קורונה אנשים שמקיימים תפילה במניין בניגוד להנחיות

  • הוסף לסימניות
  • #41
יהודים יקרים!
כמי שעובד עם לקוחות בניו יארק, ויש לי שם חברים רבים, אני עוקב אחר הנעשה שם, כמו כאן בפרוג, גם לאחינו שבגולה הצורכים אינטרנט מסונן קיימים אתרים מהסוג הזה, עם פורומים באידיש. אני צופה בדיונים שלהם בתקופה האחרונה, אני יכול לומר לכם שעד לפני שבוע הם גם התפלספו והתפלפלו כמו כאן, אם החרדים אשמים, אם הרבנים פשרנים, אם להלשין לרשויות, אם מותר מניינים, ולמה סוגרים מקוואות...
לצערינו הרב, השבוע הכל השתנה שם לחלוטין ר"ל... כולם כבר מבינים הכל מאד ברור... וד"ל.
אם נפנים שעה אחת קודם שלא להתחכם, ולא לעשות 'לומדות' מהוראות הרבנים, מה שאמרו בפירוש ומה ש'הלכה ואין מורין כן' (כן, יש הלכות שאנחנו צריכים להבין לבד, ויש סיבות למה לא אומרים אותם ברור..), נקבל את 'דינא דמלכותא דינא', ונכניס 'חומרעס' גם ב'ונשמרתם מאד לנפשותיכם' וב'לא תעמוד על דם רעך', נזכה שלא להגיע למצב שלהם כלל וכלל.
וכימי צאתנו מארץ מצרים יתקיים בנו הפסוק: וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר, וגו' וּפָסַח ה' עַל הַפֶּתַח וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית לָבֹא אֶל בָּתֵּיכֶם לִנְגֹּף", ובניסן ניגאל גאולת עולם אמן.
מי שרוצה יכול לראות באידישע וועלטס פארומס.
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
ראש הישיבה הגר״ג אדלשטיין בשיחתו הערב: ״בליל הסדר כל אחד צריך להיות בבית, אסור ללכת להתארח ואסור לארח, אפילו אם יעשה את הסדר ביחידות, אלו ההוראות, זה סכנה״.

עוד פסק הערב ראש הישיבה הגר״ג אדלשטיין: ״תפילה בציבור זה חטא! קריאת התורה זה חטא, זה סכנה!״.
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
בבני ברק פסק ר' חיים שמותר
בשאר חלקי הארץ יעשה שאלת חכם
גם בשאר האזורי הארץ חיים לדווח למשטרה תבין שאצל רב חיים זה לא משנה אם זה בני ברק או אשדוד או אילת אפילו מבחינתו כולם יהודים וכולם צריכים להישמר
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
גם בשאר האזורי הארץ חיים לדווח למשטרה תבין שאצל רב חיים זה לא משנה אם זה בני ברק או אשדוד או אילת אפילו מבחינתו כולם יהודים וכולם צריכים להישמר
אל תשכחו שמגלגלין לאדם חוב (קנס) על ידי חייב!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
אם אנשים מקיימים מניין בניגוד להנחיות,
כלומר רווח של 2 מטר בין אדם לאדם - זה משהו אחד.
אבל אם אנשים מקיימים מנין עפ"י ההנחיות, עם רווחים מתאימים - אין שום סיבה להלשין.


לא ברור לי לגבי ההנחיות החדשות שנכנסו היום, כי אני לא יודעת מהן.
עניתי לגבי ההנחיות כפי שהיו עד היום..
 
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
  • הוסף לסימניות
  • #47
אל תשכחו שמגלגלין לאדם חוב (קנס) על ידי חייב!!!!
זו זכות גדולה מאוד
שבעצם אנחנו היינו צריכים לעשות אותה
לקיים את הדין של 'שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך'
שהם כנראה היו נותנים קנס הרבה יותר גדול
וכמו שכתבו הרבנים שמותר לפנות למשטרה
והעושה זאת זכות גדולה בידו וכל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
אם אנשים מקיימים מניין בניגוד להנחיות,
כלומר רווח של 2 מטר בין אדם לאדם - זה משהו אחד.
אבל אם אנשים מקיימים מנין עפ"י ההנחיות, עם רווחים מתאימים - אין שום סיבה להלשין.
לא כולם הולכים לפי פסקי ר' חיים קנייבסקי.
ולכן לא כולם אמורים להתפלל ביחידות אחרי שהוא הורה זאת, וגם בהלשנות כנ"ל.

לא ברור לי לגבי ההנחיות החדשות שנכנסו היום, כי אני לא יודעת מהן.
עניתי לגבי ההנחיות כפי שהיו עד היום.

ואם למכולת אפשר ללכת ולשמור על רווחים של 2 מטר,
במניין בשטח פתוח קל וחומר.

כולם אהובים וכולם נחמדים, וכולם רוצים לקיים רצון ה'.
אבל אנחנו שקבלנו עלינו מרות של גדולי ומאורי הדור מרן הרב קנייבסקי והרב אלדשטיין שליט"א
וכן גדולי הרבנים, וכלל פוסקי ההלכה והרבנים, ורוב האדמורי"ם.
שזה פיקוח נפש, ואל תעמוד על דם חברו.
ושיש להחמיר בדאורייתא הכי חמור הדבר היחיד שדוחה כל התורה.
שהוא החיים,
שהתורה ניתנה לחיים ולא שימות בהם.
ובפרט שיש להם דין רודף.
ודין מזיק.
ובפרט שגוזלים ומשתמשים במקומות ציבורים בגזל, שלא ברשות.
ובניגוד לרוב מניין של העיר.
יש החובה להלשין עליהם.
ובכלל מצוות ואהבת לרעך כמוך.
ועוד והוא העיקר שהם כלל פטורים מבחי' הלכה להתפלל במנין.
כמבואר במשנה ברורה שהם אנוסים.
ובפרט שיש בזה עוון חמור של חילול ה' בכל הגויים,.
ומביא לאנטישמיות גדולה בכל העולם.
והחמור מכל שגם א"א להישמר, ואינם נשמרים להנחיות של כל הרבנים
מבלי יוצא מהכלל.
ועוד יותר שזה סיכון המונע מכל עם ישראל מיגור
המחלה במהירות, ונמצא מבטל תורה ומנין מכל בני ישראל.
ומצערם, וגורם ח"ו להפסד ממונם של ישראל, וכו' וכו'.
ועוד שבזה גורמים למחלוקת מיותרת בזמן כזה בישראל.
ועוד שהרבה פעמים לא שמים לב ומתפללים מול מקומות מטונפים,
וא"א לקבוע מקום לתפילה,
ואין את הרחמנא ליבא בעי.
וגוזלים המעבר מנשים.
ועוד שגורמים שמלבד עצם הסתכנותם,
מסכנים ר"ל את כלל החולים בישראל שהרופאים מצומצמים,
והמכשירים מצומצמים, והתנהגות זו גורם סיכון בזה.
לפי שראיתי הרבה מנינים כיום, סבור אני שיש להמליץ עליהם זכות.
שנחסרו בידע, ובינה, להבין ולהפנים את גודל השעה.
ועושים כן בתמימות כביכול שהוא רצון השי"ת מהם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
השו"ת המלא עם מרן שר התורה

א. אדם שלפי הוראות הרופאים חייב להיכנס לבידוד כדי שלא ידביק אחרים אם חלה, והוא עצמו חש בטוב ואינו חש שום כאב או חולי, האם יכול לצאת מביתו, או שמצווה עליו להקשיב לרופאים למרות שמרגיש טוב?

"לשמוע לרופאים"

ב. אדם שטוען שהוא בוטח בה' שלא יחלה, ועל כן מזלזל בהנחיות הרפואה (בשמירת מרחק זה מזה, וביציאה מהבית שלא לצורך דחוף וכדו') האם אפשר להגדירו כ"רודף" כי עלול להביא אנשים אחרים לידי סכנה?
"כרודף"

ג. ואם ח"ו זלזל בהוראות וגרם למישהו למות, האם נחשב מזיד או שוגג?
"קרוב למזיד"

ד. אם יודע על אדם שחייב להיות בבידוד שיוצא החוצה ומסכן אנשים, מותר לגעור בו בקול ובחריפות, אף שאולי יתבזה מכך?
"מותר"

ה. האם מותר למסור את שמו של אדם שמזלזל בהוראות הרופאים ומסכן את האחרים, לרשויות החוק? וכן האם מותר למסור מידע על בתי כנסת ומוסדות שלא נשמעים להוראות הרפואה, גם אם יביא לקנס כספי גבוה או אפילו מאסר?
"מותר"

ו. האם יש להשאיר טלפון פתוח בשבת למקרה שהרופאים יצטרכו להשיגו ויוכל לענות בשל חשש פיקוח נפש?
"מותר"

ז. מה הציבור יכול לקבל על עצמו כדי לעצור את המגיפה הנוראה שכבר מתו בה רבים כל כך?
"להתפלל"
בקיצור לפי הנ"ל מנין ברחוב אין היתר להלשין. (באופן כללי מומלץ לחפש מצוות אחרות, ולחשוב פעמים לפני שעושים מצוות ע"ח משהו אחר)
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
בקיצור לפי הנ"ל מנין ברחוב אין היתר להלשין. (באופן כללי מומלץ לחפש מצוות אחרות, ולחשוב פעמים לפני שעושים מצוות ע"ח משהו אחר)
איפה ראיתם את זה?

אגב, ההנחיות החדשות אוסרות גם ברחוב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
אגב, קיבלתי היום במייל.
מצורף מכתב מהרב זלפריינד (אשדוד) וחתם על זה גם הרה"ג רבי שמאי קהת גראס.
ממליץ לקרוא לכל המתחכמים.
 

קבצים מצורפים

  • מכתב קורונה הרב זלפריינד.pdf
    1.1 MB · צפיות: 70
  • הוסף לסימניות
  • #53
בקיצור לפי הנ"ל מנין ברחוב אין היתר להלשין. (באופן כללי מומלץ לחפש מצוות אחרות, ולחשוב פעמים לפני שעושים מצוות ע"ח משהו אחר)
יש אנשים שעד שקרוב משפחתם לא יהיה במצב קשה -(ואני לא כותב ח"ו כלפי אף אחד)
הם יזלזלו בחיי אדם!
אם הייתם מבינים את המצב שיש קרוב ל100 אנשים במצב קשה הייתם חושבים אחרת .
מצוות הצלת נפשות זה המצווה הגדולה בתורה שדוחה את כל התורה כולה כפשוטו!!! ללא שום פלפול וויכוחים!!!

ובפרט תפילה במנין זה מצווה מדרבנן ולהרבה פוסקים זה לא חיוב אלא רק בהשתדלות וכן משמע לשון השו"ע.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #54
יהודים יקרים!
כמי שעובד עם לקוחות בניו יארק, ויש לי שם חברים רבים, אני עוקב אחר הנעשה שם, כמו כאן בפרוג, גם לאחינו שבגולה הצורכים אינטרנט מסונן קיימים אתרים מהסוג הזה, עם פורומים באידיש. אני צופה בדיונים שלהם בתקופה האחרונה, אני יכול לומר לכם שעד לפני שבוע הם גם התפלספו והתפלפלו כמו כאן, אם החרדים אשמים, אם הרבנים פשרנים, אם להלשין לרשויות, אם מותר מניינים, ולמה סוגרים מקוואות...
לצערינו הרב, השבוע הכל השתנה שם לחלוטין ר"ל... כולם כבר מבינים הכל מאד ברור... וד"ל.
אם נפנים שעה אחת קודם שלא להתחכם, ולא לעשות 'לומדות' מהוראות הרבנים, מה שאמרו בפירוש ומה ש'הלכה ואין מורין כן' (כן, יש הלכות שאנחנו צריכים להבין לבד, ויש סיבות למה לא אומרים אותם ברור..), נקבל את 'דינא דמלכותא דינא', ונכניס 'חומרעס' גם ב'ונשמרתם מאד לנפשותיכם' וב'לא תעמוד על דם רעך', נזכה שלא להגיע למצב שלהם כלל וכלל.
וכימי צאתנו מארץ מצרים יתקיים בנו הפסוק: וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר, וגו' וּפָסַח ה' עַל הַפֶּתַח וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית לָבֹא אֶל בָּתֵּיכֶם לִנְגֹּף", ובניסן ניגאל גאולת עולם אמן.
נראה לי שיש פה כמה שכנראה לא קולטים את זה
בבקשה על תקררו בדיני נפשות
ואל תקררו בפלפולי סרק
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
בקיצור לפי הנ"ל מנין ברחוב אין היתר להלשין. (באופן כללי מומלץ לחפש מצוות אחרות, ולחשוב פעמים לפני שעושים מצוות ע"ח משהו אחר)
עד שלא יהיה הוראה מר' חיים שאסור לגעת בידית של הבנין, וגם בידית של המעקה וגם בכפתור של המעלית, וגם להתחבק וגם להתנשק, וגם ללחוץ יד, וגם להתפלל במנין מתחת לעץ, וגם לא מתחת לעץ.
יהיו אנשים שלא יבינו.
הנושא פשוט ביותר, כיוון שצריך לשמור על כל הוראות משרד הבריאות, וכמו שהורו חכמי בני ברק, כל מי שעובר על כך הרי הוא ניזק ומזיק, ומצווה גדולה לקרוא למשטרה.

(באופן כללי מצווה לחזר אחר מצוות הצלת נפשות ולחשוב פעמיים לפני שכותבים הודעה שעלולה חס ושלום לגרום לשפיכות דמים)
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
מעניין לשאול את הגרח"ק, אם גם העובר על חוקי התנועה שהוא הרבה יותר רודף ומסוכן מהמפר את הוראות משרד הבריאות, מותר להלשין.
כן. מותר
כך אמר הסטייפלער אביו
תשאל אותו והוא לא יענה אחרת מאביו זצ"ל

בכל מקרה, לא ענית לגופו של עניין
רוב האנשים שעושים מניינים אינם מקפידים על דאורייתא בקריאת שמע
משום מה, רוב (לא כל, לא כל, לא כל)
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
מעניין לשאול את הגרח"ק, אם גם העובר על חוקי התנועה שהוא הרבה יותר רודף ומסוכן מהמפר את הוראות משרד הבריאות, מותר להלשין.

חד משמעי, כן, כן, כן.
אני לא מבין איך החילונים לא חוגגים ברחוב.
משמחה שהחרדים מדלדלים עצמם בכח.
בפרט חוגים מאוד מסוימים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
איך למען ה' החולים האלו ברשימה ובמקומות הבאים התפללו בביהכ"נ בניגוד להנחיות רבני העיר.
רק לפני ימים ספורים.

ועכשיו גרמו לרבים להיכנס לבידוד, ולך תדע את מי הביקו.
  • 25/03/2020 12:30 25/03/2020 13:00 בית ספר מעלות בת שבע - במסדרון של קומת הכניסה רבי יהודה הנשיא 26, מודיעין עילית
  • 25/03/2020 08:00 25/03/2020 12:30 תלמוד תורה החינוך שערי תשובה 20, מודיעין עילית
  • 24/03/2020 18:00 24/03/2020 22:00 כולל רצופות שערי תשובה 18, מודיעין עילית
  • 24/03/2020 16:00 24/03/2020 18:00 בית הכנסת "פרושים" אולם הארועים רבי יהודה הנשיא, מודיעין עילית
  • 24/03/2020 13:30 24/03/2020 14:00 ליד רחוב נודע יהודה- תפילה במניין, מודיעין עילית
  • 24/03/2020 13:00 24/03/2020 13:30 בית שני - תפילת מנחה חזון דוד 1, מודיעין עילית
  • 24/03/2020 11:00 24/03/2020 13:00 ישיבת כנסת יצחק קרית ספר, מודיעין עילית
  • 24/03/2020 08:00 24/03/2020 09:00 בית כנסת יחל ישראל, מודיעין עילית
  • 23/03/2020 23:45 23/03/2020 00:00 היכל יצחק תפילת ערבית 6, מודיעין עילית
  • 23/03/2020 21:00 23/03/2020 23:00 בית ספר מעלות בת שבע - מתחם כיתת ג רבי יהודה הנשיא 35, מודיעין עילית
  • 23/03/2020 19:00 23/03/2020 19:30 בית כנסת חזון איש רבי שמעון בר יוחאי 21, מודיעין עילית
  • 23/03/2020 17:00 23/03/2020 22:00 כולל רצופות שערי תשובה 18, מודיעין עילית
  • 23/03/2020 13:30 23/03/2020 14:00 ליד רחוב נודע יהודה 9 בחוץ תפילה במניין מודיעין עילית
  • 23/03/2020 12:45 23/03/2020 13:30 בית ספר מעלות בת שבע - מתחם כיתת ג רבי יהודה הנשיא 26, מודיעין עילית
  • 23/03/2020 12:45 23/03/2020 13:20 בית כנסת חזון איש רבי שמעון בר יוחאי 21, מודיעין עילית
  • 23/03/2020 12:40 23/03/2020 13:00 בית כנסת "תורה ותפילה" נתיבות המשפט 109, מודיעין עילית
  • 23/03/2020 11:00 23/03/2020 12:15 ישיבת כנסת יצחק קרית ספר, מודיעין עילית
  • 23/03/2020 09:00 23/03/2020 10:00 סופר יש אבני נזר 46, מודיעין עילית
  • 23/03/2020 08:00 23/03/2020 09:00 בית כנסת יחל ישראל נתיבות המשפט 2, מודיעין עילית
  • 23/03/2020 08:00 23/03/2020 09:00 מתחם בתי הכנסת אוהל תורה -יוצאי מרוקו רבי יהודה הנשיא 35, מודיעין עילית
  • 23/03/2020 07:30 23/03/2020 08:40 בית כנסת תורה ותפילה רבי יהודה הנשיא, מודיעין עילית
  • 22/03/2020 21:00 22/03/2020 23:00 חניכי ישיבות - חדר מרכזי רבי שמעון בר יוחאי 36,מודיעין עילית
  • 22/03/2020 19:00 22/03/2020 20:00 " בטרם" אבני נזר 46, מודיעין עילית
  • 22/03/2020 19:00 22/03/2020 19:30 בית כנסת חזון איש רבי שמעון בר יוחאי 21, מודיעין עילית
  • 22/03/2020 16:30 22/03/2020 20:00 כולל רצופות שערי תשובה 18, מודיעין עילית
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
איך למען ה' החולים האלו ברשימה ובמקומות הבאים התפללו בביהכ"נ בניגוד להנחיות רבני העיר.
רק לפני ימים ספורים.

ועכשיו גרמו לרבים להיכנס לבידוד, ולך תדע את מי הביקו.
  • 25/03/2020 12:30 25/03/2020 13:00 בית ספר מעלות בת שבע - במסדרון של קומת הכניסה רבי יהודה הנשיא 26, מודיעין עילית
  • 25/03/2020 08:00 25/03/2020 12:30 תלמוד תורה החינוך שערי תשובה 20, מודיעין עילית
  • 24/03/2020 18:00 24/03/2020 22:00 כולל רצופות שערי תשובה 18, מודיעין עילית
  • 24/03/2020 16:00 24/03/2020 18:00 בית הכנסת "פרושים" אולם הארועים רבי יהודה הנשיא, מודיעין עילית
  • 24/03/2020 13:30 24/03/2020 14:00 ליד רחוב נודע יהודה- תפילה במניין, מודיעין עילית
  • 24/03/2020 13:00 24/03/2020 13:30 בית שני - תפילת מנחה חזון דוד 1, מודיעין עילית
  • 24/03/2020 11:00 24/03/2020 13:00 ישיבת כנסת יצחק קרית ספר, מודיעין עילית
  • 24/03/2020 08:00 24/03/2020 09:00 בית כנסת יחל ישראל, מודיעין עילית
  • 23/03/2020 23:45 23/03/2020 00:00 היכל יצחק תפילת ערבית 6, מודיעין עילית
  • 23/03/2020 21:00 23/03/2020 23:00 בית ספר מעלות בת שבע - מתחם כיתת ג רבי יהודה הנשיא 35, מודיעין עילית
  • 23/03/2020 19:00 23/03/2020 19:30 בית כנסת חזון איש רבי שמעון בר יוחאי 21, מודיעין עילית
  • 23/03/2020 17:00 23/03/2020 22:00 כולל רצופות שערי תשובה 18, מודיעין עילית
  • 23/03/2020 13:30 23/03/2020 14:00 ליד רחוב נודע יהודה 9 בחוץ תפילה במניין מודיעין עילית
  • 23/03/2020 12:45 23/03/2020 13:30 בית ספר מעלות בת שבע - מתחם כיתת ג רבי יהודה הנשיא 26, מודיעין עילית
  • 23/03/2020 12:45 23/03/2020 13:20 בית כנסת חזון איש רבי שמעון בר יוחאי 21, מודיעין עילית
  • 23/03/2020 12:40 23/03/2020 13:00 בית כנסת "תורה ותפילה" נתיבות המשפט 109, מודיעין עילית
  • 23/03/2020 11:00 23/03/2020 12:15 ישיבת כנסת יצחק קרית ספר, מודיעין עילית
  • 23/03/2020 09:00 23/03/2020 10:00 סופר יש אבני נזר 46, מודיעין עילית
  • 23/03/2020 08:00 23/03/2020 09:00 בית כנסת יחל ישראל נתיבות המשפט 2, מודיעין עילית
  • 23/03/2020 08:00 23/03/2020 09:00 מתחם בתי הכנסת אוהל תורה -יוצאי מרוקו רבי יהודה הנשיא 35, מודיעין עילית
  • 23/03/2020 07:30 23/03/2020 08:40 בית כנסת תורה ותפילה רבי יהודה הנשיא, מודיעין עילית
  • 22/03/2020 21:00 22/03/2020 23:00 חניכי ישיבות - חדר מרכזי רבי שמעון בר יוחאי 36,מודיעין עילית
  • 22/03/2020 19:00 22/03/2020 20:00 " בטרם" אבני נזר 46, מודיעין עילית
  • 22/03/2020 19:00 22/03/2020 19:30 בית כנסת חזון איש רבי שמעון בר יוחאי 21, מודיעין עילית
  • 22/03/2020 16:30 22/03/2020 20:00 כולל רצופות שערי תשובה 18, מודיעין עילית
דברתי הבוקר עם אחד החולים ש'טיילו' במקומות הנ"ל, והוא אמר לי:
  1. הוא כבר שבוע מאושפז בבית ומשום מה רק אמש פרסמו את המסלול שלו.
  2. הוא אמר למשרד הבריאות על אחד המקומות שהוא היה (ואני מעיד שזה נכון) ששמרו שם על הנחיות 2 מטר.

שים לב שבתאריכים הנ"ל ההנחיות התירו מניינים של 10 אנשים לאו דווקא בשטח פתוח.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

קצת להיכנס לימי החורבן


שנת 70 לספירה

יומיים אני כבר בוכה ללא הפוגה. יומיים בהם אני יודעת שהרעה מתקרבת, אין לאן לברוח. המצור על העיר חזק, הרעב כבד. אם יעז מישהו לצאת משערי העיר יהרגו אותו הרומאים, אם יתנגד אי מי למשטר בירושלים, יהרג על ידי אחד מאחיו היהודים.

מלאך המוות מסתובב בכל ארץ ישראל, עושה בה ככל העולה על רוחו. גמלא, איננה. הבתים שרופים עד היסוד, אנשיה נהרגו ללא רחם. טריכיי, [טבריה] וציפורי, גם הן בתוך ההרס. רומאים השתלטו על הבתים.

בדרום נכבשו יפו, לוד, עקרון, ועזה. הרומאים ימח שמם ואבד מן הארץ, הקיפו וכבשו את כל הארץ. שלשלום הגיעו הנה לירושלים. שלוש חומות מבוצרות מקיפות את העיר. רבים מלחששים שאנחנו בטוחים, אולם אני יודעת שלא.

רבן יוחנן בן זכאי חושב שכדאי לצאת ולבקש רחמים מהרומאים, אבל שמעון בר גיורא לא הסכים. לא הוא ולא הפלוגות האחרות. אבל רבן יוחנן בן זכאי ביים מוות יחד עם אבא סיקרה בן אחותו, והצליח להציל את עצמו, את יבנה, וגם את שושלת רבן גמליאל, ואת ר' צדוק.

הזמנים האחרונים בעיר החריפו. מאז החל המצור, אנשים בעיר מאוד מבוהלים. את שלושת מחסני המזון שהיו לשלושה מעשירי העיר. נקדימון בן גוריון, כלבא שבוע, ובן ציצית הכסת. שרפו. לא נותר כמעט מה לאכול.

אוי, כמה מר גורלנו. כמה דווה ליבנו.

אין שעה ביום או בלילה שנשמעת בה דממה, רק זעקות שבר, יללות ילדים, אנחות זקנים. בבתים שוררת אפלה, והרחובות, שפעם הילכו בהם באורח בטוח, הפכו למלכודת. ריח העשן, טעם הפחד, והתקווה, הולכים ומתרחקים. לעיתים נדמה כי אפילו התפילה נחנקת בין כתלי העיר הנצורה.

אבל גם בלב החורבן, נר דקיק של תקווה אינו כבה. מדי ערב, כשהשמש שוקעת מאחורי החומות, אני נושאת עיניים אל השמים ומבקשת. מתחננת אליו, שלא ישכח. שיביט בנו מלמעלה, ירחם.

אולי, אולי הבוקר יביא עמו תשועה, או ניסים נסתרים שכבר פקדו את אבותינו בימים עברו. בינתיים, אנו אוחזים זה ביד זה, ומנסים לזכור את ימי ירושלים בשלום, את חגיה, שיריה ורגעי האור שבה.

אני זוכרת את ימי הרגל, בזמן עצרת והחג. רחובות ירושלים שוקקים חיים, שוק ריחני של פירות, תבלינים ושמן זית, אנשים מכל פזורות היהודים מתכנסים בעיר הקודש, מגלים שמחה שקטה ותקווה.

בפינת השוק עומד אדם מבוגר, כהן גדול, מלבושו המעוטר, מרים עיניו לעבר הר הבית ומברך את המתפללים. סביבו מתקבצים חכמים ודיינים, מתפלפלים בלימוד תורה מתוק.

שירים, ריקודים, תפילות, קורבנות, הכל היה מנת חלקו של החג. מעולם לא הורגש דוחק בירושלים.

הכאב צורב, האובדן מוחלט אך כל עוד אנו כאן, בלב העיר הקדושה, נישאר עם זיכרונותינו ועם חלום עתיק יומין לעתיד טוב יותר.

"נעמה, כנסי הבייתה, הערב יורד ומסוכן בחוץ", אבא קורא לי להיכנס. אני שומעת לו. נשכבת על מיטתי, מכניסה את ראשי לתוך הכר, לא רוצה לשמוע את זעקות השבר, והאובדן.

רוצה לנוח. לקום ליום חדש. לעתיד נפלא. לשכוח מכל הצרות. לא לחוש צער יותר.

עיני נעצמות מאלהן. עייפות.

****

הימים חולפים להם, מבלי להביט לאחור. השמיים כחלחלים, כמו מספרים על יום יפה העתיד לבא. אולם בתוכי אני יודעת שההפך הוא הנכון. איני נותנת ליופי לעוות את הגלוי וידוע.

אתמול בערב לא הצלחתי לישון בכל הלילה. צעקה רמה מהבית שלצידנו, הקפיצה את ליבי, ולא נתנה לי מנוח. יצאתי בשקט, בשקט עם נר קטן. חוששת שמא יגלה אותי אחד מאנשיו של שמעון בר גיורא.

השקט שמכסה את העיר הוא רק מסווה דק לעצב המכביד. בכל פינה נדמה כי העבר נוכח, צל של שמחה ישנה, ריח של שמן משוח, קול של פעמון רחוק. אני יוצאת אל החצר, מלטפת את היסמין המטפס, מניחה לעלים הרכים להישאר על כף ידי, מתפללת בלב לחש נסתר, שהעתיד יביא איתו פשטות, שלווה, ואולי רגע אחד נוסף של תקווה.

אני מציצה לעבר הבית השכן. הצעקות לא פוסקות, הן הפכו לבכי אדיר. מה קרה? מדוע שבר נשמע כבד כל כך? האם מישהו נרצח? אנשיו של יוחנן מגוש חלב רצחו מישהו מאנשי בר גיורא?

המלחמה הפנימית בתוך העם הייתה גדולה, כולם ידעו שיוחנן מגוש חלב, מבקש את נפשו של בר גיורא, וכן להפך. אולם מלחמתם מעולם לא נשמעה קרובה כל כך, אלי. רעדתי בכל גופי. פחדתי להביט, חששתי שאי מי יראה אותי.

דונג הנר טפטף על אצבעותי, בלעתי את הכאב. שלא ידעו, שלא ישמעו אותי.

המחזה שנגלה לעיני, גרם לי לזעזוע נורא. הבטתי, ולא האמנתי למראה עיני. אמא בוכה. מזילה דמעות, בכאב. ילדה הקטן שוכב מולה מדמם. שחוט. בהתחלה לא הבנתי מה אני רואה. אבל אז כשהאמא הכניסה את בנה לקדרה, ליבי דפק בעוז.

היא מתכוונת לאכול אותו??? הייתכן?

בפחד רצתי חזרה הבייתה, הנר נשמט מידי נופל על הארץ, נכבה. נכנסתי אל מיטתי, רועדת כולי. לא רציתי לקום בבוקר. איך אראה את פניה של רבקה השכנה. באותו הרגע הבנתי את דברי הנביא ירמיה. "ידי נשים רחמניות בישלו ילדיהן".

רבן יוחנן בן זכאי כל הזמן הזהיר, אותנו. רבנים גדולים אחרים כל הזמן צעקו: "אתם לא רואים? ההינכם עיוורים? חוטאים אנחנו. והשם רחק מעלינו. מאס בנו. חיזרו בתשובה. מדוע אינכם מניחים ליבכם לכך שכבר קרוב לארבעים שנה ששעיר לעזאזל יוצא בימין. לשון של זהורית אינה מלבינה, הנר המערבי במקדש כבה, דלתות ההיכל אינן נפתחות מעצמן, והאש האוכלת את הקורבן אינה בדמות אריה. תתעוררו!!!"

אותם רבנים נהרגו על ידי יהודים המאמינים שצריך להילחם ברומאים. הרבנים לא נהרגו כי חטאו, אלא כי קיררו את רוח העם, גרמו לכולם לחשוב, אולי באמת כדאי להיכנע. אבל יוחנן מגוש חלב, שמעון בר גיורא, ואלעזר בן שמעון. חשבו אחרת. הם דאגו בכל פעם לרומם את העם למלחמה.

לא נותר הרבה מהעם. רוב אנשי ירושלים היו כוהנים ולווים. היו כאלה משפט יהודה ובנימין שהצליחו לברוח, אולם לפי השמועות, אני בטוחה שגורלם היה זהה לגורל כל יהודי ממלכת ישראל.

נרצחו, או נמכרו לעבדים. יהודים רבים התייוונו, החליפו את שמם, ומסתתרים בין ההמון היווני. יודעים כי ברגע שיגלו את זהותם האמיתית, דמם בראשם.

הבנתי הבוקר, עד כמה רחוקים אנחנו מגאולה. הרבנים צדקו. אנחנו חוטאים. אבל אין אוזן שתשמע, ואין מי שישמיע.

כל מי שיתנגד, בחרב יומת.

"הצילו!!! הצילו!!!", צעקות נשמעו מקצה הרחוב.

"מה קרה?" אני שומעת את קולו של אבי. אני יוצאת אחריו החוצה. שומעת אישה בוכה, מתחננת לעזרה.

"הבן שלי. הבן שלי נעלם!!!".

המחשבה הראשונה שעולה בי, שאולי הילד שראיתי אתמול בלילה זה ילדה שלה. אבל מהר מאוד אני דוחה את המחשבה הזו. אני נזכרת בפניו הענוגות של הילד, ויודעת כי הוא בן השכנה. זו שהכניסה אותו לקדרה, הייתה אימו.

אבי יצא עם עוד שני גברים לעזור בחיפוש אחר הילד. אולם הרעב הכבד ששרר ברחובות, לא נתן הרבה כוח. במהלך החיפושים מצא אבי את מותו. כך הבנתי מאחד משני הגברים שיצאו איתו לחיפושים. אבי נתקל בילד. אחד היהודים חטף אותו, ותכנן לבשל אותו לארוחה לילדיו שלו. אבי התעמת איתו, ונרצח. דם יהודי נשפך על ידי אדם יהודי.

אני יושבת עליו שבעה. על אבא, על מה שנהיה מאיתנו. יושבת שבעה על ירושלים.

****

ריח שרפה כבד חדר לאפי. כבר חמישה חודשים נערך המצור. ביטני הצטמקה, משקל גופי כשלד עצמות. בשעת הזריחה מצאתי את עצמי מסתובבת ברחובות, מחפשת איזה שהוא עץ חרוב שעוד נותר בו פרי, או עלים. משהו להכניס לפה.

לא מצאתי דבר!

אבי איננו. הצער מהחורבן המתקרב מעיק, יושב על הלב, הרעב גובר, כואב, מדיר שינה. אימי חולה מאוד. אין תרופה. אין רופא. אני פשוט מחכה שמלאך המוות יכנס כבר, ויסיים את המלאכה שהחל.

התקווה שעוד נותרה נמוגה. ירושלים כבר לא תחזור לקדמותה. היא שונה. המקום שהיינו מסתובבים בו בלי פחד, הפך מאיים. הרחובות הגועשים בילדים, ובעצי פרי. ריקים.

אפילו פרח היסמין המטפס בחצר, קמל.

אין תקווה. עוד נותרה מעט אמונה.

טיטוס יחד עם צבאו. הצליחו להפיל כבר שני חומות מהעיר. כל ההגנות הגדולות, נסדקות. הלוחמים, שבורים. מותשים. רעבים.

כולם יודעים שבקרוב טיטוס הרשע. שם רשעים ירקב. יצליח לחדור גם את שכבת ההגנה האחרונה. כולנו חוששים. חלק מהעם חשב להיכנע. אולם זה כבר היה מאוחר מדי.

טיטוס ימח שמו רצה להרוג את הלוחמים, לשבות את הנשים והילדים. לא עניין אותו כלום.

ישבתי אני לצד אימי החולה. אין לנו מים, אין אוכל. רק המתנו למשחית.

ואז זה קרה.

היה זה בערב י"ז בחודש תמוז החומה השלישית הובקעה. טיטוס וצבאו נכנסו והחלו לכבוש את העיר התחתונה. רחוב רחוב, סמטה, סמטה. ריח השרפות הגיע עד לפתח ביתי שבעיר העליונה.

ידעתי שהסוף קרב מאי פעם. לא פחדתי, רק רציתי שיסתיים כבר, לטוב, ולמוטב. מה שיבוא קודם.

שבועיים ערכו לצבא הרומאי עד שהצליחו והגיעו לעיר העליונה.

צרחות, שרפות, עינויים קשים עברו עלינו. אימי נרצחה מול עיני, אותי לקחו בשבי. חושך נפל על העיר ירושלים. כל יופייה אבד. העיר היפה מכל הערים, איבדה את חינה. נותרה כאלמנה.

הכהנים שבעיר, רצו עזבו את משפחותיהם, ונכנסו לשערי בית המקדש. נזכרים מאוחר מדי להגן על הבית בגופם.

אילו רק היינו מקשיבים לרבנים, אילו לא היינו עושים ככל העולה על רוחנו. אילו מחסני המזון לא היו נשרפים. היינו יכולים עוד להינצל.

אבל עכשיו... עכשיו כבר מאוחר.

הגזרה נגזרה. הרשות בידי המשחית, להשחית. ואין אף בריה שיכולה לעצור אותו.

****

אני פוסעת על גבעה, יחד עם כל השבויות. כבולה בשרשראות ברזל. ריחיים על צווארי. כבד לי, אין בי כוח. הרעב הדביק מזמן את ביטני אל הגב. אבל יודעת אני כי ברגע בו אעצור ינחית עלי החייל הרומאי מכה בעזרת שוט הנתון בידו.

אני מסובבת את עיני לרגעים ספורים לאחור. ורואה ענן שחור המיתמר באזור הר הבית. אני נחרדת. בית המקדש נשרף!!! הרשעים הארורים הצליחו להחריב את בית השם!!! בכי עז בקע ממני.

השבויות שעימי מנסות לנחם אותי תוך כדי ההליכה, ללא הצלחה. "בית המקדש! הוא נחרב", צעקתי לפתע. כמו קיבלתי חיים חדשים, חיים שיגוועו בדיוק בסיום המשפט.

לפתע עצרו כולן. מסובבות את ראשן. לא רוצות להאמין. אבל האש נתפסה באבני המקדש. הן צעקו, בכו, נפלו על הארץ. אני נפלתי יחד איתן. לא עניין אותנו המכות שקיבלנו מהחיילים הרומאים. לא פחדנו.

השתטחנו בהשתחוויה, מעניקות כבוד אחרון לבית השם. בצער, בכאב עצום. דומעות, מתפללות תפילה אחרונה, מקוות שאולי ישמע אותנו הק-ל ויושיענו.

החיילים הרומאים נהנו להתעמר בנו. המכות נעשו כואבות מאוד. דם זב מגופנו. פותח פצעים ישנים שהספיקו להגליד.

קמנו והמשכנו בצעידה לעבר קיסריה ומשם אל רומא.

מה הולכים לעשות איתנו? האם נימכר לעבדות? נזרק למאסר? נמות ברעב? חששות כבדים הלכו עימי.

הוכנסו לבטן של אוניה. האכילו אותנו. טיפלו בנו. וכשהגענו לרומא נמכרנו לשפחות.

אוי. נסיונות רבות עברו עלי. איני רוצה להיזכר בכולן. אבל ברוך השם אלוקי הארץ האדם שקנה אותי. מת. אין לו ילדים, רק אישה אחת. כך שבריחה לא אמורה לאוות עבורי בעיה.

אבל אני לא יודעת איך? אין לי כסף. האם מותר לי לגנוב מהגוייה הזאת, על מנת להציל את חיי? אני לא יודעת.

בסופו של דבר החלטתי להשאיל ממנה כסף. אמרתי לה שאני רוצה לקנות כמה בגדים בשוק, ומשום מה היא הסכימה. אני חושבת שמשמיים היו לי לעזר.

הגעתי אל השוק, קניתי בגד רומאי. עליתי על ספינה בחזרה לארץ ישראל.

לא ידעתי איך תראה הארץ. האם נותרו בה יהודים? ואם כן, האם שומרי מצוות הם? גופי רעד מהתרגשות. פחד קינן בליבי.

הרגשתי את יד השם. אבל לא ידעתי מה יעלה בגורלי.

*****​

לראשונה מאז המלחמה הנוראה. חיוך עלה על פניי. פגשתי נערה מתוקה יוכבד מהגליל. היא עברה סיפור חיים דומה לשני. התיידדנו. אנחנו פוסעות יחדיו אל עבר ירושלים הבירה. לא יודעות מה נראה. חוששות.

הגענו אל תוך העיר העליונה. בחשש כבד צעדתי אל בית הוריי.

האם גופתה של אימי, עוד שוכבת על המיטה? האם זכתה להיקבר בכלל? מחשבות עצובות חודרות אלי, מכניסות בי עצב כבד. דמעות זולגות מעיני.

אני מזהה את הבית. נכנסת. הכל חרב, שומם. פיח שחור ממלא את קירות הבית. צימחי בר טיפסו על הקירות. פרח היסמין שב לצמוח, מתפס על החומה המקיפה את הבית.

"הבית מקבל חיים חדשים", חייכתי בעצב אל יוכבד הגלילית.

"אולי זה רמז. תשובה לשאלת הרת הגורל, האם עם ישראל יצמח שוב?" יוכבד מלטפת את היסמין. אני נעמדת לצידה נזכרת באותו לילה בו יצאתי מהבית הזה וראיתי את המראה שחקוק בי לנצח. את אותו בן השכנה, שוכב מגואל בדם.

"בואי", יוכבד הניחה עלי יד. "נלך לבקר באזור בית השם". עצב בקולה. אני מזהה זאת ומצטרפת לעצב שלה. יודעת שלא נשאר מבית השם דבר.

"אני ראיתי כשזה קרה. בית השם איננו. לא נותר ממנו זכר". אני מנסה לדבר על ליבה שלא תחשוב שבית המקדש עדיין קיים. שלא תקרוס מהמראות.

אנחנו צועדות בשתיקה. אני מתפללת בליבי לטוב. לא יודעת עם תפילותי נשמעות.

"תיראי! נעמה. תיראי!!!", אושר ננסך בקולה "נעמה!!!! אני לא מאמינה!!!"

"מה קרה?" אני מתפלאת מהאושר השזור בקולה. "יוכבד. זה מצער. תיראי את החורבן. אני לא מבינה על מה השמחה הגדולה?" דמעות מציפות אותי. בית השם חרב.

יוכבד תפסה את פניי. "על מה את מסתכלת. נעמה?" עיניה הטובות מביטות לתוך עיני. "את לא רואה את האבנים האלו. תיראי איזה קיר גדול שנותר לפלטה".

היה זה הכותל המערבי שהקיף את בית המקדש. שריד אחרון לזכר המקדש.

עמדנו מול האבנים, כמעט רוקדות מרגישות שעם ישראל יצליח להיבנות מחדש. שמשהו ממנו נשאר, בדיוק כמו הכותל.

חיבקתי את יוכבד. מאושרת. מחוייכת.

אני מקווה בליבי, שיום יבוא ועמינו יחזור לכאן. לבית המקדש. להקריב קורבנות. לעלות לרגל. לשמחה הגדולה. להפיץ את אורה של ירושלים בעולם.

-סוף-​

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה