אמהות שעובדות במשרה מלאה - תנו טיפים ליעול

[שוצי]

אבל ביננו- אני חושבת שיש בזה ספוק, הידיעה שאני עוזרת ונושאת בעול פרנסת הבית, לא?

מסכימה לגמרי, מי שהיא לא הטיפוס הכי לשבת בבית כל היום (מקנאה בהן מאוד, אבל אני טמפרמנטית...) זה הרבה ספוק שאת עוזרת לבעל בפרנסה ומורידה ממנו קצת עול.
אבל מצד שני במקרים כאלה גם הבעלים צריכים מצידם לעזור בבית יותר...

 

[פילפל]

אחת המורות, בשעתו לפני המבול, ענתה על זו השאלה בתשובה שפחות או יותר מהזמן שהנשים לקחו זאת על עצמן הגיעו אמצעי עזר כמו אפידורל וכד' המקלים מאד על הלידה...
בכל מקרה זאת תשובה שנראית לי מתאימה רק לבנות... טרם הנסיון...

אפידורל היא אמצעי עזר רק ללידה

אולם להריון עדיין לא מצאתי שום אמצעי עזר

הלידות אצלי הן גן-עדן לעומת ההריונות... נכון שהבעלים לא יכולים להתחלק עם הקללה של "בעצב תלדי בנים..." אבל אי אפשר להגיד שהם לא סובלים מכך... אבל כמובן שזו לא פעולת חילוק, רק אולי פעולת כפל...

בינתיים אני מנסה לתמרן בין הקללה של "בזעת אפך..." לקללה של "הרבה הרבה עצבונך... בעצב תלדי..." ממש ממש לא בהצלחה מרובה.


כל מי שמתוסכלת מתפקודה והספקיה בביתה מוזמנת להגיע לביתי (בתנאי שהיא לא מלשכת הרווחה ) ולראות מה שהולך שם... מובטח לה כי תצא משם בהרגשה שהיא הכי "באלעבוסטע" בעולם!!!

 

[ציפורה]

ותגידו, עוד משהו שמענין אותי:
אלה שעובדות כשכירות בבקר עד 4 כמובן, אתן לוקחות עבודות פרטיות לערב?

 

[sarit_f]

כשיש כח וזמן אז לוקחים. אני אישית לא עובדת חמישי-שישי (רביעי עובדת כ-12 שעות רצוף, בתמורה..). ככה שזה הזמן לעבודות פרטיות בד"כ (ומוצ"ש ארוך..) והשלמות בשעות הערב.

 

[lizi]

אני גרפיקאית מתחילה ורווקה,
קראתי בעיון כל תגובה באשכול הזה,
את האמת הורדתן לי את החשק להתחתן ולעבוד בו זמנית,
שומעים פה אמהות מתוסכלות שמנסות לעודד אחת את השניה, אין פה משהי אחת שתקום ותגיד שכן אפשרי לנהל בית כמו שצריך, שכן אפשר להכין ארוחת צהריים מושקעת ומזינה?!
שלא לדבר על זה שלא הזכרתן מילה אחת בנושא הזוגיות...
בקיצור, אני אשמח לשמוע מאלה שכן חיות קצת ויתר טוב...
ואגב העבודה הקשה, לפחות השכר מספק??

 

[mig]

אפידורל היא אמצעי עזר רק ללידה

אולם להריון עדיין לא מצאתי שום אמצעי עזר

הלידות אצלי הן גן-עדן לעומת ההריונות... נכון שהבעלים לא יכולים להתחלק עם הקללה של "בעצב תלדי בנים..." אבל אי אפשר להגיד שהם לא סובלים מכך... אבל כמובן שזו לא פעולת חילוק, רק אולי פעולת כפל...

בינתיים אני מנסה לתמרן בין הקללה של "בזעת אפך..." לקללה של "הרבה הרבה עצבונך... בעצב תלדי..." ממש ממש לא בהצלחה מרובה.


כל מי שמתוסכלת מתפקודה והספקיה בביתה מוזמנת להגיע לביתי (בתנאי שהיא לא מלשכת הרווחה ) ולראות מה שהולך שם... מובטח לה כי תצא משם בהרגשה שהיא הכי "באלעבוסטע" בעולם!!!

הוא אשר אמרתי תשובה לילדות...

 

[sarit_f]

אני גרפיקאית מתחילה ורווקה,
קראתי בעיון כל תגובה באשכול הזה,
את האמת הורדתן לי את החשק להתחתן ולעבוד בו זמנית,
שומעים פה אמהות מתוסכלות שמנסות לעודד אחת את השניה, אין פה משהי אחת שתקום ותגיד שכן אפשרי לנהל בית כמו שצריך, שכן אפשר להכין ארוחת צהריים מושקעת ומזינה?!
שלא לדבר על זה שלא הזכרתן מילה אחת בנושא הזוגיות...
בקיצור, אני אשמח לשמוע מאלה שכן חיות קצת ויתר טוב...
ואגב העבודה הקשה, לפחות השכר מספק??

הי הי הי...! תעצרי, תנשמי עמוק...
למה את חושבת שהאמהות כאן מתוסכלות? איך הגעת למסקנה הזו?

אז אני כאן, קמה ואומרת לך בפה מלא: החיים שלי יפייפים, סוכר מצופה בדבש, ב"ה!!
זכיתי שבעלי הוא אברך כולל, בן תורה אמיתי. ואני זו שמפרנסת ומכלכלת את הבית (וגם אחראית למה שקורה בחשבון הבנק, תשלומים וכיוצ"ב).
אני לא אגיד לך שהעבודה היא קלי-קלות, והכל זורם בכיף. עובדים, עובדים אפילו קשה לפעמים. אבל אלו החיים! לא באנו לעולם בשביל לנוח על זרי דפנה.

בעבודת הגרפיקה יש תקופות לחוצות שאין לך יום ולא לילה, היה תקופות שהחזקתי ב-2 משרות במקביל כשכירה+עובדת עצמאית מהבית. זה לא היה קל. בכלל.
אבל כשיש לך מטרה ברורה מול העיניים, ואת עושה הכל מתוך שמחה. הכל נהיה קל יותר.
בעלי הוא אדם מקסים ותומך. עוזר מעל ומעבר בכל התחומים - בישולים, כביסות, נקיונות.. (כמובן במידה מסויימת. - כשאני צריכה את העזרה, לא באופן קבוע..)
בימי רביעי למשל, אני עובדת 12 שעות רצוף (סגירת עיתון..) ולפעמים אפילו יותר.
ותמיד חוזרת לבית מסודר ומבריק, הבת שלי ישנה בשלוה אחרי מקלחת טובה..

אני לא אגיד לך שאני מבשלת ארוחות גורמה. אבל יש כל צהריים (אני משתדלת בכל אופן) ארוחת צהריים טובה ומשביע.
יש אפילו מדי פעם עוגה במקר / עוגיות או סתם קינוח מתוק (הכל כמובן תוצרת בית..)


אני אוהבת את העבודה שלי, ב"ה. ועומדת במטלות כמו גדולה.



לגבי השכר - זה מאד אידוודואלי, תלוי אם את שכירה או עצמאית, עד כמה יש לך ניסיון, עד כמה יש לך "שם טוב", וחוץ מזה - שלא חייב להיות דווקא "גרפיקאית". אפשר את הגרפיקה לעשות מהבית בשעות הפנאי, ובחוץ להיות "סתם" מזכירה או משהו כזה (במידה ולא מוצאים עבודה בתחום הגרפיקה..)
יש מקומות שמשלמים יותר שכר לשעה, ויש כאלה שמשלמים מינימום..
יש נשים שבכלל גם הבעל עובד, ויש כאלה "אברכיות" שהבעל מכניס 2000 ש"ח בחודש. (ולפעמים יש יותר ברכה ב2000 ש"ח של הכולל מאשר ב5000 ש"ח של העובד..)
בקיצור, כל אחת ומה שנגזר עליה משמים, ועד כמה שהיא משתדלת ומתאמצת..


אבל הכי חשוב, לקחת את החיים בכיף, בקלות ובאושר!

מאחלת לך שתזכי לזה, בע"ה.. ותחושי זאת מקרוב.

 

[שוצי]

אני גרפיקאית מתחילה ורווקה,
קראתי בעיון כל תגובה באשכול הזה,
את האמת הורדתן לי את החשק להתחתן ולעבוד בו זמנית,
שומעים פה אמהות מתוסכלות שמנסות לעודד אחת את השניה, אין פה משהי אחת שתקום ותגיד שכן אפשרי לנהל בית כמו שצריך, שכן אפשר להכין ארוחת צהריים מושקעת ומזינה?!
שלא לדבר על זה שלא הזכרתן מילה אחת בנושא הזוגיות...
בקיצור, אני אשמח לשמוע מאלה שכן חיות קצת ויתר טוב...
ואגב העבודה הקשה, לפחות השכר מספק??

אולי כי אני חיה את זה התגובות פה לא היו נשמעות זוועה...
אף אחד לא הבטיח לך שאם תשבי בבית תרגישי מדהימה ותנהלי בית כמו שצריך...
אם את אדם שאוהב ליצור את תרגישי לפעמים שזה לא מספק אותך ודרושה לך ההתאוררות
היומית דווקא בשביל להיות אישה טובה ואמא טובה לילדייך.
אולי מהצד זה נשמע גרוע, אבל אני מניחה שאת יודעת שבדר"כ א"א הכל:
גם לצאת לעבוד, גם רק 5 שעות ביום, גם לפרנס וגם וגם...
חייב להיות שלפעמים זה בא על חשבון משהו, ואם זה בא על חשבון זה שלא כל יום את
מנקה את הבית פיקס, והארוחה שלך מורכבת מ2 מנות ולא 4 מפוצצות, אבל האוכל מזין
והילדים מקבלים אמא מסופקת ומרוצה, והבעל מקבל אישה לא ממורמרת ועם סיפוק, אז זה שווה.
לכל אישה יש רגעים מתסכלים (גם למי שלא עובדת) זה טבעי ונורמלי, הכל עניין של הסתכלות!

 

[sarit_f]

כתבה מוצלחת במיוחד שמצאתי ברחבי הרשת
שנותנת לי כוחות כל פעם מחדש.. >>> לגזור ולשמור.

נ.ב.
הכתבה לא הגיע ממקור חרדי, ואני מתנצלת מראש אם שורבבו לתוכה מילים קצת בעייתיות, לא עברתי עליה עכיו - זה ארוך לי מדי..

[FONT=&quot]סופר אמא[/FONT]

עצות שימושיות שיעזרו לכן לשלב בין קריירה מספקת עם ביצוע המטלות היומיומיות הקשורות לילדים, לבעל ולענייני הבית, ועוד יישאר לכן קצת זמן לפנק את עצמכן. כתבה לנשים בלבד

[FONT=&quot] [/FONT]​

[FONT=&quot] [/FONT]​

[FONT=&quot]לקנות אוכל, לקפל כביסה, לשטוף כלים, להסיע את הילדים, לנקות את האמבטיה, לבשל ארוחת ערב, לגשת לבית מרקחת, לסדר ארונות, לשאוב אבק, לגהץ[/FONT][FONT=&quot], [/FONT][FONT=&quot]להציע את המיטות... זוהי רק רשימה חלקית של המטלות שאנו מתמודדות איתן. מי היה מאמין שבנוסף לכך אנחנו גם עובדות מחוץ לבית[/FONT][FONT=&quot]? [/FONT]
[FONT=&quot]להיות אישה מושלמת[/FONT][FONT=&quot][/FONT]
[FONT=&quot]כל אחת מאיתנו, האמהות, מתמודדת עם המצב בצורה שונה[/FONT][FONT=&quot]: [/FONT]
[FONT=&quot]הדחיינית[/FONT][FONT=&quot]: [/FONT][FONT=&quot]זו שמושכת הכל לרגע האחרון בתקווה שחלק מהמשימות ייעלמו מעצמן. אבל המשימות לא נעלמות. להפך. הן רק נהיות סבוכות ומעיקות. חשבון הארנונה לא משולם מעצמו, אלא מספח אליו קנסות. הכלים בכיור לא מסבנים זה את זה, אלא נערמים. הדחיינית עובדת יותר, ומלאה רגשות אשמה בגלל המשימות הדחויות שגודשות את מוחה[/FONT][FONT=&quot]. [/FONT]
[FONT=&quot]המתלוננת: זו שבטוחה שהיא הכי עמוסה מכולן[/FONT][FONT=&quot]. [/FONT][FONT=&quot]במקום העבודה היא מקטרת על הילד החולה שלא נתן לה לישון בלילה. בבית היא מקטרת על המנהל שהעמיס עליה עוד פרוייקט. בגן המשחקים היא מקטרת על בעלה שחוזר מאוחר מהעבודה. המתלוננת מלאה באנרגיה, אבל היא מבזבזת אותה על דיבורי סרק[/FONT][FONT=&quot].[/FONT]
[FONT=&quot]הזרקנית: זו שתמיד מקלה ראש. הבית מבולגן, היא מאחרת לעבודה, אז מה? מי קבע שצריך לקפל כביסה הרי בסוף לובשים אותה? כשהילדה רעבה היא לא יכולה לשטוף כפית וצלחת מהכיור? לא בטוח שכולם ישמחו לחיות ככה[/FONT][FONT=&quot].[/FONT]
[FONT=&quot]ויש את ההיא, המושלמת. כולנו מכירות לפחות אחת כזאת. היא מצליחה בעבודה, הבית שלה מסודר למשעי, בסוף שבוע כשבאים החברים היא שולפת באלגנטיות עוגה מעשה ידיה, ואפילו מצליחה לחייך תוך כדי. לא, אין לה בעל מושלם וגם לא גנים משובחים יותר. מהיום, אין תירוצים, גם את יכולה להיות מושלמת. זה רק עניין של מודעות וסדר עדיפויות[/FONT][FONT=&quot].[/FONT]
[FONT=&quot]הצעד הראשון בדרך להיותך מושלמת הוא להעריך נכון את המשימות העומדות לרשותך ולהשלים עם העובדה שיש לבצע אותן. אם בעלך שוטף כלים פעם בשבוע או שהעוזרת מכבסת פעם בשבוע, זו עדיין לא סיבה לשכוח את נושא הכלים והכביסה[/FONT][FONT=&quot]. [/FONT]
[FONT=&quot]קחי דף ונסי לערוך רשימה של כל המטלות שאת עושה. ליד כל משימה רשמי את הזמן הדרוש לבצע אותה. אל תמעיטי בהערכת הזמן. להפך, הרי את רוצה לבצע הכל בצורה מושלמת, זוכרת[/FONT][FONT=&quot]?[/FONT]
[FONT=&quot]כעת, ננסה להרכיב לך שגרה שבה את מבצעת את המטלות[/FONT][FONT=&quot]. [/FONT][FONT=&quot]לכל משימה תהיה השעה שבה הכי נוח וקצר עבורך לבצע אותה. מעבר לכך, השגרה תגרום לך לנקות את הראש. לא עוד משפטים מציקים כמו: "אוי, מתי אני אספיק לעשות כביסה?", או "חבל שדחיתי את הכלים לאמצע הלילה?". אַת היחידה שיכולה לבנות את השגרה של עצמך, אולם יש משימות שמשותפות לכל אישה לכן תוכלי להיעזר בדוגמאות שבהמשך, תוך שאת מוסיפה/ מחסירה משימות אישיות שלך[/FONT][FONT=&quot].[/FONT][FONT=&quot][/FONT]
[FONT=&quot]בוקר טוב[/FONT][FONT=&quot][/FONT]

• [FONT=&quot]התחילי בדבר הכי חשוב - את! התעוררי 20 דקות מוקדם יותר מהשעה שבה נהגת לקום עד עכשיו, ופַרגני לעצמך בוקר רגוע. שתִי כוס קפה. כווני את השעון לשעה קבועה בכל יום חול, הוסיפי לכל היותר שעה בבוקר שבת או חג[/FONT][FONT=&quot]. [/FONT]
• [FONT=&quot]את עדיין במרכז. המשימה הראשונה שלך היא להיראות כמו בן אדם, גם אם היחידה שתוכל לאשר זאת היא הגננת של הבת שלך[/FONT][FONT=&quot]. [/FONT][FONT=&quot]התלבשי בזריזות (את הבגדים כבר בחרת אתמול, ראי את שגרת הערב), נעלי נעליים (כן, לפני שאת מעירה את הילדים, מי יודע אולי השכן ידפוק בדלת או שתצטרכי לקפוץ למכולת כי נגמר החלב?), שיטפי פנים, טפחי את עור פנייך [/FONT][FONT=&quot]([/FONT][FONT=&quot]הניחי את כל תכשירי הקוסמטיקה שלך צמוד לכיור. למי יש כוח בבוקר להתחיל לחפש בארונות את קרם הפנים?), התאפרי[/FONT][FONT=&quot]. [/FONT]
• [FONT=&quot]רגע, לפני שאת עוזבת את חדר האמבטיה. העבירי מטלית על הכיור (כדאי שיהיו שם מטליות באופן קבוע), נגבי את הברז ונקי את האסלה[/FONT][FONT=&quot]. [/FONT]
• [FONT=&quot]ערכי את השולחן לארוחת בוקר. אוכל הוא נושא רגיש שעלול לגזול זמן יקר ולגרום לתסכולים. ניסוי בנושא קבלת החלטות הראה שכאשר סטודנטים התבקשו לבחור ממתקים בכמות שתספיק למספר שבועות, הם קנו ממתקים מגוונים. אולם כאשר התבקשו לקנות כל יום ממתק אחד, בדרך כלל הם קנו את אותו ממתק שוב ושוב[/FONT][FONT=&quot]. [/FONT][FONT=&quot]כלומר, אנחנו רק חושבים שאנחנו אוהבים לגוון, אבל בעצם אנחנו חוזרים לטעם המוכר שוב ושוב[/FONT][FONT=&quot]. [/FONT]

[FONT=&quot]מסקנה[/FONT][FONT=&quot]: [/FONT][FONT=&quot]כשאת מגוונת מדי במטבח, את עובדת לריק. אַתרי את המאכלים הפופולריים [/FONT][FONT=&quot][/FONT]

• [FONT=&quot]שאת מכינה בקלות והכיני אותם שוב ושוב עד שיזכו לכינוי "האוכל של אמא". זה יכול להיות "המרק של אמא", "העוף של אמא" או אפילו "המלפפון של אמא[/FONT][FONT=&quot]" - [/FONT][FONT=&quot]אחרי הכל מי עוד חוץ ממך יודע לחתוך את המלפפון בדיוק כמו שהבן שלך אוהב[/FONT][FONT=&quot]? [/FONT][FONT=&quot]הגישי בכל בוקר קורנפלקס או פרוסה עם גבינה וירקות. פשוט, לא? העיקר שתבחרי אוכל בריא, מזין, שלא גוזל זמן הכנה ממושך. שעת הבוקר היא ביוֹקר[/FONT][FONT=&quot].[/FONT]
• J[FONT=&quot]כעת, אפשר להעיר את בני הבית. קודם בעלך, אחר כך הילדים. בחיוך[/FONT][FONT=&quot] [/FONT][FONT=&quot][/FONT]
• [FONT=&quot]אם את כבר בחדר הילדים, איספי כביסה מלוכלכת ושימי אותה במכונת הכביסה. לא צריך להפעיל אותה, הירגעי[/FONT][FONT=&quot].[/FONT]
• [FONT=&quot]כשבעלך והילדים קמים, פירסי את כיסויי המיטה ופיתחי תריסים. החדרים נראים אחרת לגמרי בשניות[/FONT][FONT=&quot]. [/FONT]
• [FONT=&quot]עזרי לילדייך ללבוש את הבגדים שהכנת מראש (שגרת ערב). הקפידי שישטפו פנים ויצחצחו שיניים כמובן[/FONT][FONT=&quot].[/FONT]
• [FONT=&quot]כולם אוכלים. גם את[/FONT][FONT=&quot]![/FONT]
• [FONT=&quot]הכניסי את הסנדוויצ'ים לתיקים שהכנת ליד הדלת (כן, שוב הכנת הכל מראש, איזה כיף[/FONT][FONT=&quot]). [/FONT][FONT=&quot]מה זאת אומרת איזה סנדוויצ'ים? אלה שבעלך הכין. בשביל זה הוא קם לפני הילדים[/FONT][FONT=&quot]. [/FONT]
• [FONT=&quot]המפתחות, הסלולריים, הארנקים - גם שלך וגם של בעלך זוכים מעתה למקום קבוע ליד הדלת. קחו אותם, כבו אורות, סגרו מזגנים וצאו לשלום[/FONT][FONT=&quot]![/FONT]

[FONT=&quot] [/FONT]
[FONT=&quot]ערב טוב[/FONT][FONT=&quot][/FONT]

• [FONT=&quot]בהתאם לגילאים ולעיסוקים של משפחתך, בחרי שעה קבועה שבה הבית נכנס לאווירת ערב[/FONT][FONT=&quot].[/FONT]
• [FONT=&quot]חממי את ארוחת הערב, חתכי ירקות טריים וערכי את השולחן. אכלי עם ילדייך, במטבח[/FONT][FONT=&quot]. [/FONT][FONT=&quot]אל תכריחי אף אחד לסיים לאכול את מה שהגשת בצלחת, ואל תתעקשי להאריך את הארוחה גם אם הם לא אכלו מספיק לדעתך. הקציבי זמן לארוחת הערב, וכל אחד ייהנה מהאוכל לפי תיאבונו. השתדלי להשבית מסיחים למיניהם: טלוויזיה, רדיו[/FONT][FONT=&quot], [/FONT][FONT=&quot]טלפון. ארוחת הערב היא שעת איכות משפחתית שבה יש לך הזדמנות להקשיב לקרובייך. זוהי הזדמנות מצוינת לשאול את הילדים אם כבר הכינו שיעורי בית[/FONT][FONT=&quot], [/FONT][FONT=&quot]להיזכר ביחד מה חשוב להביא מחר לבית הספר או לגן (בגדי ספורט, נרות למסיבת חנוכה, תמונת פספורט וכו'). בסוף הארוחה בקשי מהם לסדר תיק למחר[/FONT][FONT=&quot].[/FONT]
• [FONT=&quot]ניקיון המטבח משפיע על התחושה בכל הבית. לאחר שפיניתם את השולחן ביחד, הישארי במטבח ונקי אותו מכל הלב. כעת, גשי לכיור. ערימת הכלים המשומנים היא האויב מספר 1 של עקרת בית ששואפת להיות מושלמת כמוך. שטפי אותם מיד. אם יש מדיח[/FONT][FONT=&quot], [/FONT][FONT=&quot]השתמשי בו (לא, את לא שוטפת יותר טוב מן המדיח, וגם אם כן, יש דברים מהנים יותר שתוכלי לעשות בזמן שתחסכי בעזרתו). הרגילי את בני הבית להניח את הכלים במדיח ולא בכיור. עד שיתרגלו, תלי פתק צבעוני מעל הכיור: "כלים למדיח, בבקשה[/FONT][FONT=&quot]!".[/FONT]
• [FONT=&quot]כיור ריק הוא עדיין לא כיור מושלם. שפשפי אותו והסירי את הלכלוך הגס. הניחי חסם-מים, ומלאי את הכיור במים חמים בתוספת מלבין/ חומץ/ סודה לשתייה או כל חומר לניקוי והלבנת כיורים. חסם המים וחומר הניקוי יונחו קבוע מתחת או לצד הכיור. בזמן ההשריה, נערי את המפה[/FONT][FONT=&quot], [/FONT][FONT=&quot]נגבי את השולחן, את ידיות הדלתות של המיקרו והמקרר, הבריקי את השיש והברז[/FONT][FONT=&quot]. [/FONT][FONT=&quot]זה אמור לגזול ממך דקות בודדות בתנאי שהכינות מראש את הציוד הדרוש בהישג-יד (למשל סלסלה קטנה ובה סקוטש, מגבונים רב פעמיים, נייר סופג, סבון רב תכליתי). כעת רוקני את הכיור ושפשפי אותו. הביטי בכיור מלאת סיפוק ואמרי לעצמך: 'אני מושלמת, אני לא נואשת בכלל[/FONT][FONT=&quot]'. [/FONT]
• [FONT=&quot]בזמן שאת שוטפת כלים ומקרצפת את הכיור, חשבי על יום המחרת. העלי בדעתך את המקומות בהם תהיי, האנשים שתפגשי, המטלות שתמלאי. לכן, כשתעזבי את המטבח המדוגם והריחני, יהיה זה זמן טוב להכין את התיק ליום המחרת[/FONT][FONT=&quot]. [/FONT]
• [FONT=&quot]זה לא מראה חינני במיוחד כשאת צועקת ברחבי הבית: 'איפה הסלולרי שלי?', בדרך כלל התשובה המוצדקת היא: 'מאיפה לי לדעת?'. פריטים שימושיים שלך שיוצאים ונכנסים אל התיק, ובאופן כללי זזים ממקום למקום, כדאי שיימצא להם מקום קבוע ומרוכז: קופסה/ מדף/ ארונית. מלבד זאת, אם יש דברים שאת נוטה לשכוח מחוץ לתיק, הכיני רשימה וכתבי אותה, למשל, בדף האחרון של היומן שלך: מפתח למשרד, מטליות אף, משקפיים. התיק שלך הוא גם הזדמנות לפנק את עצמך. החזיקי באופן קבוע מספר פריטים שמחממים את לבך: תמונה של יקירייך, מסטיקים[/FONT][FONT=&quot], [/FONT][FONT=&quot]שפתון. אבל אם יש בתיקך פריטים שלא נגעת בהם למעלה משבועיים - הוציאי אותם. הניחי את התיק במקום קבוע שתבחרי לעצמך, רצוי ליד הכניסה[/FONT][FONT=&quot].[/FONT]
• [FONT=&quot]התיקים של ילדייך, אגב, כבר מוכנים. הגדולים סידרו אחרי הארוחה, כפי שביקשת. את התיק של הקטנצ'יק את מתרגלת לסדר מיד כשחוזרים מן הגן (מוציאה בגדים מלוכלכים, שמה נקיים, מוסיפה בקבוק מים אם צריך). כל שנותר לך כעת הוא להעביר את התיקים לכניסה. פחות מדקה[/FONT][FONT=&quot].[/FONT]

[FONT=&quot]לילה טוב[/FONT][FONT=&quot][/FONT]

• [FONT=&quot]שעת הרחצה הגיעה. באמבטיה ישנו מדף ובו כל ציוד הרחצה של הילדים: סבון, שמפו[/FONT][FONT=&quot], [/FONT][FONT=&quot]מגבות, צעצוע, מברשת ומשחת שיניים, מסרק. הכיני את חדר הילדים לקראת האמבטיה. פני צעצועים לתוך ארגזים גדולים. הסירי כיסויי מיטה, הכיני פיג'מה, הכיני בקבוק, דובי אהוב, ספר, או דיסק שילדייך מאזינים לו. כעת[/FONT][FONT=&quot], [/FONT][FONT=&quot]אפשר לרחוץ את הילדים[/FONT][FONT=&quot]. [/FONT]
• [FONT=&quot]לאחר האמבטיה, עמעמי אורות בבית אפשר להשמיע מוזיקה נעימה או לשיר (גם אם את מזייפת, בשבילם את כוכב נולד). סייעי לילדייך להתלבש או הלבישי אותם[/FONT][FONT=&quot]. [/FONT][FONT=&quot]למרות שאת כבר מותשת השתדלי להביע המון אהבה לילדייך. הם זקוקים לה בשעה זו של היום. השכיבי אותם לישון. ילדים גדולים יכולים עדיין להיות ערים ולבחור ספר או משחק רגוע[/FONT][FONT=&quot].[/FONT]
• [FONT=&quot]סרקי את הבית, אספי כביסה למדיח. אספי זבל. אם בעלך כבר חזר מהעבודה, הוא יעשה זאת במקומך בשמחה - כי את תשמחי כשהוא חוזר. אם את לבד, משגיחה על זאטוט אחד או יותר, הניחי את שקיות הזבל בכניסה ובעלך יוריד אותם בדרך לעבודה, יום-יום[/FONT][FONT=&quot]. [/FONT]
• היום נפתח ומסתיים בתשומת לב שאת נותנת לעצמך. עכשיו, ורק עכשיו, מותר לך להשתחרר מהבגדים הייצוגיים, האיפור והנעליים. התחילי במקלחת או באמבטיה. דאגי שהמקום הקבוע של אביזרי הטיפוח שלך יהיו ליד האמבט.
• [FONT=&quot]אל תרוצי למיטה. למדי ליהנות מהלילה. רעיונות: הכיני לך ולבעלך ספלי תה והתענייני ביום שעבר עליו, קראי ספר טוב או מגזין, התקשרי לחברה טובה[/FONT][FONT=&quot], [/FONT][FONT=&quot]האזיני למוזיקה.
• [FONT=&quot]צחצחי שיניים[/FONT][FONT=&quot].[/FONT]
• [FONT=&quot]לפני שאת נכנסת למיטה, השתמשי בתכשירי טיפוח הלילה שממוקמים (כולם, תמיד) על הכוננית בחדר השינה. אל תוותרי על קרם ידיים, קרם רגליים, קרם פנים, קרם עיניים, קרם גוף. שמרי על גופך, הוא יידע לגמול לך על כך[/FONT][FONT=&quot].[/FONT]

[FONT=&quot]השבוע מתחיל ברגל ימין[/FONT][FONT=&quot][/FONT]
[FONT=&quot]ישנן מטלות שאינן מתבצעות כל יום, קניות בסופרמרקט למשל. הדחיינית עושה קניות רק אחרי שלושה ימים שבהם היא נאלצה להזמין אוכל מהמסעדה הסמוכה. המתלוננת שולחת את בעלה לקניות אבל לא מצליחה לבשל כי הוא תמיד שוכח, לדבריה, לקנות את המצרכים הכי חשובים. הזרקנית עוברת במכולת כשנגמר הלחם או החלב, והמושלמת? אצלה תמיד יש אוכל טרי וטעים. הסוד הוא שגם לדברים שהעיתוי שלהן כביכול תלוי בהרבה גורמים, כדאי למצוא משבצת. למשימות הבאות, נסי למצוא יום קבוע, ואל תתעסקי בהן בשאר הימים[/FONT][FONT=&quot].[/FONT]

• [FONT=&quot]אוכל[/FONT][FONT=&quot]: [/FONT][FONT=&quot]ריקון המקרר ממוצרים שפג תוקפם, הכנת תפריט שבועי, הליכה לסופר עם רשימת קניות[/FONT][FONT=&quot].[/FONT]
• [FONT=&quot]ניקיון[/FONT][FONT=&quot]:[/FONT][FONT=&quot] [/FONT][FONT=&quot]ניקיון יסודי של שטיחים ורצפות, ניקוי אבק, צחצוח שירותים ואמבטיות, גיהוץ. אם אפשר, האצילי משימות אלו לעוזרת בית טובה[/FONT][FONT=&quot].[/FONT]
• [FONT=&quot]טיפוח[/FONT][FONT=&quot]: [/FONT][FONT=&quot]רובנו לא הולכות כל שבוע לקוסמטיקאית, ספר, פדיקוריסטית, קניות או מסז'יסט. אבל כדאי שיהיה יום בשבוע שמוקדש לנושא הטיפוח. בכל שבוע, אם הולכים להסתפר או לעשות טיפול פנים, אז לקבוע תור ביום הספציפי הזה. בשום אופן אל תדלגי על יום הטיפוח בלי להקדיש זמן לגוף שלך. את לא חייבת לעשות פן או שעווה. גם חצי שעה של יוגורט על הפנים ומלפפונים על העיניים עם מוזיקה קלאסית ברקע נחשבת[/FONT][FONT=&quot].[/FONT]
• [FONT=&quot]ביורוקרטיה[/FONT][FONT=&quot]:[/FONT][FONT=&quot] [/FONT][FONT=&quot]הם רודפים אותנו - משרדי הממשלה, המכתבים, החשבונות, הטלפונים, האישורים. את בטח מכירה את הסיטואציה: באמצע יום העבודה את מחליטה לעשות שיחת טלפון "קטנה", והפקידה מעבירה אותך לפקיד אחר ואחר כך את ממתינה על הקו, ובוחרת שלוחה, ושם מבקשים ממך להתקשר למספר אחר, וככה השיחה הופכת ל"גדולה", ואת לכעוסה וקשה לך לחזור לעבודה. אל תניחי למשימות המנהליות להשתלט על חייך, שלטי את בהם[/FONT][FONT=&quot]. [/FONT][FONT=&quot]בחרי יום בשבוע שבו את משתדלת לרכז את הטלפונים והשליחויות. ככה, תאחרי לעבודה רק פעם אחת בשבוע, ותצאי מהריכוז פעם אחת בשבוע[/FONT][FONT=&quot]. [/FONT]
• [FONT=&quot]משפחה[/FONT][FONT=&quot]:[/FONT][FONT=&quot] [/FONT][FONT=&quot]זה אולי נשמע מלאכותי, אבל כדאי לבחור זמן איכות משפחתי בתוך סוף השבוע[/FONT][FONT=&quot]. [/FONT][FONT=&quot]אחרת, צצות התחייבויות כלל-משפחתיות וחברתיות שמוחקות את האפשרות ליהנות מהתא המשפחתי המצומצם שבנית - את, בעלך והילדים. אפשר לטייל רחוק, ואפשר לעשות פאזל, העיקר להיות ביחד. הרבה פעמים אנחנו מבצעות את מה שדחוף[/FONT][FONT=&quot], [/FONT][FONT=&quot]ושוכחות את מה שחשוב, ומה יותר חשוב מבילוי עם אהובייך[/FONT][FONT=&quot]?[/FONT]

[FONT=&quot]מילה לפמיניסטיות[/FONT][FONT=&quot][/FONT]
[FONT=&quot]לסיום[/FONT][FONT=&quot], [/FONT][FONT=&quot]כמה מילים למען הפמיניסטיות ששרדו את הכתבה עד כאן. אנו הנשים, שוות לגברים - ביכולותינו, בכישורינו ובחלומותינו. היום, במאה ה-21, כולם מודים בכך. אולם, השינוי התודעתי אינו מספיק. החברה עדיין מפלה נשים במעגלים הקטנים ובמעגלים הרחבים. אנו הנשים, ברובנו, עדיין אחראיות על יותר משימות הקשורות בניהול משק הבית, מאשר הגברים. מוטב שנעשה זאת במינימום עלות ומקסימום יעילות, בהשלמה, באהבה. לכן, הכתבה נוסחה בלשון נקבה, ואין היא מיועדת לגברים ולנשים כאחד[/FONT][FONT=&quot].[/FONT]

 

[מי]

זה תוכנית ליום אחד, או לשבוע שלם?

 

[עפרה]

זה תוכנית ליום אחד, או לשבוע שלם?

החלקים 'בוקר טוב' - 'ערב טוב' - 'לילה טוב' הם לכל יום,
והחלק האחרון הוא חלוקה של מטלות חד שבועיות לימים קבועים.

 

[TIP X]

א. קראתי בינתים רק את החלק האחרון של הכתבה- הצחיק אותי יום הטיפוח והפזל בסוף השבוע..
תודה לה' על הרעיונות המקוריים במקום התחליפים הרדודים האלו.

ב. לרווקה המתחילה שקיבלה רגליים קרות:
באמת לדעתי עושות קצת עוול המורות בסמינרים שמתארות עד כמה חלקו של בית של תורה כבר בעוה"ז הוא מאושר ומלבב ולא חסר כלום וכו' ולא נותנות מספיק מקום להקרבה בשביל להגיע לכך.

אז אני אומרת לך, מנסיון: העבודה באמת קשה, ולא נגמרת, והכסף ממשרה אחת הוא לא הכסף משני משרות, בקיצור: אין מספיק זמן וכסף להנות ממנעמי עוה"ז שיכלת במצב אחר.

אבל, כאן מגיע האבל הגדול שכגודלו כן אמיתותו:

זה שווה את זה!!! הן מבחינת העוה"ב- אם את יודעת שאת בפרוזדור וכו' וכו'- שווה לך להקריב למען עולם הנצח. כי מה הם כמה שנים של קושי לעומת הנצח.
כמו שקראתי/שמעתי- שכשזוג סטודנטים מתחתנים, גם להם בהתחלה אין כסף לכלום, אין זמן, רק לימודים ובחינות וכו. אך הידיעה שזה לקראת "התואר", המטרה שבקושי, מרפדת את הכל.

והן מבחינת עוה"ז- לא במובן של מותרות, מלונות, זמן לעצמך יותר מדי, וכו' אלא במובנים אחרים של סיפוק, של אמהות, של רגשות שאין מה שישווה להם , של דברים שתביני כבר, בעז"ה בקרוב.

 

[mig]

אני גרפיקאית מתחילה ורווקה,
קראתי בעיון כל תגובה באשכול הזה,
את האמת הורדתן לי את החשק להתחתן ולעבוד בו זמנית,
שומעים פה אמהות מתוסכלות שמנסות לעודד אחת את השניה, אין פה משהי אחת שתקום ותגיד שכן אפשרי לנהל בית כמו שצריך, שכן אפשר להכין ארוחת צהריים מושקעת ומזינה?!
שלא לדבר על זה שלא הזכרתן מילה אחת בנושא הזוגיות...
בקיצור, אני אשמח לשמוע מאלה שכן חיות קצת ויתר טוב...
ואגב העבודה הקשה, לפחות השכר מספק??

החיים יפים מאד,
עם הנקניקיות (שלא אוכלים אצלי) והרצפה שמתגלה לפרקים, ערמות כביסה למטפס הרים, וכלים בכיור כמעט משבת לשבת... (טוב אתם מבינים שהגזמתי...)

ואם היו נותנים לי לבחור, הייתי בוחרת באותם חיים...

 

[גאולונת]

חחחחחח......
אתם כ"כ פסימיות שממש הצלחתם להצחיק אותי!
יאלללהה קחו את החים בפרופורציה!

לא משנה אם הייתם חרדיות, דתיות, חילוניות, גויות -
תמיד אבל תמיד הייתם צריכות לדאוג גם לפרנסה, גם לבעל וגם למשפחה...

ואם אתם לא הייתם שומרות תורה ומצוות, אז החיים שלכם היו ה ר ב ה יותר קשים..
כי לנהל קריירה מצליחה, בית מושלם ונוצץ (לא כמו החברה של השכנה שאת מקנאה בה, אלא נוצץ באמת!), חיים חברתיים מוגזמים, וקוד לבוש גבוה - זה הרבה הרבה יותר קשה.....

אז תתעודדו!
כי החיים שלנו באמת יפים עם אבאל'ה שבשמיים שיודע בדיוק מה טוב בשבילנו...!

 

[mis]

אני גרפיקאית מתחילה ורווקה,
קראתי בעיון כל תגובה באשכול הזה,
את האמת הורדתן לי את החשק להתחתן ולעבוד בו זמנית,
שומעים פה אמהות מתוסכלות שמנסות לעודד אחת את השניה, אין פה משהי אחת שתקום ותגיד שכן אפשרי לנהל בית כמו שצריך, שכן אפשר להכין ארוחת צהריים מושקעת ומזינה?!
שלא לדבר על זה שלא הזכרתן מילה אחת בנושא הזוגיות...
בקיצור, אני אשמח לשמוע מאלה שכן חיות קצת ויתר טוב...
ואגב העבודה הקשה, לפחות השכר מספק??

אוקי, אחרי אשכול כזה ארוך לא בטוח למישהי ישאר כח להמשיך לקרוא...
אבל בכל אופן אני כותבת את דעתי בעניין:
לגרפיקאית המתחילה- אפשרי לנהל בית כמו שצריך, עם ארוחות מושקעות, זוגיות נפלאה וילדים מטופחים (וכמובן שגם את מטופחת!!)
אין לי ניסיון עדיין כי אנחנו זוג צעיר, אבל מבית עם 9 ילדים בלי עין הרע למדתי מאמא שלי המון דברים שיעזרו.
הדבר הכי חשוב הוא הארגון, בלי קשר לפני/אחרי חתונה. עם ארגון החיים הרבה יותר רגועים.
ארוחת צהריים מכינים בערב למחרת, ואם לא אוהבים אוכל מאתמול אפשר ללכת בשיטה של הקפאות, להכין כמה קילו קציצות מכל מיני סוגים ולשלוק את הבשר ועל הבוקר עושים רוטב ו-זהו! יש ארוחות שלא תאמינו שהזמן שהם נעשו לא עלה על 20-30 דק'.
אחה"צ יהיה מוקדש לטיפול בבית ובילדים.
(ולא יזיק לקחת עזרה בנושא אחד בבית, גיהוץ/ניקיון/בייביסיטר, ככה זה יקל במעט)
תאמינו או לא אפשר אפילו להספיק לעשות עוד מלא דברים.
חלק מהערבים להקדיש לזוגיות, גם זה משהו חשוב...
בקיצור- בהצלחה רבה רבה בהמשך!

 

[נוי]

צפירת הרגעה:
אני אימא. עובדת במשרה מלאה, וכמובן גם עובדת בבית. אז נכון שיש ימים שאת מביטה לאחור באי אמון שהיו פעם ימים שכשרצית לאכול- אכלת, כשחשקה נפשך במקלחת- התקלחת, ושאר דברים בסיסיים כיוצ"ב שאדם ממוצע עושה בזמן שנוח לו. את דוחקת את הצרכים הבסיסיים הללו בדקות פה ושם בין מילוי שלל התפקידים המורכבים של החיים. אבל ובלי קשר לסיפוק הרוחני שהוא הבסיס והעיקר , כמובן. את יודעת גם יודעת איזה אושר חזק טוב, ופשוט יש בחיוך של ילד, בהברקה משעשעת, וסתם ככה לשבת ולצפות בילדיך משחקים בשלווה ודואגים זה לזה, אפילו אם בעוד דקה הם יריבו...
האושר הטוב והאמיתי הזה, שווה גם את הדקות המטורפות שהזמן דוחק וכל החבורה מיללת בהיסטריה, כל אחד מסיבתו הוא, והתינוק רעב, והכוס נשברת, והעבודה נמחקת, ועוד ועוד... (תוסיפו לבד)
במבט לאחור על הילדות, כעת, עם כל העבודה זו התקופה המאושרת בחיי, תודה לה', ויהי רצון שהאושר רק יגדל.

 

[כוכב103]

חברות יקרות
נשואות ורווקות!
גם אני פעם הייתי רווקה, ואח"כ נשואה
ואח"כ הייתי עם ילד אחד ועם שניים ושלושה
והיום, ב"ה יש לי משפחה גדולה.
ואני עובדת במשרה מלאה, וגם מקבלת עבודות בערב

דענה, אם יש בכן את הרצון לתת מעצמכן - אתן תצלחנה

אם הייתן מספרות לי לפני 15 שנים שאני אקום בשש וחצי בבוקר כדי להלביש את ילדי - לא הייתי מאמינה!
הייתי ילדה עצלנית ומפונקת, אבל החיים לימדו אותי להוציא מעצמי יותר!

ואם תשאלנה - מאיפה יש זמן? איך מספיקים הכל?
זה תלוי בסדר עדיפויות ובסולם הערכים שהצבנו לעצמנו.

אם הבית שלי לא נראה בית מרקחת אני לא מתעלפת, ואם הילדים אוכלים נקניקיות עם לא מסמיקה. ואם אני מוציאה בגדים לילדים מהערימה (שמתחרה בגובהה עם האוורסט) ולא מהארון - שום דבר לא קרה.
בעיני חמור יותר שאין בכלל ארוחה חמה, או שתהיה לילדי אמא עצבנית ועייפה, או שיעבור יום בלי שאספיק להחליף עם בעלי מילה.
ויותר מכך - אני מספיקה כמו שרבות מחברותי שעובדות חצי ממני מספיקות, ולא כי אני סופרוומן- אלא, כי אני יודעת לשים גבולות, להתגמש,
ובעיקר - יודעת היכן לוותר.

 

[אושר]

אני גרפיקאית מתחילה ורווקה,
קראתי בעיון כל תגובה באשכול הזה,
את האמת הורדתן לי את החשק להתחתן ולעבוד בו זמנית,
שומעים פה אמהות מתוסכלות שמנסות לעודד אחת את השניה, אין פה משהי אחת שתקום ותגיד שכן אפשרי לנהל בית כמו שצריך, שכן אפשר להכין ארוחת צהריים מושקעת ומזינה?!
שלא לדבר על זה שלא הזכרתן מילה אחת בנושא הזוגיות...
בקיצור, אני אשמח לשמוע מאלה שכן חיות קצת ויתר טוב...
ואגב העבודה הקשה, לפחות השכר מספק??

בואי ואתן לך עידוד :זו רק ההתחלה
אף אחת פה לא כתבה מה קורה כשהילד חולה וצריך למצוא סידור בשבילו,
תינוקת שצריכה להתרגל למטפלת חדשה ועושה צרות, כאבי שיניים, אזניים, גרון (של האמא בעצמה) וכו' וכו'.
אפשר לייאש על כל דבר.
אני עם הבן הראשון עברתי כל מיני גלגולי בריאות- ואם אפרט לך רשימה שלימה אז כבר לא תרצי ללדת?
רק מה- יש דברים שנהנים "להתבכיין" עליהם. זה נותן ככה הרבה יותר ספוק
אם הייתי עובדת קשה ולא מספרת לאף אחד מה הייתי מרוויחה מזה?
על כל פנים- אף אחד לא נפל על החיים עם שמונה עשרה ילדים (רק במקרים נדירים של נישואים שניים), בהתחלה מתחתנים. מתרגלים למיין כביסה ולהכניס למכונה (זה קשה קטסטרופה!- בהתחלה.) ארוחות עוד אוכלים אצל ההורים, וספונדז'ה בתורנות בסוף השבוע (עם הבעל, לא האחות...) גם אם לא תעבדי בכלל אחרי החתונה ייקח לך לפחות חצי שנה לתפוס איך לנהל בדיוק את הבית. כמובן שכל התאורים כאן הם קיצוניים, אבל הזמן הזה הוא חוויתי ומשמח ומשנה לשנה ומילד לילד רק משתכללים ונהנים- זאת ההנאה האמיתית של החיים. כשאני חושבת על טיול בלי הילדים, לדוגמא, (לא טיול באוויר הצח אלא קצת יותר רציני) אני מרגישה כמה זה יהיה חסר בלי ההתלהבות שלהם, ההסברים והשאלות---
אלה באמת החיים היפים.
עוד שנה תכנסי לכאן שוב ותביני הכל.
האם לזה התכוונו המבוגרים שאמרו תמיד:"כשתגדלי -תביני?"

 

[TIP X]

חמודות אתן כולכן.
איך רוח האשכול השתנתה מקצה לקצה ברגע שמישהי שאינה באותה סירה העזה לקרוא תיגר.
כולנו כאיש אחד ללא תאום מראש נחפזנו לעבור למתקפת הגנה ואת ההתבכינות נשאיר לאשכול אחר שהיא ושכמותה לא תראינה...

 

[כוכב103]

טיפקס,
למה את קוראת לזה התבכיינות?
לשתף אחרים זה חלק חשוב בעמידה בהתמודדות.
לזה נועדה קבוצת תמיכה.