אני עדיין לא צלם מקצועי אבל הייתי שמח לקבל פידבק.........

  • הוסף לסימניות
  • #1
תודה רבה

יש עוד כמה תמונות שלא הצלחתי להעלות בהתחלה והם בעמוד השני

אם עוד לא מאוחר מדי אשמח לשמור את הזכויות לעצמי.....................
 

קבצים מצורפים

  • IMG_3472.JPG
    3.7 MB · צפיות: 5
  • הוסף לסימניות
  • #2
מה זה אמיתי ???

ממש צבעים מדהימים ומעניינים
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
עוד אחד

.........
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אמיתי לגמרי

ותודה על הפידבק
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
אהבתי את החזר האור מהשמים על פסי השוליים בכביש,
תמונה מעניינת ויפה (לדעתי...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
אני לא מצליח להעלות עוד תמונות

זה מראה לי שאפשר להעלות רק עד גודל של 3.8 מ"ב וכל התמונות יותר גדולות,
מה עושים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
יפייפה הופנטתי כהוגן! כל הכבוד.
האם למדת את חתך הזהב? אם כן כדאי להקפיד שיהיה חלק 2/3 וחלק נוסף 1/3 זה יוצר עניין.
שיהיה באמת בהצלחה! אתה מצלם נהדר בתור התחלה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
נכתב ע"י איטא;1610283:
זה מראה לי שאפשר להעלות רק עד גודל של 3.8 מ"ב וכל התמונות יותר גדולות,
מה עושים?
-שומרים בפורמט PNG.
-מה הבעיה בצורה שהעלית עכשיו?
-לא שואלים שאלות שלא קשורות באשכול של מישהו אחר ;):)
התמונה יפה!!!
בהצלחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
לא למדתי לא רק לא את חתך הזהב אלא שום דבר בנוגע לצילום, הכל בא בספונטאניות
אבל הייתי שמח לדעת למה אתה מתכוון
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
עוד אחד

...........
 

קבצים מצורפים

  • IMG_3042.JPG
    KB 259.9 · צפיות: 35
  • הוסף לסימניות
  • #11
האחרונה טובה בהרבה מהראשונה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
עוד כמה

..................
 

קבצים מצורפים

  • IMG_2836.jpg
    3.5 MB · צפיות: 5
  • IMG_2967.jpg
    3 MB · צפיות: 9
  • IMG_3387.jpg
    3.7 MB · צפיות: 6
  • הוסף לסימניות
  • #14
ועוד כמה

................
אם זה עוד לא מאוחר מדי אבקש לשמור את הזכויות לעצמי....................
 

קבצים מצורפים

  • IMG_2657.jpg
    2.5 MB · צפיות: 7
  • IMG_2811.jpg
    3.1 MB · צפיות: 10
  • IMG_3303.jpg
    3.9 MB · צפיות: 8
  • IMG_5223.jpg
    3.3 MB · צפיות: 8
  • הוסף לסימניות
  • #15
אם אתה רוצה לשמור את הזכויות, כדאי שתוריד מהר את הלינקים ותעשה סימן מים על התמונות :eek:
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
יש לך נשמה של צלם...
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
ועוד כמה

................
 

קבצים מצורפים

  • IMG_5216.jpg
    3.4 MB · צפיות: 10
  • IMG_5255.jpg
    3.7 MB · צפיות: 12
  • IMG_2934.jpg
    2.8 MB · צפיות: 10
  • הוסף לסימניות
  • #18
תמונות יפות מאוד!
באיזו מצלמה אתה משתמש?
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
canon 650d

אשמח לשמוע טיפים וביקורת (בונה........) כי אני ממש לא למדתי צילום והכל בא בספונטאניות
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
זה שלמות!!!!!!
התמונה האחרונה עם העננים מיוחדדדדדדדד!!
אהבתי תקטע עם הפופקורן...
מהמםםם התמונות בים!
הציפור שתפסת חליד הירח, חזק ביותר!!!!!!!
יש עתיד...!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

בהתחלה, פשוט שמחתי שאני כבר מחוץ לבית הכלא, בן אדם חופשי, יכול לקום מאוחר, לא צריך לעמוד במסדר כל בוקר, אני אדון לעצמי: אף אחד לא יחלק לי הוראות, אני לא צריך לישון במיטה נמוכה, לקבל כל היום בדיחות מעליבות משישא, הבוס של התא.
אני יכול להסתכל על השמיים כמה שבא לי, לא רק בשעת חצר היומית.
הכיף הזה, אתם לא יכולים לדמיין, לעשות מקלחת במשך יותר משבע דקות, בלי לשמוע צרחות אימים של הסוהרים: "תצא! תצא!" ופתאום המים הופכים לקפואים ואני שומע צחוק מרושע.
כיף להיות אדם חופשי. ככה חשבתי.
אלא ש... לצערי, חוויית השחרור לא הייתה כפי שחשבתי, ולמעשה רחוקה מאוד מהחלומות הורודים אותן רקמתי בליבי בשנות כליאתי הארוכות.

זמן קצר לאחר השחרור התחלתי בעבודה הראשונה שלי. שוטף כלים במסעדת הברון הרזה, בפאתי יפו הערבית. הייתי שומע ניגונים בווליום, מלהתענג על האפשרות ליהנות בפרטיות. בלי ששישא חצוף מתערב לי ומכבה ומדליק לי כמה שבא לו.
אני שמח בכך שמצאתי עבודה ויש לי אפשרות לשלם על השכירות, ועל השתייה ומתענג על החופש.
אלא שאז, בערך כשבועיים לאחר תחילת עבודתי, הגיע אליי קוסקוס הרזה, הבעלים של המסעדה. תפס אותי באמצע שטיפת הכלים. ניער לי את הצווארון אפילו יותר מפחיד ממה ששישא היה אוהב לעשות, וצעק עליי:
מה נראה לך שאתה עושה פה? שמעתי שאתה אסיר משוחרר!

הסתכלתי עליו בלי לדבר, הידיים שלי עדיין טבולות במים הסבוניים. הלב התחיל לדפוק לי כמו פטיש על סדן. כמו שישא על הכתף שלי אם הוא דמיין שהסתרתי לו את הנוף של הרצפה או משהו. "אני עובד כאן כבר שבועיים," גמגמתי. "לא עשיתי שום דבר רע."

קוסקוס, מצידו, צחק צחוק קר: "לא עשית שום דבר רע? אתה לא עשית שום דבר רע גם כשישבת בכלא, נכון?" הוא התקרב אליי עוד יותר, והריח של הדיאודורנט הזול שהוא אהב להשתמש בו הכה באפי כמו שריקה: "תקשיב לי טוב, פשעון קטן. אני לא רוצה פה בעיות. לא רוצה משטרה, לא רוצה לקוחות שיברחו, ובטח לא רוצה שאיזה גנב יעבור לי על הקופה..."

מה יכולתי להגיד? אוקיי, הייתי בכלא, אני אסיר משוחרר - הנה אמרתי את המילים האלו! - אבל... אבל... "אבל אני לא גנב!!" ניסיתי להגן על עצמי. נראה לכם שהוא התרשם? פחח.

"כולם אומרים ככה," הוא ירק על רצפת המטבח שגם ככה לא הייתה שיא הנקיון. "שמע, יש לי משפחה לפרנס ועסק לנהל. אני לא יכול להרשות לעצמי להסתכן איתך. ביי"

וזהו. הרגשתי איך הקרקע נמסה מתחת לרגליי. שוב הייתי הופך למישהו שאף אחד לא רוצה, מישהו שכולם פוחדים ממנו, מישהו שלא מגיע לו הזדמנות שנייה. א-ס-י-ר מ-ש-ו-ח-ר-ר. מילים צורבות כל כך.

"בבקשה," לחשתי. "אני צריך את העבודה הזאת. אני לא אעשה בעיות, מבטיח לך. וגם... אני... אני... לא גנב...".
מזל שלא יצא כלום מהעיניים, נס.

אבל קוסקוס לא התרגש, פנה ללכת, גבו מדבר אליי: "תקח את השכר עד היום ותיעלם מפה. אל תחזור."

*
ועכשיו אני יושב כאן, בחדר השכור הזה שמריח כמו פחית בירה מעוכה בוואדי, כותב. בחוץ יורד גשם, והטיפות על החלון נשמעות כמו מחיאות כפיים איטיות, לעגניות.

אכן, כבר חמישה חודשים עברו מאז קוסקוס זרק אותי. חמישה חודשים של דלתות שנטרקות בפנים, של מבטים חשדניים, של המילה "אסיר משוחרר" שהופכת אותי לאדם בלתי נראה. לא, זה לא נכון. אני נראה מאוד טוב. יותר מידי. אמהות רצות לשמור ילדותיהן לצידן, קשישים ממהרים להניח יד על ארנקם כשאני עובר. הקופאי השכונתי שמחייך לכולם מביט בי במבט קפוא.

אתמול קיבלתי עוד תשובה שלילית לבקשת עבודה. הפעם מחברת ניקיון. אפילו לא רצו שאבוא לראיון. "בגלל הרקע הפלילי," הסבירה לי המזכירה בקול מנומנם, כאילו היא מספרת על מזג האוויר. "מצטער, ובהצלחה".

הרקע הפלילי. זה מה שאני עכשיו. לא בן אדם, לא אדם שטעה ושילם על הטעות שלו. רק שתי מילים מעורפלות. רקע פלילי.

אני חושב לפעמים על שישא מהכלא. איך הוא אמר לי יום אחד: "תראה, לוזר, בחוץ זה לא מחכה לך פיקניק. הם לא מחכים לך עם פרחים ונשיקות. הם מחכים לך עם פטיש, מסמר וסדן".

צחקתי עליו אז. חשבתי שהוא שישא. עכשיו אני מבין שהוא אמר לי את האמת הכי כנה שמישהו אמר לי אי פעם.

החופש שלי זה לא חופש. זה כלא אחר, גדול יותר, עם חומות בלתי נראות. הפרק שבין הסורגים לחוץ לא קיים. השחרור הוא אשליה. האמת היא שהחברה ממשיכה להעניש אותך גם אחרי שסיימת את הזמן שלך. היא מסמנת אותך בחותמת בלתי נמחקת ואומרת לכולם: "הנה, זה המסוכן. תיזהרו ממנו."

מחר אני חוזר לביקור אצל הקצין מבחן. אגיד לו שהכל בסדר, שאני מחפש עבודה, שאני משתדל להשתלב. כמובן. כל מה שהוא צריך לשמוע ולרשום בטפסים הארורים שלו. לא אגיד לו שאתמול חשבתי לרגע אחד, רק לרגע קטן, שאולי שישא צדק כשאמר שכדאי לחזור פנימה. לפחות שם יודעים מי אתה. ואם אתה לא דורך בטעות על הבוהן הלא נכונה, אתה גם זוכה ביחס די סביר מהחברה סביבך. אתה לא שקוף, לפחות. גם משהו, לא?

אז אני מבקש ממכם, ההגונים, שוחרי החופש. אם תיתקלו בי פעם, או באחד מחבריי למעמד הלא מכובד, תנו לנו צ'אנס, זה הכל.
לא ויתורים, לא הטבות, לא יחס מועדף, לא שאלות מטופשות, רק צ'אנס.

אהלן, ביי. תודה.
מה המחיר המקובל - מחיר טוב לא קורע אבל מתגמל, עבור עבודה הבאה (מעדיפה מחיר כולל ולא לפי שעות). זה יהי עם קבלה עם מע"מ. אז חשוב שהמחיר יהיה לפני מע"מ. שזה מה שאני אקבל בסופו של דבר.
יצירת לוגו מחדש. הלוגו במקור צבעוני מורכב, וכל ניסיון בטרייס שבאילוסטרייטור או תונכה ואתר אחרים שמתיימרים לעשות זאת, לא הצליחו לשמור על קווי מתאר חלקים של האותיות, והן עדיין היו מפוקסלות, ובעייתיות להגדלה.
יצרתי מחדש באמצעות שימוש באותיות מהפונטים שהיו במקור (הייתי צריכה לזהות ואיתרתי). וחלק יצרתי בכלי הציפורן. היו גם 2 קווים קליגרפיים לעיטור בלוגו, שגם אותם צריך היה ליצור מחדש. וגם לצבוע ב-2 צבעים ולהכין לדפוס. ואז סגירה ל-PDF, באופן שמאפשר כמה פרויקטים על אותו קובץ. חיתוך גילוף וכו' בחומרים שונים.
היו הרבה ניסיונות לא מתאימים גם לפני כן כי הלקוח לא ידע להסביר מה רוצה, עד שקישר אותי עם בית הדפוס לבקשתי, והם הסבירו מה בדיוק צריך לעשות. ברור שיכל לקחת מהר יותר.
אשמח מאוד לעזרה כמה הייתם לוקחים על פרוייקט כזה?
תודה רבה! תזכו למצוות!
 תגובה אחרונה 

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה