קורונה אצלנו כבר חלפה שנה

[ר.ב.ב.ש]

שָׁנָה

ה' שֵׁבֶט תש"פ,

נִפְגָּשִׁים,

אַתְּ וְאַבָּא לַחֲתֻנָּה נוֹסְעִים,

עוֹד חֹדֶשׁ חוֹזְרִים,

וְאַל דְּאָגָה – שׁוּב נִפְגָּשִׁים.



חֹדֶשׁ חוֹלֵף עוֹבֵר בִּיעָף,

וְאַתֶּם בְּחוּ"ל עוֹד קְצָת נִשְׁאָרִים,

נַחַת שֶׁל נְכָדִים,

וְאַהֲבָה מֵהַיְּלָדִים.



פֶּסַח מִתְקָרֵב וְאַתֶּם בָּאִים,

מֵרָחוֹק שָׁלוֹם אוֹמְרִים,

וּמִיָּד לִמְלוֹנִית נוֹסְעִים,

מְבֻדָּדִים, רְחוֹקִים, וְכָל כָּךְ אוֹהֲבִים.



וּמֵאָז נִשְׁמָרִים,

דֶּרֶךְ הַמַּחְשֵׁב רוֹאִים,

הַיְּלָדִים, הַנְּכָדִים, הַנִּינִים

לְחִבּוּק שֶׁל סָבְתָא מְחַכִּים.



וְעוֹד קְצָת נִשְׁאַר,

חִסּוּן אֶחָד כְּבָר עָבַר,

נִשְׁאֲרוּ שְׁבוּעַיִם אוּלָי שְׁלֹשָׁה,

וּבִשְׁבִילֵנוּ תָּקוּמוּ שׁוּב לַתְּחִיָּה.