מידע שימושי אספרגר, חוסר טקט ומה שביניהם

[Queenit]

דפקט באנגלית defect - מום/ לקות/לקוי/פגם. לפרוש זה התכוונתי ולא במובן השפת הסלנג המדוברת.
אבל אם לא הובנתי אז מבקשת מחילה [כנראה גם אנוכי סובלת מסוג של לקות באי הבנה של קודים חברתיים ]

 

[כוכב103]

האם ציפורן חודרנית היא סוג של צליעה?
התשובה דומה לשאלה שנשאלה כאן.

אספרגר זו הפרעת תקשורת קשה שהיא על הרצף האוטיסטי בדרגות שונות.
(התשובה שלי היא לא הגדרה ולא אבחנה מקצועית, היא תאור מהכרות עם הנושא)
מי שסובל מאספרגר (ולא אהבתי את ההגדרה "דפקט" ) הוא בעל לקות בתקשורת עם הסביבה, זה בא לידי ביטוי הן בהבנה חברתית (לא חוסר טקט אלא הרבה יותר עמוק מזה) בן בלקות בתחום הרגשי ובהבנת רגשות הזולת, זה מלווה הרבה פעמים בהתפרצויות כאלו ואחרות, תנועות אופייניות, הליכה מסורבלת, מבטים והבעות לא סטנדרטים, דיבור מסורבל ועוד.
במקביל, הרבה מהסובלים מאספרגר הם חכמים מעל הממוצע בתחום או תחומים מסויימים ובזכרון (לא כולם), אך כושר הניתוח והסקת המסקנות משונים.
קשה קצת לאבחן אותם חד משמעית בגיל צעיר כי לפעמים הרמה הקוגנטיבית הגבוהה מטעה.
לכן- לפעמים רק בגיל בוגר יותר הם יקבלו אבחנה ברורה.
אבל (למי שמנסה עכשיו להדביק את התויות לכמה חסרי טקט שהוא מכיר בסביבה ע"ע איבחונים בנושא הפרעות אישיות) קשה להאמין שביום בהיר תקלטו שזאת שעבדה איתכם לפני שנתיים במשרד ושאלה שאלות חטטניות היא אספרגר...
כי לרב קשה להם להתקדם בסביבה נורמטיבית ללא סיוע ותיווך רצופים.

 

[שונמית]

הפרעת אוטיזם ASD היא הפרעה התפתחותית הכרוכה במגוון רחב של התנהגויות בעייתיות כגון קשיים ביצירת קשרים חברתיים, קשיים בתפקוד קוגניטיבי- תפיסתי, איחור בהתפתחות שפה, חוסר עניין בסביבה, תפיסת מציאות לקויה ואי יכולת לתפקד במצבים חברתיים.
ילדים רבים הלוקים בהפרעה עסוקים בפעילויות מוזרות ומונוטוניות, נמשכים לחפצים יוצאי דופן ושומרים בכפייתיות על האחידות והשגרה סביבם.

כיום סוברים כי לילדים הלוקים באוטיזם אין 'תיאוריה של התודעה= theory of mind"- ההבנה כי לבנ"א אחרים יש ידע, אמונות וכוונות השונים משלהם. ללא תיאוריה זו קשה מאוד לפתח קשרים חברתיים.

מתייחסים כיום ללקות כספקטרום האוטיסטי,הלוקים יכולים להימצא לכל אורך הטווח בכל הקריטריונים הנ"ל. כך יכול להיות ילד אוטיסט שאיננו מדבר כלל לעומת ילד אוטיסט המדבר שוטף וברמה גבוהה, יכול להיות ילד שאיננו יוצר קשר עין לעומת ילד שאיננו מבין חידודי לשון, וכו' וכו'
אספרגר בהחלט נמצא על הספקטרום האוטיסטי.

ההגדרות המקובלות לאבחון נגזרות מהמדריך לאבחון ולסטטיסטיקה של הפרעות נפש ה-DSM, וזו בעצם שיטת האבחון המקובלת בעולם ואותה פיתח האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי.
כל תקופה הספר מתעדכן במהדורה עדכנית ומחודשת.

הפרעות הספקטרום האוטיסטי הן ביטוי חדש שהמהדורה החמישית שיצאה ב2013 טבעה, המשקף קונצנזוס מדעי שארבע הפרעות שנחשבו לנפרדות קודם לכן (הפרעה אוטיסטית, הפרעת אספרגר, הפרעה דיסאינטגרטיבית של הילדות והפרעת התפתחות רחבת היקף שאינה מוגדרת אחרת) הן בעצם מצב אחד עם טווח חומרה רחב של תסמינים, הנוגעים לשני תחומים רחבים: 1. חסכים בתקשורת ואינטראקציה חברתית. 2.התנהגויות, תחומי עניין ופעילויות מוגבלות וחזרתיות.
לפיכך תסמונת אספרגר איננה אבחנה נבדלת על-פי המהדורה החמישית. עובדה אחרונה זו עוררה התנגדות וביקורת קשה על המהדורה החמישית בקרב אנשים הסובלים מההפרעה ואנשי מקצוע המטפלים בה.

לצערי, אין טיפול למיגור האוטיזם ו/או האספרגר, מדובר בלקות מוחית שאיננה ניתנת לתיקון מוחלט. הטיפול המקובל הוא טיפול אינטגרטיבי הכולל ניתוח התנהגות, הוראה מיוחדת, ריפוי בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג, פסיכיאטר, מרפא בחיות/ מוזיקה/ אמנות, כישורי חיים וכו' וכו', בעזרת תכניות טובות ומותאמות והרבה ס"ד אפשר ללמד את הלוקים מגוון אסטרטגיות לשימוש, אפשר לשפר את מצבם, אפשר קדם והרבה, אבל לא לרפא לגמרי.

 

[תזרים]

יש ילדים רגילים לחלוטין שנולדו עם "חוסר טקט" - משהו שחסר בהבנה של קודים חברתיים, כמו למשל - "למה לא מתאים להגיד לאדם מבוגר כך וכך",
זה מולד והבנתי שמי שאין לו את זה באופי - אפשר ללמד אותו (עד גיל 15), אבל זה לא בא לבד וצריך לדעת איך ללמד כך שיסיקו ממקרה למקרה ולא ילמדו כללים למקרים ספציפיים

בכל מקרה מדובר בילדים רגילים ונורמטיביים שרחוקים מאספרגר וכד'

ואשמח להכוונה איך מלמדים טקט

 

[יוני מקרוני]

אוטיזם בכללות זה הפרעת תקשורת גבוהה עד כדי חוסר תפקוד נורמטיבי
אספרגר (מה שכינו פעם) זה הפרעת תקשורת נמוכה
ובהחלט יש כאלו עם אספרגר שמשולבים במסגרת רגילה לגמרי
ויש גם כאלו שהפרעת התקשורת היא מאד נמוכה עד שמבחינה מקצועית זה לא אוטיזים ולא אספרגר אבל זה כן בילתי נסבל לחברה תקינה וקוראים לזה חוסר טקט

איבחון מדויק זה רק למומחים ויש עןד כמה סימפטומים כמו זיכרון ארוך במיוחד וכדו'
אבל זה מה שאני מכיר מכמה וכמה מקרים
ול"תזרים" אצל ילדים (וכן לעולים חדשים) זה בדרך כלל שעדיין לא למדו מספיק טוב לתקשר בשפה של מבוגרים אבל זה לא בעיה זה יעבור עם הגיל

 

[תזרים]

ויש גם כאלו שהפרעת התקשורת היא מאד נמוכה עד שמבחינה מקצועית זה לא אוטיזים ולא אספרגר אבל זה כן בילתי נסבל לחברה תקינה וקוראים לזה חוסר טקט

איבחון מדויק זה רק למומחים ויש עןד כמה סימפטומים כמו זיכרון ארוך במיוחד וכדו'
אבל זה מה שאני מכיר מכמה וכמה מקרים

ואני דיברתי על מקרים שזה דווקא כן נסבל לחברה תקינה
ילד חברותי ואהוב מאד גם על החברים וגם על המבוגרים שסביבו
מדובר בדקויות שאפשר לחיות איתן אבל מומלץ ללמד את הילד לזהות בכל זאת מה מתאים מתי...

 

[שםמשתמש]

יש ספר 16 משולשים באוויר של תמר מור
מסופר שם על בחורה אספרגרית, הספר נותן חלון הצצה
לתוך חייהם של הסובלים מאספרגר, מעניין מאד!!

יש גם את המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה.
(לא חרדי!)

 

[Ruti Kepler]

במוסף סיפורי החג של בקהילה היה סיפור יפה של משה ולדר, על ילד אספרגרי.

ואכן היום כבר לא קוראים לזה 'אספרגר'. יש רצף אוטיסטי שלם. האנשים הנורמליים נמצאים בקצה אחד שלו, והאוטיסטים בתפקוד נמוך - בקצה השני.
בין אלה לאלה, לאורך הספקטרום, מפוזרים הרבה אנשים נחמדים מאד עם רמות שונות של לקויות תקשורת.

אנשים עם לקות חברתית-תקשורתית קלה, יכולים להיות מקסימים, שנונים, חביבים ובעלי לב זהב. הם יכולים גם להרגיש אמפטיה - אם כי לא תמיד יודעים איך להביע אותה. וכן, רבים מהם נקיים ומסודרים ונעימים. ומוכשרים, כבר אמרנו? לא רק בתחום אחד. הם יכולים להיות מבריקים בתחומים רבים.
הם ממש לא חייבים להיות הגאון המשוגע שבוהה בכם במבט זגוגי מבעד למשקפיו העבות, ריר נוזל מפיו ושרוכי נעליו פתוחים.

מה יכול לקרות למשל בשיחה עם לקוי-תקשורת קל? שאתם תפתחו את ליבכם, ותספרו על הסיטואציה הכי כואבת שקרתה לכם בחיים ומשפיעה עליכם עד היום, ולקוי התקשורת ישמע - ויעבור נושא, כאילו כלום, או יגיד משהו לא קשור. ואתם תיפגעו נוראות, כי איך זה שהוא לא מגיב על כזה סיפור נוגע ללב.
כלומר: אם תשאלו מה דעתו על הסיפור, הוא יענה. ואם תבקשו לערוך לכם מגבית או לעזור בצורה טכנית אחרת, הוא ירוץ לעזור.
אבל להביע השתתפות, להגיד 'אוי כמה כואב', לשקף רגשות ולתת תמיכה רגשית - זה הוא לא יודע. תרגול ואימון וחיקוי יוכלו לשפר מאד את היכולות שלו, אבל לא להעלים את הבעיה לגמרי.

 

[Ruti Kepler]

יש גם את המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה.
(לא חרדי!)

'המקרה המוזר של הכלב' הוא על ילד אוטיסטי ממש. לא רק עם הפרעת תקשורת קלה.
(ספר מצויין. אחד הדברים המיוחדים בו הוא מספרי הפרקים: אחרי פרק 2 מגיע פרק 3 ואחריו 5 ואחר כך 7. ואחר כך 11. אם לא הבנתם למה, כנראה שאתם לא אוטיסטים).

יש את 'פרוייקט רוזי' ו'אפקט רוזי', שמסבירים יפה את עולמו של אדם עם לקות תקשורתית חברתית. אבל אלו ספרים למבוגרים בלבד, אחרי צנזור בלבד. לא מומלץ למי שלא צריך אותם.

 

[מרשימה]

': אחרי פרק 2 מגיע פרק 3 ואחריו 5 ואחר כך 7. ואחר כך 11. אם לא הבנתם למה, כנראה שאתם לא אוטיסטים).
.

ואם הבנו, אנחנו אוטיסטיים מאה אחוז?

 

[כוכב103]

רותי, מצטערת לחלוק עליך,
מה שתארת זה חוסר הבנה חברתית ברמה קלה ושכיחה ולא מתאימה לשום הגדרה אבחנתית.
מי שהוגדר עד לא מזמן כלוקה באספרגר הוא ממש לא דומה למה שתארת.

 

[מריומה~]

רותי, מצטערת לחלוק עליך,
מה שתארת זה חוסר הבנה חברתית ברמה קלה ושכיחה ולא מתאימה לשום הגדרה אבחנתית.
מי שהוגדר עד לא מזמן כלוקה באספרגר הוא ממש לא דומה למה שתארת.

תקראי שוב מה שהיא כתבה

 

[מריומה~]

במוסף סיפורי החג של בקהילה היה סיפור יפה של משה ולדר, על ילד אספרגרי.

ואכן היום כבר לא קוראים לזה 'אספרגר'. יש רצף אוטיסטי שלם. האנשים הנורמליים נמצאים בקצה אחד שלו, והאוטיסטים בתפקוד נמוך - בקצה השני.
בין אלה לאלה, לאורך הספקטרום, מפוזרים הרבה אנשים נחמדים מאד עם רמות שונות של לקויות תקשורת.

אנשים עם לקות חברתית-תקשורתית קלה, יכולים להיות מקסימים, שנונים, חביבים ובעלי לב זהב. הם יכולים גם להרגיש אמפטיה - אם כי לא תמיד יודעים איך להביע אותה. וכן, רבים מהם נקיים ומסודרים ונעימים. ומוכשרים, כבר אמרנו? לא רק בתחום אחד. הם יכולים להיות מבריקים בתחומים רבים.
הם ממש לא חייבים להיות הגאון המשוגע שבוהה בכם במבט זגוגי מבעד למשקפיו העבות, ריר נוזל מפיו ושרוכי נעליו פתוחים.

מה יכול לקרות למשל בשיחה עם לקוי-תקשורת קל? שאתם תפתחו את ליבכם, ותספרו על הסיטואציה הכי כואבת שקרתה לכם בחיים ומשפיעה עליכם עד היום, ולקוי התקשורת ישמע - ויעבור נושא, כאילו כלום, או יגיד משהו לא קשור. ואתם תיפגעו נוראות, כי איך זה שהוא לא מגיב על כזה סיפור נוגע ללב.
כלומר: אם תשאלו מה דעתו על הסיפור, הוא יענה. ואם תבקשו לערוך לכם מגבית או לעזור בצורה טכנית אחרת, הוא ירוץ לעזור.
אבל להביע השתתפות, להגיד 'אוי כמה כואב', לשקף רגשות ולתת תמיכה רגשית - זה הוא לא יודע. תרגול ואימון וחיקוי יוכלו לשפר מאד את היכולות שלו, אבל לא להעלים את הבעיה לגמרי.

ואותם נראה לי כן אפשר ללמד.בהם כדאי להשקיע

 

[Ruti Kepler]

רותי, מצטערת לחלוק עליך,
מה שתארת זה חוסר הבנה חברתית ברמה קלה ושכיחה ולא מתאימה לשום הגדרה אבחנתית.
מי שהוגדר עד לא מזמן כלוקה באספרגר הוא ממש לא דומה למה שתארת.

למה לחלוק? אנחנו באותה דעה, לענ"ד.

מה שתארתי זה אנשים שיש להם מאפיינים של הפרעה תקשורתית-חברתית קלה, לפי שאלונים מקובלים.
נכון שהם לא ברמה של האספרגר שהוגדר עד לא מזמן, אלא דרגה אחת או שתיים מתחת (כלומר, מעל. כלומר, יותר קרוב לנורמליים)

זה בדיוק הרעיון של ביטול ההגדרה הקשיחה: ההבנה שלא מדובר בתסמונת אחידה ומוחלטת, אלא ברצף אחד ארוך.

 

[Ruti Kepler]

ואם הבנו, אנחנו אוטיסטיים מאה אחוז?

לא. אולי אתם סתם חובבי מתמטיקה...
אבל תודו שזה מאפיין ממש חמוד של הראש האוטיסטי.

 

[מריומה~]

בכלל אם מישהו ימצא לי הגדרה או אדם נורמלי הוא יקבל הרבה פרסים ממני

 

[מריומה~]

לא. אולי אתם סתם חובבי מתמטיקה...
אבל תודו שזה מאפיין ממש חמוד של הראש האוטיסטי.

רותי ,איך אפשר בלי להזכיר את הספר..
תיארת את איציק כזב חמוד ומתוק עם כל הקושי שלו
אחרי שהוא מרגיש שהוא לא יכול בלי החברה הוא הולך ללמוד את הקודים שלה.
איך זה שלא חויתי בספר נפילות שלו שוב. וגילוי היציאות הדביליות שעכשיו אמורות להכאיב לו .
אולי אני האוטיסטית ולא אמורה להרגיש את זה?

 

[שרלוט]

מאובחני אספרגר הם ברובם אנשים משכילים, גאוניים
יותר מהאדם הממוצע.
אחת הסיבות לכך היא שהרגש לא מפריע למוח, האספרגר חושב
במאת אחוזי יכולת קשב מבלי לתת לגירויים רגשיים להפריע לו.
האדם המוגדר כנורמלי משקיע יותר כוחות ברגש
את כל היכולות הוא מנווט בין המוח לבין הלב.
אצל האספרגרים הרגש לא משחק הרבה, אין להם בכלל את ה'פריוולגיה'
לעצור ולתת לגירויים אחרים לשחק ולהחליט להם בחיים
ולכן הם עסוקים יותר עם עצמם, שום דבר רגשי לא מפריע להם
להתעמק ולחפור לעומק והתוצאה: המוח פנוי מגירויים רגשיים.
[מי שרוצה להבין לעומק יש מחקריים קליניים שמדברים על זה]

 

[תזרים]

מאובחני אספרגר הם ברובם אנשים משכילים, גאוניים
יותר מהאדם הממוצע.
אחת הסיבות לכך היא שהרגש לא מפריע למוח, האספרגר חושב
במאת אחוזי יכולת קשב מבלי לתת לגירויים רגשיים להפריע לו.
האדם המוגדר כנורמלי משקיע יותר כוחות ברגש
את כל היכולות הוא מנווט בין המוח לבין הלב.
אצל האספרגרים הרגש לא משחק הרבה, אין להם בכלל את ה'פריוולגיה'
לעצור ולתת לגירויים אחרים לשחק ולהחליט להם בחיים
ולכן הם עסוקים יותר עם עצמם, שום דבר רגשי לא מפריע להם
להתעמק ולחפור לעומק והתוצאה: המוח פנוי מגירויים רגשיים.
[מי שרוצה להבין לעומק יש מחקריים קליניים שמדברים על זה]

אם הרגש לא משחק אצלם אז כנראה שכן יש ילדים עם קצת חוסר טקט שבכל זאת רחוקים מהרצף הנ"ל... כי הם רגישים מאד מאד

 

[שםמשתמש]

'המקרה המוזר של הכלב' הוא על ילד אוטיסטי ממש. לא רק עם הפרעת תקשורת קלה.
(ספר מצויין. אחד הדברים המיוחדים בו הוא מספרי הפרקים: אחרי פרק 2 מגיע פרק 3 ואחריו 5 ואחר כך 7. ואחר כך 11. אם לא הבנתם למה, כנראה שאתם לא אוטיסטים).

זה לא ממש מדוייק.
מסופר על ילד קורא וכותב, גאון במתמטיקה שיש לו קושי תקשורתי.
בהחלט ניתן להגדיר אותו כאספרגר.
אגב, לפי ההגדרות היום אספרגר זה אוטיסטי ממש, רק בתפקוד גבוה.
ההבדל הוא שבאספרגר אין איחור בהתפתחות השפה ובהתפתחות הקוגנטיבית.