בקשה אני צריכה משפטים חזקים מתוך שירים

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #21
"מישהו הולך תמיד איתי"
אברהם פריד (קאבר)
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
"אל תדאגי ילדה הכל יהיה בסדר" (חיים ישראל)
"ורק אתה יכול להפוך מספדי למחול, לרפא את הכל לרפא את הלב" (ישי רבו)
"מתי אלמד לבחור נכון? להאמין, לראות שטוב בלי להביט שוב לאחור"
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
לא הכל טוב אבל הכל לטובה נראה לי אודי דוידי
בדרך כלל לישי ריבו אודי דוידי שולי רנד הסיגנון הוא של מה שחפשת
בסגנון השירים שלהם חוץ מהמשפטים בדרך כלל זה גם חרוזים
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
"כל תפילה הכי פשוטה כל בקשה הכי קטנה - רגעים כל כך גדולים"
(משה קליין- רגעים גדולים)
"ויש סיבות לכל דבר יש חלום שלא נגמר בסוף הדרך עוד תהיה מאושר"
(מכתב לאחי- קובי אפללו)
"כמה תקופות שעברתי הלכתי חזרתי אליך לאן שלא פניתי ראיתי סימניך"
(ישי שין- סימניך)
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
"וכל אחד הוא אור בתוך האפלה, כל אחד הוא שיר כל אחד תפילה.
לכל אחד חשוך עד שעולה האור, לכל אחד יש שביל יש בית לחזור..."
עילי בוטנר - בית לחזור שיר על פצועי המלחמה
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
הלוואי והיית רואה את היופי שרואים בך כולם מסביב
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
"געגוע הוא הדבק הכי חזק בעולם"
ניפגש בחלומות עילי בוטנר וילדי החוץ
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
אנשים חיים לפי הספר, ומתים לפי הדף הלא נכון.[נתן גושן]
מעניין, אני מכיר מקור (לא משיר) קדום יותר:
"מי שחי לפי הספר סופו שימות מטעות דפוס..." (ר' משה שפירא זצ''ל)
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
"וכל אחד הוא אור בתוך האפלה, כל אחד הוא שיר כל אחד תפילה.
לכל אחד חשוך עד שעולה האור, לכל אחד יש שביל יש בית לחזור..."
עילי בוטנר - בית לחזור שיר על פצועי המלחמה

שיר על בית הלוחם.
לא בדווקא על המלחמה.
ולא כל פגועי מהמלחמה זכאי לבית הלוחם.
 
  • תודה
Reactions: stn

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

רציתי שוב לשתף..
לקראת חג הפורים שמתחיל להתקרב ..

בהיותי רווקה מבוגרת (לשעבר!) שנאלצה לגור לבד (מנסיבות שלא אפרט כאן!).
השבתות והחגים היו כואבים במיוחד. בין אם היה לי איפה להיות ובין אם לא.
זה מצב שרק מי שחווה אותו יכול להזהות.. ולהבין כמה זה קשה.
הבדידות מורגשת שבעתיים כשברקע נשמעים קולות משפחתיים , שירים, צחוקים, דיבורים, קולות שקשוק המזלגות והסכינים...
כשאת עם עצמך ובקושי היה לך כח ורצון להכין משהו לאכול..
כן, לא תמיד אפשרי להתארח.
לפעמים (למען האמת הרבה פעמים) הייתי ממש לבד עם 4 הקירות.
זאת היתה המציאות ואיתה הייתי צריכה להתמודד.
הלבד היה כואב לכשעצמו והציף מחשבות ורגשות וזכרונות...
גם כשהתארחתי (בעיקר לא אצל משפחה) היה מאתגר.
לא תמיד הרגשתי "בבית" וכחלק מהמשפחה אלא סוג של נספח. תוספת מאולתרת. גם כשעל פניו היה לי נחמד וכיף, והכי השתדלו להיות אלי נחמדים..
וגם אני הייתי נחמדה ואהבו אותי. על פניו הכל פיקס..
אבל היו כל מיני "צביטות" שהזכירו את זה. שאני לא בת בית באמת..
לא פעם אפילו הרגשתי מסכנה, סוג של מקבצת נדבות שעושים איתה חסד...הרגשה נוראית.
ואל תיסקלו אותי על נחיתות. בבקשה.
מי שלא היה במצבים האלה באמת לא יבין. ולא ישפוט.
אגב כדי להמעיט מההרגשת ה"מקבלת חינם" הזאת תמיד הבאתי איתי משהו שידעתי שאוהבים (עוגה / עוגיות) . דוקא שמחו לקבל, ואני שמחתי לתת.

אני אסירת תודה עד סוף ימי למשפחה מסוימת ,שלא מקשר דם, שפתחו את ליבם וביתם,
וארחו אותי בסעודותיהם והמתיקו לי את הקושי. שכרם רב בשמיים אני בטוחה.
קצת משפיל אותי היום להיזכר במקום הזה, וגם לא הכי נעים לשתף.
יש בי גם סוג של פחד מהתגובות, כי אני בטוחה שלא כולם יבינו ואולי ישאלו שאלות למה ומדוע..
ובכל זאת אני כותבת לכם
כי אני רואה זאת כשליחות עבור מי שחווה את זה היום.

עוד מעט פורים
חג השמחה.
מהחגים שהיה הכי לי קשה לשמוח בהם. בהיותי לבד...
השתדלתי לא להיות ממש לבד כל הפורים, לצאת לתת משלוח מנות, להיות קצת אצל המשפחה (הם היו שכנים, אך כבר קראתי להם משפחה..)
אבל גם אם לפני כן קצת הצלחתי לשמוח, ברגע שהייתי חוזרת אל השקט הרועם.. היה מתחיל המאבק. על שמירת ניצוץ השמחה והתקווה. וזה לא היה קל.

היה גם ענין המשלוחי מנות.
היו פעמים שלא קיבלתי והייתי במתח אם אקבל. כן זה יכול להישמע ילדותי.. אבל רציתי לקבל משלוחי מנות, לא אחד, אלא כמה.
כל משלוח שקיבלתי הרים לי את מיפלס המצב רוח, נתן לי עידוד.
הרגשה שזוכרים ואוהבים אותי. שאני לא לבד.
לפעמים היתה מצורפת ברכה מהלב, שאותה שמרתי וקראתי עד שידעתי בעל פה..
(כמובן שהחזרתי משלוח, או שאני הבאתי את הראשון..)

היום ברוך השם אני במקום אחר.
זכיתי ב"ה להתחתן ולהיכנס למשפחה חמה ואוהבת, אני כבר לא מרגישה לבד.
אבל יש כאלו שכן. (בין רווקים/ות / זקנים/ות בודדים/ות / חולים ל"ע..)
ופורים מבחינתם זה עוד אתגר לעבור..
בואו נקל עליהם קצת, נעזור להם לשמוח-
כל מי שמכיר מישהו/י כזה בסביבתו-
משלוח מנות יפה, עם ברכה כנה וחיוך – והדלקתם אור בנשמה מיוסרת.
ומי שיכול (ואם זה שייך ומתאים) להזמין לסעודת הפורים.. – תבוא עליו הברכה.
זה לא (רק) חסד – זאת שותפות.
ויש מספיק זמן עד פורים כדי להקדיש לזה מחשבה..
בהצלחה
אני רואה שכתבו כאן כמה שירים על האישה ה---------
לא יפה אל תגידו ככה צריך להגיד 'מתמודדת'!!!

עוד מעט נשמע אותם. אנשים מתלחששים מאחורי הגב שלנו.

שכואב גם ככה.


אז הנה עוד שיר לאוסף שירי הגבורה או הבושה ((איך שתרצו) (ואולי אפשר לפתוח אשכול במיוחד בשביל זה :))

אז כתבתי את זה לפני איזה שבוע ויותר ... ופשוט .. למה לא להשוויץ.. זה באופנה ..
(ואני חייבת לשתף שבחדר המדרגות אני שומעת את שכנתי שואגת על הילדים ואני מסתכלת על בעלי ואומרת ... "אוי תראה כולן יוצאת מדעתן.."

(בהעברת מסר סמוי - אל תחשוב אני לא היחידה!)


אז הנה זה בא: ומצטערת לא יהיה כאן חרוזים. (יפים אם בכלל)
תגידו...לאיזה אמא יש זמן למצוא אותם... ולהשחיל אותם..

מי בכלל מחזיקה משחקי חרוזים בבית? (השרשרת נקרעת מתי שהוא ומוצאים את העיגולים הצבעוניים הללו רק בפסח הבא!!)


טוב גילוי נאות: זה מהיומן שלי:


"היי, השם אני אחרי שבת, המלחמה הזו עדיין כאן.

ומה עושים עם הילדים??!

זאת שאלת המיליון - רק תן לי כוח אבא!

-----------------------------------


אל תגיד לי עוד יום אחד

אני על הסף - על הסף!

אל תגיד לי 'הכל לטובה'

חייב את זאת המלחמה.


אני מוצאת את עצמי ישנה עם מוצץ

מי אמר שאסור גם לי להירגע

(מהאזעקה האחרונה)

שמשהו יכבה את האור וילטף

לא אומר בקול, אבל-

רוצה לחזור להיות ילדה.


כי יש מחר עוד יום ארוך כמו שרוך,

לא שרוך הוא קצר - קצר מידי

יום ארוך כמו הגלות - כן הכל בגללה!

אני תקועה עם שישייה בתוך דירה (די) קטנה.


אם תראו אותי קופצת איתם על המיטה

זה לא שיצאתי מדעתי

פשוט החלטתי גם אני

לעשות קצת כיף לעצמי


אם תראו אותי מלקקת קערה של עוגה

ואומרת לילדה, שתחכה לתור שלה

ממש לא בכוונה .. אני.. אוי..

אולי משהו נורא כאן ארע..


כי מה ששבוע וחצי עוֹשֶׂה

כולי הפוכה כמו הקפה

שכחתי מה זה להיות לבושה יפה

(בלי כותנת ורודה במשך יממה)

מישהו נשלח להביא לי תמונה.


אז נכנעתי

והרפתי

והקאתי

כי נתניהו לא עדכן לי את הלו"ז

יש לי עוד שמוז (במקלט צפוף)

עם שכנה שגם לה עלה הפיוז.


תנו לי טפיחה (או חתיכה של עוגה)

כי להישאר אימא שפויה (ורזה)

בתקופת מלחמה

זאת וודאי ניצחון

שלי (ושל השכינה..)


ודרך אגב שמעתי אותה צועקת

"אחרי המלחמה אני יוצאת לחופשה.."

מה אתם אומרים שאצא איתה??


ששש - תשמעו!

"את רעה! את רעה!" (התרעה, התרעה,)

בדיוק כשקיבלתי התקף עצבים על המקלדת!


שש תשמעו קבלתי מהמחשב נחמה:

"את זכה. את זכה." (אזעקה. אזעקה.)


לאחר המלחמה.

מסתמא.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה