שיתוף - לביקורת אני חייבת עזרה דחופה עם המאמר.

[תמרוז]

אני צריכה להגיש אותו מחר. אשמח לקבל כמה שיותר ביקורת. על משפטי מפתח, על דקדוק, על הכל.
תודה מראש.
@לוטם
@הווה פשוט
@הקה
@נ. גל
מישהו?

הניסיון מרומם את האדם

לכולם יש ניסיונות, בכל גיל, בכל זמן, בכל מקום ובכל מצב. הניסיון הוא בחינה, נותנים לאדם להיות במצב מסיום שבו הוא נדרש לבחור, ובודקים כיצד יגיב. אם לטוב, ואם למוטב. יש ניסיונות מתמשכים ויש ניסיונות של רגע אחד. גם עוצמת הניסיונות משתנה מאדם לאדם. יש אנשים שד' מנסה אותם יותר, כמו א"א ע"ה, שד' ניסה אותו בעשרה ניסיונות קשים. ויש כאלו שפחות - שד' יודע שהם לא יעמדו בניסיונות, ולכן אין טעם לנסותם.

הניסיון מרומם את האדם, למרות (ואולי בזכות?) הקושי. הכיצד?

ניסיונות הם קושי. מבחן הוא דבר קשה. וכשלאדם קשה, הוא זקוק לתמיכה, לאוזן קשבת. והקב"ה "מבין ומאזין, מביט ומקשיב", הקב"ה תמיד פנוי לשמוע, וכשאדם מדבר עם הקב"ה, הוא מתקרב אליו, וקירבת ד' מרוממת. ולא רק זאת, אדם בצרה, מחפש להישען על מישהו, לסמוך על מישהו. והקב"ה "סומך נופלים", הוא סומך את מי שמחפש את סמיכתו. והאדם שמאמין רק בהקב"ה, וסומך עליו שרק הוא יכול לעזור, מתרומם, שנא' "נתתה ליראיך נס להתנוסס" "נתתה ליראיך נס"- ניסיונות של צרות הרבה (רש"י במקום). "נתתה"- מעתה תתן ליראיך הרמה להתרומם בעולם (מצודות דוד במקום).

הניסיון מרומם את האדם אף מבפנים. נותן לו תעצומות להתמודד עם הניסיונות הבאים. הניסיון הוא כמו סיר רותח, שהאדם מושלך לתוכו. יש לו כמה אפשריות: או להתנמס, להתרכך ולהיחלש. כמו חמאה, שמספיק לה רק לעמוד ליד הסיר והיא כבר תתנמס. אבל הוא יכול גם להתקשות, להפוך לזעוף ומריר. כמו ביצה שמתקשה. אבל יש לו אפשרות להיות כמו פולי קפה, שמשתבחים במים חמים, הופכים את עצמם ואת סביבתם לקפה, לארומה משכרת. האדם יכול לקחת את הניסיון ולהתרומם בעזרתו. וזה הניסיון, זה המבחן, מה האדם יעשה, האם יתרומם או שמא ייפול?

ישנו פתגם ידוע "מה שלא מחסל- מחשל". כאשר יש קושי, לאדם יש שתי אפשרויות: או להתחסל, כלומר לתת לקושי לנצח ולהתמוטט ממנו. או להתחשל, שזה לנצח את הקושי ולצאת מחוזקים יותר.

ביומיום יש הרבה ניסיונות, כאלו שאנחנו אפילו לא חושבים עליהם. לא כל ניסיון שלא עמדנו בו גורם לנו "להתחסל", אך הוא בהחלט לא משאיר אותנו באותה נקודה, הוא גורם לנו ללכת קצת אחורה. לדוג': אם פספסנו את האוטובוס, (כן, זה גם ניסיון) והחלטנו לקטר ולא להודות להקב"ה על האיחור שלנו, מידיעה שד' עושה את הטוב ביותר עבורנו, ההחלטה שלנו מורידה אותנו לדרגה של "אדם שהחליט לקטר במקום להודות, כאשר הוא פספס את האוטובוס" ולעומת זאת, אם החלטנו להאמין שהכל ממנו יתברך, והכל לטובה, ולהודות, זה מעלה את דרגתנו והופך אותנו ל"אדם שהחליט להודות לד' על פספוס האוטובוס". וזו רמה אחרת.

מילים נרדפות שיש במילון למילה "ניסיון" הם: ותק, השתפשפות ועוד. המילים האלו מספרות לנו, שהניסיון הוא פשוט הופך את האדם שעבר אותם לבעל ותק, לאדם משופשף. למרות שהכוונה פה היא בכלל אחרת. מילים נוספות הן: ניסוי ובדיקה. והן מגלות לנו שכן, הניסיון הוא ניסוי של האדם, שלאחריו ברור מיהו האדם. בודקים אותו בניסיון. אם הוא עומד בניסיון, התוצאות של הבדיקה היו שונות לגמרי אם הוא לא היה עומד בניסיון. וכשהוא עומד בניסיון, התוצאות טובות.

למה מעדיפים לתת עבודה רק לאחר סטאז'? ברור, רק אדם שעמד בניסיונות של העבודה, צבר התנסות, ויכול באמת לעבוד בעבודה בלי להישבר. אף אחד לא רוצה מנתח שייבהל מהעובדה שחיי אדם נתונים בידיו, ומהבהלה הוא יאבד שליטה. אנשים רוצים אנשים שעמדו בניסיון, כנראה שאדם שעומד בניסיון הוא אדם יותר טוב מאשר שהוא לא התנסה, הניסיון הוא "השתפשפות", "סטאז'".

לסיכום: עמידתו של האדם בניסיון מחזקת ומעצימה אותו. ככל שאדם עומד יותר בניסיון, כך הוא יוצא ממנו חזק יותר, עמיד יותר מאשר היה לפני. והלוואי ונזכה כולנו לעמוד בכל הניסיונות, ולצלוח אותם.

 

[פירי]

אני מקווה שהתכוונת לחפירה כזאת
בהצלחה.

יש אנשים שד' מנסה אותם יותר, כמו א"א ע"ה, שד' ניסה אותו בעשרה ניסיונות קשים. ויש כאלו שפחות - שד' יודע שהם לא יעמדו בניסיונות, ולכן אין טעם לנסותם.

לפתוח סוגריים (של א"א)
יש מקור למשפט הזה שציטטתי?

(ואולי בזכות?)

סימן שאלה מיותר

וסומך עליו שרק הוא יכול לעזור, מתרומם

במקום פסיק נראה לי עדיף מקף ארוך

נס"- ניסיונות

"נתתה"- מעתה

חסר רווח לפני ואחרי המקף

להתנמס, להתרכך ולהיחלש. כמו חמאה, שמספיק לה רק לעמוד ליד הסיר והיא כבר תתנמס

אני לא בטוחה אבל נראה לי שהפועל לא בבנין הנכון.

אבל יש לו אפשרות להיות כמו פולי קפה,

אולי הייתי מנסחת: להשתמש במים החמים כדי להשתבח, כמו פולי קפה וכו'

שהניסיון הוא פשוט

מיותר

מילים נרדפות שיש במילון למילה "ניסיון" הם: ותק, השתפשפות ועוד. המילים האלו מספרות לנו, שהניסיון הוא פשוט הופך את האדם שעבר אותם לבעל ותק, לאדם משופשף. למרות שהכוונה פה היא בכלל אחרת. מילים נוספות הן: ניסוי ובדיקה. והן מגלות לנו שכן, הניסיון הוא ניסוי של האדם, שלאחריו ברור מיהו האדם. בודקים אותו בניסיון. אם הוא עומד בניסיון, התוצאות של הבדיקה היו שונות לגמרי אם הוא לא היה עומד בניסיון. וכשהוא עומד בניסיון, התוצאות טובות.

יש פה משהו לא ברור.
ניסיון זה בדיקה, כמובן. זו המשמעות הפשוטה של המילה, לא?
לי הרגיש כאילו היה פה משחק עם מילים נרדפות בלי תוכן - בחלק שהדגשתי.
(מילה נרדפת של ניסיון היא בדיקה. אז אני מעתיקה רק מחליפה את המילים האלה: בודקים אותו בבדיקה. אם הוא עומד בבדיקה התוצאות של הבדיקה היו שונות לגמרי אם הוא לא היה עומד בבדיקה. וכשהוא עומד בבדיקה, התוצאות טובות.)
בגלל שזו המשמעות הפשוטה יותר, הייתי שמה את החלק הזה בתחילת הפסקה - אחרי ליטוש.
"למרות שהכוונה פה היא בכלל אחרת". משפט לא מובן. או פשוט לא נכון, לדעתי. מה היא כן הכוונה?

בניסיונות של העבודה, צבר התנסות

כפילות

ויכול באמת לעבוד בעבודה בלי להישבר.

אממ
ולמה צריך סטאז' לפני קבלת רישיון רו"ח?
אפשר לכתוב: כהוכחה שיכול לעמוד בנסיונות ולמלא את תפקידו אם יבואו עוד שיתקל בהם בעבודה.

זה בקטע הטרחני דקדוקי. יש עוד כמה מקומות שאפשר לשנות פיסוק או מילים אבל זה באמת בקטנה.

לגבי המאמר בכללותו, יש לי השגה על הקטע הזה:

הניסיון מרומם את האדם אף מבפנים. נותן לו תעצומות להתמודד עם הניסיונות הבאים. הניסיון הוא כמו סיר רותח, שהאדם מושלך לתוכו. יש לו כמה אפשריות: או להתנמס, להתרכך ולהיחלש. כמו חמאה, שמספיק לה רק לעמוד ליד הסיר והיא כבר תתנמס. אבל הוא יכול גם להתקשות, להפוך לזעוף ומריר. כמו ביצה שמתקשה. אבל יש לו אפשרות להיות כמו פולי קפה, שמשתבחים במים חמים, הופכים את עצמם ואת סביבתם לקפה, לארומה משכרת. האדם יכול לקחת את הניסיון ולהתרומם בעזרתו. וזה הניסיון, זה המבחן, מה האדם יעשה, האם יתרומם או שמא ייפול?

יש פה משלים נחמדים אבל אחרי הכל אין פה שום הסבר.
אני מציעה - להוסיף על הניסיון כאתגר, שמוציא את האדם מאזור הנוחות שלו וכך מוצא בעצמו כוחות ויכולות שלא השתמש בהם או ידע עליהם קודם.



בסך הכל מאמר נחמד. לא מפורט פה מה רמת ההגשה הדרושה...

 

[שיבת ציון]

לא קראתי את הכל.
הכותרת- נראית יותר כמו משפט מפתח. זוהי הטענה של המאמר, לא הכותרת שלו. לדעתי כדאי לך לשנות לכותרת אחרת.
עוד משהו מהפסקה הראשונה:

ויש כאלו שפחות - שד' יודע שהם לא יעמדו בניסיונות, ולכן אין טעם לנסותם.

משפט לא יכול להתחיל בו' החיבור מבחינה דקדוקית. אני, באופן אישי, עושה את זה הרבה, פשוט כי זה נראה לי מספיק יפה בשביל לוותר לטובתו על הדקדוק. אבל במאמר שאת צריכה להגיש ולקבל עליו ציון- עדיף להוריד.
וכן (הנה, התחלתי משפט בו'...) המשפט בכללותו לא מנוסח בצורה תקנית, הייתי משנה ל:
"לעומתם ישנם כאלו- שה' יודע שאין טעם לנסותם בנסיונות גדולים מכיוון שברור שלא יעמדו בהם- אלו מקבלים ניסיונות קלים יותר.".
את רב המשך המאמר לא קראתי- אבל נראה טוב, אולי בהמשך בעז"ה.
בהצלחה!

 

[Tamarit]

דבר ראשון תפתחי סוגרים וקיצורים, מציק מאוד בקריאה.
ואם זה מאמר שאמור לעניין מישהו, תשני את פסקת הפתיח למשהו יותר חי ומעניין.

 

[תמרוז]

דבר ראשון תפתחי סוגרים וקיצורים, מציק מאוד בקריאה.
ואם זה מאמר שאמור לעניין מישהו, תשני את פסקת הפתיח למשהו יותר חי ומעניין.

לשנות למה?
הייתי אצל מורה פרטית וזה מה שהיא לימדה אותי.
(אל תחשדי בי שאני הולכת למורות פרטיות בהבעה. הייתי אצלה בשביל חשבון, ומכיוון שנמאס לי מחשבון היא החליטה שאני חייבת הבעה, כי יש לי אישורים לצאת משיעורי הבעה)

 

[Tamarit]

לשנות למה?
הייתי אצל מורה פרטית וזה מה שהיא לימדה אותי.
(אל תחשדי בי שאני הולכת למורות פרטיות בהבעה. הייתי אצלה בשביל חשבון, ומכיוון שנמאס לי מחשבון היא החליטה שאני חייבת הבעה, כי יש לי אישורים לצאת משיעורי הבעה)

גם אותי לימדה המורה לפני שנות דור שצריך לכתוב לפי כללים מאוד ברורים.
אבל בתכלס ראיתי שבסוף המאמרים שהכי 'קנו' אותה היו האללו המסקרנים והגזעים, שלא ממש כתובים פי כל הכללים...
ואם לא ממש כל המאמר לפחות הפתיח, שימשוך לקרוא את המאמר.
זה מאמר טענה, נכון?
אז תני דוגמאות מעניינות לאיפה פוגש אותנו הנסיון, תכתבי חמוד ומסקרן
נכון גם לגבי פסקת הסיום, יש משהו במאמרים שמסתיימים בטון של 'והם חיו באושר ובעושר' שזה ממש מעצבן...

אגב הבעה, תנצלי את החיים היפים עם הבעה.
ואשרייך שאלו מורותייך שמאשרות לך לצאת מהשיעורים המיותרים

 

[שיבת ציון]

גם אותי לימדה המורה לפני שנות דור שצריך לכתוב לפי כללים מאוד ברורים.
אבל בתכלס ראיתי שבסוף המאמרים שהכי 'קנו' אותה היו האללו המסקרנים והגזעים, שלא ממש כתובים פי כל הכללים...

לגמרי. זוכרת איך נפרדתי בלב קרוע מפסקאות וממשפטים מעניינים, כי צריך לכתוב מאמר טיעוני יבש...
יותר זוכרת איך השארתי דברים בכל זאת, מניחה לציון לרדת... כי יש גבול.

לשנות למה?

כתבתי פעם מאמר על הנושא הזה, ופתחתי אותו (לא זוכרת בדיוק, ניסיתי לשחזר קצת):
"איך היה המבחן?",
אנחה. "קשה".
"את מבינה...?" בליעת דמעות, "אחרי זה- הכל פשוט נגמר",
"וואו" נשיכת שפתיים, "קשה".
"איך היה התרגיל הזה?",
נשיפה, "קשה".

מה זה הקושי הזה, שכל השומע אודותיו סופק כפיים באנחה? האם הוא באמת שלילי? ניתן על מנת להפיל? או אולי... ההפך?

המאמר היה על קשיים (ניסיונות), וקראתי לו: "קשה אבל שווה".
אם זה יעזור לך, מוזמנת להשתמש בשמחה.

 

[תמרוז]

"איך היה המבחן?",
אנחה. "קשה".
"את מבינה...?" בליעת דמעות, "אחרי זה- הכל פשוט נגמר",
"וואו" נשיכת שפתיים, "קשה".
"איך היה התרגיל הזה?",
נשיפה, "קשה".

אני מאמינה שירד לך על זה המון אחוזים. אסור לכתוב בנימה אישית. אין מקום לדו שיח במאמר.
אבל נישמע מגניב.

 

[שיבת ציון]

אני מאמינה שירד לך על זה המון אחוזים. אסור לכתוב בנימה אישית. אין מקום לדו שיח במאמר.
אבל נישמע מגניב.

דווקא את זה זכור לי שהורדתי מהמאמר המוגש, למרות שאני לא חושבת שזוהי נימה אישית מדי, לא כתבתי דו שיח עם שימוש בגוף ראשון- יותר "אסיפת עדויות" דמיונית מכל מיני מצבים שקורים בחיי היום- יום, לא חושבת שיש הבדל מאד גדול בין זה לבין הבאת ציטוט אמיתי.
אבל אל תדאגי, ירדו לי אחוזים על דברים אחרים...

נ.ב. האמת, יכול להיות שאת צודקת, אני לא באמת זוכרת את כל הכללים, וטוב שכך...

 

[תמרוז]

@פירי השתמשתי ברוב הערות שלך. עזרת לי מאד (וגם סיבכת אותי, כמובן) ממש תודה.

יש פה משלים נחמדים אבל אחרי הכל אין פה שום הסבר.
אני מציעה - להוסיף על הניסיון כאתגר, שמוציא את האדם מאזור הנוחות שלו וכך מוצא בעצמו כוחות ויכולות שלא השתמש בהם או ידע עליהם קודם.

דורשים ממני לכתוב על "הנסיון מרומם את האדם" אני מידי עייפה, יש לך דרך להציע לי איך לכתוב א ההצעה שלך לפי מה שאני צריכה. (כי ממש אהבתי אותה)

 

[תמרוז]

לפתוח סוגריים (של א"א)
יש מקור למשפט הזה שציטטתי?

מהזאת אומרת לפתוח סוגריים? לכתוב אברהם אבינו?
לגבי המקור, אין לי מקור. גם לא חיפשתי. אבל גם לא נראה לי שהמורה תחפש...

 

[Tamarit]

@תמרוז
מצאתי את הפתיחה מהמאמר שלי בחוץ, או אולי מהמגן. לא זוכרת
אין לי מושג איך קבלתי שם 100...
אבל המציאות עולה על כל דמיון למזלי

ספוילר: זו הפתיחה המדוברת אם מעניין אותך

קשה היום לקנות ספר, אולי בעצם קל מדי. מדי מדי קל.
לכו תתמודדו עם אלפי מילים מודפסות, מצטופפות על מדפי החנות. עם מיליוני ספרים שנדבקים כריכה לכריכה, וממלאים את העולם.
לכו תכירו את אסתר גולדה או את ש. זולצבך ואת זלדה סולובייצ'יק. נשים אלמוניות שהחליטו בוקר אחד להדפיס את הגיגיהן, לכרוך בספר ולמכור לציבור הרחב.
לכו תבחרו ספר חדש לחג, אולי תכריזו על כישלון מראש. המבחר הוא אינסופי, ואתם ביקשתם רק ספר אחד קטן.
בואו, עם עט ודף נצא למסע מאחורי המילים. נסמן כמה סימני קריאה שנעלמו עם הזמן, נמחוק סימני שאלה מיותרים, נכניס לסוגריים מה שלא חשוב. נקודה.

ספוילר: וזו פסקת הסיום, היא סתם חמודה

בטח עוד רגע, או עוד שנה או שנתיים, ימציאו גלאי ספרים. כזה מין מקל, שמניחים על הספר והוא יודע מראש אם שווה לפתוח אותו, או שכדאי להציץ רגע קודם בכריכה האחורית. לפעמים הוא יתריע על מוקצה מחמת מיאוס, לפעמים מחמת חיסרון כיס.
העולם יהיה יפה כל כך, אלפי מילים מיותרות ימצאו את מקומן בפינה, מאות ספרים יקבלו סופסוף מקום של כבוד.
בינתיים, נקרא שוב את הסיפור והפעם מהצד הנכון.

בכולופן, אם המורה שלך לא יותר מדי קפדנית ויושבת על הכללים, תרשי לעצמך קצת לגלוש... חבל להרוס את הבעה עם הכללים של המאמרים

 

[תמרוז]

@Tamarit, עכשיו אני מבינה מה זה לכתוב פיסקה עסיסית. ממש אהבתי את הפתיחה והסיום שלך. אקח אותם בתור השראה.

זהו, הגשתי את המאמר. אחרי שהגשתי שמעתי את המורה מסבירה לבת ששכחה לכתוב דוגמא, שחייבים לכתוב דוגמא. ופתאום קלטתי שהורדתי את הדוגמאות שכתבתי. ולכן לקחתי בחזרה את המאמר, ובמהלך השיעור הוספתי לו פיסקה בכתב יד.
בוא נחכה לראות מה התוצאות.
(ת'אמת יותר מעניין מה התוצאות של המאמר שכתבה חברה שלי, אני הכתבתי לה אותו. אם היא תקבל יותר, זה יהיה לא הוגן, נכון?)

תודה לכולכם על העזרה, אני אעדכן אתכם בתוצאות בל"נ. ואולי גם אעלה את המאמר הסופי. (אתם לא צריכים לקרוא, אני כן צריכה להראות פעילות בקהילה...)

 

[בובה בובה]

אני מאמינה שירד לך על זה המון אחוזים. אסור לכתוב בנימה אישית. אין מקום לדו שיח במאמר.

במאמר. בפתיח כן, בוודאי.
זה מה שמרטיב את כל המאמר.

 

[תמרוז]

ומה תאמרו על זה? צריך שינויים?
(סליחה על חוסר הפיסוק. זה בגלל העתקה, לא העתיק את הפיסוק)

הניסיון מרומם את האדם מבוסס על מחקרים רבים ועשוי להיות מעניין ומרתק לדעת שהניסיון הוא מפתח להתפתחות האדם. מקובל לחשוב על הניסיון כמו דרכים שבהן אנחנו מתפתחים, גוברים ומרחיבים את הגבולות שלנו. הניסיון מרומם אותנו מבחינות רבות. הוא מאפשר לנו לגלות וללמוד דברים חדשים, להתמודד עם אתגרים ולהתפתח כאנשים. בכל פעם שאנו חוזרים על פעולה ומתמודדים עם קשיים, אנחנו מתחזקים ומשפרים את יכולתנו להתמודד עם דברים דומים בעתיד. הניסיון מאפשר לנו להתפתח ולהשתפר בכל תחום שבו אנו מתעסקים. בנוסף, הניסיון מרומם אותנו כאנשים מבחינה רוחנית ורגשית. התמודדות עם אתגרים והשגת הצלחות מעניקה לנו תחושה של שביעות רצון ושלמות. ניסיון שלחם והתמודדות מרוממים את האדם מבחינת התמודדות עם מצבים מתחים ודורשים מאיתנו להיות יציבים ויציבים. בנוסף, בעזרת הניסיון אנחנו מקבלים הזדמנות לאמץ מגוון רחב של ידע ומיומנויות. בכל פעם שאנו מתנסים בדבר חדש, אנחנו משפרים את יכולתנו לפתור בעיות, לחשוב יצירתיות ולהתמודד עם סיטואציות מורכבות. זה הופך אותנו לאנשים ממוקדים ומסוגלים להתמודד עם תכליתות משתנות בחיים. לסיכום, הניסיון הוא כלי מרתק וחשוב בהתפתחות האדם. הוא מרומם אותנו בצורות שונות, מתפתח את יכולתנו להתמודד עם אתגרים ומאפשר לנו להתפתח כאנשים. כל מסע חדש וכל ניסיון חדש שאנחנו עוברים מעניק לנו הזדמנות להתפתח ולהשתפר. אז בוא נשים את עצמנו לאתגרים חדשים ונמצא את הפוטנציאל שבנו!

מזהים?

אותו כותב (לא צריך לקרוא כאלו שטויות, הוא גם יצא משיעורי הבעה)
בשפת האדם מתקיימים מסעות רבות, שכל אחד מאתנו חווה בדרכו האישית. מעין סיפור חי, מתוארת בו התרחשות של חוויות, לימודים והשראה. הניסיון המרומם של האדם משולב בכל איש ויכול לקשקש בתוך המסה הכללית. האדם הוא יצור רגשי, יצירתי ובעל אוריינטציה חברתית. הוא מתקדם ומתפשט מתוך חוויותיו והשפעותיו המחייבות של עולמו הפנימי. אך מה קובע את הניסיון המרומם שלו? וכיצד ניתן לפתחו? ניסיון מרומם הוא עינה ייחודית העשויה להשתנות ולהתרחב בהתאם להזדמנויות שלאדם אפשרויות לחקור ולהתפתח. הניסיון מתקרב לתמונה רחבה יותר של העולם ומאפשר לנו להבין את אופן תפקודו וטיבו של האדם הפרטי או קבוצתי. מרץ אחרי חדשנות, חפיפות בין דיסציפלינות ושותפות בין אנשים מגוונים מאפשרות לנו לגלות ניסיונות חדשים ומרתקים. האדם, בזכות היכולות הייחודיות שלו, מסוגל להעמיד ניסיון מרומם בתוך קשת של הופעות גורמות, כתוצאה מתהליכי חשיבה עמוקים וחוויות מגוונות. השאיפה לניסיון מרומם מניעה את האדם לפעול, לחקור ולהתפתח. משתנה אישיותו ומתואר גם ביכולתו להתלמד ולהתקדם. רק בעזרת הניסיון המרומם האדם יכול לגלות את הפוטנציאל האמיתי שלו ולשפר את יכולתו היצירתית והביצועית. אף אחד מאיתנו אינו פוגש רק ניסיונות מוצלחים בחייו. ישנם גם כשלים ותהליכים של התקשרות לא תמיד נעימים. ניסיונות כאלה מאפשרים לנו לחקור, ללמוד מהם ולהתפתח בצורה אישית ומקצועית. הם מהווים חלק בלתי נפרד מתהליך ההתפתחות שלנו ומציעים לנו את ההזדמנות לשפר, לשנות ולהתפתח. הניסיון המרומם מעניק לנו את היכולת לשפר את עצמנו ואת העולם שסביבנו. הוא מעניק לנו את הכח להיות יצורי יצירתיים, מוכנים לקחת סיכונים ולחקור גבולות חדשים. בעזרת הניסיון המרומם, יכולים לתפוס את האמת העומדת מאחורי הפרטים ולהשיג הצלחה מוחלטת. לסיכום, הניסיון המרומם הוא הכח המופלא של האדם שמאפשר לו להתפתח, להבין, לשפר ולהשיג מטרות. יישום הניסיון המרומם בחיינו מרחיב את תחום המבנה הפסיכולוגי שלנו ומאפשר לנו לחיות את החיים במלואם. בואו ניצור ונתפתח בעזרת הניסיון המרומם ונחלוט את המשא ומתן הטוב ביותר באתגרים שמוצאים דרכם בדרכנו.

 

[בובה בובה]

אהממ...
לא חשבתי שצריך היום בסמינרים חרדיים להגביל השתתפות בשיעורי בית בהבעה לאנושיים בלבד...

 

[תמרוז]

אוקי.
כל מי שקסס ציפורניים כל התקופה, ולא ישן בלילות, אז הנה, אתמול בשעה טובה ומוצלחת (מה הר"ת?) קיבלתי 88% במאמר.
הייתם מידי עדינים איתי, למה לא אמרתם לי שלא כתבתי דוגמאות, למה?
תודה שליוותם אותי בתקופה קשה של ההמתנה למאמר.