקר, הכל שקט ואת רעננה ההספק כפול!
למדתי להכיר את הח"פ מקרוב, ולא- אני לא מכינה מלוואח/ טבעול.
מבחינתי זה להזיק במו ידי וכספי.
לכן אני מכינה 2 ק"ג (קמח מלא כמובן) מלוואח ומקפיאה, 2 ק"ג קציצות ומקפיאה וכן הלאה.
בבוקר - מוציאה מהמקפיא, מכינה רוטב ומה שצריך וזה נראה טרי ומריח נפלא.
ואם לא הספקתי-לא קרה כלום! גם טוסט ומעדן זה אוכל!
נקיון - פעם בשבוע יסודי, כל השבוע מטאטא ומטליות לחות לרצפה (המצאה גאונית)
כביסות - בלי לחץ, מכבסת מקפלת אחה"צ עם הילדים..העיקר שהכביסה נקייה...מתי היא תגיע לארון?תלוי בכוחותי.
והכי חשוב-לקחת הכל בשלווה, ביתינו אינו בית מרקחת! עדיף לצאת עם הילדים לגינה מאשר לשטוף כלים/רצפה.
ו..להיכנס למיטה בלי ייסורי מצפון!
מנסיון - אף כלי לא ברח לי עדיין מהכיור :)
בהצלחה לכולן!
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
לגבי לצאת לגינה עם הילדים - לפעמים זה פלוס גדול, מאשר שישארו בבית, ויהפכו אותו (ובדיוק שעה לפני שהם חזרו סיימת לארגן אותו טיפ טופ..) אז יורדים לגינה, משתוללים, מוציאים את המרץ, עולים הבית לאכול, מקלחות ו-למיטה! הבית נשאר מבריק ומסודר (חוץ מהלכלוך של האוכל - ניגוב סמרטוט בשולחן, 2 דק' של שטיפת כלים, טאטוא קל ולהעביר סמרטוט..)

לי זה עדיף כי אני טיפוס של בוקר - בבוקר אני מארגנת ומבריקה את הבית, ובערב אני בלי כוחות בכלל - אם הבית מתבלגן, הוא נשאר כך עד הבוקר.. לכן עדיף לי לשמור עליו נקי בערב..

אז אני מוציאה את הקטנה מהמעון ב-4, עולה הבית, מחליפה לה בגדים, מארנת שתיה וסנדביץ -משהו קליל, (כי ב-6 אנחנו "אוכלים צהריים" כשבעלי חוזר מהכולל..) ויורדים לגינה.

את הארוחה מכינה או בבוקר / או לפני שאני מוציאה אותה מהמעון - בימים שאני מסיימת מוקדם יותר, / או ששמעמידה סיר לפני שאנחנו יורדים לגינה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
כשהתחלתי לעבוד כל יום (לצערי, ממש ברירת מחדל!) עד ארבע, ולשוב הביתה כל יום בארבע וחצי. ובימי לחץ, גם בשעות יותר מאוחרות, גיליתי את נפלאות הזריחה. תענוג! קמים בארבע, הבית שקט. אפשר להספיק הכל: החל מתפילה בנחת, המשך בבישול ובגיהוץ ובספונז'ה וכלה בעבודה על המחשב.
מה שכן, אני מאד משתדלת ללכת לישון עם בית מסודר. די מדכא לקום רעננה ונמרצת לתוך הבלגן של אתמול. זה לא נורא אם הכלים מארוחת ערב עדיין לא שטופים, אבל כן מעצבן להתחיל לקרצף את הצלחות הדביקות מקטשופ יבש של ארוחת צהריים.
ו..לא תאמינו כמה הילדים יכולים להיות שותפים נפלאים במשימת הסדר, כשהם מבינים שזה חשוב לך.
כמו שכתבו כאן מקודם: המקפיא זאת המצאה נפלאה. כמעט כל הבשרי מבושל בערב שבת, מוקפא ומופשר לפי הצורך במהלך השבוע. ולבשל תוספות באמת לא לוקח הרבה זמן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
כמה צריך לדרוש מילדות בנות 7,8 לעשות בבית? חוץ מלנקות אחרי עצמן אחרי שהן אוכלות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
לאסוף צעצועים / לטפל בקטנים - עד כמה שאפשר כמובן.. 7-8 לדעתי זה כבר גיל גדול, אפשר לבקש מהן גם יותר.. ללמד אותן לקפל כביסה? וכו'..
בד"כ בנות בכורות הן יותר אחריות ועוזרות, לא צריך לחשוש לבקש מהן עזרה מעבר ל"לנקות אחרי עצמן"
(הבכורה שלי, בת שנתיים כבר עוזרת לי לסדר את המוצרים אחרי קניות > מוציאה מהשקיות ומביאה לי, למקרר/לארון.. :) הכל עניין של הרגל)
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
מצטרפת לשרית.
עזרה בבית זה עניין של חינוך והרגל.
אצלנו בבית היינו עוזרים מגיל 6-7 לקפל/ לשטוף כלים/לבשל/לחתוך סלט/לזרוק פח/קניות..
כל אחד לפי גילו ויכולותיו,
ואני לא חושבת לרגע שנוצלתי או משו כזה! ההפך..
זה עזר לי להגיע לבית שלי ב"ה מוכנה עם ידע בכל התחומים ועם ניסיון בבישול ואפייה (לעומת הרבה חברות שלי שידעו רק להכין חביתה).

אבל הכל כמובן צריך להיות בגבול הטעם הטוב!
העזרה בבית לא צריכה להיות על חשבון החיים הפרטיים של הילד....
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
נכתב ע"י גאולונת;478767:
מצטרפת לשרית.
עזרה בבית זה עניין של חינוך והרגל.
אצלנו בבית היינו עוזרים מגיל 6-7 לקפל/ לשטוף כלים/לבשל/לחתוך סלט/לזרוק פח/קניות..
כל אחד לפי גילו ויכולותיו,
ואני לא חושבת לרגע שנוצלתי או משו כזה! ההפך..
זה עזר לי להגיע לבית שלי ב"ה מוכנה עם ידע בכל התחומים ועם ניסיון בבישול ואפייה (לעומת הרבה חברות שלי שידעו רק להכין חביתה).

אבל הכל כמובן צריך להיות בגבול הטעם הטוב!
העזרה בבית לא צריכה להיות על חשבון החיים הפרטיים של הילד....

אני מאוד בעד.
למרות שלפעמים אני לא עושה את זה כי אני מעדיפה "לתקתק את הענין ולסיים"
אבל אני חושבת שזה הרגל טוב לילדים, לעזור ולהיות חלק.
זה נותן להם הרגשה טובה כשהם עוזרים ומעריכים אותם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
כל הכבוד לכן נשות החיל!

לצערי אני גם מאלה שצריכות לעבוד כל יום... למרות שלא כך תכננתי לי את החיים. אני טיפוס עדין וחלוש מטבעי, וממש לא בנויה גם לעבוד בחוץ וגם לנהל בית כמו שצריך, וגם.. וגם... אבל מה אפשר לעשות? לא מדובר כאן על לגמור את החודש אלא להתחיל אותו לפחות...

אני חוזרת הביתה בסביבות 3:00 מותשת ועצבנית, ואז אוכלת ומאכילה... ואח"כ אם איני ישנה איני מסוגלת לתפקד כלל. הבעיה שגם כשמצליח לי לישון איני מספיקה כמעט כי אני שוקעת בעילפון עמוק עד שהקטן מתעורר... ואז כבר ארוחת ערב וכו', המצב הזה די מתסכל, למרות שאולי ככה זה ב"מצבים מיוחדים", ובמצב רגיל הכל יותר קל. אני פשוט לא מצליחה להיזכר איך התפקוד שלי ב"מצב רגיל"... משום מה אפילו לדברים ה"קלילים" כאן בפורום אני צריכה מינימום אנרגיות יותר...

לגבי מה שמכובד או לא מכובד להגיש לבעל לאכול... לבעלי באופיו אכן חשוב אוכל מושקע אך במצב הנוכחי הוא שמח עם כל דבר שאני מגישה, העיקר שיש אוכל. הוא מעדיף אוכל פשוט שחוזר על עצמו, בית מפוזר וכביסה לא מקופלת, העיקר שאסייע לו בפרנסת הבית. (לפעמים הוא מתחיל עם פזמונים בסגנון: מדוע אני לא אופה, ומדוע ה"אופה לחם" שוכב מושבת, ומדוע ומדוע, ואז אני עונה את התקליט הקבוע: מה אתה רוצה? אין לי בעיה, אתה רוצה שאפסיק לעבוד? אוכל יותר להשקיע באוכל ובבית. או שאתה רוצה לעזור לי כל יום בבית עם הסדר והילדים וכו', ומשום ששתי האופציות לא מוצאות חן בעיניו הוא מעדיף שישאר המצב כמות שהוא וזהו...)

שנינו זוכרים היטב, איך אמר לי בפגישה שבקשר לעול הפרנסה אין לי מה לדאוג כלל, הכל עליו, ואני אוכל להשקיע בבית ובילדים וכמובן גם לעבוד קצת, רק בשביל הסיפוק... כשהזכרתי לו את דבריו, לא מזמן, הוא ענה: טוב, לא היו לי מושגים כמה עולים החיים, חשבתי שבאלפיים ש"ח אפשר לגמור את החודש בכבוד... :):p:rolleyes:
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
לסדר בארון זה לא חכמה זה כייף!
הן גם מסדרות לי מגרות במטבח ועוזרות להכין אוכל לשבת ומבקשות לעשות ספונג'א- מה שאתגרי הן רוצות בשמחה.
ביום יום כמו לסדר את הבית בערב על זה כוונתי. אחרי א. ערב אני אומרת שעכשיו יחד 10 ד' מסדרים ומתחשק לי לוותר ולא לראות פרצופים כאלה מסכנים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
נכתב ע"י פילפל;478780:
כל הכבוד לכן נשות החיל!

לצערי אני גם מאלה שצריכות לעבוד כל יום... למרות שלא כך תכננתי לי את החיים. אני טיפוס עדין וחלוש מטבעי, וממש לא בנויה גם לעבוד בחוץ וגם לנהל בית כמו שצריך, וגם.. וגם... אבל מה אפשר לעשות? לא מדובר כאן על לגמור את החודש אלא להתחיל אותו לפחות...

אני חוזרת הביתה בסביבות 3:00 מותשת ועצבנית, ואז אוכלת ומאכילה... ואח"כ אם איני ישנה איני מסוגלת לתפקד כלל. הבעיה שגם כשמצליח לי לישון איני מספיקה כמעט כי אני שוקעת בעילפון עמוק עד שהקטן מתעורר... ואז כבר ארוחת ערב וכו', המצב הזה די מתסכל, למרות שאולי ככה זה ב"מצבים מיוחדים", ובמצב רגיל הכל יותר קל. אני פשוט לא מצליחה להיזכר איך התפקוד שלי ב"מצב רגיל"... משום מה אפילו לדברים ה"קלילים" כאן בפורום אני צריכה מינימום אנרגיות יותר...

לגבי מה שמכובד או לא מכובד להגיש לבעל לאכול... לבעלי באופיו אכן חשוב אוכל מושקע אך במצב הנוכחי הוא שמח עם כל דבר שאני מגישה, העיקר שיש אוכל. הוא מעדיף אוכל פשוט שחוזר על עצמו, בית מפוזר וכביסה לא מקופלת, העיקר שאסייע לו בפרנסת הבית. (לפעמים הוא מתחיל עם פזמונים בסגנון: מדוע אני לא אופה, ומדוע ה"אופה לחם" שוכב מושבת, ומדוע ומדוע, ואז אני עונה את התקליט הקבוע: מה אתה רוצה? אין לי בעיה, אתה רוצה שאפסיק לעבוד? אוכל יותר להשקיע באוכל ובבית. או שאתה רוצה לעזור לי כל יום בבית עם הסדר והילדים וכו', ומשום ששתי האופציות לא מוצאות חן בעיניו הוא מעדיף שישאר המצב כמות שהוא וזהו...)

שנינו זוכרים היטב, איך אמר לי בפגישה שבקשר לעול הפרנסה אין לי מה לדאוג כלל, הכל עליו, ואני אוכל להשקיע בבית ובילדים וכמובן גם לעבוד קצת, רק בשביל הסיפוק... כשהזכרתי לו את דבריו, לא מזמן, הוא ענה: טוב, לא היו לי מושגים כמה עולים החיים, חשבתי שבאלפיים ש"ח אפשר לגמור את החודש בכבוד... :):p:rolleyes:

כל הכבוד לך שאת מתאמצת ככה, במיוחד שלא כך תכננתם....
אצלי המצב הפוך: אני טיפוס חזק מטבעי אבל אני לא מסוגלת לחשוב על לצאת לעבוד יותר מחצי משרה, ואני עוד הבטחתי שהכול עלי...

אין מה לומר, צריך לחשוב איך שהדבר לא .יבוא על חשבון הילדים והבית, אבל נקודת המוצא: המסירות והנכונות חשובה מאין כמוה וראויה להערכה רבה!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
הודו טחון כשעדיין קצת קפוא פורסים פרוסות ולתנור בלי שום תוספות-כמו שניצלים רק בלי עבודה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
באמת כל הכבוד פה לכל אלה שמצליחות לשלב בין בית לעבודה בצורה מדהימה!!! (אין כזה דבר מושלמת, אנחנו בני אדם!)
אני אישית, ואני מאמינה שיש עוד הרבה כאלה -
חיבת את היציאה כל יום מהבית בשביל האוורור שלי ושיהיה לי כוח לתפקד בבית, אבל כמובן שהייתי מעדיפה משרה
של 6 במקום 8, מאחר ואין הכל - נאלצים להתמודד עם זה.
ופשוט להכניס לראש שאת בנ"א, קצת להפסיק את הנקיפות מצפון החמורות
שחוץ מלסתכל לא עושות כלום.
כשאת מרגישה טוב עם עצמך את מתפקדת הרבה יותר טוב...

בקשר לאוכל,
טבעול ומלווח לדעתי זה לא הפתרון - פעם בשבוע זה לא נורא...
אבל אפשר וקל להכין אוכל מהיר ובריא כמו עוף בתנור, דגים וכו'
להקפיא אפשר כמעט הכל (חוץ מתפו"א...)

העיקר להציב סדרי עדיפויות, חסל סדר השגעון לניקיון כי זה פשוט בלתי אפשרי
במסגרת שעות מצומצמת כזו (מנסיון, זה ממש קשה, הלכלוך והבלאגן מתסכלים אותי נורא
בפרט עם הקרמיקה/גרניט פורצלן אבל החלטי שאני לא עבד מרצפות...)
ולדעת להנות גם את לא מרגישה הכי בלבוסטע בעולם שעושה מנות גורמה והבית שלה
תמיד מבריק.
בהצלחה!!!!:):):)
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
האשכול הולך ומתפתח ומזכיר לי שאלה ששאלתי פעם- למה הקללה של הגבר (בזיעת אפיך וכו') צריכה לחול גם על האישה (אפילו אם זה לא בגלל שהיא שלחה את הבעל ללמוד וקבלה על עצמה, לדוג' אחת לא נשואה, הרי להתפרנס היא צריכה ממשהו, לא?)
ואילו הקללה של צער העיבור וצער הלידה- אין גבר בעולם שקיבל?;););)

אבל ביננו- אני חושבת שיש בזה ספוק, הידיעה שאני עוזרת ונושאת בעול פרנסת הבית, לא?:):):)
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
נכתב ע"י אושר;478866:
האשכול הולך ומתפתח ומזכיר לי שאלה ששאלתי פעם- למה הקללה של הגבר (בזיעת אפיך וכו') צריכה לחול גם על האישה (אפילו אם זה לא בגלל שהיא שלחה את הבעל ללמוד וקבלה על עצמה, לדוג' אחת לא נשואה, הרי להתפרנס היא צריכה ממשהו, לא?)
ואילו הקללה של צער העיבור וצער הלידה- אין גבר בעולם שקיבל?;););)

אבל ביננו- אני חושבת שיש בזה ספוק, הידיעה שאני עוזרת ונושאת בעול פרנסת הבית, לא?:):):)

אחת המורות, בשעתו לפני המבול, ענתה על זו השאלה בתשובה שפחות או יותר מהזמן שהנשים לקחו זאת על עצמן הגיעו אמצעי עזר כמו אפידורל וכד' המקלים מאד על הלידה...
בכל מקרה זאת תשובה שנראית לי מתאימה רק לבנות... טרם הנסיון:)...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה