אני לא משלם ביטוח לאומי...

מצב
הנושא נעול.
למה זה אוטומטי? ממש לא.
אני מרוויחה את רוב הכסף
ואני ממש לא מעוניינת לוותר על כך שיזון אותי בעלי.

חובת ההזנה משמעותה שאחריותו לדאוג שיש כסף
וזה לא העול שלי
הרבה נשים ממש לא רוצות באופן אוטומטי שעול הכסף והשגתו כולל גמחים וחובות
לאורך על החיים יהיה שלהן
גם אם הן המפרנסות העיקריות.

כמו שכתבו, בכל מקרה הגבר חייב בהוצאות ביתו וילדיו. (בין היתר חייב לדאוג להוצאות לימוד תורה של ילדיו, וחייב לחתן אותם).
כך שעיקר ההוצאה הביתית של שכירות, מזון וחינוך, חלה על הגבר בכל מקרה.

החלק שיש עליו דיון הוא רק מזונות האשה. וגם הם, לפי חלק מהדעות, מתחדשים בכל יום. כלומר גם אם בעבר אשה ויתרה על מזונותיה, היא יכולה לחזור בה ולקבל את הזכות חזרה.
זו זכות שהתורה נתנה לנשים, להנאתן ולטובתן. לא מנוף לחץ עליהן ולא עול.
 
כמו שכתבו, בכל מקרה הגבר חייב בהוצאות ביתו וילדיו. (בין היתר חייב לדאוג להוצאות לימוד תורה של ילדיו, וחייב לחתן אותם).
כך שעיקר ההוצאה הביתית של שכירות, מזון וחינוך, חלה על הגבר בכל מקרה.

החלק שיש עליו דיון הוא רק מזונות האשה. וגם הם, לפי חלק מהדעות, מתחדשים בכל יום. כלומר גם אם בעבר אשה ויתרה על מזונותיה, היא יכולה לחזור בה ולקבל את הזכות חזרה.
זו זכות שהתורה נתנה לנשים, להנאתן ולטובתן. לא מנוף לחץ עליהן ולא עול.
ואם האישה בוחרת לנהל חיים של תורה?
מה עשו בני לוי?


@לא אני נראלי לא הגון לדבר בצורה כזאת:
כשהאשה היא המפרנסת העיקרית, לכאורה גם אם אינה אומרת "איני ניזונת ואיני עושה" מכוח זה שהיא מרויחה את רוב הכסף - הוא שייך לה.
אז היא עובדת כדי שבעלה ישב בכולל, כי כך הם בחרו, לעיתים הוא רוצה לעבוד והיא נזעקת ח''ו בשום אופן לא
ואז היא אומרת- הכסף שייך לי?

ככל הידוע לי חיי אברכות זה סוג של הסכם יששכר וזבולון בין הבעל לבין האישה.
ונניח שאת צודקת @לא אני , (רק נניח, כי הלכתית אני לא בדקתי את זה וזה נשמע לא ממש פשוט כמו שאת מציגה את זה) איזה מן חיים זה? איזו זוגיות? ואיך הבעל ירגיש שהכסף שאשתו עובדת (והוא כמובן גם כן שותף מלא שתוכל לעבוד, למשל מטפל בילדים בצהרים, מוציא ומחזיר אותם וכדו...) וביננו מי שכואב לו הראש כשחסר כסף במיידי זה בדר"כ הבעל, כמובן שיש הרבה נשים מעורבות מאד בחשבון, אבל בשורה התחתונה, רוב הזוגות שאני מכירה- כשחסר כסף, הגבר הוא זה שצריך להתמודד.

אם הכסף שייך לה, התורה שייכת לו.
 
נערך לאחרונה ב:
ואם האישה בוחרת לנהל חיים של תורה?
אז היא בוחרת להסיר מעל בעלה בכל יום מחדש את עול הפרנסה, ולוותר על מזונותיה.

נראלי לא הגון לדבר בצורה כזאת

מה נעשה זה בורא עולם אמר, לא אנחנו...

"גדולה הבטחה שהבטיחן הקדוש ברוך הוא לנשים יותר מן האנשים, שנאמר (ישעיהו לב, ט) נָשִׁים שַׁאֲנַנּוֹת קֹמְנָה שְׁמַעְנָה קוֹלִי בָּנוֹת בֹּטְחוֹת הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי".
אמר ליה רב לרבי חייא: נשים במאי זכיין? באקרויי בנייהו לבי כנישתא, ובאתנויי גברייהו בי רבנן, ונטרין לגברייהו עד דאתו מבי רבנן.

אם הכסף שייך לה, התורה שייכת לו.
לא. הכסף שהיא עובדת שייך לה, מזכות קניינית פשוטה. היא עבדה-הכסף שלה.
זכות התורה שלו שייכת גם לה, כי היא איפשרה לו ללמוד, כמו שאמר ר' עקיבא 'שלי ושלכם שלה'.
 
בחורים הם חסרי אחריות
נקודה
ואתם יודעים מאיפה זה מתחיל? מהצורת התנהלות המקובלת בציבור שלנו
הם גדלים עם כפית של כסף בפה
יותר מהבחורות
כן גם במשפחות דחוקות
לא דורשים מהם כלום כי משקיעים הכל בחינוך ללימוד תורה
והצדיק חזר מהישיבה אז נותנים לו אוכל ומפנקים אותו וממש לא דורשים ממנו לעזור כי הוא לומד תורה
ואין לו מושג מה זה אומר לחיות בכלל
ומה זה התנהלות של כסף
ומה זה ביטוח לאומי
וכמו שאחריות של הורה ללמדו מידות ותורה
אחריות של הורה ללמדו חיים. פרקטיקה. חיים!
ותכלס לרב זה לא ממש קורה
נשאלת השאלה על מי האחריות של החוב
הרי נצא מנקודת הנחה שאם נוצר חוב וההורים בתומם לא טיפלו בו
גם הבחור לא טיפל בו
ועל מי מוטלת האחריות לזה?
על ההורים לדעתי
שאו לא סיפרו לו על המושג ביטוח לאומי
או לא הבהירו לו את משמעות האחריות על החיים
זה כמו שאני אתלונן שהקטן שלי בן שלוש מרביץ יותר מידי לחברים וילד בן שלוש אמור לדעת כבר לא להרביץ
זה נכון שילד בן שלוש אמורה להיות לו את היכולת לא להרביץ אבל האחריות לחנך אותו לזה ו/או להעזר באנשי מקצוע אם יש בעיות היא עליי. כאמא שלו.
ונכון שבחור בן 18 הוא מספיק בוגר אבל כפועל יוצא מצורת החינוך המקובלת במגזר הוא ילד
ילד שחי חיים מרופדים ונתנו והאכילו אותו והשקו אותו
ולא באמת נתנו לעצמאות שלו להתפתח
לא הייתי מגדירה את ההורים כחוצפנים - סתם כי זה לא יעלה על הדעת להגיד על הורים את המילה הזו שלא באלי אפילו לחזור עליה
אבל בוודאי האחריות היא עליהם

חזרתם הרבה על הטענה הזו באשכול הזה
זה קטע אבל לאנשים יותר מבוגרים זה רק 10K וזה סכום בקטנה
כי כשמוציאים סכומים של מאות אלפים נהיית הגישה הזו
אבל לזוץ שהבעל אברך והאישה מרוויחה ממילואי מקום במקרה הטוב 2K בחודש זה הר מפחיד מאוד
בעיקר אם חסר להם את הידע בכלכלת בית איך להתנהל נכון
(עוד בעיה רווחת בציבור שמחתנים בלי ללמד את הנושאים הקריטיים האלה ויעידו על כך אינספור האשכולות שצצים פה)
העיקרון ממש נכון.
אבל מאיפה למען ה' יהיה לבחור ישיבה כסף לשלם כל חודש לביטוח לאומי?
משטיפת חדרי מדרגות?
מכתיבת סת"ם?
מהוריו?
אז שהם ישלמו עליו ויאמרו לו:
תשמע חביבי, יש מושג מוסד כזה שנקרא ביטוח לאומי שמשלמים להם כל חודש סך כלשהוא כי מה לעשות נולדת בארץ ישראל ועל עצם היותך בעולם.
אך אתה דע לך, כי בנתיים אנחנו משלמים עליך כי מאיפה לאביון (מעוגן הלכתית) וחסר ממון כמוך יהיה כסף לשלם, אתה אמור לשבת באהלה של תורה ולא לצאת מד' אמותיה..
אך מיד אחרי החתונה העול הזה עובר אחר כבוד אליך איש יקר!
וזהו.
 
לא. הכסף שהיא עובדת שייך לה, מזכות קניינית פשוטה. היא עבדה-הכסף שלה.
זכות התורה שלו שייכת גם לה, כי היא איפשרה לו ללמוד, כמו שאמר ר' עקיבא 'שלי ושלכם שלה'.
אם נגדיר את זה טוב יותר
אם אכן הכסף שלה והיא נותנת אותו לבעלה
יש לה יותר זכות בלימוד שלו מאשר אם כל הכסף היה מראש שלו ....
 
בחורים הם חסרי אחריות
נקודה
ואתם יודעים מאיפה זה מתחיל? מהצורת התנהלות המקובלת בציבור שלנו
הם גדלים עם כפית של כסף בפה
יותר מהבחורות
כן גם במשפחות דחוקות
לא דורשים מהם כלום כי משקיעים הכל בחינוך ללימוד תורה
והצדיק חזר מהישיבה אז נותנים לו אוכל ומפנקים אותו וממש לא דורשים ממנו לעזור כי הוא לומד תורה
ואין לו מושג מה זה אומר לחיות בכלל
ומה זה התנהלות של כסף
ומה זה ביטוח לאומי
וכמו שאחריות של הורה ללמדו מידות ותורה
אחריות של הורה ללמדו חיים. פרקטיקה. חיים!
ותכלס לרב זה לא ממש קורה
נשאלת השאלה על מי האחריות של החוב
הרי נצא מנקודת הנחה שאם נוצר חוב וההורים בתומם לא טיפלו בו
גם הבחור לא טיפל בו
ועל מי מוטלת האחריות לזה?
על ההורים לדעתי
שאו לא סיפרו לו על המושג ביטוח לאומי
או לא הבהירו לו את משמעות האחריות על החיים
זה כמו שאני אתלונן שהקטן שלי בן שלוש מרביץ יותר מידי לחברים וילד בן שלוש אמור לדעת כבר לא להרביץ
זה נכון שילד בן שלוש אמורה להיות לו את היכולת לא להרביץ אבל האחריות לחנך אותו לזה ו/או להעזר באנשי מקצוע אם יש בעיות היא עליי. כאמא שלו.
ונכון שבחור בן 18 הוא מספיק בוגר אבל כפועל יוצא מצורת החינוך המקובלת במגזר הוא ילד
ילד שחי חיים מרופדים ונתנו והאכילו אותו והשקו אותו
ולא באמת נתנו לעצמאות שלו להתפתח
לא הייתי מגדירה את ההורים כחוצפנים - סתם כי זה לא יעלה על הדעת להגיד על הורים את המילה הזו שלא באלי אפילו לחזור עליה
אבל בוודאי האחריות היא עליהם

חזרתם הרבה על הטענה הזו באשכול הזה
זה קטע אבל לאנשים יותר מבוגרים זה רק 10K וזה סכום בקטנה
כי כשמוציאים סכומים של מאות אלפים נהיית הגישה הזו
אבל לזוץ שהבעל אברך והאישה מרוויחה ממילואי מקום במקרה הטוב 2K בחודש זה הר מפחיד מאוד
בעיקר אם חסר להם את הידע בכלכלת בית איך להתנהל נכון
(עוד בעיה רווחת בציבור שמחתנים בלי ללמד את הנושאים הקריטיים האלה ויעידו על כך אינספור האשכולות שצצים פה)
אנחנו בגאווה מגדלים את הילדים שלנו לעצמאות יותר מאוחרת
אחת הגאוות הגדולות של הציבור החרדי זה שילד בן 18 מציית להוריו.
שילד בן 20 שומע להם כולל בהחלטות הרות גורל.

מרבית ההורים שלא שילמו ביטו"ל המקור הוא לרוב אי ידיעה/רשלנות/דעות קדומות
ולכן אגב הם גם לא יידעו את הילד על החוב.

והסכום של ביטוח לאומי אינו הר מפחיד
ביטוח לאומי הוא אחד הגופים שגובים הכי באיטיות ובסבלנות חובות
אנחנו פרסנו את הסכום של ה10000 לאיזה 100 תשלומים - בלי שהם יערימו קשיים.
 
לא. הכסף שהיא עובדת שייך לה, מזכות קניינית פשוטה. היא עבדה-הכסף שלה.
זה לא כזה חלק.
יש מחלוקת ראשונים האם כשאשה עובדת מעבר למה שצריכה - מצד הראוי לה כגון בצמר ומלאכות הנשים המקוריות - כבימינו ואפי' גננת מורה, הייטק, מזכירה וכו' זה לא מחובתה כלל אם גם בזה מעשה ידיה לעצמה או לא.
סעיף א
כשנושא אדם אשה מתחייב לה בעשרה דברים, וזכה בה בד' דברים, אפילו לא נכתבו.

סעיף ב
אלו הן העשרה דברים:
מזונותיה,
וכסותה,
ועונתה,
ועיקר כתובתה,
ורפואתה,
ולפדותה אם נשבית,
וקבורתה,
להיות ניזונת מנכסיו ויושבת בביתו אחר מותו כל זמן אלמנותה,
ולהיות בנותיו ניזונות אחר מותו עד שיתארסו,
ולהיות בניה הזכרים ממנו יורשים כתובתה יותר על חלקם בירושה שעם אחיהם.


סעיף ג

אלו הם הארבע:
מעשה ידיה
ומציאתה
ופירותיה
וירושתה.

זכות התורה שלו שייכת גם לה, כי היא איפשרה לו ללמוד, כמו שאמר ר' עקיבא 'שלי ושלכם שלה'.
ודאי הגמור. והוסיפו האחרונים שגם כשהיא שלחה אותו ללמוד והוא השתמט ולא למד, קרי: נרדם, הכין קפה, ונייעס בכולל.. היא מקבלת שכר ותגמול מלא כאילו למד.
זה הרווח שלכן הנשים, אשריכן!!
 
יש מחלוקת ראשונים האם כשאשה עובדת מעבר למה שצריכה - מצד הראוי לה כגון בצמר ומלאכות הנשים המקוריות - כבימינו ואפי' גננת מורה, הייטק, מזכירה וכו' זה לא מחובתה כלל אם גם בזה מעשה ידיה לעצמה או לא.

זה בזמן שמזונותיה על הבעל.
אבל כאשר היא מפרנסת, 'אינה ניזונת ואינה עושה', אין לבעל כל שייכות למעשיה.
 
כמו ש @לא אני עצמה כבר ציינה, בזוגיות בריאה השאלה "למי שייך הכסף" בד"כ לא עולה על השולחן, וודאי שלא באופן הזה. אבל כיוון שהיה כאן ניסיון לקבוע שהאישה מחויבת לשלם את חובות בעלה בגלל "כל מה שקנתה אישה קנה בעלה" - חשוב להעמיד את דברי ההלכה על דיוקם.
בעיני זה רלוונטי בעיקר לדיון ברובד ההשקפת - הלכתי. ברמה המעשית אני נוטה לחשוב ולקוות שכיוון שמדובר בהורים שלהם, אנשים יחליטו מה לעשות לא רק על פי שורת הדין, אלא קצת לפניה.
בדיוק.
הדיון כאן יותר תאורטי מאשר מעשי.
בגדול, בתפיסה שלי בלי קשר לפן ההלכתי שבחור יכנס לחופהבלי חובות קודמים. דף נקי.
בענין זה נכלל ביטו"ל, הוצאות שיניים וכדו'.
ואם ההורים לא דאגו לזה אפשר לנסות לדבר איתם או להפיל שידוך על 7000 ש"ח. (האמת שזה בד"כ מתברר אחרי החתונה אבל מכל מקום לא נראה לי סוף העולם)
 
נערך לאחרונה ב:
זה בזמן שמזונותיה על הבעל.
אבל כאשר היא מפרנסת, 'אינה ניזונת ואינה עושה', אין לבעל כל שייכות למעשיה.
כמדומני שחז"ל תיקנו שהבעל יזכה במעשה ידיה גם כשאומרת איני ניזונת וכו' אך מאידך הוא חייב לפרנסה בכסף הזה.
הוא לא אחראי על הכסף שלה באפן טוטלי אבל יש לו בה זכות קנין כדי לפרנס את אשתו.
כך זכורני ויל"ע.
 
כמו ש @לא אני עצמה כבר ציינה, בזוגיות בריאה השאלה "למי שייך הכסף" בד"כ לא עולה על השולחן, וודאי שלא באופן הזה. אבל כיוון שהיה כאן ניסיון לקבוע שהאישה מחויבת לשלם את חובות בעלה בגלל "כל מה שקנתה אישה קנה בעלה" - חשוב להעמיד את דברי ההלכה על דיוקם.
בעיני זה רלוונטי בעיקר לדיון ברובד ההשקפת - הלכתי. ברמה המעשית אני נוטה לחשוב ולקוות שכיוון שמדובר בהורים שלהם, אנשים יחליטו מה לעשות לא רק על פי שורת הדין, אלא קצת לפניה.
לא היה נסיון כזה.
היה כעס על ההורים - שמפילים את חובותיהם על המשכורת של אשתו שכלל אינה משכורתו...

והכותבת טענה -
שבעוד שהכסף של האשה כן שייך לבעלה. אולי מטעם ההלכה. אולי כי סתם הם מנהלים זוגיות בריאה.
ובעוד שביטוח לאומי משום מה חושב שקצבאות ילדים/דמי לידה אינם כסף רק של האמא אלא גם של האב אז הוא גובה את החוב הזה מחשבונות אלו...

מן הצד השני שלהורים אין חיוב בשום מקום לממן את ילדם עד התאריך שבו הוא התחתן
והכסף של ההורים לכולי עלמא לא שייך לילד.
גם דין צדקה שבו ההורים מפרנסים את ילדם מעל גיל 6 נגמר לו בגיל 18 לפי המקובל בחוק (למשל אחרי גיל 18 אבא גרוש יפסיק לשלם מזונות לילדו).
ולכן לפי הכותבת אין שום חיוב על ההורים להביא ילד לנישואין נקי מחובות.

מזה נהיה הרבה פלפולים מן הצד האם הכסף הוא של האישה או של הבעל.
לענין הנידון זה בטח לא רלוונטי - ביטוח לאומי לעולם לא יכניס את היד לכיס ההורים לגבות חוב של ילד. היא כן מכניס את היד לקצבאות משותפות של בני זוג. או לחשבון משותף.
אם יש לאישה תביעה על בעלה שהכסף הוא שלה והיא דורשת ממנו להביא את הסכום ממקור אחר -
שתטפל בזה באופן הנכון בעיניה - מול בעלה.

גם אם הכסף הוא שלה
החוב הוא של בעלה
לא של הוריו.
 
אז היא בוחרת להסיר מעל בעלה בכל יום מחדש את עול הפרנסה, ולוותר על מזונותיה.



מה נעשה זה בורא עולם אמר, לא אנחנו...

"גדולה הבטחה שהבטיחן הקדוש ברוך הוא לנשים יותר מן האנשים, שנאמר (ישעיהו לב, ט) נָשִׁים שַׁאֲנַנּוֹת קֹמְנָה שְׁמַעְנָה קוֹלִי בָּנוֹת בֹּטְחוֹת הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי".
אמר ליה רב לרבי חייא: נשים במאי זכיין? באקרויי בנייהו לבי כנישתא, ובאתנויי גברייהו בי רבנן, ונטרין לגברייהו עד דאתו מבי רבנן.


לא. הכסף שהיא עובדת שייך לה, מזכות קניינית פשוטה. היא עבדה-הכסף שלה.
זכות התורה שלו שייכת גם לה, כי היא איפשרה לו ללמוד, כמו שאמר ר' עקיבא 'שלי ושלכם שלה'.
ומה עם הסכם יששכר וזבולון?
בעיני זה נישול ואם הייתי גבר לא הייתי מוכנה להסכם כזה חד צדדי.

הוא ילמד, ישא בעול הבית כדי שתוכל לעבוד
היא תעבוד, היא תקבל את הכסף ואת הלימוד
איזה השוויון? איפה העסקה?
 
ומה עם הסכם יששכר וזבולון?
בעיני זה נישול ואם הייתי גבר לא הייתי מוכנה להסכם כזה חד צדדי.

הוא ילמד, ישא בעול הבית כדי שתוכל לעבוד
היא תעבוד, היא תקבל את הכסף ואת הלימוד
איזה השוויון? איפה העסקה?
אין שוויון.

גם לא לצד ההפוך.
הבעל יכול מדין תורה לגרש את אשתו לפי רצונו
האישה לעולם לא תוכל להתגרש עד שבעלה יגרשנה מרצונו הטוב.

היות שכך הוא מחוייב לפרנס אותה כל עוד הוא נשוי לה
ולתת לה דמי כתובה במקרה שיגרשנה.

אם האישה מרצונה הטוב מפרנסת אותו מכספה על מנת שילמד
אפילו שהיא אינה חייבת
ומוותרת לו על הצורך לצאת לעבודה ולפרנס אותה
היא זוכה גם בשכר של הלימוד שלו.

ו- כדאי שתספרי את התובנה המהממת הזו לפמיניסטיות למינהם.
שבטוחות שהתורה היא שובניסטית שמפלה נשים לרעה.... (עפ"ל)
 
הבעל יכול מדין תורה לגרש את אשתו לפי רצונו
נראלי שמספרית יש יותר מסורבי גט ממסורבות גט.
הלכתית זה נכון, תכלס בפועל בימינו- גבר לא יכול לגרש אישה בלי שהיא מוכנה.
ואל תנפפי בהיתר מאה רבנים כי מספרית זה אחוז כל כך קטן, כמדומני גבר אחד לשלוש שנים- וגם זה במקרים כמו קומה וכדו...

אין שוויון.
בעיני יש.
לא מה שנקר שני עדשים כחולים לי ושני עדשים כחולים לך.
אבל בהחלט יש.
אבל זה נושא עמוק מכדי להיכנס אליו כאן
 
נראלי שמספרית יש יותר מסורבי גט ממסורבות גט.
הלכתית זה נכון, תכלס בפועל בימינו- גבר לא יכול לגרש אישה בלי שהיא מוכנה.
ואל תנפפי בהיתר מאה רבנים כי מספרית זה אחוז כל כך קטן, כמדומני גבר אחד לשלוש שנים- וגם זה במקרים כמו קומה וכדו...


בעיני יש.
לא מה שנקר שני עדשים כחולים לי ושני עדשים כחולים לך.
אבל בהחלט יש.
אבל זה נושא עמוק מכדי להיכנס אליו כאן
בעקבות שימוש לרעה שגרמו לנשים להיות מופלות לרעה עם ירידת הדורות
תיקנו רבנים תקנות שונות להגנת נשים.
התורה נתנה יתרון לגברים על פני נשים בענין גיטין ונתנה להם בתמורה הגנה כלכלית.

בכל מקרה מספרית יש יותר מסורבות גט ממסורבי גט
לא יודעת למה נראה לך אחרת.
זו המציאות בשטח. ובמספרים גדולים.
מספיק זה שמסורב גט יכול עקרונית להנשא שנית אם האישה תתעקש בלי קשר למרות פסקי דין - בשביל להוריד את העוקץ מסירוב גט ללא סיבה אצל אישה.

אם בעינייך יש שוויון
וזה לא מסתדר לך עם ההלכה הזו הלא שוויונית
תצטרכי את להסתדר עם זה איך את מסדרת את השוויון הזה.
ההלכה נשארת הלכה.
ואין ערך שוויון שיבטל את ההלכה כמו שבגץ מבטל חוקים בשם ערך השוויון.
 
  • תודה
Reactions: liv
זה היה לפני שנים, אז לא ממש זוכרת אם סיפרנו להורים או לא.

זה היה ככה.. שהחשבון עוקל והגענו לביטוח לאומי לבקש שיפתחו אותו כדי שנוכל לשלם, הם כמובן לא הסכימו,
ואגב, היום זה לא נראה הכי הסתבכות אבל בגיל 20+ זה נראה הר.



תשובה הממ
מה הקשר החמישי לא למד..
ההורים קיבלו דרישה לתשלום ולא שילמו
מאיפה בן 18 יודע שהוא צריך לשלם אם ההורים לא סיפרו לו.. וגם האחים הגדולים לא סיפרו

ואני מדברת על לפני המון שנים שפחות היתה מודעות,

ולנו כן עיקלו חשבון, מה יש להגיד שלא..
עדין לא היו לנו ילדים ולא קצבאות..

בקיצור, אם זה תשלום של הילד תספרו לו ע"כ ואם זה שלכם אז תשלמו.

למען הסר ספק של כל המודאגים, בחיים לא היה לי על הורי משהו בגלל הביטוח לאומי, ולא חשבתי שהם צריכים לשלם ע"כ, סתם מספרת שיש אנשים שזה דרכם וסגנונם.
לפני שנים ביטוח לאומי לא היה מוציא דרישה לתשלום בגיל 18 אלא מחכה שבן ה18 ידע לבד שעליו לשלם.
כך שסביר שההורים לא קיבלו דרישה לתשלום.

אגב הם כמובן מעולם לא קיבלו דרישה לתשלום. ביטו"ל מקסימום שלח דרישה לתשלום על שם בן ה18 בכתובת מגוריהם.
ביטוח לאומי ממש לא דורש מההורים לשלם ביטוח על ילדם הבוגר בשום שלב.

אמרת שחלף זמן אחרי החתונה שגם כן לא שילמתם כי מאיפה שתדעו שצריך לשלם.
מסקנה: או שביטוח לאומי לא שלח התראות לא לכתובת ההורים ולא לכתובת שלכם אחרי הנישואין - כי לא ידעתם שצריך לשלם - ואז גם הם לא ידעו
או שביטוח לאומי שלח אל ההורים התראות וממילא גם לכתובת שלכם אחרי הנישואין - ואתם התעלמתם כמו שההורים התעלמו קודם.

עד עיקול חשבון מקבלים הרבה התראות והיה לכם הרבה זמן לדעת שיש לכם חוב
לא מעקלים חשבון ביום בהיר אחד.
 
אם בעינייך יש שוויון
וזה לא מסתדר לך עם ההלכה הזו הלא שוויונית
תצטרכי את להסתדר עם זה איך את מסדרת את השוויון הזה.
אין צורך להוציא ממי מה שלא אמרתי.
יש שיוויון מצד ההלכה.
זה לא שוויון כמו שכתבתי שמובן של אחד על אחד-
אלא בסך הכללי שלהדברים התוה דאגה לאישה בדיוק כמו לגבר ולא השאירה אותה מקופחת
נכון שהיום אנחנו לא חיים ככה, כי השתנו הטבעים וגם התנאים אבל המקור לא מפלה. ח''ו.
האם יש גברים שהשתמשו בתורה על מנת להפלות? ברור.
 
לפני שנים ביטוח לאומי לא היה מוציא דרישה לתשלום בגיל 18 אלא מחכה שבן ה18 ידע לבד שעליו לשלם.
כך שסביר שההורים לא קיבלו דרישה לתשלום.

אגב הם כמובן מעולם לא קיבלו דרישה לתשלום. ביטו"ל מקסימום שלח דרישה לתשלום על שם בן ה18 בכתובת מגוריהם.
ביטוח לאומי ממש לא דורש מההורים לשלם ביטוח על ילדם הבוגר בשום שלב.

אמרת שחלף זמן אחרי החתונה שגם כן לא שילמתם כי מאיפה שתדעו שצריך לשלם.
מסקנה: או שביטוח לאומי לא שלח התראות לא לכתובת ההורים ולא לכתובת שלכם אחרי הנישואין - כי לא ידעתם שצריך לשלם - ואז גם הם לא ידעו
או שביטוח לאומי שלח אל ההורים התראות וממילא גם לכתובת שלכם אחרי הנישואין - ואתם התעלמתם כמו שההורים התעלמו קודם.

עד עיקול חשבון מקבלים הרבה התראות והיה לכם הרבה זמן לדעת שיש לכם חוב
לא מעקלים חשבון ביום בהיר אחד.
טוב,
זה ממש מעניין מה שאת כותבת
מי קיבל ומתי התקבל ומה עשינו ומימה התעלמנו
כאילו היית שם ;)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

סיפור קצת מאתגר-
אני עתידה בעז״ה לצאת לחופשת לידה החודש (דצמבר 2025)
בשנתיים האחרונות עבדתי במקביל אצל שני מעסיקים.
באמצע אוקטובר יצאתי לשמירת הריון, והשמירה אושרה ע״י ביטוח לאומי.
בחודש ספטמבר אחד המעסיקים הקטין לי את אחוזי המשרה בפועל, מה שהוביל לירידה בשכר בתלוש ספטמבר.
ביקשתי תיקון, ולכן בתלוש אוקטובר שולמה לי תוספת שכר רטרואקטיבית בגין ההפחתה בספטמבר, אך גם בתלוש זה אחוזי המשרה שדווחו לא תאמו את אחוזי המשרה שהיו לי באוגוסט ובחודשים שקדמו לכך.
בנוסף, בתלוש אוקטובר נוכו לי ימי מחלה, למרות שכבר הייתי בשמירת הריון. כתוצאה מכך שולם לי שכר גבוה מעט מהשכר שהיה אמור להיות משולם בפועל, והמוסד (המעסיק) דרש ממני החזר כספי.
ביקשתי מהמעסיק להוציא תלוש תיקון או תלוש משלים שישקף את הנתונים הנכונים (אחוזי משרה, שכר וימי היעדרות), אך המעסיק סירב. עם זאת, הוא כן מסר לי בכתב חישוב של השכר שהיה אמור להיות משולם לפי תלושים מתוקנים – אילו היו יוצאים.
ביטוח לאומי חישב את דמי שמירת ההריון לפי שלושת החודשים: יולי-אוגוסט-ספטמבר 2025.
בשל הירידה בשכר המדווח בספטמבר, והפער בין הדיווח של המעסיק לביטוח לאומי לבין השכר שהיה אמור להיות משולם בפועל, הממוצע של השכר היומי יצא נמוך יותר.
בנוסף, בכל אחד מהחודשים שעל פיהם חושב השכר קיימים פערים בין השכר המדווח לביטוח לאומי לבין השכר בפועל לפי התלושים, לרעתי, בטווח של כ-2 עד 70 ש"ח לחודש. הפערים אינם גדולים בפני עצמם, אך משפיעים על ממוצע השכר ועל גובה הגמלה.
וככול הנראה ישפיעו על הדמי לידה בהמשך.
1. האם יש מה לעשות בנידון והאם שווה להתעסק ולהילחם שההפסד עומד על כמה מאות ש"ח?
2. האם מבחינת פנסיה/ קרן השתלמות יגרם לי הפסד והאם זה משמעותי?
3. בנוסף בתלושים מהמעסיק הזה ירד לי מס הכנסה בגלל תיאום מס לא מדוייק (בעקבות ההריון הרווחתי פחות אצל המעסיק השני) וככול הנראה יגיע לי החזר מס, האם שווה לעשות תיאום מס עכשיו או לחכות לבקש החזר מס שנה הבאה? והאם ירד לי מס בגלל הדמי לידה למרות שהם מיועדים ל3 חודשים קדימה?
4. בנוסף אצל המעסיק הנוסף הייתי אמורה לקבל דמי הבראה בנובמבר, לא קיבלתי אותם עקב השמירה, האם אני זכאית להם ואם כן ממי? והאם הם יחושבו בדמי לידה?

נ.ב.
גם אשמח לדעת מהמבינים בדבר האם הורדה של אחוזי משרה, אפילו אחוזים בודדים עלולה לפגוע לי בהמשך בתור עובדת הוראה?

אשמח לכל תשובה
תודה רבה לעונים!!!

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה