כללי אף פעם לא נתקלתי בלקוחה כזאת

[לוטוס]

במקום לאיים אפשר לעבור ישר למכות
ועכשיו ברצינות,
נתנו כאן הרבה טיפים מועילים, רק צריך ליישם

שיהיה בהצלחה רבה ושנה טובה!

 

[S.D]

שתיהי באמת.שנה טובה לכולם

 

[חנה א]

אז ככה- כנראה יש לי כישוריי חוקרת, כי איכשהו השגתי את הטלפון של אחותה ופשוט- הרמתי אליה טלפון!

ניסית להתקשר אליה מטלפון אחר? של בעלך למשל או שכנה?

 

[דב הטכנאי]

מזכיר לי איזה עמותה (מפאת כבוד הפורום לא אזכיר את שמה) שהקפיצה אותי בערב חג להכין להם מודעה דחופה. עד היום לא ראיתי את הכסף (עבר למעלה משנתיים).

לקח זה לימד אותי בוודאי....

 

[פופקורן- עיצוב מקפיץ]

ניסית להתקשר אליה מטלפון אחר? של בעלך למשל או שכנה?

עדיין לא...
לוידעת אם זה יעזור, גם משמם היא פתאום תעבור לממתינה..

 

[מלפפון]

קטע מהבוקר:
לקוחה נותרה חייבת לי סכום קטן.
שלחתי לה מייל אסרטיבי, לא ענתה.
החלטתי שאני לא משקיעה על זה כלום, חוץ מלהקפיץ מדי פעם את המייל.
בלי לכתוב לה שוב ושוב. אלא רק שתראה כל פעם את המייל למעלה.

אתמול היא שולחת לי מייל מתנצל שהפקידה והפרטים כנראה לא היו נכונים. שאפנה אליה בבוקר שתשלם.
כתבתי לה שוב את פרטי החשבון שלי.
עכשיו אני מקבלת ממנה מייל, הייתי בטוחה שסוף סוף..

אבל במייל היא כותבת לי:
תייעצי לי: מה עדיף לכתוב, ככה או ככה.

התעלמה מנושא התשלום.
ואני מתפעלת מאנשים איזה אומץ זה להיות בטוחים ככה שכל העולם מגיע לך.
אין בושה, אין כלימה.
כל כך קל.
הלואי שהיה לי חצי מהאומץ שלה.
לא לשלם, ולהמשיך לעבוד כאילו כלום.

אין לי מושג אם היא פה בפרוג.

עריכה: סוף טוב. מקודם התקשרה שהפקידה..

 

[GolanArt]

מזדהה עם הנאמר, אני גם יכול לכתוב על זה ספר וכ' וכ'
אבל!
אם לקוח נעלם בשביל 50 ש"ח, ואם תשאלו אותי, אני אומר שעדיף לא ליצור איתו
קשר בכלל, או לא יותר מפעם בחודש-חודשיים תזכורת עדינה למייל.
למה? כי מלבד גזלנים או כאלו ששונאים לשלם, יש לפעמים מצבים שאדם
מגיע לדוחק אום ונורא ואין לו את הפרוטה אפילו ללחם, (ומי שלא טעם טעם בושה מחובות לא טעם טעם מר מחייו, אין בכלל ספק בזה) וב99.9 אחוז מהמקרים,
הוא פשוט מת מבושה, ואשכול כזה עושה לו רע בנשמה (במידה והוא יודע עליו).
לא שווה לרוץ אחרי סכום כזה בשום אופן, ומיוחד שיש סיכוי טוב שהחייב בורח
כי הוא מסובך כלכלית ואז הצער שיש לו מהבושה, גדול פי 10 מיליון מהצער של
להפסיד 50 ש"ח.
אבל זו רק דעתי כמובן, ולא התכוונתי לסרבני תשלום שיטתיים.

זה ניסיון לא פשוט, אבל תמיד צריכים לזכור, שמה שנחתם עבורנו, נקבל.
(ותאמינו לי, אני יודע מה לרוץ אחרי הכסף שמגיע לי...).

 

[מלפפון]

מזדהה עם הנאמר, אני גם יכול לכתוב על זה ספר וכ' וכ'
אבל!
אם לקוח נעלם בשביל 50 ש"ח, ואם תשאלו אותי, אני אומר שעדיף לא ליצור איתו
קשר בכלל, או לא יותר מפעם בחודש-חודשיים תזכורת עדינה למייל.
למה? כי מלבד גזלנים או כאלו ששונאים לשלם, יש לפעמים מצבים שאדם
מגיע לדוחק אום ונורא ואין לו את הפרוטה אפילו ללחם, (ומי שלא טעם טעם בושה מחובות לא טעם טעם מר מחייו, אין בכלל ספק בזה) וב99.9 אחוז מהמקרים,
הוא פשוט מת מבושה, ואשכול כזה עושה לו רע בנשמה (במידה והוא יודע עליו).
לא שווה לרוץ אחרי סכום כזה בשום אופן, ומיוחד שיש סיכוי טוב שהחייב בורח
כי הוא מסובך כלכלית ואז הצער שיש לו מהבושה, גדול פי 10 מיליון מהצער של
להפסיד 50 ש"ח.
אבל זו רק דעתי כמובן, ולא התכוונתי לסרבני תשלום שיטתיים.

זה ניסיון לא פשוט, אבל תמיד צריכים לזכור, שמה שנחתם עבורנו, נקבל.
(ותאמינו לי, אני יודע מה לרוץ אחרי הכסף שמגיע לי...).

אני עדין חושבת שאם בנאדם לקח עבודה, הוא חייב לשלם עליה.
אם אין לו כסף ללחם, הוא יכול לבקש מראש חסד או תרומה, ויש אנשים שמוכנים לעזור.
אני לא מאמינה שבנאדם הזמין עבודה ב50 שח והתכונן לא לשלם עליה.

אני חושבת כזה דבר:
אדם שמקבל עבודה ששווה 400 שח, ב50, מזלזל בה.
הוא מתייחס אליה בקטנה, ולא זוכר אותה בכלל.
האדם רודף אחריו והוא אומר: אה, רק 50. קטן עליי, אשלם לו אוטוטו. מה הוא עושה מזה עסק.
והוא משלם בהזדמנות..

בתחילת דרכי ארגון חסד גדול פנה אליי. הוא ביקש שאתן להם משפט לפרוספקט של אחד התורמים שלהם.
חשבתי לעצמי: ואו, רק משפט! משפט אחד מתוך פרוספקט שלם.
תמחרתי ב50.
בפועל המשפט הזה העסיק אותי במשך יומיים, חלמתי עליו בלילה..
וב"ה יצא משהו משובח. הם הודו נרגשות וביי.

מאז רדפתי אחרי ה50 ש"ח.
טלפונים, מיילים, ובסוף הם שילמו.

היום אני אומרת שאם זלזלתי בעצמי, למה ציפיתי?
למה שהם לא יזלזלו בי?

אני לא אומרת שזה אמור להיות היחס. ממש לא.
אבל זה יחס שסוחב יחס נגדי.
אם הייתי מבקשת על המשפט מינימום 400, כי זה הרי לא רק משפט, אלא מחזיק את כל הפרוספקט, ואפילו לקוחת 800, ומעריכה את העבודה שלי, הם גם היו מעריכים אותה.

ושמתי לב איך אפשר לאתר לקוחות שלא ממש אוהבים לשלם:
אם פונים אליי במייך ושואלים: תוכלי לסגנן לי משפט?
או: בבקשה הצעת מחיר לערוך ניסוח של מודעה שכבר כתוב,
(הרי מה זה לערוך תוכן של משהו כתוב? בלי אסטרטגיה, בלי להבין מה עומד מאחורי? אז למה פנו לקוםירייטרית? שיפנו לחברה שלהם שיודעת לכתוב בחרוזים).
או מישהו שכותב: תשלחו דוגמאות ולא נתייחס אליהן בלי הצעות מחיר,
אני מבינה שמה שמעניין אותם זו הצעת המחיר, כלומר מחיר נמוך,
כי הם לא יתרשמו מהדוגמאות לבד.

אני לא אומרת להשליך על הכלל ולא לעבוד עם כאלו,
אלא למיחש.

 

[פופקורן- עיצוב מקפיץ]

מזדהה עם הנאמר, אני גם יכול לכתוב על זה ספר וכ' וכ'
אבל!
אם לקוח נעלם בשביל 50 ש"ח, ואם תשאלו אותי, אני אומר שעדיף לא ליצור איתו
קשר בכלל, או לא יותר מפעם בחודש-חודשיים תזכורת עדינה למייל.
למה? כי מלבד גזלנים או כאלו ששונאים לשלם, יש לפעמים מצבים שאדם
מגיע לדוחק אום ונורא ואין לו את הפרוטה אפילו ללחם, (ומי שלא טעם טעם בושה מחובות לא טעם טעם מר מחייו, אין בכלל ספק בזה) וב99.9 אחוז מהמקרים,
הוא פשוט מת מבושה, ואשכול כזה עושה לו רע בנשמה (במידה והוא יודע עליו).
לא שווה לרוץ אחרי סכום כזה בשום אופן, ומיוחד שיש סיכוי טוב שהחייב בורח
כי הוא מסובך כלכלית ואז הצער שיש לו מהבושה, גדול פי 10 מיליון מהצער של
להפסיד 50 ש"ח.
אבל זו רק דעתי כמובן, ולא התכוונתי לסרבני תשלום שיטתיים.

זה ניסיון לא פשוט, אבל תמיד צריכים לזכור, שמה שנחתם עבורנו, נקבל.
(ותאמינו לי, אני יודע מה לרוץ אחרי הכסף שמגיע לי...).

למה להיעלם?
אם היא הייתה אומרת לי- תקשיבי, נתקעתי. אין לי איך לשלם לך. מצטערת- הייתי ממש מבינה ולא מתקשרת אפילו פעם אחת! גם לא אחרי חודשיים-שלוש.
ה-50 שקל האלה לא יעשו אותי רוטשילד..

אני עושה חסדים בשמחה עם אנשים הזקוקים לכך.
אבל לא מקובל עליי ההתעלמות הזאת כאילו כלום....

 

[GolanArt]

למה להיעלם?

כי הבושה איומה ולא כל אדם מסוגל לומר אין לי, ולא כל אדם מוכן לקבל את זה.
ושוב, תקשיבי טוב, אני לגמרי מסכים עם כל מה שכתבת, יש לי סיפורים מפה לירח וחזור,
אבל להיות במצב של בושה מחוב, רק מי שטעם מבין. ואני לא מדבר על אנשים שנולדו
שנוררים ולא מתביישים לבקש כסף מבוקר עד ערב, אני מתכוון לאנשים שימותו מרעב, כן
ימותו ממש ולא יבקשו או יאמרו אין לי, פשוט לא עומדים בבושה, והיא אכן איומה.

 

[פופקורן- עיצוב מקפיץ]

כי הבושה איומה ולא כל אדם מסוגל לומר אין לי, ולא כל אדם מוכן לקבל את זה.
ושוב, תקשיבי טוב, אני לגמרי מסכים עם כל מה שכתבת, יש לי סיפורים מפה לירח וחזור,
אבל להיות במצב של בושה מחוב, רק מי שטעם מבין. ואני לא מדבר על אנשים שנולדו
שנוררים ולא מתביישים לבקש כסף מבוקר עד ערב, אני מתכוון לאנשים שימותו מרעב, כן
ימותו ממש ולא יבקשו או יאמרו אין לי, פשוט לא עומדים בבושה, והיא אכן איומה.

תודה רבה!
נקודה שלא חשבתי עליה.

ממש תודה!!!

 

[S.D]

תודה רבה!
נקודה שלא חשבתי עליה.

ממש תודה!!!

הנקודה הזו בכלל לא קשורה. אם כן ממילא היא לא הייתה מבקשת שתעשה לה את העבודה.

 

[למדן בגן]

אני לא חושבת שהייתי מבזבזת עוד טלפון אחד להרים אליה.
תמשיכי הלאה, חבל על הזמן שלך...
כשהיא תרצה לשלם היא תבוא לבד...

זה מעצבן. זה מתסיס.
זה מרגיז וזה מרתיח...
אבל חבל על האנרגיות...

 

[*ארטישוק*]

תהא שנת עסקים טובים
אמן!

 

[Studio Grafix]

כי הבושה איומה ולא כל אדם מסוגל לומר אין לי, ולא כל אדם מוכן לקבל את זה.
ושוב, תקשיבי טוב, אני לגמרי מסכים עם כל מה שכתבת, יש לי סיפורים מפה לירח וחזור,
אבל להיות במצב של בושה מחוב, רק מי שטעם מבין. ואני לא מדבר על אנשים שנולדו
שנוררים ולא מתביישים לבקש כסף מבוקר עד ערב, אני מתכוון לאנשים שימותו מרעב, כן
ימותו ממש ולא יבקשו או יאמרו אין לי, פשוט לא עומדים בבושה, והיא אכן איומה.

נכון מאוד. ישנם אנשים שימותו מרעב ולא יודו שהם רעבים. ל"ע.
אבל עם כל הכבוד, שתלך לעצב עבור עצמה שכפול בוורד משהו חובבני ולא תכנס לחובות.
נכנסת? אז תרימי טלפון כמו בנ"א אמין ותבקשי לעכב את התשלום.

שלעולם לא נתנסה בנסיונות כאלו
אבל אני מרגישה שזו נקודה רגישה אצלי
בהיות ולקוח נחמד (מתוך: ספר הלקוחות והלקחים שלי ) שפנה אלי לעיצוב X Y Z השקיע.. כן! השקיע ממש ... ועדיין אני רצה ומתרוצצת לקבל את שאר הכסף המגיע לי
והוא בינתיים לא מפסיק להתבכיין שאין לו.. ואין לו..
אדוני, אין לך- אל תבקש עבודה.
כשיהיה לך מזומן מיותר, תשמור אותו בצד ואז תפנה למעצב.
למה זה לא מובן?

 

[ש. צ. וינמן]

ראשית, ב"ה שלא נתקלת אף פעם בכזו לקוחה.
(קורה. ויש לי גם מפרוג...)

אכן, רוב מוחלט של הלקוחות ישרים והגונים, מעוניינים לשלם. ובזמן. גם אם לא החתמת אותם על חוזה.
- אני לא נוהגת לחתום חוזה על סכומים שכאלו. מבלי לזלזל, זה לא נראה לי מתאים.
אבל כשזה כן קורה, נראה לי מן הראוי לנסות להזכיר מידי פעם. בטלפון או במייל.
אבל,
אם לקוח לא יכול/רוצה לשלם עכשיו, להכנס לסחרור של טלפון ומעקבים נראה לי הסחפות לא ראויה.
וה' מלא חסרונך.

 

[פינגפונג]

סתם ככה יש לי סיפורים גם על לקוחות הפוכים ומאוד נחמדים שהיו מאוד מרוצים ושילמו בנדיבותם ללא שום בקשה יותר ממה שסוכם (והם עוד כאלה שבכלל לא שיגעו ת'סכל)

 

[ט תהילה]

סתם ככה יש לי סיפורים גם על לקוחות הפוכים ומאוד נחמדים שהיו מאוד מרוצים ושילמו בנדיבותם ללא שום בקשה יותר ממה שסוכם (והם עוד כאלה שבכלל לא שיגעו ת'סכל)

נכון
חייבים לראות את חצי הכוס המלאה
בדיוק היום לקוח אחד עשה לי העברה
של מעבר לסכם שסכמנו כי הוא היה מרוצה.
אבל עדיין,
צריך כלים להתמודד עם הבעיתיים

 

[ליבי גלבשטיין]

רב ידוע וחשוב שהרבה מכירים,
הזמין עריכה לספר תורותיו ודברותיו - 5 כרכים,
מקרוב שלי. העבודה הייתה מעבר לרגיל.......
שילם לפי ההתקדמות, כמובן עם דרישות ושינויים וכולי,
את הקובץ האחרון שהיה הכי ארוך קיבל בתודה-
ומאז ............................................

אין לי מושג איך העורך בולע את זה באהבה,
אבל הוא לא עורר סקנדלים ולא רדף אחריו.
אולי מחשש חילול השם...
בעיני זה חידלון.

סבתא שלי עברה את השואה,
בשנים שהייתה צעירה סיפרה לא מעט לשכנה ממול.
זאת נהנתה להאזין לסיפורים המרתקים,
אחרי תקופה עברה השכנה דירה,
יום אחד באה מישהי אל הסבתא
ואומרת לה- הספר שלך מאוד מעניין....
בקיצור התברר שהחצופה הוציאה ספר שלם,
עם השם וכל הפרטים המלאים,
ואפילו לא הודיעה לה על זה.
מה היא עשתה אין לי מושג.

למסקנה, זה כואב, ומביא להבנה בלתי נמנעת,
אל תתנו אמון במי שאינו קרוב משפחה או ברמה כזאת.
גם אם זה אדם מתוק עם זקן ארררררווךך.

ומנסיוני האישי.
האנשים האלו בונים על זה, שגם אם אתם יודעים להיות נאחסים,
זה למשך זמן קצר.
וגם לכם לא נעים, והם יודעים את זה.
הפתרון הוא אחת לשבוע -באופן "קבוע"
להרים צלצול טורדני , בד"כ הצד השני מבין שאתם קרציה ונכנע,
לפעמים אחרי מעט זמן לפעמים יותר, אבל לא יותר מדי.

 

[by6199]

אני מוכר מוצר ללקוחות פעם בשנה שווי המוצר כמה אלפי שקלים, הכלל שלי בלקוח חדש או לקוח שאין לי איך לאכוף תשלום אח"כ זה לגבות ברגע האספקה את התשלום ולא רגע אחרי בשופו"א.

בשנה זו משום מה יצא ששני לקוחות שתמיד שילמו מראש נתתי להם בלי לדרוש מיד כי סמכתי עליהם כבר, אם אתם סבורים שהכסף הגיע, תהיו בטוחים שלא, האמת אחד כבר שילם אחרי כמה חודשים