אני חייבת את עזרתכן- עבודת נשים

מצב
הנושא נעול.
הבל הבלים.
העולם מתנהג בדרך כלל על פי הטבע, ועינינו הרואות שיש הלימה מוחלטת בין ההשתדלות לבין הפרנסה.
זה לא מוכרח להיות, אבל ככה זה בדרך כלל.
3 אמירות נכונות:
העולם מתנהל בדרך הטבע כדי שתהיה בחירה לאדם,
אין קשר בין ההשתדלות לתוצאה,
והשתדלות חייבים לעשות.
 
הבל הבלים.
העולם מתנהג בדרך כלל על פי הטבע, ועינינו הרואות שיש הלימה מוחלטת בין ההשתדלות לבין הפרנסה.
זה לא מוכרח להיות, אבל ככה זה בדרך כלל.
בעיני זה כפירה. אני אפילו לא עונה
אני לא מכירה אנשים בדור שלנו בדרגה הזאת
ראשית - אני מכירה.
לא בהכרות אישית, אבל הסיפורים כמו על הרב וויס שניהל את כל המוסדות בעירו, והיספורים עליו מרטיטים
ובלי קשר הוא ציווה אותנו בחובת ההשתדלות "בזעת אפך תאכל לחם"
זה לא צווי. זה גזרה!!!
וההשתדלות זה לפי רמת האמונה! ולכן אמרתי בהודעה הראשונה שלי -
עדיף ללמוד אמונה ובטחון מאשר לקחת עוד עבודה בערב.
 
3 אמירות נכונות באמת האחוזים:
העולם מתנהל בדרך הטבע,
אין קשר בין ההשתדלות לתוצאה,
והשתדלות חייבים לעשות.
בדורות הקודמים יהודים גדולי עולם קמו בבוקר והלכו לעמל יומם
הם עסקו אפילו במקצועות לא הכי מכובדים..
אז הם היו קטני אמונה ?
 
בעיני זה כפירה. אני אפילו לא עונה

ראשית - אני מכירה.
לא בהכרות אישית, אבל הסיפורים כמו על הרב וויס שניהל את כל המוסדות בעירו, והיספורים עליו מרטיטים

זה לא צווי. זה גזרה!!!
וההשתדלות זה לפי רמת האמונה! ולכן אמרתי בהודעה הראשונה שלי -
עדיף ללמוד אמונה ובטחון מאשר לקחת עוד עבודה בערב.
לא מכירה את הסיפורים על הרב וויס אבל יכול להיות שמבחינתו עשה את מרב ההשתדלות והקב"ה עשה לו ניסים להחזיק את המוסדות
 
בדורות הקודמים יהודים גדולי עולם קמו בבוקר והלכו לעמל יומם
הם עסקו אפילו במקצועות לא הכי מכובדים..
אז הם היו קטני אמונה ?
בדיוק כמו שכתבת, השתדלות חייבים לעשות!
היהודים גדולי עולם האלו יודעים שהם עושים את חובת ההשתדלות שלהם והולכים לעבוד
והפרנסה משמיים
חלילה מלהתנער מאחריות של ההשתדלות
 
אגב,
כל הדיבורים הללו מזכירים לי את הסיפור:

אישה אלמנה שמעה בלילה קולות מפתח הבית.
היא קמה בפחד ושמעה פסיעות וחיטוטי ארונות.
היא נעלה את החדר שלה באימה
ושמעה את דלת הבית נפתחת ונסגרת, בבוקר היא יצאה מהחדר
וראתה בפתח הבית על הרצפה קופסא עם כל הכסף והתכשיטים. הגנב אסף הכל ומסיבה
לא ידועה השאיר הכל על הרצפה.

האישה הלכה לרב העיר (זהו סיפור אמיתי עם מקורות. מיד אברר את שמו כדי לתת את האמינות הראויה לסיפור)
וביקשה ממנו להתחתן כי היא חוששת להיות לבד.
הרב הציע לה אדם חשוב והזוג נישא למזל טוב.
ביום אחרי החתונה הבעל הטרי הלך בביתו החדש והראה לאשתו, הנה כאן ארון התכשיטים שלך,
כאן הויטרנה וכאן הכספת. לשאלתה מהיכן הוא יודע פרטים מדוייקם על הבית שלהם
הוא סיפר לה שהוא היה הגנב. הוא היה זה שפרץ לביתה באותו הלילה.

האישה נבהלה ושאלה אותו למה הוא עשה זאת, ואם עשה - מדוע הוא השאיר את השלל בסוף?
אמר לה שפחז עליו יצרו בגלל קושי העניות והוא נכנס לבית שלה. אחרי שהוא אסף הכל
הוא אמר לעצמו, אם אני לוקח את הכסף הזה - משמע שהוא נועד להיות שלי.
אני מעדיף לקבל אותו בדרך הישר.

והנה, אמר לאשתו בחיוך. קיבלתי אותו.
סיפור יפה, מרגש
קוראים לזה ''סיפורי פוגי''
 
אגב,
כל הדיבורים הללו מזכירים לי את הסיפור:

אישה אלמנה שמעה בלילה קולות מפתח הבית.
היא קמה בפחד ושמעה פסיעות וחיטוטי ארונות.
היא נעלה את החדר שלה באימה
ושמעה את דלת הבית נפתחת ונסגרת, בבוקר היא יצאה מהחדר
וראתה בפתח הבית על הרצפה קופסא עם כל הכסף והתכשיטים. הגנב אסף הכל ומסיבה
לא ידועה השאיר הכל על הרצפה.

האישה הלכה לרב העיר (זהו סיפור אמיתי עם מקורות. מיד אברר את שמו כדי לתת את האמינות הראויה לסיפור)
וביקשה ממנו להתחתן כי היא חוששת להיות לבד.
הרב הציע לה אדם חשוב והזוג נישא למזל טוב.
ביום אחרי החתונה הבעל הטרי הלך בביתו החדש והראה לאשתו, הנה כאן ארון התכשיטים שלך,
כאן הויטרנה וכאן הכספת. לשאלתה מהיכן הוא יודע פרטים מדוייקם על הבית שלהם
הוא סיפר לה שהוא היה הגנב. הוא היה זה שפרץ לביתה באותו הלילה.

האישה נבהלה ושאלה אותו למה הוא עשה זאת, ואם עשה - מדוע הוא השאיר את השלל בסוף?
אמר לה שפחז עליו יצרו בגלל קושי העניות והוא נכנס לבית שלה. אחרי שהוא אסף הכל
הוא אמר לעצמו, אם אני לוקח את הכסף הזה - משמע שהוא נועד להיות שלי.
אני מעדיף לקבל אותו בדרך הישר.

והנה, אמר לאשתו בחיוך. קיבלתי אותו.
יש סיפור דומה כמדומני מהבן איש חי אולי
 
יש סיפור דומה כמדומני מהבן איש חי אולי
צריך להבין שיש 2 ענינים :
1 מה שנגזר על אדם בראש השנה זה מה שהוא יקבל בכול מקרה.
2 אדם חייב לעשות את מרב ההשתדלות מבחינתו להביא פרנסה הביתה
והאמונה זה להאמין שלא 2 מביא את 1.
 
העולם מתנהל בדרך הטבע כדי שתהיה בחירה לאדם,
אין קשר בין ההשתדלות לתוצאה,
אם העולם מתנהג [בדרך כלל] ע"פ דרך הטבע, בהכרח שיש קשר בין ההשתדלות לתוצאה.
אחרת היינו צריכים לראות שרופאים בכירים וסייעת פשוטה מרויחים אותו דבר..
 
צריך להבין שיש 2 ענינים :
1 מה שנגזר על אדם בראש השנה זה מה שהוא יקבל בכול מקרה.
2 אדם חייב לעשות את מרב ההשתדלות מבחינתו להביא פרנסה הביתה
והאמונה זה להאמין שלא 2 מביא את 1.

זה מדויק להפליא.
השאלה היחידה שנשארה היא - מהי השתדלות.
והתשובה (לפי חובת הלבבות) שההשתדלות היא לפי רמת האמונה.
 
זה מדויק להפליא.
השאלה היחידה שנשארה היא - מהי השתדלות.
והתשובה (לפי חובת הלבבות) שההשתדלות היא לפי רמת האמונה.
וכך הגדיר רבינו בעל חובות הלבבות (שער הבטחון פרק ד) את חובת ההשתדלות מצד אחד, וחיוב האמונה כי הפרנסה באה ממסב הסיבות ולא מהסיבות עצמן מצד שני, וז"ל: "האדם אע"פ שקצו ומדת ימיו קשורים בגזרת הבורא יתברך, יש על האדם להתגלגל לסיבות החיים במאכל ובמשתה ומלבוש ובמעון כפי צרכו, ולא יניח את זה על האלהים, שיאמר: אם קדם בגזרת הבורא שאחיה, ישאיר נפשי בגופי מבלי מזון כל ימי חיי, ולא אטרח בבקשת הטרף ועמלו. וכמו שאמרנו בחיים ובמות, כן נאמר בחיוב תביעת סבות הבריאות והמזון והמלבוש והדירה, והמדות הטובות, ולהרחיק שכנגדם עם ברור אמונתו.

כי הסיבות אין מועילות אותו בזה כלום, אלא בגזירת הבורא יתברך, כאשר יש לבעל האדמה לחרוש אותה ולנקותה מן הקוצים ולזרעה ולהשקותה, אם יזדמנו לו מים, ויבטח על הבורא ית` להפרותה ולשמרה מן הפגעים, ותרבה תבואתה ויברך אותה הבורא, ואין ראוי לו להניח האדמה מבלי עבודה וזריעה בבטחונו על גזרת הבורא, שתצמיח האדמה בלתי זרע שקדם לו. וכן בעלי המלאכה והסחורה והשכירות מצווין לחזר על הטרף בהם עם הבטחון באלהים, כי הטרף בידו ורשותו, ושהוא ערב בו לאדם ומשלימו לו באיזו סיבה שירצה, ואל יחשב, כי הסבה תועילהו או תזיקהו מאומה. ואם יבא לו טרפו על פנים מאופני הסיבות, אשר התעסק בהם, ראוי לו, שלא יבטח על הסיבה ההיא וישמח בה ויוסיף להחזיק בה ויטה לבו אליה, כי יחלש בטחונו באלהיו.

אך אין ראוי לו לחשב, כי תועילנו יותר ממה שקדם בדעת הבורא, ואל ישמח בהדבקו בה וסבובו עליה, אך יודה להבורא, אשר הטריפו אחר יגיעתו ולא שם עמלו וטרחו לריק, כמ"ש: יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך", עד כאן לשונו. הבחינה האמיתי בנקודת הביטחון באמונתו, מתבטאת בסיפור שהביא מרן החזון איש בספרו אמונה ובטחון: "מה שאנו רואים בחיים, ראובן איש מוסרי וזימרת הבטחון על דל שפתיו, תמיד מגנה את רוב ההשתדלות, ומתעב את הרדיפה אחר פרנסה, ואמנם הוא איש מצליח, ובחנותו לא יחסר לו לקוחות ואיננו זקוק לרב השתדלות, אמנם אוהב הוא את הבטחון כי הלא גם הבטחון מראה לו פנים שוחקות:

והנה נפתענו פתאום לראות את ראובן הבוטח מתלחש עם נעריו ואנשי עצתו איך להפר עצת רעהו, האומר לפתוח חנות כמותו, והוא מלא עצב מזה, ובהיות תחלתו רק בסתר לבו ומתבייש לגלות הדבר, פן יהיה לחרפה בעיני מכיריו, הולך ומאבד גם מדת הבושה בסופו, ומתחיל בהשתדלויות גלויות להניא מחשבת רעהו, ולאט לאט הולך ומתקדם בדרך עקלתון, ומדת הבושה תמס תהלך מקרב לבבו, ועושה בגלוי מעשים נבזים ופעולות שפלות לעין כל חי, והתחרות שבינו ובין רעהו מתפרסמת תכלית הפרסום ונעשה לשיחת הימים, ולא ידע הכלם, ובודה טעמים ונמוקים אשר בשקר יסודם כדי להצדיק את מעשיו, עוד מתחכם להוסיף ביאורים חדשים לבקרים, שכל מה שמתחרה נגד רעהו הוא לשם שמים וע"פ תורת המוסר, ומשלה את עצמו להאמין כן.​
 
הבל הבלים.
העולם מתנהג בדרך כלל על פי הטבע, ועינינו הרואות שיש הלימה מוחלטת בין ההשתדלות לבין הפרנסה.
זה לא מוכרח להיות, אבל ככה זה בדרך כלל.
הקב"ה דואג שנראה כאילו יש הלימה מוחלטת בין ההשתדלות לפרנסה
כדי שהעולם יתנהל בדרך הטבע שתהיה בחירה לאדם
אבל האמונה היא להאמין שאין קשר בין ההשתדלות לפרנסה
אלא למשל אדם שנגזר עליו להרויח הרבה הקב"ה מזמן לו עבודה שמרויחים בה הרבה
או שהקב"ה מכניס לו לראש לעבוד הרבה
לא יודעת את דרכי הקב"ה :)
אבל זה הרעיון...
 
אם העולם מתנהג [בדרך כלל] ע"פ דרך הטבע, בהכרח שיש קשר בין ההשתדלות לתוצאה.
אחרת היינו צריכים לראות שרופאים בכירים וסייעת פשוטה מרויחים אותו דבר..
אבל זה ככה, אמונה זה לא דבר קל.. :)
דרך הטבע זה נקרא שד' שולח את מה שנגזר על האדם לקבל בדרך הגיונית
לא שהמקצוע מביא את הפרנסה...
הקב"ה בוחר גם את מי לגלגל לכול תפקיד לפי כמה שנגזר עליו להרויח כדי שיהיה באמת בדרך הטבע...
חובת הלבבות כותב כפי שהבאתי : וכך הגדיר רבינו בעל חובות הלבבות (שער הבטחון פרק ד) את חובת ההשתדלות מצד אחד, וחיוב האמונה כי הפרנסה באה ממסב הסיבות ולא מהסיבות עצמן מצד שני,
זה לא שלי...
 
אבל זה ככה, אמונה זה לא דבר קל.. :)
דרך הטבע זה נקרא שד' שולח את מה שנגזר על האדם לקבל בדרך הגיונית
לא שהמקצוע מביא את הפרנסה...
הקב"ה בוחר גם את מי לגלגל לכול תפקיד לפי כמה שנגזר עליו להרויח כדי שיהיה באמת בדרך הטבע...
חובת הלבבות כותב כפי שהבאתי : וכך הגדיר רבינו בעל חובות הלבבות (שער הבטחון פרק ד) את חובת ההשתדלות מצד אחד, וחיוב האמונה כי הפרנסה באה ממסב הסיבות ולא מהסיבות עצמן מצד שני,
זה לא שלי...
אני כותב מהרגשה לא מידיעה שמן הסתם זה לא כולל את מי שבוחר לדפוק את ראשו בקיר ולהתעלם מהמציאות וכמו הציטוט שלעיל
כי הסיבות אין מועילות אותו בזה כלום, אלא בגזירת הבורא יתברך, כאשר יש לבעל האדמה לחרוש אותה ולנקותה מן הקוצים ולזרעה ולהשקותה, אם יזדמנו לו מים, ויבטח על הבורא ית` להפרותה ולשמרה מן הפגעים, ותרבה תבואתה ויברך אותה הבורא, ואין ראוי לו להניח האדמה מבלי עבודה וזריעה בבטחונו על גזרת הבורא, שתצמיח האדמה בלתי זרע שקדם לו. וכן בעלי המלאכה והסחורה והשכירות מצווין לחזר על הטרף בהם עם הבטחון באלהים, כי הטרף בידו ורשותו, ושהוא ערב בו לאדם ומשלימו לו באיזו סיבה שירצה, ואל יחשב, כי הסבה תועילהו או תזיקהו מאומה. ואם יבא לו טרפו על פנים מאופני הסיבות, אשר התעסק בהם, ראוי לו, שלא יבטח על הסיבה ההיא וישמח בה ויוסיף להחזיק בה ויטה לבו אליה, כי יחלש בטחונו באלהיו.​
והרחבתי לעיל בנוגע להשמצות השקריות על ההייטק כדי לעזור לאלה שנמצאים בעמדת ההחלטה להמנע מלדפוק את ראשם בקיר.
חשוב לי להדגיש את זה שוב כי מהעמודים הראשונים של הנושא הזה מתקבל הרושם שבכלל לא מרויחים בהייטק שום דבר אלא רק כופרים בה' ובתורתו והעיקר להאמין ואפשר להתעצל ולעבוד במה שרוצים וכן הלאה על זה הדרך.
 
להגדיר פה את הרוב המוחלט של הגולשים כאנשים רודפי בצע ללא יראת שמיים קצת מעידה על הכותבת בעצמה..
כמה דברים:
א. לא הגדרתי את הפורום הזה אנשים רודפי בצע ללא יראת שמים, ממש לא. כתבתי בפרוש שיש בפורום הרבה שמחשיבים את הכסף יותר מדי, וציינתי במפורש שיהיו הרבה תגובות של נשים צדיקות- לא יודעת איך אפשר לקרוא לזה "להכליל את כולם". וללא יראת שמים ודאי שלא כתבתי.

ב. "מעידה על הכותבת עצמה", מה את באה לומר בזה? שאני רודפת בצע וללא יראת שמים? תודה, אני בוכה עכשיו תודה על המחמאה.

ג. הכוונה שלי בשורות הראשונות של ההודעה היתה לומר שאולי היה כדאי לשואלת להתייעץ עם עוד נשים צדיקות ושמרניות, כדי לא לקבל הרבה מהתגובות שנכתבו כאן. כאלו שמאשימות אותה שלא למדה הייטק, שמזלזלות בזה שהבעל לומד, כאלו ששכחו כבר שהשתדלות זה התפקיד והפרנסה מהקב"ה.

ילד לא צריך לחיות בחסר ובמסכנות.
מסכימה איתך. לא ראיתי שמישהו אמר אחרת. מכירה מקרוב אין ספור מקרים של בנות שגדלו בבתים עם עוני נורא ותנאים קשים, זה נורא ואני לא חושבת שמותר להורה לגדל ילד בצורה כזאת בכוונה, ולגרום לילדים חסכים וקשיים נפשיים (ואפילו שיצחקו עליהם בכיתה שהנעליים שלהם קרועות).
מה שכן יוכלו לספר הרבה מאוד אברכים שה' נותן להם ברכה מיוחדת, ושפע מיוחד. ממש לא כל משפחות האברכים חיים בעוני. ויותר מזה, בימים כמו היום גם שתי משכורות יכולות לא להספיק, ה' הוא זן ומפרנס והוא קובע אם אנשים יעבדו הרבה או מעט וכמה כסף יהיה להם.
 
סיפור נחמד מספר על אדם שנפל מספינה אל הים.
עצם את עיניו ואמר להקב"ה:
"ריבונו של עולם סומך אני ובוטח עליך שתושיע אותי"
שלחו מן הספינה גלגל הצלה
אבל האדם סירב לאחוז בו- והמשיך לקרא לה' שיצילו.
שלחו לו מסוק ששלשל אליו חבל, צעקו אליו שיחזיק בו
אבל האדם סירב והמשיך בקריאתו אל ה'

לאחר שטבע בא אל הקב"ה בטרוניה-
"הרי אני סמכתי עליך בכל ליבי שתציליני, למה טבעתי?"
ענה לו הקב"ה - "שלחתי לך גלגל הצלה ולא תפסת בו,
הבאתי מסוק בשביל להציל אותך, וסרבת לשלוח יד ע"מ לתפוס בו
מה עוד רצית שאעשה?"
 
ג. הכוונה שלי בשורות הראשונות של ההודעה היתה לומר שאולי היה כדאי לשואלת להתייעץ עם עוד נשים צדיקות ושמרניות, כדי לא לקבל הרבה מהתגובות שנכתבו כאן. כאלו שמאשימות אותה שלא למדה הייטק, שמזלזלות בזה שהבעל לומד, כאלו ששכחו כבר שהשתדלות זה התפקיד והפרנסה מהקב"ה.
אפשר גם לקרוא את התגובות האחרונות ולהבין שחוץ מדיבורים על אמונה שבאים מהשקפה לא נכונה אפשר לעשות צעד משמעותי כי זה מה שה' באמת רוצה. (אין כוונתי לתגובה הספציפית הזאת אלא לתגובות האחרות ששללו את האופציה הזאת מכל וכל).
אף אחד לא בא להאשים. אבל אולי באמת המקום שבו השואלת נמצאת הוא לא המיטבי עבורה.
ויותר מלשאול נשים צדקניות ראוי לשאול רב צדיק שבקיא בנושא אמונה ובטחון ואומר את רצון ה' והוא ידע לומר לה מה המקום המיטבי בעבורה.
וכפי שפרטתי לעיל, בהרבה מהמקרים זה רק עוזר יותר לבעל ללמוד...
 
אפשר גם לקרוא את התגובות האחרונות ולהבין שחוץ מדיבורים על אמונה שבאים מהשקפה לא נכונה אפשר לעשות צעד משמעותי כי זה מה שה' באמת רוצה.
אני מסכימה עם רוב מה שכתבת. אני חושבת שבכל מקום אפשר לשאול שאלה ולקבל תשובות לכאן ולכאן (ואני לא אמרתי שאין מקום ללימודים או להשתדלות אחרת, ממש לא) .
אבל לקרוא תגובות שמחלישות קצת את האמונה זה חבל. בטח לשמוע תגובות שאומרות שחבל שלא עשתה כך וכך בעבר... זה לא נותן חיזוק לאף אחד.
 
אני מסכימה עם רוב מה שכתבת. אני חושבת שבכל מקום אפשר לשאול שאלה ולקבל תשובות לכאן ולכאן (ואני לא אמרתי שאין מקום ללימודים או להשתדלות אחרת, ממש לא) .
אבל לקרוא תגובות שמחלישות קצת את האמונה זה חבל. בטח לשמוע תגובות שאומרות שחבל שלא עשתה כך וכך בעבר... זה לא נותן חיזוק לאף אחד.
הבעיה היא שכל תגובה שמנסה להביא שוב את דברי החובות הלבבות המצוטטים לעיל שמומחשות היטב במשל
סיפור נחמד מספר על אדם שנפל מספינה אל הים.
עצם את עיניו ואמר להקב"ה:
"ריבונו של עולם סומך אני ובוטח עליך שתושיע אותי"
שלחו מן הספינה גלגל הצלה
אבל האדם סירב לאחוז בו- והמשיך לקרא לה' שיצילו.
שלחו לו מסוק ששלשל אליו חבל, צעקו אליו שיחזיק בו
אבל האדם סירב והמשיך בקריאתו אל ה'

לאחר שטבע בא אל הקב"ה בטרוניה-
"הרי אני סמכתי עליך בכל ליבי שתציליני, למה טבעתי?"
ענה לו הקב"ה - "שלחתי לך גלגל הצלה ולא תפסת בו,
הבאתי מסוק בשביל להציל אותך, וסרבת לשלוח יד ע"מ לתפוס בו
מה עוד רצית שאעשה?"
נראות לחלק מהאנשים כדבר לא נכון וככפירה.
אין ספק שלהצטער על העבר בגשמיות זה טעות. בכל תחום. רק ברוחניות קיימת תשובה.
אבל כן אפשר להפיק לקחים ולהשתפר.
אין טעם לבצע את אותה פעולה עם נתונים זהים ולצפות לתוצאה שונה. (לא זוכר את המקור לאמרה הזאת)
 
ה׳ עוזר למי שעוזר לעצמו
כשהגבתי על התגובה הזו אמאלה- לא התכוונתי לזלזל חלילה, אלא לומר שהניסוח לא מדויק - לפני שרואים את המשך התשובה זה נשמע שאתה אומר שהכל תלוי באדם עצמו. אני מסכימה כמובן עם זה שחייבים לעשות השתדלות כמו שכתבת.
מצטערת אם התנסחתי בצורה פוגעת
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

אני רוצה לספר לכם על ההתנהלות הכלכלית של קרובי משפחתי. הם קונים בשפע, מאמינים בחיים מתוך שפע.

אני טיפוס קצת מצומצם, גם כלכלית. אפשר לקרוא לזה טיפוס קמצן, חסכן או מחושב.

אמנם בצדקה אני לא חוסכת - אם יש לי, אני נותנת. זה בגלל ה-OCD, החרדות, והאמונה שלי שצדקה ונתינה עושים טוב לנותן יותר מאשר למקבל,
אבל זה כרגע בטיפול, כי החלטתי להשתדל לא להבטיח יותר כספים עד שאסיים לשלם את הכספים שכבר הבטחתי. במידה ויהיו לי כספים לתת לצדקה - אתן, אבל הכול בלי נדר.


מה שרציתי לספר זה על התנהלות מעניינת של אותם קרובי משפחה, שבהתחלה עקבתי אחרי הקניות וחיי הבזבוז שלהם במבט מתפלא.
האמת היא שקניות מכניסות אותי לחרדה. למה צריך לקנות כל כך הרבה? למה צריך הרבה דברים? מה רע במעט?
אבל הם מאמינים בשפע. בא לך שווארמה? תקנה. בא לך בקבוק קטן ויקר של שתייה? אין בעיה.
מאיפה אפשר להשיג כסף? הם עובדים קשה וגם לוקחים הלוואות. ולמרות זאת, לחיות בשפע בלי צמצום זה, לדעתי, בור בלי תחתית.
שמתי לב לדבר מעניין - הם אוהבים להוציא כסף, וזה קצת אנטי-תזה לעולמי.
מעניין אותי ללמוד גם את המקום שמאפשר לחיות, לקנות, לא להתקמצן.
זו למידה איטית — להסכים שמותר לקנות.

זה קצת מפתיע לחיות בלי דאגות על מחר, אולי אפילו קצת טיפשי.
אבל מה שאני רואה אצלם זה שהם חיים מתוך שפע תודעתי.

זה לא רק שפע של לקנות ולבזבז, אלא שפע אחר - שמרגיש שמותר לקנות, מותר ליהנות, מותר להוציא כסף, ואפילו רצוי לקנות ולהוציא כסף.
אני מתבוננת על האופי המעניין הזה ומנסה ללמוד קצת יותר.

נראה לי שאני לא אצליח לקנות בתחושה של רווחה תודעתית, לפחות לא כל עוד אין לי מיליון ש"ח פלוס בעובר ושב.
וגם אם יהיה לי מיליון ש"ח ויותר — אני מתארת לעצמי שאצטרך לעבור מסע עם עצמי, להסכים לשלב בין האמונות הכלכליות שלי כיום לבין המצב בבנק.

כי לחיות כמו עשיר — זה לא פונקציה של כסף בחשבון, אלא מצב תודעתי שבו האדם מסכים שהשפע בעולם נברא לכבודו.

היו להם תקופות שבאמת לא היה להם כסף, ולמרות זאת הם עשו הכל כדי לחיות בשפע. שזה אומר לחץ כלכלי בשילוב חיים שלא חסר כלום בחיי היומיום. זה מעניין אותי, כי לדעתי כסף זה או שיש או אין. אבל ההתנהלות שלהם היא שכסף נועד לשרת אותנו ולא אנחנו אותו. שלכסף אין משמעות מצד עצמו אלא לחיים יש משמעות גדולה יותר מכסף.

לסיכום, אני לא ממליצה להתנהל ללא אחריות, כן כדאי לשחרר את הצמצום איפה שרק אפשר, לפחות תודעתית. להכניס חשיבה של שפע, זה חשוב.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה