הנושאים החמים
מאל"ף ועד תג
עריכה | הגהה | עימוד
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
עימוד ספרים
עריכה תורנית
- הוסף לסימניות
- #1
"אבא, למה אתה דוחף מקלות לתוך האף שלך"? שאל דודי הקטן בתדהמה.
"שניה אחת", ענה לו אבא לראשונה.
"אבא, יש לך עוד מהמשחק הזה שממלאים בו מים בקצה והוא נצבע בורוד עם קווים חזקים באמצע"? מנסה דודי את מזלו בשנית.
"מישהו ראה את משטח הבדיקה שלי"? לאט אבא במהירות.
"אני", אמר דודי. "כבר מילאתי לך מים בפנים, נכון אני עוזר תמיד"?
תמיד ידענו שאבא שלנו הוא "הצעקה האחרונה", אבל הצעקות שהיו שם היו צעקות דור 5. משהו שלא שומעים כל יום. צעקה מרירה ומתח שניתן לחתוך במטוש.
"אתם יודעים כמה עולה ערכה בודדת של האנטיגן הזה? אתם מבינים כמה אנחנו משלמים בכל יום על השטויות הללו? על ההחלטות המוזרות והמתחלפות של האנשים המוזרים שבחליפות"?! נהם-נאם אבא ומזג לעצמו שתיה [לא ממותקת] בכוס [לא חד-פעמית].
ורק דודי הקטן לא הבין כל כך את ההיסטריה. מחשבות של ילדים קטנים עברו בראשו: "שווה לשלם כל בוקר כמה שקלים ולגלות שכולנו בריאים. לא נדבקנו. לא הדבקנו. הגוף שלנו חיוני ובריא. לא שווה כמה שקלים? זה כ"כ מובן מאליו שקמים בריאים ללא שום תסמינים? לא שווה לפעמים לבדוק את גופנו ולהשתומם נוכח הפלא העצום הזה?! ה"שחרית" של אחרי 'אנטיגן' צריכה להיות שונה משחרית רגילה. רופא כל בשר ומפליא לעשות".
אבל דודי לא אומר כלום. הוא מבין שעכשיו אבא כועס. עכשיו עת לחשות.
אבא מסיר את עיניו ממשטח הבדיקה ומפטיר בעצבנות: "שלילי".
"שניה אחת", ענה לו אבא לראשונה.
"אבא, יש לך עוד מהמשחק הזה שממלאים בו מים בקצה והוא נצבע בורוד עם קווים חזקים באמצע"? מנסה דודי את מזלו בשנית.
"מישהו ראה את משטח הבדיקה שלי"? לאט אבא במהירות.
"אני", אמר דודי. "כבר מילאתי לך מים בפנים, נכון אני עוזר תמיד"?
תמיד ידענו שאבא שלנו הוא "הצעקה האחרונה", אבל הצעקות שהיו שם היו צעקות דור 5. משהו שלא שומעים כל יום. צעקה מרירה ומתח שניתן לחתוך במטוש.
"אתם יודעים כמה עולה ערכה בודדת של האנטיגן הזה? אתם מבינים כמה אנחנו משלמים בכל יום על השטויות הללו? על ההחלטות המוזרות והמתחלפות של האנשים המוזרים שבחליפות"?! נהם-נאם אבא ומזג לעצמו שתיה [לא ממותקת] בכוס [לא חד-פעמית].
ורק דודי הקטן לא הבין כל כך את ההיסטריה. מחשבות של ילדים קטנים עברו בראשו: "שווה לשלם כל בוקר כמה שקלים ולגלות שכולנו בריאים. לא נדבקנו. לא הדבקנו. הגוף שלנו חיוני ובריא. לא שווה כמה שקלים? זה כ"כ מובן מאליו שקמים בריאים ללא שום תסמינים? לא שווה לפעמים לבדוק את גופנו ולהשתומם נוכח הפלא העצום הזה?! ה"שחרית" של אחרי 'אנטיגן' צריכה להיות שונה משחרית רגילה. רופא כל בשר ומפליא לעשות".
אבל דודי לא אומר כלום. הוא מבין שעכשיו אבא כועס. עכשיו עת לחשות.
אבא מסיר את עיניו ממשטח הבדיקה ומפטיר בעצבנות: "שלילי".
