דרוש מידע אנשים שמצטטים GPT

  • הוסף לסימניות
  • #2
אענה לך שזו תופעה די נפוצה שאנשים מתעצלים לעשות גוגל, לפעמים אפילו לקרוא כמה תגובות למעלה (ע"ע המבלתקי"ם)
ועולות לפה המון שאלות שמעידות על זה למשל: אפשר תמונה של דרכון צרפתי? בדיוק בשביל זה מיועדת לשונית התמונות בחיפוש גוגל
וכשנראה שכך אנשים מביאים תשובות מ ChatGPT
עד כאן ז'אנר א' של מצטטי GPT

ז'אנר ב':
אנשים שרוצים להגיב לשם התגובה (לייקים, צבירת הודעות, וואטאבר)
אבל אין להם באמת מה להגיב, הם לא מבינים כלום בנושא המדובר

לדעתי האישית הנפוצים יותר הם מז'אנר א'
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
מבחינתי מישהי ששואלת תנו רעיונות ל... (מתכונים ללא קמח בדוגמה האחרונה שפגשתי)
היא או לא יכולה להשתמש בבוטים או לא יודעת/מודעת/רגילה
אז כן אני עושה את זה בשבילה
ולו בשביל להראות לה ששם הכתובת לשאלות מהסוג הזה
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
אני מצטטת מGPTואני אסביר למה- במקום לחפש בגוגל, הבוט פשוט מרכז לי את כל התשובות למאמר אחד מסודר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אני מצטטת מGPTואני אסביר למה- במקום לחפש בגוגל, הבוט פשוט מרכז לי את כל התשובות למאמר אחד מסודר...
זה למה מביאים מ GPT ולא מגוגל,
השאלה פה היא למה מביאים כמענה לאשכולות דברים מ GPT, גוגל ודומיהם
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
זו שאלה מעניינת! בפרוג (או בכל פורום אחר), יש אנשים שמשתמשים בציטוטים מ-GPT בכמה מצבים:


  1. לנגישות: יכול להיות שהם מניחים שמי ששואל לא יודע להשתמש בבוטים כמו GPT, או שהם פשוט רוצים לחסוך לו זמן ולתת לו תשובה מוכנה.
  2. להוסיף עומק או מקצועיות: יש כאלה שמשתמשים ב-GPT כדי להביא תשובות שנשמעות יותר "רשמיות" או מעמיקות, גם אם זו לא הדעה האישית שלהם.
  3. שיתוף מידע: לפעמים אנשים משתמשים בזה כאמצעי להעביר ידע בצורה מעניינת או ייחודית.

לגבי השאלה אם אנשים קוראים ציטוטים כאלה? כנראה שזה תלוי. אם התשובה רלוונטית, מעניינת או עונה על השאלה בצורה טובה, סביר שיקראו אותה. אבל אם התשובה ארוכה מדי, טכנית מדי או לא קשורה לחלוטין, יכול להיות שידלגו עליה.


האם לדעתך ציטוטים מ-GPT מרתקים יותר או פחות מדעות אישיות? 🤔
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
במשפט הראשון מיד רואים שזה בוט ולא תשובה אנושית (לדעתי: גם טרחני ולא נעים לקריאה)
אני חשבתי שאם שואלים בפורום אנושי, כנראה שמחפשים תשובה אנושית, מנסיון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
במשפט הראשון מיד רואים שזה בוט ולא תשובה אנושית (לדעתי: גם טרחני ולא נעים לקריאה)
אני חשבתי שאם שואלים בפורום אנושי, כנראה שמחפשים תשובה אנושית, מנסיון.
הארת לי משהו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אני מצטטת מGPTואני אסביר למה- במקום לחפש בגוגל, הבוט פשוט מרכז לי את כל התשובות למאמר אחד מסודר...
הבעיה היא שהבוט הרבה פעמים מחרטט שטויות
הוא יכול באותה תשובה לסתור את עצמו
ואנשים לא בודקים בכלל מה הוא ענה, אלא מעתיקים קומפלט
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
הבעיה היא שהבוט הרבה פעמים מחרטט שטויות
הוא יכול באותה תשובה לסתור את עצמו
ואנשים לא בודקים בכלל מה הוא ענה, אלא מעתיקים קומפלט
אני דווקא בודקת לפני שאני שולחת, ואפילו מתקנת...
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
במשפט הראשון מיד רואים שזה בוט ולא תשובה אנושית (לדעתי: גם טרחני ולא נעים לקריאה)
אני חשבתי שאם שואלים בפורום אנושי, כנראה שמחפשים תשובה אנושית, מנסיון.
את צודקת לגבי סגנון התשובה (אישית לפעמים אני מביאה את תוכנו של GPT אבל בלי להעתיק אותו)
לגבי זה שמחפשים תשובה אנושית, אני חושבת שהרבה פעמים אנשים פשוט מתעצלים לחפש בגוגל, או אפילו להציץ בהצעות שעולות עם כתיבת הכותרת לנושא החדש
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

הי, רציתי לשתף חוויה שעברתי, אמש בערך בשעה 22:00 ארע פיגוע קשה מאוד בשומרון, אני מתעדכן על אירועים כאלה בד"כ בקבוצת צ'אט שאני חבר בה, קבוצה שעד עתה הוכיחה אמינות ואחריות בדיווחים שלה,
אבל אמש ב22:15 הם כתבו: "נקבע מוות רח"ל", אך למרבה הפלא הם היו המקום היחיד שעדכן על דבר כזה, אז החלטתי להגיב להם במייל, בואו תראו את השרשור:
אני בשעה 23:24:
הי, אני לא נוהג להגיב, אבל אני מוכרח, כתבתם שנקבע מוות לאשה, זה לא דווח בשום מקום, אנא תמחקו..
ויישר כח על כל העבודה שלכם.

הם בשעה 23:31:
רבנו, אנחנו מעודכנים מאנשי כוחות ההצלה שהיו במקום הדוברויות הרשמיות לא מוציאות מוקדם כל כך הודעה בפרט במקרה כזה.
אני בשעה 23:36:
אתם תמיד מפרסמים לפני הדוברויות הרשמיות? אנחנו שעה אחרי האירוע ועדיין לא פורסם.
הם בשעה 23:39:
תמיד לפני, הדוברויות הרשמיות מפרסמות רק לאחר הודעה למשפחה וכו'
אני בשעה 23:44:
גם אם נגיד שזה נכון, יש סיבה טובה מאוד למה לא מפרסמים, ואתם קבוצה נכבדת עם למעלה מ6000 חברים חייבים לגלות אחריות,האחריות עליכם היא כמו כל כלי תקשורת ואפי' יותר כי יש אברכים/בחורים שסומכים רק עליכם. ועד עתה התרשמתי שאתם בשו"א לא מדווחים משהו לא מאומת במאה אחוז ושאפו על כך.
אני בשעה 0:16:

עברו כבר שעתיים מאז הדיווח שלכם ועדיין אין דיווח כזה ואתם מצידכם לא מחקתם את ההודעה ולא הוצאתם הבהרה, שוקל לדווח לנטפרי או לכתוב עליכם בפרוג.
הם בשעה 1:05:
אתה יכול לדווח לנטפרי כמה שבא לך.
אנחנו מחוברים להודעות השוטפות של מד״א שם דווח על מוות.
דוברות רשמית יכולה לעיתים להתעכב במשך שעות ארוכות.
אם יש לך תלונות עלינו אתה מוזמן לעזוב את הקבוצה.
לילה טוב יקירי.

אני בשעה 8:33:
בוגר מאוד.
הם בשעה 13:58:
תכלס' מי צדק?
סוף ציטוטים.
עכשיו ככה, אין לי עניין לעשות שיימינג לקבוצה, בסה"כ אנשים עושים פרנסה ולכן אני לא כותב פה את השם של הקבוצה, (ואני חושב שההודעות שלי אליהם היו מאוד מכבדות ואפי' מתחנפות) ואני מקווה שהם לא ימצאו דרך להתנקם בי, אבל אנשים, לא רלוונטי זה שאתם צדקתם או שלא, בבקשה גלו אחריות, ושאר האנשים אם אתם חברים בקבוצות כאלו תעקבו אחר הדיווחים שלהם ואם הם עושים פאשלות כאלה חמורות תעירו להם. כי בסוף אנחנו רוצים להיות חברה נורמלית שמכבדת פרטיות של אנשים אחרים ומגלה אחריות בלא להפיץ שמועות ופחד בציבור.
שלום וברכה
רכשתי באלי אקספרס מולטימדיה לרכב
הנתונים שהזמנתי הם 128GB + 8G ראם
והמוכר שלח לי מוצר שעליו היו כתובים הנתונים האלו ואפי' בפנים כתוב אודות המוצר שיש את הנתונים האלו
אומנם כשאני נכנס למערכת של האנדואיד אני רואה שיש רק 64GB ו4 גיגה ראם..
התקנתי תוכנה שבודקת את נתוני המכשיר והיא אכן רושמת שהנתונים שהוא רשם הם שקריים!!
בנוסף הוא התחייב לאנדרואיד 15 ובפועל זה אנדרואיד 10...
בקיצורהוא שקרן
מיד פתחתי מחלוקת והעליתי את כל התמונות והראיות שהוא רימה אותי וענו לי בשירות לקוחות שאחזיר את המוצר ואקבל החזר...
אממה אני שילמתי מכס יותר מ200 ש"ח ואת זה לא יחזירו לי ...
בנוסף את עלות ההתקנה ע"ס 450 ש"ח גם לא תחזור לי...
ניסיתי להתכתב איתם ולהסביר להם שאינני אמור לצאת בנזקים מחמת מוכר רמאי ואני דורש החזר מלא..
אך הםלא מתייחסים בכלל לרראיות שלי ולטיעונים שלי והם מבקשים שאחזיר את המוצר..
מה עלי לעשות??
מישהו יודע?? אולי יש אפשרות לתבוע אותם?? או לשוחח עם נציג שלהם לאדרך התכתבות אלא בצורה טלפונית וישירה??
אשמח לכל מידע..
תודה מראש
מעולם לא העלתי בפרוג אשכול ואולי אפילו הודעה על נושאים כאלה אבל הנושא הזה די מעניין אותי ואני ממש מקווה שאני לא נוגד את החוקים של האתר באם כן אני מתנצל מראש על הטירחה במחיקה של האשכול...
בחודשים האחרונים מעניין אותי לראות מהלכי חשיבה "ואני ממש מנסה לכתוב על זה כעל תהליך שאני מסתכל עליו מבחוץ ולא שייך לו" ראיתי כמה אשכולות על נושאים קשורים והיו בו הבלחות של התהליך הזה

והנושא הוא אייך לא "נושא הגיוס" עד היום היה חלוקה לשתי קבוצות שאחת קידשה כל אחד שנעצר גם אם הוא היה עבריין (לא באמת) שבמקרה לא התייצב והשניה זילזלה בכל אחד שנעצר גם אם הוא היה אברך ששקוע בלימוד 24/7 (והיו גם הרבה כאלה באמצע אז אני לא בא להכליל)
ועכשיו זה קצת קונפליקט פנימי כי הנתונים השתנו והמצב הוא שיש סיכוי טוב שיעצרו גם בחורים ארדקור מישיבות ארדקור שיתפסו אותם באיזה חציית כביש שלא במעבר חציה או של אברכים יקרים שיש להם רישיון (לענ"ד מי שחושב שזה לא יקרה טומן את ראשו בחול כי כיום לאף אחד כבר אין אינטרס למנוע בלאגן ונראה שלהפך כל "הפקידים" מנסים רק ללבות את האש) ועל כן שאלתי היא מה עכשיו הציבור חושב על חוק הגיוס כאילו עד היום להיות עריק היתה מילת גנאי ומעכשיו..?

עוד נקודה מעניינת זה הקו של הפלג שמזעיק אברכים/ בחורים נראה שזה עוזר (במידה כזאת או אחרת) למנוע מעצרים מה דעתכם עליו מצד אחד זה של הפלג ואין שום רב (ארדקור) שעומד מאחורי זה ויש מצב שיש הרבה אנשים שעד לפני שנתיים אם הם היו רואים את החברה האלה מגיעים למנוע מעצר הם היו מבליחים כזה... חילול השם.. מה עכשיו? זה כבר לא חילול השם? אם חס וחלילה יבואו לעצור אחד מהאחים /הבעל/ שכן.. אתם תתקשרו אליהם שיבואו?

ואחרון שזה ממש הכי מעניין אותי הפלג גדלו על זה שנמות ולא נתגייס וגזירת הגיוס גזירת שמד ונלך בגאווה לכלא וכו וכו (יש לי אחיין כזה בן 18 והוא מפריח סיסמאות מכאן ועד ל.. ואני בטוח שאם הוא יעצר הוא יהיה מבסוט ממש) מה ההורים כיום שחלקם היו אברכים צעירים מתי שכל הסיפור הזה התחיל אומרים לילדים שלהם יש כאן פרדוקס שהמסרים קצת סותרים ואני מדבר על אלה שראו בפלג קבוצה פחות מיינסטרים (ועדיין חושבים ככה) הם גם יחדירו בבנים שלהם תשב בכלא ולא תתגייס...? תלך בגאווה אתה מחזיק את העולם...?

למעשה יש כאן איזה שינוי בכיוון החשיבה ומרוב ההתבצרות והחידוד של העמדה הציבורית משתי הצדדים כרגע נראה שיש כאן שוקת שבורה (ביננו אני מאמין שאם לא היה מחלוקת של יותר מ 10 שנים סביב הנושא הזה היה היום הפגנות ומהלכים הרבה יותר קיצוניים ממה שיש כרגע)

מה אתם חושבים על זה
ובבקשה בבקשה אני לא נכנס כאן לויכוח של מי צודק ומי צדק בעבר כי זה לא רלוונטי ולא מעניין מה שכן מעניין זה שינוי פרספקטיבה והשינוי בתודעה

נקודה אחרונה (גם ככה זה ארוך אז סליחה ממעלתכם) חבר זרק לי באיזה שיחה "הם יפגיעו בלומדי התורה אז המדינה תלך לעזזל כי כל מה שהחזיק אותם עד היום היה זכות לימוד התורה" (נראה לי זה ציטוט של אחד מגדולי הדור מהדורות הקודמים) וזה קצת הציק לי הרי מי ידפק מזה? אנחנו וגם האחים האחרים שלנו שאינן שומרי תורה ומצוות וגם אלו ששונאים אותנו אבל שלא באשמתם... מה דעתכם אכפת לכם מזה שאין להם עכשיו את כוח השמירה הזאת?

נ.ב. זה נושא כ"כ נפיץ שחשבתי אולי לתת לGPT לשכתב את זה כדי שאף אחד לא יחשוב כאילו פגעו באיזה שהוא צד ירדתי מזה כי אף אחד לא היה קורא את זה אז בבקשה גם מכם תכתבו כאילו אתם מסתכלים על זה מהצד ולא חלק מזה
מהי אמונה ואיך היא בונה או הורסת חיים

רוב בני האדם חיים חיים קטנים הרבה יותר מהאפשרויות האמיתיות שלהם. לא בגלל שהם עצלנים. לא כי חסר להם רצון. אלא בגלל דבר אחד עמוק ושקט: הם לא באמת מאמינים שהם מסוגלים ליותר. הם אולי חושבים שכן, לפעמים אפילו חולמים על זה, אבל עמוק בפנים – כשהם יושבים עם עצמם – הם מרגישים שזה לא שייך להם.

"זה בשביל אנשים אחרים", הם אומרים לעצמם. "הם בנויים לזה. אני... פשוט סוג אחר".

והאמונה הזאת – לא תמיד נאמרת בקול. לפעמים היא רק תחושת בטן עמומה, חוט מחשבה שנשזר מבלי לשים לב. וזה מה שהופך אותה למסוכנת כל כך. כי היא לא נשמעת כמו אמונה. היא נשמעת כמו עובדה. כשאדם אומר לעצמו שוב ושוב: "אני לא מהחרוצים", "אני לא טיפוס של שיטות", "אני כזה – אני מפוזר", "אני פשוט לא מצליח להתמיד"... הוא כבר לא חושב שהוא מפרש את עצמו – הוא בטוח שהוא מתאר את עצמו.

וזה ההבדל בין מחשבה לאמונה: מחשבה אתה יכול לשקול. אמונה – אתה כבר לא שואל עליה שאלות. היא הפכה למשקפיים דרכן אתה רואה את כל החיים. וזה מה שמסוכן בה. כי אם המשקפיים כהים – כל המציאות שלך תיראה חשוכה.

אמונה, במובנה הפסיכולוגי, היא בסך הכול פירוש שחוזר על עצמו כל כך הרבה פעמים – עד שנראה לנו שהוא אמת. אבל זה לא אומר שהוא באמת כזה. זה רק אומר שלא עצרנו לרגע לשאול: "מי בכלל קבע שזה נכון?"

תחשוב על זה:

כמה פעמים ראית בחור בישיבה שאומר על עצמו שהוא "לא מהרציניים", רק כי מישהו פעם אמר לו את זה, או כי הוא לא קלט שיעור אחד טוב, או כי הוא השווה את עצמו למישהו אחר, ובמקום ללמוד מזה – הוא התחיל להתכווץ. ומאז? כל פעם שקשה לו, הוא שומע בתוכו קול פנימי שאומר: "נו, ברור. אני לא מהרציניים ".

וזהו. האמונה נסגרה. הסיפור נגמר. הגורל נחתם – לא על־ידי הקב"ה, אלא על־ידי ההגדרה שהאדם הדביק לעצמו.וכל עוד אתה מאמין שזה מי שאתה – אין לך שום סיבה להשתנות. למה שתשקיע, למה שתילחם, למה שתנסה דרך אחרת – אם אתה בטוח מראש שזה לא אתה?

והבעיה הכי גדולה – שזה מרגיש אמיתי. ((אבל אל תתפתה ליפול למקום שהרבה נופלים כששומעים את המשפטים האלה, לדחף לחפש אשמים, מי הוא זה שאמר לו. למי שמעדיף להסביר את המצב שלו דרך מה שאחרים עשו לו – לא חסר על מה לדבר. זה פשוט. זה נוח. אבל זה לא מקדם לשום מקום.
המטרה של המאמר הזה היא לא לחפש אשמים. אנחנו כאן בשביל מי שבוחר לא להיות קורבן. הקונטרס הזה נכתב בשביל מי שמבין שיותר חשוב מ"מי אשם" זה "מה עושים עכשיו". הוא נכתב בשבילך – אם אתה מהאנשים שלא מוכנים יותר להרגיש קורבן של הנסיבות. אם אתה מאלה ששואלים: מה אני יכול לעשות עכשיו כדי לחולל שינוי?, בלי לחפש תירוצים.
שמי שרוצה לזוז קדימה – לא מחכה שיתנצלו בפניו, אלא מתחיל לעבוד. שינוי מתחיל ברגע שאנחנו מפסיקים לאשים אחרים, ולוקחים אחריות – ומתחייבים לשנות).

האמונה לא באה כמו שקר גלוי. היא מתגנבת כמו אמת שקטה, עטופה בניסיון חיים, עטופה באכזבות, עטופה בחוויות של כישלון. אז אתה קונה אותה. ואז אתה בונה עליה. ואז אתה חי איתה. ואז אתה מתיישב לתמיד במקום שאף פעם לא נועדת אליו.

אבל תעצור רגע. מי אמר לך שאתה באמת לא מהמסוגלים?, מי אמר שאין לך כוח רצון?, מי אמר שאתה כזה?

אתה באמת נולדת כזה – או שפשוט חזרת על זה כל כך הרבה פעמים, שזה כבר הפך למנגינה קבועה בתוך הראש? אדם שיש לו אמונה מעצימה – בונה את עצמו עליה . אדם שיש לו אמונה מגבילה – קובר את עצמו חי.

וזה לא משנה אם אתה מדבר על סדר לימוד, על התמדה, על תיקון מידה מסוימת, על גמילה מהתמכרות, על שינוי סדר יום, או על פתיחה של פרויקט חדש.

הדבר שיקבע האם תצא לדרך בכלל – זו לא היכולת שלך האמיתית. זו האמונה שלך על היכולת שלך.

ההבדל בין כישלון זמני לבין ויתור קבוע – הוא תמיד האמונה. אדם שנכשל ואומר לעצמו "נפלתי" – יקום. אבל מי שאומר לעצמו "אני כזה" – יישאר.

אנשים מדמיינים שהם צריכים ביטחון עצמי, או דחיפה חיצונית, או עוד זמן. אבל מה שהם באמת צריכים – זה לשבור את האמונות שבתוך הראש. לשים עליהן זרקור, לזהות אותן, לאתגר אותן, ולשאול: "מי קבע שזה נכון? מתי החלטתי את זה? ולמה אני ממשיך להאמין בזה, אם זה לא מקדם אותי לשום מקום?"

השלב הראשון בשינוי – הוא לא עשייה. השלב הראשון הוא לעצור, להסתכל לעצמך בעיניים, ולומר: "אני לא חייב להאמין לכל דבר שאני מספר לעצמי". כשתבין את זה – תוכל להתחיל ליצור חיים אחרים. ולא משנה כמה זמן האמנת אחרת – זה לעולם לא מאוחר מדי לשבור את התקרה.




  • תודה
Reactions: CynicalExplorer1 //
0 תגובות
המסע הבלתי נראה: כשהמצלמה לא מספיקה

יש רגע בחיי כל צלם מקצוע שבו הוא מרגיש את העייפות מתגנבת. לא העייפות מהעמידה ארוכות עם הציוד הכבד, לא המאמץ הפיזי של גרירת תיקי הציוד מאירוע לאירוע. מדובר בעייפות עמוקה יותר, כזאת שמכרסמת מבפנים – העייפות מהמרדף הנצחי אחרי העבודה הבאה.

צילום מעייף.jpg

השעות הבלתי נספרות

את הבוקר מתחיל בפני המחשב. עוד שלוש שעות של עריכת תמונות מהצילומים אתמול, אבל המחשבות כבר נודדות למקום אחר. כמה כסף השקעת בקמפיין הפרסום במקומון? האם הפוסט האחרון בפרוג קיבל מספיק חשיפה? מתי בפעם האחרונה בדקת את האימיילים? אולי יש שם פנייה חדשה.
אתה צלם מקצוען. יש לך עין, יש לך ניסיון, יש לך תיק עבודות שאתה גאה בו – אבל בסוף, כמעט מחצית מהזמן שלך אינו מוקדש למה שאתה אוהב. אלא למכירות. לשכנוע. לפרסום.
תיק העבודות המושקע, זה שעבדת עליו שבועות, נשלח ללקוח פוטנציאלי. הוא מכיל את התמונות הכי טובות שלך – הרגע שבו התינוקת צחקה בצורה הכי טבעית, אור השקיעה המושלם שתפסת בצילומי חלאקה, התינוק הישן בשלווה המוחלטת. כל תמונה היא סיפור. כל פריים הוא רגע שתפסת מהזמן והנצחת.
ואז... שתיקה.
אולי יענו, אולי לא. אולי המחיר שלך גבוה מדי. אולי הלכו לצלם אחר שיותר זול. אולי פשוט לא התאים להם הסגנון. אתה לא יודע. אתה רק ממשיך הלאה, שולח עוד תיק עבודות, מתקשר שוב, מפרסם עוד פוסט, משקיע עוד אלף שקל בפרסום דיגיטלי.

המשחק שאף אחד לא לימד אותך

כשלמדת צילום, אף אחד לא לימד אותך את זה. איך למכור את עצמך. איך לכתוב מייל ששכנע. איך לגרום ללקוח להרגיש שדווקא אתה – מבין אלפי הצלמים שם בחוץ – אתה הבחירה הנכונה. זה משחק שלמדת תוך כדי תנועה, כשהפספסת הזמנות וכשזכית בהן, כשהשקעת בפרסום שלא הניב דבר וכשהופתעת מהזמנה שהגיעה משום מקום.
יש לילות שאתה שוכב ער, חושב על המספרים. כמה הוצאת החודש על פרסום? כמה צילומים הגיעו מזה? האם זה משתלם? ובעומק הלב, יש שאלה מציקה יותר: האם כך זה אמור להיות?

הרגע שהכול משתנה

אבל יש רגע אחר. רגע שונה לגמרי.
זה קורה כשאתה מסיים צילום, מוסר ללקוח את התמונות, ורואה את העיניים שלו נוצצות. הוא מתרגש, הוא מודה, הוא אומר "תודה, זה מדהים". ואז, באופן ספונטני לחלוטין, הוא אומר: "אני חייב להמליץ עליך לחברים שלי."
משהו קורה באותו רגע. לא צריך לשכנע. לא צריך להסביר. לא צריך להתחנן. הלקוח עושה את העבודה עבורך, הוא שגריר שלך – מתוך רצון אמיתי, מתוך שביעות רצון כנה.
ואז, כעבור כמה ימים, מתקבל טלפון. "היי, קיבלתי את המספר שלך מיעקב. היא אמר שאתה הצלם הכי טוב שהוא מכיר. אנחנו מחתנים בעוד שלושה חודשים..."
זה לא אותו דבר כמו הלקוח שהגיע מהפרסום. הוא לא מתחיל בשאלה "כמה זה עולה?". הוא לא משווה אותך לחמישה צלמים אחרים. הוא כבר נמכר. הוא כבר מאמין בך. הוא מגיע עם האמון כמעט מובנה, כי מישהו שהוא אוהב ומכבד המליץ עליך.

המחקרים לא משקרים

יש נתונים על זה. לא סתם תחושה, לא רק אנקדוטה – מחקרים אמיתיים שבדקו את ההבדל בין לקוחות שהגיעו מפרסום ללקוחות שהגיעו מהמלצות.
לקוחות שהגיעו באמצעות המלצה נאמנים יותר – הם חוזרים לצלם שוב, ממליצים בעצמם לאחרים, נשארים איתך לטווח ארוך. הם פחות מתלוננים, פחות מתווכחים על המחיר, פחות עושים בעיות מתמונה שלא יצאה בדיוק כמו שחשבו.
ומעבר לכל זה – הם משלמים יותר. כי הם לא קונים שירות, הם קונים חוויה שכבר קיבלה חותמת אישור ממישהו שהם סומכים עליו.
תחשוב על זה לרגע: מה אם במקום להשקיע אלפי שקלים בפרסום שאתה לא יודע אם יעבוד, תשקיע את אותה האנרגיה, את אותו הזמן, באנשים שכבר מכירים אותך?

בניית המערך שישנה הכול

לא מדובר בלחץ על הלקוח. לא לבקש ממנו "תמליץ עליי" בצורה מביכה, לא נעים. אלא בבניית מערך שלם – מערכת הפניות שמתוכננת, מתוזמנת, מכובדת.
זה מתחיל בחוויה שאתה נותן. בדרך שבה אתה מתייחס ללקוח, בתשומת הלב, באכפתיות האמיתית. זה ממשיך במעקב אחרי הצילום – האם הלקוח מרוצה? האם יש משהו שאפשר היה לעשות טוב יותר?
וזה מגיע לשיא כשאתה יוצר מנגנון שמאפשר ללקוחות המרוצים שלך להפוך לשגרירים שלך. לא בכפייה, אלא ברצון. הם רוצים לספר לאחרים. הם גאים להיות קשורים אליך. אתה רק צריך לתת להם את הדרך, את הכלים, את התזכורת העדינה.

הדרך הנכונה קדימה

חשוב על כמה לקוחות מרוצים יש לך היום. עשרה? עשרים? חמישים? מאה?
עכשיו תאר לעצמך שכל אחד מהם ממליץ עליך לשלושה אנשים בשנה הקרובה. ושני האנשים האלו, אם יהיו מרוצים, ימליצו שוב. זה לא חלום – זה מתמטיקה פשוטה. מערך הפניות טוב יכול להביא לך עשרות ומאות לקוחות חדשים, בלי שתצטרך להשקיע אלף שקל נוסף בפרסום.
כשאתה בונה עסק מבוסס הפניות, אתה לא רק חוסך כסף. אתה משנה את האיכות של החיים המקצועיים שלך. אתה עובד עם אנשים שרוצים אותך, לא אנשים שמחפשים את הזול ביותר. אתה מרגיש את ההערכה, את הכבוד, את האמון.
אתה חוזר להיות צלם. לא איש מכירות. לא עובד בשווק דיגיטלי. צלם.

אז מה עכשיו?

במקום לחשוב על עוד קמפיין פרסום, במקום להכין עוד גרסה של תיק העבודות, שב לרגע וחשוב: מה המערך שאתה צריך כדי שהלקוחות שלך יהיו השותפים הכי טובים שלך לצמיחה?
כי בסופו של דבר, העבודה הכי טובה שלך היא לא הפרסום. היא התמונות. והאנשים שראו אותן – הם יודעים את זה טוב יותר מכל קמפיין פרסום בעולם.
בעזרת השם, מערך הפניות נכון יכול להביא לך מאות לקוחות חדשים. לא בעוד שנה. מחר. בשבוע הבא. כל אחד מהלקוחות המרוצים שלך הוא שער פתוח לקהילה שלמה של אנשים שמחפשים בדיוק מה שאתה מציע.
אתה רק צריך לפתוח אותו.

בהצלחה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה