--אצילות, מחשכים, וחדר הסיגופים- אוטוביוגרפיה בדיונית פרק כג

[אבש]

להשכלתך הכללית:

(הזכויות שמורות)​

שלך?

 

[עוד אחד]

הטעם הינו אכן דבר הנתון לשינוי ולכן אינו דבר עיקבי ומשתנה במהלך הדורות. בנוסף אנשים אוהבים חידושים ולכן מכניסים כל הזמן לטעם המוכר ואהוב חידושים, עם הזמן החידושים הופכים להיות הטעם המוכר והאהוב, ומכניסים חידושים נוספים וחוזר חלילה. וכך זה משתנה לאורך הדורות.
בסופו של דבר המטרה היא הנאה, וכל אדם יחליט האם הוא נהנה או לא. ישנם רבים היום שאינם מוכנים לקנות את הקישקושים האלה תמורת מחיר גבוה, ויש אנשים שזה עושה להם את זה.

ואני מוריד את זה לרמה הנמוכה ביותר, בלי למה ואיך.
אתה אוהב או לא?

אני אהבתי!

אוקיי, צודק.
אבל לפחות שלא יתבטאו שזה אומנות טהורה ואמיתית (או בלשון מדוברת, נכונה ומדוייקת), כביכול התגלמות של היצירה שאליה צריך לשאוף להגיע.
נאדא, עוד שיגעון. אני מחר יכול לקום בבוקר ולשכנע את עצמי שללכת ישר עקב בצד אגודל זה סוג אומנות מיוחדת במינה - יצירה עם ספורט והתבטאות עצמית וכוכוכו. נניח שיש לי את זה ואנשים משתכנעים ונהנים מה'אומנות' הזו. אני יכול לנפנף ולהתגאות בכך?

אומנות נכונה ומדוייקת בעיני היא אומנות שרוב בני האדם יתפעלו ויהנו ממנה במבט ראשון ללא מצב חברתי.

 

[GRN]

שלך?

כן

 

[GRN]

אוקיי, צודק.
אבל לפחות שלא יתבטאו שזה אומנות טהורה ואמיתית (או בלשון מדוברת, נכונה ומדוייקת), כביכול התגלמות של היצירה שאליה צריך לשאוף להגיע.
נאדא, עוד שיגעון. אני מחר יכול לקום בבוקר ולשכנע את עצמי שללכת ישר עקב בצד אגודל זה סוג אומנות מיוחדת במינה - יצירה עם ספורט והתבטאות עצמית וכוכוכו. נניח שיש לי את זה ואנשים משתכנעים ונהנים מה'אומנות' הזו. אני יכול לנפנף ולהתגאות בכך?

אומנות נכונה ומדוייקת בעיני היא אומנות שרוב בני האדם יתפעלו ויהנו ממנה במבט ראשון ללא מצב חברתי.

אתה שואל בעצם מהו יופי, וזוהי שאלה פילוסופית טהורה.

 

[park]

אומנות נכונה ומדוייקת בעיני היא אומנות שרוב בני האדם יתפעלו ויהנו ממנה במבט ראשון ללא מצב חברתי.

דייקת נכון, בעיניך. כי לכל אחד יש אומנות אחרת. וכל מי שמתבטא בצורה שאומרת שזו אומנות טהורה והשניה אינה אומנות, הוא חוטא לאומנות. כי אומנות מתבטאת אצל כל אחד בצורה אחרת.

 

[עוד אחד]

אוקיי, צודק.
אבל לפחות שלא יתבטאו שזה אומנות טהורה ואמיתית (או בלשון מדוברת, נכונה ומדוייקת), כביכול התגלמות של היצירה שאליה צריך לשאוף להגיע.
נאדא, עוד שיגעון. אני מחר יכול לקום בבוקר ולשכנע את עצמי שללכת ישר עקב בצד אגודל זה סוג אומנות מיוחדת במינה - יצירה עם ספורט והתבטאות עצמית וכוכוכו. נניח שיש לי את זה ואנשים משתכנעים ונהנים מה'אומנות' הזו. אני יכול לנפנף ולהתגאות בכך?

אומנות נכונה ומדוייקת בעיני היא אומנות שרוב בני האדם יתפעלו ויהנו ממנה במבט ראשון ללא מצב חברתי.

דייקת נכון, בעיניך. כי לכל אחד יש אומנות אחרת. וכל מי שמתבטא בצורה שאומרת שזו אומנות טהורה והשניה אינה אומנות, הוא חוטא לאומנות. כי אומנות מתבטאת אצל כל אחד בצורה אחרת.

קראת מה שכתבתי או נתפסת למה שחשבת?

אני מסכים איתך שכל אחד מבטא את תחושותיו ורגשותיו בצורה הייחודית שלו (בהשפעת כל מה שנחשף אליו), וזה רלוונטי ואמיתי מאד לגביו כיחיד, או כקבוצה שהתרגלה לסגנון מסוים. אבל לקרוא לאומנות מז'אנר מסוים שאין בו חן ויופי ממבט ראשון שזו האומנות המדוייקת והנכונה של המוזיקה, הציור, הכתיבה וכו' זה מיצג שווא שנועד לשכנע פתאים נוספים בגדלות היצירה הזו.

כשאני רואה את הציורים המודרניים או המופשטים עולה לי בסיטואציה מעשן כבד אלכהוליסט שתוי בן 60 ששר רוק כבד..

 

[אבש]

אומנות נכונה ומדוייקת בעיני היא אומנות שרוב בני האדם יתפעלו ויהנו ממנה במבט ראשון ללא מצב חברתי.

איזה מוזר להגדיר אמנות שהיא צריכה להיות "נכונה ומדוייקת".
נכון למה? מדוייק למה?

ומה קשור כאן רוב בני האדם, ממתי יוצרים אמנות בשביל שהיא תמצא חן בעיני 'רב בני האדם'.
אמן בא לבטא, בשלל דרכים לגיטימיות, את עולמו. ואם הוא יוצר בכדי לתת לך בכפית מה שאתה רוצה לראות, מה שנח לך לראות, מה שקל לך לראות להנות ולהתפעל ממנו במבט ראשון, אז יכול להיות שקיבלת משהו אסטטי (לעיניים מסויימות) אבל אמנות כלל לא בטוח שקיבלת.

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

יש דבר שמפריע לי אשמח לשמוע את חוות דעתכם המלומדת.

הבה ונניח שבכל מעשה שאדם יוצר / עושה / שר וכו' עומד מאחורי היצירה איזה רגש או תחושה. גם זייפן מקצועי ניתן לשמוע בשירתו תחושה מסויימת, ואם התחושה עמוקה כגון רגש עז של געגועים או דאגה ניתן לשמוע את התחושה עוצמתית יותר ומדברת אל הלב.
היוצרים המפורסמים אלו שאנשים נוהים אחרי יצירותיהם, הם כאלו שמטיבים להביע את התחושה והרגש בצורה שעריבה לאוזן ונעימה לעין. זה גם יפה וגם מדבר ללב. להבדיל מזייפן שעם כל הכבוד לרגש שלו ולתחושה העמוקה שהוא משדר זה לא נעים וצורם לאוזן.

כעת ללב הבעיה. עושה רושם שקם אדם זייפן או צייר גרוע או יוצר אחר גרוע ואמר תקשיבו טוב, יש כאן איזה עומק שרק ה'מבינים' יכולים לרדת ולהבין. ואז אנשים שמתלהבים מכל מי שמביע בטחון עצמי גבוה ואגו מפורז הנהנו ואמרו ת'שמע יש פה משהו עמוק.. אתה רואה את הקשקוש הזה, הוא מסמל את ההתפחות הציוויליזציה בניגוד לקלאסיקה של התקופה האימפרסיוניסטית.. או, יש כאן תחושה עמוקה של אהבה שנודדת בין הדאגה לתקוה..
ולא שאין משמעות עמוקה ביצירה הזו רק שהיא פשוט לא יפה. מה שקרה שאנשים התרגלו לסגנון גרוע כזה של יצירות והטעם שלהם השתנה. משל למה הדבר דומה לעישון סיגריה, אדם שמעשן סיגריה בפעם הראשונה מעווה את פיו בסלידה, יורק בתיעוב, ומחפש אחר משקה ממותק שיעביר את הטעם הגרוע של הסיגריה. אבל אחרי השניה והשלישית (בעידוד החברה ומתוך רצון להיות 'מבין' ו'גדול') הוא באמת מתמכר ומתחבר לטעם הייחודי והמשכר של הסיגריה, הוא כבר מבדיל בין סוג כזה לאחר ויש לו על כך תורה שלימה..

בתמצות השאלה היא מה קדם למה.
היצירה הכל כך מיוחדת או ההתחברות לסגנון מסיבות שונות.

(מה שהביא אותי לשאלה זה העובדה שואן גוך חי את חייו בעוני מכפיר ודלות עשירה ורק שנים אחר מותו לפתע הכירו אנשים בגדלות יצירותיו..)

אענה על כמה מהשאלות:
1.
קורה לפעמים שאמנות מתגלה במקרה.
הדוגמה הכי פשוטה לכך היא חוש הטעם:
עד לפני כמה שנים השילוב האולטימטיבי של צ'יפס וקטשופ לא היה קיים בכלל. כל מי שניסית לומר לו לטבול את הצ'יפס בדבר האדום הזה, עיווה את פניו בסלידה: "קטשופ?? מה הקשר?? צ'יפס טובלים רק במיונז!!!"
עד שיום אחד בהיר, נפלה חבילת קטשופ על שקית צ'יפס, והתפוצצה. בעל המסעדה הקמצן, חס על הצ'יפס והחל לאכול אותו למרות הקטשופ המרוח עליו. וירא כי טוב, הזמין את כל האורחים לטעום מהדבר החדש, והשמועה התפשטה בכל צ'יפסטאון, ולאחריה בכל צ'יפסלנד, ובעקבותיהם הלכו כל העולם.
אז נכון, זה שילוב שנוצר במקרה, אבל זה הולך טוב ביחד.
אני לא מכיר אף אחד שלא נהנה מטשולנט טוב, רק בגלל שזה לא מסתדר עם כל הכללים של ספר הבישול הריאליסטי. זה טעים? אוכלים.
2.
סיגריות.
זאת אחת הדוגמאות המצויינות לטעם נרכש.
גם בירה וגם חרדל, וגם יין ואלכוהול לסוגיו, סחוג וצ'ילי - כולם טעמים נרכשים. טרם שמעתי על תינוק שהולך לישון עם מטרנה בטעם סחוג, ולא עם גרבר בצל - שמנת.
טעם נרכש הוא אחד המרכיבים הדומיננטים במזון משובח. ככלל, ככל שהמזון יקר יותר, כך הוא חביב על אוכלוסיה קטנה יותר של אנשים. משתי סיבות: 1. הטעם המורכב הופך אותו לפחות אטרקטיבי בקרב רוב האוכלוסיה שלא התרגלו אליו. 2. רוב האוכלוסיה לא התרגלו אליו בעקבות העובדה שהוא יקר ונדיר, והחשיפה המצומצמת לא איפשרה להם להתרגל בהדרגה.
3.
יש מצב שחלק גדול מאלה ש"מבינים באמנות" אכן מתפעלים מאמנות רק בגלל הרושם והחברה, והרצון להראות "מבינים"...
אבל זה עובר עם הגיל.

קראת מה שכתבתי או נתפסת למה שחשבת?


כשאני רואה את הציורים המודרניים או המופשטים עולה לי בסיטואציה מעשן כבד אלכהוליסט שתוי בן 60 ששר רוק כבד..

זה סימן שהמסר עבר מעולה

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

אני מבין שכל התגובות כאן באות כתוצאה מהפרק...
זה ממש מעניין לאן לקחתם את זה.

 

[park]

אני מבין שכל התגובות כאן באות כתוצאה מהפרק...
זה ממש מעניין לאן לקחתם את זה.

אני חושב שזה בעקבות תמונת הפרופיל שלך.

 

[חניק]

אדון קקטוס היקר, סך הכל איור של פרופיל (השני בסידרה) ותראה כמה בלה בלה, לא נראה לך מוגזם מדי?

 

[park]

אדרבה זה רק מוכיח שזה עובד! מי קיבל פה כזאת חשיפה ופולמוס על תמונת הפרופיל שלו?

 

[חניק]

ודאי שזה עובד, אך משום מה באור לא חיובי בלשון המעטה.

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

אדון קקטוס היקר, סך הכל איור של פרופיל (השני בסידרה) ותראה כמה בלה בלה, לא נראה לך מוגזם מדי?

מוגזם מאוד
לא נמאס לכם לקשקש על זה?

 

[הצפרדע]

ע

ושה רושם כאילו רצית לצייר את עצמך מביט במסך ומקליד תוך כדי. דעתי בניגוד לכל אלו שכתבו שציירת אותו מריר ומציק בכוונה, לי נראה שהינך צייר בינוני מבחינת תווים ולכן זה יצא כמו שזה יצא.

עיון בתיק עבודות של קקטוס מגלה כישרון גם בתווי פנים, ואפס בינוניות, הפנים נראותכך כי זה מה שהוא רצה שייראו.

 

[יוד מם]

אם כבר, אוכל לקבל הסבר מדוע הצד השמאלי של המשקף נוטה יחד עם זוית העין? הוא גם גדול יותר מחברו אם אני לא טועה.

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

מישהו קרא את הסיפור ויש לו מה להעיר?
אשמח מאוד

 

[רחלשקרקה]

קראתי בשקיקה מהפרק הראשון.
משהו קטנצ'יק שמפריע. בשוליים. בפרק י"ב קוראים לרבה- אהרון, אח"כ הוא מתחלף לגרשון. טיפונת מציק.
חוצמזה, מחכים מאד מאד להמשך.

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

קראתי בשקיקה מהפרק הראשון.
משהו קטנצ'יק שמפריע. בשוליים. בפרק י"ב קוראים לרבה- אהרון, אח"כ הוא מתחלף לגרשון. טיפונת מציק.
חוצמזה, מחכים מאד מאד להמשך.

כנראה פיספסתי בהגהה...
תודה

 

[הצפרדע]

"לייק" גדול עד מאוד!

אוי, כמה זמן שלקח לי לכתוב את הפרק הזה..
טוב
ככה זה.
הפרק בבלוג, ובקרוב בכונן גוגל, ולמי שזה יעשה בעיות - אפשר לפנות אלי באישי..
בתפריט:
בעקיטשע גזור מושך מבטים מביכים, בלי משקפיים קל יותר לראות את החלק הפנימי יותר של האנשים, דימיטרי מתגלה כיצור רחימאי למדי, ומלכי מדי ופרס מתגלים כדמויות אקטואליות מתמיד, מגילה נקראת במנגינה מסורתית, משכיחה מכות מזוייפות להחריד. בניין שנראה כמו משחק מחשב, מפגיש את הגיבור עם אחד האנשים ששינו את חייהם, ועשו את זה רע.
הצעת הגשה:
חבילת וופלים לא מזוהה, נטלה מלאה בקוקה קולה קר, מוזיקה ווקאלית גרועה בווליום נמוך.

"לייק" גדול עד מאוד!