דיון אנחנו לא קופאים/ות !!!!!

סליחה על ההתערבות הבוטה (עובדת הייטק), לעובדי הייטק בהחלט אכפת אם יש ג'וניורים שעובדים בשכר מינימום או בחינם, בדיוק מאותן סיבות שמובאות כאן, כאן בפרוג היו מספר פעמים דיונים בנושא.

ההבדל הוא שאצל שכירים יש מעסיק ואצל עצמאים הלקוח הוא המעסיק, אבל בשני המקרים המעסיק יעדיף לשלם כמה שפחות ולקבל כמה שיותר, לעיתים גם במחיר של החלפת מועסק/ספק שירות עצמאי.

(ההבדל היחיד הוא שאצל עצמאים אין רצפה של שכר מינימום).

עקבתי אחרי הדיון בעניין רב.

לדעתי התגובה המדויקת ביותר היא של @אבימי. אם אנחנו עובדים בשוק חופשי, לא משנה עצמאיים/שכירים/ספקי שירות/ספקי מוצרים, אין לנו שום שליטה על מה שאחרים עושים גם אם בסופו של דבר ההתנהלות שלהם משפיעה עלינו.

כמו שברור שכשבעל צרכניה מוכר עוף בשקל (דוגמא שהובאה כאן), זו זכותו המלאה ואין לאף אחד זכות להתלונן שזה פוגע לו במכירות וחסר הגינות לתמחר במחיר נמוך מידי, בדיוק אותו הדבר גם במכירה של שירות או מוצר וירטואלי.

הדבר היחיד שאתם כעצמאים יכולים לעשות בשביל לשפר את המצב, הוא ליידע את הג'וניורים כמה העבודה שלהם שווה. אם הם יחליטו ששווה להם לעבוד בפחות העיקר שתהיה להם עבודה, זו זכותם המלאה.
חושבת שאת צודקת,
אבל רק אם היינו בעלי צרכניות.
הבעיה באיור שזה גם ככה תחום נישתי והתחרות הרבה יותר גדולה מאשר עוד איזה ספקית מזון.
ולכן, יש פגיעה קולקטיבית כשמישהו מחליט לקחת מחיר נמוך מאוד.
יש לזה השלכות שיש שמודעים לה, ויש שלא ועל זה אנחנו זועקים כאן.

וכמובן שמהצד הרוחני- אמוני שאין אדם הנוגע במוכן לחברו, שזה וודאי נכון בכל מצב.
ובע"ה ה' שולח לכל אחד מה שטוב לו, אבל בידנו ההשתדלות להשפיע ולדאוג שלכולם יהיה טוב
ולא ח"ו לפגוע בפרנסת האחר.
 
חושבת שאת צודקת,
אבל רק אם היינו בעלי צרכניות.
הבעיה באיור שזה גם ככה תחום נישתי והתחרות הרבה יותר גדולה מאשר עוד איזה ספקית מזון.
ולכן, יש פגיעה קולקטיבית כשמישהו מחליט לקחת מחיר נמוך מאוד.
יש לזה השלכות שיש שמודעים לה, ויש שלא ועל זה אנחנו זועקים כאן.

וכמובן שמהצד הרוחני- אמוני שאין אדם הנוגע במוכן לחברו, שזה וודאי נכון בכל מצב.
ובע"ה ה' שולח לכל אחד מה שטוב לו, אבל בידנו ההשתדלות להשפיע ולדאוג שלכולם יהיה טוב
ולא ח"ו לפגוע בפרנסת האחר.
לא דיברתי בכלל מהצד הרוחני אמוני. נטו מהצד המעשי.
אם שוק האיור ושוק מכירת העופות מתנהלים באופן זהה, לא יעזור שאת תסבירי שהם לא אמורים להתנהל באותה צורה.
המציאות היא זו שקובעת.
 
חושבת שאת צודקת,
אבל רק אם היינו בעלי צרכניות.
הבעיה באיור שזה גם ככה תחום נישתי והתחרות הרבה יותר גדולה מאשר עוד איזה ספקית מזון.
ולכן, יש פגיעה קולקטיבית כשמישהו מחליט לקחת מחיר נמוך מאוד.
יש לזה השלכות שיש שמודעים לה, ויש שלא ועל זה אנחנו זועקים כאן.

וכמובן שמהצד הרוחני- אמוני שאין אדם הנוגע במוכן לחברו, שזה וודאי נכון בכל מצב.
ובע"ה ה' שולח לכל אחד מה שטוב לו, אבל בידנו ההשתדלות להשפיע ולדאוג שלכולם יהיה טוב
ולא ח"ו לפגוע בפרנסת האחר.
אני רואה כאן תגובות כאלה (וסליחה שציטטתי אותך)
ואני חושבת שזו גישה מאד ישנה
זוז כבר לא עובד ככה היום

אני גם נמצאת בשוק מאד תחרותי!
לדעתי הרבה יותר מציור,

ובעבר הייתי חושבת כמוך
היום אני מבינה שאין לי שום יכולת לשלוט על המחירון של המתחרה שלי ...!
יש ל יכולת לשלוט רק על המעשים שלי והשיווק שלי
חבל לכם להוציא אנרגיות על דבר כזה שטין לו סיכוי
כי אף אחד לא יקח מחיר גבוה רק כי הוא קרא כאן שזה מזיק לכם
הוא בסוף יחשוב על הכיס שלו....

2023 תתקדמו ,עובדים אחרת.
 
לא דיברתי בכלל מהצד הרוחני אמוני. נטו מהצד המעשי.
אם שוק האיור ושוק מכירת העופות מתנהלים באופן זהה, לא יעזור שאת תסבירי שהם לא אמורים להתנהל באותה צורה.
המציאות היא זו שקובעת.
אבל למה קבעת שהם מתנהלים אותו דבר?!
 
אני רואה כאן תגובות כאלה (וסליחה שציטטתי אותך)
ואני חושבת שזו גישה מאד ישנה
זוז כבר לא עובד ככה היום

אני גם נמצאת בשוק מאד תחרותי!
לדעתי הרבה יותר מציור,

ובעבר הייתי חושבת כמוך
היום אני מבינה שאין לי שום יכולת לשלוט על המחירון של המתחרה שלי ...!
יש ל יכולת לשלוט רק על המעשים שלי והשיווק שלי
חבל לכם להוציא אנרגיות על דבר כזה שטין לו סיכוי
כי אף אחד לא יקח מחיר גבוה רק כי הוא קרא כאן שזה מזיק לכם
הוא בסוף יחשוב על הכיס שלו....

2023 תתקדמו ,עובדים אחרת.
יש מצב...
בכל אופן הסברתי רק למה הטענה של @רפ לא תאמה את השוק.
אני באמת כבר לא מנסה לשנות בעניין.
 
כי זה בדיוק מה שמתארים כאן, שלקוחות מעדיפים זול גם אם פחות איכותי ולכן הולכים למתחילים, ואז הפרנסה של הוותיקים נפגעת.
אבל עבודות ציור לא מצויות כמו עופות, ממש לא מבינה את ההשוואה שלך.
זה בכלל לא אותה רמת ביקוש והיצע.
 
אבל עבודות ציור לא מצויות כמו עופות, ממש לא מבינה את ההשוואה שלך.
זה בכלל לא אותה רמת ביקוש והיצע.
מה שאני רוצה להגיד שהביקוש וההיצע משפיעים על שוק האיור בדיוק באותה צורה שבה הם משפיעים על שוק העופות.
אין לי איך להסביר את זה יותר.
 
מה שאני רוצה להגיד שהביקוש וההיצע משפיעים על שוק האיור בדיוק באותה צורה שבה הם משפיעים על שוק העופות.
אין לי איך להסביר את זה יותר.
אוקיי.
אבל עדיין חושבת שזה שונה.
אבל לא משנה.
 
כמו שברור שכשבעל צרכניה מוכר עוף בשקל (דוגמא שהובאה כאן), זו זכותו המלאה ואין לאף אחד זכות להתלונן שזה פוגע לו במכירות וחסר הגינות לתמחר במחיר נמוך מידי, בדיוק אותו הדבר גם במכירה של שירות או מוצר וירטואלי.
ראוי לציין כאן שמבחינה הלכתית הדברים שלכם לא נכונים. ההלכה רואה בעין רעה מאוד את היורד לאומנות חברו, ואם הוא גורם להפסדים, גם נוקטים נגדו צעדים בפועל.
אנחנו לא יכולים להביא ראיה מטייקון שבגלל הון עצמי מופרך שיש לו מוכן לספוג הפסדים ולרמוס ולכתוש עד דק כל בעל עסק אחר בסביבה שלו. בודאי שזה אסור.
 
דיון מרתק!

אוסיף את הזווית שלי בעניין...
ליבת הוויכוח הוא האם לשמור על שוק חופשי ולתת לכוחות הביקוש וההיצע לעשות את שלהם או לחלופין לקבוע מחירון מינימום שייתן כיוון והשראה למחירי המתחילים.

אני רוצה לצאת רגע מתחום האיור ולהיכנס לעולם העסקי, ללקוחות של המאיירים, ולכוחות השוק.
המנגנון העסקי קובע, שמחיר מוצר נקבע אך ורק לפי התמורה אותה הוא מספק ללקוח הקצה. התמורה יכולה להיות בכל סוגי המטבע! שקלים, דולרים ויורו. או לחילופין תמורה רוחנית, נפשית, מנטלית, טובת הנאה.

ולכן, מאייר /מעצב שרוצה לקבל תמורה כספית גבוהה עבור עבודותיו, יבחר לקוחות שהתמורה שהם מקבלים, היא תמורה כספית גבוהה! ניתן לאייר לחברות פרסום שמובילות קמפיינים בתקציבים מנופחים, או לסוכני יודאיקה שמוכרים לעשירון העליון.

לקוחות נצלנים שמציעים 30 שקל לשעה, זה מחשיבה עסקית בלבד!
האיור לא שווה להם יותר מזה, נקודה. ואי אפשר לשנות את זה.
מה שכן אפשר, להחליף לקוחות!

אני יודע, קשה למצוא לקוחות... בפרט לקוחות משלמים...
לכן מי שרוצה להתפרנס מאיור (רלוונטי לכל נותני השירותים) חייב לדעת שיווק, ומכירות.
חייב להתמתג נכון, חייב למצוא את הדרך לדבר ללב של הלקוחות שלו, ולתת להם להבין שהם מקבלים תמורה גבוהה, הרבה יותר ממה שהם חשבו.

בהצלחות לכולנו
 
דיון מרתק!

אוסיף את הזווית שלי בעניין...
ליבת הוויכוח הוא האם לשמור על שוק חופשי ולתת לכוחות הביקוש וההיצע לעשות את שלהם או לחלופין לקבוע מחירון מינימום שייתן כיוון והשראה למחירי המתחילים.

אני רוצה לצאת רגע מתחום האיור ולהיכנס לעולם העסקי, ללקוחות של המאיירים, ולכוחות השוק.
המנגנון העסקי קובע, שמחיר מוצר נקבע אך ורק לפי התמורה אותה הוא מספק ללקוח הקצה. התמורה יכולה להיות בכל סוגי המטבע! שקלים, דולרים ויורו. או לחילופין תמורה רוחנית, נפשית, מנטלית, טובת הנאה.

ולכן, מאייר /מעצב שרוצה לקבל תמורה כספית גבוהה עבור עבודותיו, יבחר לקוחות שהתמורה שהם מקבלים, היא תמורה כספית גבוהה! ניתן לאייר לחברות פרסום שמובילות קמפיינים בתקציבים מנופחים, או לסוכני יודאיקה שמוכרים לעשירון העליון.

לקוחות נצלנים שמציעים 30 שקל לשעה, זה מחשיבה עסקית בלבד!
האיור לא שווה להם יותר מזה, נקודה. ואי אפשר לשנות את זה.
מה שכן אפשר, להחליף לקוחות!

אני יודע, קשה למצוא לקוחות... בפרט לקוחות משלמים...
לכן מי שרוצה להתפרנס מאיור (רלוונטי לכל נותני השירותים) חייב לדעת שיווק, ומכירות.
חייב להתמתג נכון, חייב למצוא את הדרך לדבר ללב של הלקוחות שלו, ולתת להם להבין שהם מקבלים תמורה גבוהה, הרבה יותר ממה שהם חשבו.

בהצלחות לכולנו
מילים של טעם!
איזה כיף לקרוא.
פשוט לקדם את עצמינו
יותר יעיל, יותר בריא ויותר עובד!

מזכיר את דבריהם המצויינים של @מטרות
ושל @אבימי היקר ושל @miri ושל @רפ
ושל @רוחי ב ושל @ynigun

נקווה לתחרות הוגנת ובריאה
לעצמאיים וללקוחות.
 
אני
מאייר לא אמור לעבוד לפי שעה סתם ככה,
ודאי שלא ב-50 ש"ח לשעה, ובודאי שלא כולל מע"מ....
(50 לשעה, כולל מע"מ זה בעצם 41 ש"ח.)
מישהו פרסם לאחרונה בדרושים פה עבודה במחיר הזה.
גם מאייר שהרגע התחיל
יתכן ששווה לו כמתחיל לעבוד במחיר הזה ועדיין לפי עבודה זה יהיה יותר יקר מהמחיר שלך...:sneaky::sneaky::sneaky:
 
במקרה אני מכירה קצת את הנושא.
זו בושה לצייר בארץ.
כן. זו בושה. המחיר נוראי. היחס לציירים הוא בדיוק אותו יחס שמקבל זה שעושה את הבלונים.
אני מבינה את העיתונים וההוצאות שמשלמות ככה. הם גם כן מקבלים סכום זעום מהסיבה היחידה כי הם מקבלים בשקלים.
לכו לעבוד לחול! שם משלמים את אותו מחיר רק בדולרים. על אותה עבודה!
הוצאות בארץ, לכו לחפש ציירים מעולים עם תעודות ממכללות נחשבות מפיליפינים שיקבלו מכם בשקלים שרווחיים שם כמו הדולר לנו. אל תנצלו את אהבת האומנות ואת חוסר הברירה של ציירי ישראל.
ישראלים לא פראיירים.
אבל בכללי, לא רווחי להיות צייר. מי שבונה על שכר ראוי מציור, שימשיך לחלום. זה לא יקרה. בתור תחביב בתשלום זה נחמד, אבל לא בתור לכלכל בית.
 
כולם כשיתמקצעו ידרשו מחיר של מקצוען
באיזה תחום במשק מתחיל ומנוסה דורשים אותו המחיר?
ציור זה לא כמו עסקים אחרים. זה לא שכיר. זה פרילנסרים. ובזה אין נסיון יותר או פחות. זו נאיביות. בזה, אם אתה טוב וכשרוני אתה שורד. רק הטובים שורדים במשחק העצוב הזה. אם אתה לא טוב, אל תחשוב שיעריכו את הזמן הרב בו ציירת. זה לא משנה לאף אחד. בלי קשר לנסיון. אתה פשוט צריך להיות מאד כשרוני. זו עובדה.
 
ציור זה לא כמו עסקים אחרים. זה לא שכיר. זה פרילנסרים. ובזה אין נסיון יותר או פחות. זו נאיביות. בזה, אם אתה טוב וכשרוני אתה שורד. רק הטובים שורדים במשחק העצוב הזה. אם אתה לא טוב, אל תחשוב שיעריכו את הזמן הרב בו ציירת. זה לא משנה לאף אחד. בלי קשר לנסיון. אתה פשוט צריך להיות מאד כשרוני. זו עובדה.
ביקש ממני המנהל @אבימי בנימוס ובטוב טעם לא להגיב
ואני הבטחתי לו..
אני רק חייב לומר שהשאלה כמה זמן לא אמורה לעניין את הלקוח רק התוצאה/המוצר..
בדיוק כמו ששואלים אותנו כמה זמן לקח לך לייצר מוצר?
זה לא עסק של הלקוח גם אם יש לנו ציוד שמייצר את המוצר בחצי שנייה..
 
אבל בכללי, לא רווחי להיות צייר. מי שבונה על שכר ראוי מציור, שימשיך לחלום. זה לא יקרה. בתור תחביב בתשלום זה נחמד, אבל לא בתור לכלכל בית.
תחלמו.
ותחלמו בגדול!
זה אפשרי רק צריך להשקיע ולהשקיע ולהשקיע. כמו בכל מקצוע אחר. אין כסף קל.


כי גם אם אנו מאלה ש'נולדו עם עיפרון' והשתדלנו לצייר כל השיעורים בבית הספר וכו' וכו', אנחנו ציירנו את מה שהיה נוח לנו או את מה שהתחשק לנו באותו רגע. כמעט ולא יצאנו מאזור הנוחות לצייר דברים 'לא כיפיים' או קשים (כמו שדה תעופה למשל..)
ובכן, זה נפלא. אבל בתור מאייר שנותן שירות אתה צריך להיות מוכן שאם יבוא לקוח ויבקש 'משפחה ברוכת ילדים חוזרת מהסופר כשאחד הילדים רץ לכביש סואן ואחותו רצה אחריו ומסמנת לרכב שיעצור'. אתה צריך להיות מוכן.
וזה אפשרי לכל אחד שמשקיע כמו שצריך, לא משנה מה רמת הכישרון.

רק צריך להיות מוכן להשקיע בזה לא פחות ממה שהנדסאי משקיע במכללה.

10% כישרון 90% עמל
 
כן. זו בושה. המחיר נוראי. היחס לציירים הוא בדיוק אותו יחס שמקבל זה שעושה את הבלונים.
רק הטובים שורדים במשחק העצוב הזה.

העלית בעיה (שאגב היא לא הכי נכונה, נכון שבחו''ל משלמים יותר, אבל גם בארץ יש אפשרויות)
והעלית גם פיתרון,
אבל היישום שלך לא מדוייק..
אתה פשוט צריך להיות מאד כשרוני.
אני חולק על זה מכל וכל. כישרון לבד לא מספיק בשביל להיות מאייר. (עיין בתגובה הקודמת)
אמנם כישרון של ראיה חזותית וחוש אסטתי זה מקל על הלמידה, אבל זה רק חוש, זה תיאורטי, יש גם את החלק של הטכניקה שהוא כמעט הכל. והחלק הזה בא רק בעמל.
אם תצייר כל יום 50 כפות ידיים במשך חודש, אתה תדע לצייר ידיים. כנ''ל לגבי אנטומיה וכל שאר הטכניקה.
לא מספיק ללמוד את הדברים האלה בתאוריה, צריך לעבוד קשה כדי 'לקנות אותם'

ההוכחה הכי גדולה היא האקדמיה לאמנות. שם כל מי שעובר מסלול מקצועי ומאמץ יוצא צייר. זה בולט עוד יותר באקדמיה למוסיקה אבל זה הרעיון.
 
נערך לאחרונה ב:
חברתי היתה השבוע בקורס ציור עם אחד מאמני הציור בארץ.
משיטוט בגוגל אתה מתקנא, ברמה, בביצועים, בפרסום.

בקורס שהיה קטן יחסית הוא סיפר שהוא קורע את עצמו בשביל להצליח,
ולא שחשבתי אחר, יותר נכון לא חשבתי,
אנחנו רואים אמנים ובטוחים שהם נולדו שם,
על ההר עם הפרסום וההצלחות. הוא סיפר שכל כך לא...
שכדי לשרוד בתחום הוא משקיע המון

ציטוט ממה שכתבה:
1683789632858.png
 
אבל בכללי, לא רווחי להיות צייר. מי שבונה על שכר ראוי מציור, שימשיך לחלום. זה לא יקרה. בתור תחביב בתשלום זה נחמד, אבל לא בתור לכלכל בית.
אוי, חבל על זה.
בדקתם עו"ש של כל נוכחי הפורום לפני הקביעה הנחרצת?
אז יש לי חדשות טובות- לא נכון.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

תורה וגדולה במקום אחד

מזל טוב מזל טוב מזל טוב

מוצאי השבע ברכות האחרון נראה כמו מוצאי שבת כזה. אני מסתובב בעיר לבד, בלי מלווה, עם בגדי שבת, אני כבר לא חתן. שקט באוויר. אוירה משונה כזו.

וזה הזמן לספור את הצ'קים שקיבלתי לחתונה. יש את הכסף מהבנדוד של סבא מצ'ילה - 1000 דולר. יש את הגרפיקאית של בוטיק השמלות של אמא - 3000 ש"ח. הבוס של אבא 1000 ש"ח [לא ידעתי, אבל אבא מגלם על הצ'ק הזה בתלוש שלו מס הכנסה, אז דה פקטו חצי מהכסף מכיסו]. השכן המזרוחניק 300. ועוד כמה דודות 200. (את המחבתות המיותרות מכרתי במחילה ברבי עקיבא 6).

ס"ה 9500 ש"ח.

==

כולל עטרת יצחק. מה אגיד לכם - מעין עולם הבא. אוירה מדהימה של תורה וגדולה במקום אחד. בזמן הסדר, אוכלי המן - לחם מן השמים. בבין הסדרים? אוכלי ניסים כלכליים!

לחם והשקעות מן השמים. הכל רותח. פינדרלה, בסדנו, SP500. 90/10. יאכטות במונקו. כימיכלים לבואש של משטרה. פלנטיר עדיפה על רפאל ורפאל עדיפה על לוקהיד מרטין. הכל מהכל. ואני לאט לאט מתחיל להבין מה אני צריך לעשות עם ה-9500 ש"ח.

אני קורא, מקשיב, מתווכח, ולדעתי אני כבר מומחה שוק ההון. בתחילה מהדסק הכלכלי של יתד. בהמשך גיליתי שיש פח כתום בהבנים גבול רמת-גן עם מבוגר שזורק לתוכו את עיתוני הגלובס הכתומים שלו. אני מרחיב אופקים.

הזאב מעטרת יצחק

עוברים כמה חודשים, ואני רוצה להיות עצמאי. לרכוש ולמכור בעצמי את המניות. סוחר עצמאי בבין הסדרים!

מתוך כל החומרים שקראתי - ואני עדיין קורא ולומד, רקחתי את המתכון שלדעתי ינצח: ארכוש ואמכור מניות בול לפי המלצות האנליסטים.

למי שלא מכיר - גופי ההשקעות הגדולים בעולם [וגם בישראל] מוציאים מדי פעם המלצות שלהם על מניה. המלצות למשל כמו "קניה חזקה", "החזק" "מכירה" וכו' .

תראו - הרי האנשים האלו בבנקים הגדולים, גולדמן זקס וג'יי.פי מורגן, הם כמו ה'מועצת' של עולם הכסף. אם הם אומרים 'קנייה' (Buy), מי אני שאחלוק עליהם? ואם הם אומרים 'מכירה' (Sell), אני בורח כמו מאש.

דז'לובסקי אומר תמיד: "תתעייצו עם מומחים". האם יש מומחים גדולים יותר מגולמן זקס וג'יי פי מורגן? או מהכלכלנים של מזרחי פועלים ומיטב? לאורן ניסע ונלך.

אבחר חמש מניות, כולן עם המלצות "קנייה חזקה": ברגע שלאחת מהן יש פקודת "מכירה" אני מוכר מיד ורוכש תחתיה מניה עם פקודת "קניה חזקה".

בלי שאלות, בלי סברות – "נעשה ונשמע".

וכמובן - פיזור. זה גם היה כתוב בטור של אלטשולר שחם במגזין המסחרי של המודיע. "פיזור," אמרתי לגיטי, בזמן שארגנתי שוב את הצ'קים מהחתונה, "זה הסוד". "אם חס וחלילה מניה אחת נופלת, הארבע האחרות הן כמו 'ערי מקלט'. אם יבא עשו אל המחנה האחת והכהו - והיה המחנה הנשאר לפלטה".


ותשואה ברוב יועץ. אבל אין צורך לקבל דבריו כתורה מסיני

בספסל בצד הכולל, יושב ר' חיים לוינסקי. אותו מקום כבר 40 שנה, מהחתונה. ללא שטעלע וללא כבוד. אבל לפי השמועה, הוא איש שוק ההון. ביום לומד גמרא, בלילה לוחש למניות הנכונות.

החברים אומרים עליו שיש לו את החוש הנכון. ידע בדיוק מתי לצאת מטאואר סמי קונדקטור. הוא קלע את הרגע הנכון לכניסה לנקסט-אקשן וכרית תעשייה (חברות שמכרו מרעומים לאקדחים והתפוצצו בעידן המלחמות החדש). מגע הזהב.

רואים אותו גם עומד הרבה בכספומטים של דיסקונט ומסתכל על גרפים. זה האיש.

לקח לי זמן להתקרב לר' חיים.

בהתחלה ניגשתי אליו והתחלתי לדבר איתו על העניין אם ספיקא דאורייתא לחומרא - מדאורייתא או מדרבנן. דיברנו גם על איזה ר"ש בכלאיים שמתנגש עם מהרי"ט אלגאזי בהלכות חלה.

אחרי כמה שיחות כאלו, כבר הרגשתי יותר נעים לדבר איתו על השקעות. התביישתי להציג לו שאני בעצמי המצאתי מודל - אז סיפרתי לו שזה מודל של הבוס של רעייתי מהעבודה [אשתי במוקד שירות לקוחות של פייכלר בחנוכה מבטחים], ושאני רוצה לשאול מה דעתו על המודל הזה. הוא דווקא הקשיב לי יפה, אבל עשה לי חתכת "וימאן".

"לא. אין לך שום סיכוי לסחור בעצמך. אני לא סוחר בעצמי, וכל מה שמדברים עלי זה שטויות. אתה אולי תרוויח פעם אחת מאיזה עליה של השוק, אבל אין לך סיכוי לנצח את בתי ההשקעות - אין אף בית השקעות מוסדי בכדור הארץ שהציג בהסטוריה תשואה של מעל 10 אחוז לשנה באופן קבוע.לבתי ההשקעות יש את הסוחרים הכי טובים, יש להם "מסוירת" של דורי דורות של השקעות, ויש להם תוכנות חכמות, וכולי וכולי. לכן, אם אתה רוצה לעשות "גורל" על הכסף שלך, תעשה את זה. אבל אם אתה רוצה לבנות לך פרנסה או עושר מהכסף, תעזוב".

לא אשמע בקולו. כבר בהבנה שלו על הספיקא דאורייתא ראיתי שהוא ראש בקיר. משהו שבו "מְשַׁמְרֵן אותו". אם רק היה מבין לעומק את התכנית המהפכנית הסודית שלי, היה מבין שהוא לא בכיוון.

אומר ועושה

אני נכנס לבנק. הפקיד מפנה אותי לקומה העליונה (איפה שאנשי העסקיים הרציניים נמצאים). אוויר פסגות. ניגש ליועץ ההשקעות. מבוגר, משופם, נראה לי היה פעיל מפד"ל בתקופת זבולון המר. דביר שמו.
"תשמע, אני לא חושב כדאי לך להיות סוחר עצמאי. אתה לא תנצח את המדדים לבד, למה שלא תקנה פשוט מדדים או תיתן לבתי ההשקעות לעבוד במקומך"?
"דביר, אני יודע מה אני עושה, תפתח לי בבקשה חשבון מסחר עצמאי. אני מכיר את הכל והתייעצתי".
הנה תחתום כאן, הרשאות גם באינטרנט. אתה יכול בכספומט בקומה הראשונה לרכוש ולמכור בעצמך את המניות. בהצלחה.

מדביר ירדתי ישר ללובי הכניסה בבנק. חדר כספומטים שלם! בדיוק לסוחרים עצמאיים כמוני! דחפתי את כרטיס האשראי שלי, נכנסתי למערכת. איזו תחושה חלומית. אוף, מסתבר שמניות בארה"ב זה רק בשעה 16:30. הלכתי הביתה מהורהר כולי, וחזרתי אחרי שעתיים. אלו היו שעתיים של הרהורי נפץ.

ואלו המניות שבחרתי:

מיקרוסופט (MSFT): כי מיקרוסופט. פייזר (PFE): כי אנשים תמיד יהיו חולים, השם ירחם, ותמיד יצטרכו תרופות. דיסני (DIS): כי בני הדודים החולצות הכחולות מפתח תקווה אמרו שהילדים מכורים לזה. אינטל (INTC): "טוב, אינטל זו חברה של 70 שנה. חזקה כמו המעבדים שלה. בנק אוף אמריקה (BAC): בנק זה כמו כספת. מי ששם כסף בכספת, הכסף נשמר.

מניה של מיקרוסופט עלתה $320. תוך חודשיים המניה טסה ל-$400. "גיטי!" אני צעק במטבח, "האנליסטים האלה הם צדיקים נסתרים! כל מילה שלהם – פנינה. אנחנו בדרך לדירה בבני ברק בלי משכנתא!"

גם באינטל זה התחיל על רגל ימין. פתאום, המניה זינקה ל-$40 בגלל איזה סובסידיה ממשלתית והבנה שTSMC לא מצליחה להקים מפעל שבבים מחוץ לטאייואן.

"נו, הנה זה קורה שוב!" בדיוק כמו במיקרוסופט. האמת חשבתי כבר שאם אשים פה עוד כסף עכשיו, אכפיל את הכל. אבל לא. אני לא זז מהעקרונות שקבעתי לי במודל. פיזור זה פיזור. ויציבות היא יציבות.

אבל משהו מוזר מתרחש באינטל: במשך חודשים אחרי הקניה, האנליסטים אמרו עדיין "קנייה" אבל בפועל המניה ירדה מ-$40 ל-$35, ואז ל-$30. החזקתי חזק. "אם הם עדיין אומרים Buy (קניה) - הם יודעים משהו שאני לא יודע".

ואז, בוקר אחד, המניה צנחה ל-$22 בעקבות דוחות קטסטרופליים. רק באותו רגע, בשעה 16:30 שעון ישראל, יצא העדכון: "הורדת דירוג ל-Sell [מכירה]".

אני פועל לפי ה"הלכה" שלי. מכרתי מיד ב-$22. הפסד נקי של כמעט 50%.

"לפחות הצלתי את מה שנשאר" ניחמתי את עצמי. יומיים לאחר מכן, המניה זינקה ל-$26 כי משקיעים חשבו שהיא "זולה מדי". הבטתי בכספומט ברעד - והלב נשרף. "האנליסט אמר 'מכירה' בקרקעית, ואני, כמו חסיד שוטה, הקשבתי לו"

גם פייזר גילתה שהעולם הפסיק לפחד ממגפות, והמניה התחילה לנזול למטה כמו נר של חנוכה בסוף הערב.

בדיסני נכנסה למלחמות תרבות ואיבדה מנויים. היה שם איזה חבר דירקטוריון שהחליט שמהיום כל המשחקים והסרטים של דיסני יהיו בדמויות של כהי עור כדי להפוך את דיסני לשיוויונית. השוק בעידן טראמפ לא אהב את זה. $2,000 שלי הפכו ל-$1,400.

"לא נורא, מיקרוסופט בטח מחזיקה את הכל" אבל מיקרוסופט באותה שנה פשוט "עמדה במקום". היא לא עלתה, היא רק התנדנדה כמו שאני עומד בשמונה עשרה.

הסיכום היה מחריד:

אינטל: 40%-

פייזר: 25%-

דיסני: 15%-

בנק אוף אמריקה: 5%+ (הנחת היחידה)

מיקרוסופט: 2%+

במקום 9,500 ש"ח, היו לי ביד בערך ש"ח 6,800.

כנראה שהמודל שלי לא היה נכון.

שבתי לר' חיים

סיפרתי לו על מה שקרה עם הבוס של אשתי. אבל הוא הבין במי מדובר.

ר' חיים הביט בי במבט ששמור לאלו שמנסים להסביר למה הם איחרו לסדר ב'. "תבין," הוא אמר והניח את ידו על כתפי, "האנליסטים האלו לא עובדים אצלך, והם בטח לא עובדים בשביל ה-9,500 ש"ח שלך. כשהם מוציאים 'המלצת קנייה', זה אחרי שהלקוחות הגדולים שלהם כבר קנו. כשהם מוציאים 'מכירה', זה אחרי שהם כבר הספיקו לצאת מהפוזיציה ולהשאיר אותך לסגור את האור. הטלפון הכשר שלך, הוא האחרון שמקבל את השיחה מגולדמן זקס"

יצאתי מהכולל. השמש של צהריים הכתה ברחוב בן זכאי. נכנסתי שוב לסניף הבנק, אבל הפעם לא עליתי לקומה של "אנשי העסקים הרציניים". עצרתי ליד דביר המשופם בקומה הראשונה.

"דביר," אמרתי בשקט, "תמכור הכל. את הכל."

הוא לא שאל שאלות. הוא רק הקיש כמה פעמים על המקלדת. "נשארו לך 6,800 ש"ח. מה לעשות איתם? להעביר לעו"ש?"

"לא," עניתי, ונזכרתי במילים של דביר מהפגישה הראשונה ובחיוך של ר' חיים. "תקנה לי בזה קרן סל. מדד S&P 500. או שתביא לי פה המלצה על גוף מוסדי שיעשה משהו עם הכסף הזה לחתונה של הילד הראשון שלי. וזהו. תנעל את המסך."

חזרתי הביתה. גיטי הסתכלה עליי. היא לא הייתה צריכה לשאול, היא ראתה את הפנים שלי. "נו? מה עם הדירה בבני ברק?"

"היא תבוא, אבל לא מה9500 ש"ח" אמרתי והתיישבתי ליד השולחן, "אבל היא תבוא כמו שלומדים תוספות. לאט, בהתמדה, ובלי לנסות להמציא את הגלגל מחדש. האנליסטים מגולדמן זקס יכולים להמשיך להמליץ, אני חוזר לסדר א'."

===

והזאב מעטרת יצחק? הוא פרש בשיא. היום הוא סתם אברך עם 6,800 ש"ח שצומחים לאט במדד, והרבה יותר שקט נפשי כשהוא פותח את הגמרא. לפחות עכשיו, כשהוא לומד על "המפקיד מעות אצל חברו", הוא כבר יודע בדיוק למי כדאי להפקיד אותן – ולמי ממש לא.

(מנהלים פליז, אל תהפכו את הפוסט למאמר. אני מעדיף אולו כאן בפורום כשרשור רגיל. תודה)

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה