מדריך אקוסטיקה במבני ציבור – למה זה כמעט תמיד מפספס? (ומה המחיר שכולנו משלמים)

  • הוסף לסימניות
  • #1

לאחרונה נחנך בסמוך לביתי בית כנסת מרשים. שלוש קומות של תכנון אדריכלי מוקפד: אולם גדול בקומה התחתונה, בית מדרש בקומת הכניסה, וקומה עליונה הכוללת עזרת נשים וכולל.

נכנסתי פנימה, פגשתי את הגבאי – ידיד ותיק – ומתוך רצון טוב ניסיתי להציע לו כמה טיפים בסיסיים לשיפור האקוסטיקה במקום.

להפתעתי, הוא לא הבין על מה אני מדבר.יותר מזה – הוא אפילו קצת נעלב. "שכרנו יועץ אקוסטי בעלות של 16,000 ש"ח!!!" הוא אמר לי בתסכול, "הוא אישר הכל."

ביקשתי ממנו רגע אחד של תשומת לב, ומחאתי כף בחלל האולם.
התוצאה: הדהוד (Echo) שחזר אלינו במשך 6 שניות ארוכות (!).בשלב הזה, המבוכה כבר החליפה את העלבון.

איפה הכשל?​

היועץ אמנם הגיש תוכנית, אבל בשיחה התברר שאיש לא הגדיר לו את הצרכים. במילים אחרות – לא אמרו ליועץ מה באמת רוצים מהמבנה.
ולצערינו כשהיועץ לא מהמגזר, אין לו פשוט מושג, הם רגילים לשבת בספריה שקטה, בלי זה אין יישוב הדעת, הם פשוט לא מבינים אותנו.


בבתי מדרשות , קיימת סתירה מובנית שחייבים לתת עליה את הדעת:

  1. מצד אחד: מחפשים את ה"שטייגען" – רעש חי של לימוד, תחושת חיות והד ציבורי.
  2. מצד שני: רוצים לשמוע שיעור בליל שבת, או חזן בצורה ברורה, בלי להילחם בבליל של צלילים.
במבנה גדול, אי אפשר לקבל את שני העולמות באותו חלל ללא תכנון מוקדם ומדויק. כשלא מגדירים זאת – מקבלים פתרון גנרי שמתאים לאולם ספורט, אבל הופך דרשה בבית כנסת למשימה בלתי אפשרית לשמיעה.

מיתוסים שחייבים לנפץ: חלון "אקוסטי"​

באותו מבנה, בקומה העליונה יש תקרת חלקה ללא משטחים סופגים כלל , ומוקפת בחלונות שפונות לבית המדרש. רבים מהגבאים בטוחים ש"זכוכית כפולה = אקוסטיקה".

זה פשוט לא נכון.
במקרה הזה, הזכוכית אינה רבודה, העובי לא מותאם, ומכיוון שמדובר בחלונות הזזה – הרעש פשוט "בורח" דרך החיבורים. בחלונות כבר קשה לטפל בדיעבד, אבל בתקרה? שם נמצאת ההזדמנות שלכם.

השורה התחתונה: אקוסטיקה היא לא קישוט​

אקוסטיקה היא לא "משהו שמטפלים בו בסוף". היא הלב של המבנה והיא חייבת להתחיל בשאלה אחת פשוטה:
מה אתם באמת צריכים מהחלל הזה?

לפני שבונים, מעצבים או משפצים – תשאלו את האנשים הנכונים. כאלו שמבינים לא רק במספרים ודציבלים, אלא באופי השימוש, בקהל ובצרכים האמיתיים של המגזר.

ומכאן אני פונה לכל המתכננים, אל תתביישו לשאול, ובע"ה אשתדל לענות עד כמה שידי משגת.

דואגים לשקט שלכם,
ECOCARE
 
נערך לאחרונה ב:

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

רציתי לשתף אתכם במקרה מהשטח, המדגים עד כמה קריטי התכנון האקוסטי כבר בשלבי התוכנית הראשוניים.

לאחרונה הוזמנתי לתת חוות דעת מקצועית במבנה בית כנסת 3 קומות, רחב היקף בירושלים, שתוכנן על ידי אחד מבכירי האדריכלים.
המבנה אמנם מרהיב ביופיו, אך סובל מכשלים אקוסטיים חמורים המשפיעים על איכות השהות בו.

האתגר: זליגת רעש בין קומות​

בקומה הראשונה של המבנה פועל אולם אירועים תוסס. למרות שישנה הגבלת רעש רשמית (100 דציבל), בפועל המערכות מייצרות עוצמות גבוהות בהרבה.
בבדיקה שערכתי בשטח נמצאו חריגות משמעותיות, שנבעו מכמה סיבות מרכזיות:
  • העדר חומרי ספיגה: האולם לא תוכנן אקוסטית, ואין בו מענה להחזרי קול.
  • כשל במיגון פתחים: דלת האולם, מרשימה ככל שתהיה, אינה דלת אקוסטית. המרווחים סביבה מאפשרים לרעש "לזלוג" למסדרונות, ללובי ומשם לקומות העליונות – עד לחללי הלימוד השקטים.
  • וכן בעלי השמחות למדו שאפשר להניח סלוטייפ על המיקרופון שבאולם...

הפתרון המקצועי​

לאחר חישובים הנדסיים, תכננתי מערך ספיגה ייעודי לתדרים נמוכים המותקן בתקרה ובקירות. המטרה היא:
  1. הורדת מפלס ההדהוד ביותר מ-2 שניות.
  2. הפחתת מפלס הרעש ב-10 דציבל.
  3. החלפת הדלתות הקיימות בדלתות בעלות מקדם חסימת רעש (STC) של 52 דציבל.
  4. טיפול במסדרונות לצורך בליעת שאריות זליגת הקול.
  5. והתקנת דלת נוספת אקוסטית בקומת בית המדרש שממעל.

שורה תחתונה לאדריכלים​

אולם צריך להיות יפה, אבל הוא חייב להיות פונקציונלי. אקוסטיקה אינה סותרת עיצוב – היא משלימה אותו.

הכשל הגדול הוא שלאחר שהתקרה והקירות כבר מורכבים, התיקון האקוסטי מחייב לעיתים פשרות אסתטיות כואבות.

המלצה שלי: תכננו את השקט כבר בשלב הסקיצה. זה יחסוך ללקוח כסף, ולכם – עגמת נפש תכנונית.

כיצד לשפר את האקוסטיקה בבית הכנסת - מדריך מקצועי​


כחלק מתכנון או שיפוץ בית כנסת, אחד ההיבטים המרכזיים שלעיתים מתעלמים ממנו הוא האקוסטיקה. בית כנסת עם אקוסטיקה לוקה בחסר יכול להפוך את חווית התפילה לבלתי נסבלת - מתפללים לא שומעים את החזן, קריאת התורה נשמעת מעורפלת, והנשים בעזרה מרגישות מנותקות מהתפילה. במאמר זה נבחן מקרה ספציפי ונראה כיצד תכנון אקוסטי נכון יכול לשנות את כל החוויה.

המקרה שלנו: בית כנסת טיפוסי​


נדבר על בית כנסת בגודל בינוני: אורך 15 מטר, רוחב 13 מטר וגובה 8 מטר, עם עזרת נשים בקומה השנייה. בנוסף, יש צורך לאפשר קיום שתי פעילויות במקביל - למשל מניין ראשי בחלל המרכזי ושיעור או מניין נוסף בחלק אחר של המבנה.

האתגרים האקוסטיים העיקריים​


1. זמן הדהוד ארוך מדי
בחלל בגודל הזה (כ-1,560 מ"ק), ללא טיפול אקוסטי, זמן הדהוד יכול להגיע ל-3-7 שניות. המשמעות? כל מילה שהחזן אומר "מתערבבת" עם המילה הקודמת, ונוצר רעש מטושטש במקום דיבור ברור.

2. הבעיה של העזרת נשים
עזרה בקומה שנייה סובלת מכמה בעיות: המרחק הפיזי מהחזן גדול יותר, לעיתים יש מחיצה שבולעת קול, והצליל צריך "לטפס" למעלה תוך שהוא מתפזר ומאבד מעוצמתו.


3. איפשור שתי פעילויות במקביל
כדי שמניין בחלק אחד של בית הכנסת לא יפריע לשיעור בחלק אחר, נדרשת בידוד אקוסטי נכון - אחרת תהיה ערבוביית קולות בלתי נסבלת.

הפתרון המקצועי - עקרונות בסיסיים​


טיפול בזמן הדהו
ד
זמן דהוד אופטימלי לדיבור הוא בין 0.8 ל-1.2 שניות. כדי להשיג זאת צריך להוסיף חומרים בולעי קול. הפתרון הנפוץ ביותר הוא התקנת פאנלים אקוסטיים בתקרה ובקירות האחוריים והצדדיים. חשוב להבין שלא מדובר בספוגים פשוטים אלא בחומרים מעוצבים שמשלבים בליעת קול עם אסתטיקה מכובדת המתאימה לבית כנסת.


פתרון לעזרת הנשים
כאן יש כמה מסלולים אפשריים. המסלול העיקרי הוא שיפור האקוסטיקה הטבעית באמצעות משטחים מחזירי קול (רפלקטורים) שמכוונים את הצליל מהבימה כלפי העזרה.
ושם לדאוג לספיגה מוגברת באמצעות טיפולים ממוקדים בתקרה, ובמפגש קיר\תקרה.


הפרדה בין פעילויות
כדי לאפשר מניין ושיעור במקביל, צריך להקים מחיצה אקוסטית (לא בהכרח פיזית) בעזרת וילונות כבדים מיוחדים או קירות נייחים.
בנוסף, צריך לטפל בתקרה כי הצליל "מדלג" מעל המחיצות הרגילות. פתרון חכם הוא שימוש במחיצות הזזה אקוסטיות שמאפשרות גמישות - שבתות וחגים בית הכנסת פתוח לגמרי, ובימי חול אפשר לחלק את החלל.

למה לא לעשות זאת בעצמכם?​


רבים מתפתים לנסות לפתור בעיות אקוסטיות בעצמם - לקנות ספוגים באינטרנט, להוסיף שטיחים, ועוד כמה שפיכות דמים...הבעיה היא שללא מדידות מדויקות ותכנון מקצועי, אתם עלולים:

  • להוסיף חומרים בולעים במקומות הלא נכונים ולהחמיר את המצב.
  • לבזבז כסף על פתרונות שלא עובדים
  • ליצור אקוסטיקה "מתה" מדי שהורגת את התחושה החיה של התפילה

מה כולל הכוונה אקוסטית מקצועית?​


יועץ אקוסטי מגיע לבית הכנסת ומבצע:

  1. מדידות זמן הדהוד - מכשור מיוחד מודד בדיוק את מאפייני החלל
  2. ניתוח התפשטות הקול - איפה יש נקודות חלשות, איפה יש הדים מפריעים
  3. תכנון מותאם אישית - כל בית כנסת שונה, וצריך פתרון שמתחשב בארכיטקטורה, בתקציב, ובצרכים הספציפיים
  4. מפרט טכני מדויק - בדיוק אילו חומרים, באיזו עובי, היכן להתקין
  5. ליווי ביצוע - וידוא שהקבלן מבצע את העבודה נכון.

סיכום - החוויה שאתם רוצים​


דמיינו בית כנסת שבו כל מילה של החזן נשמעת ברור ונקי, הנשים בעזרה משתתפות באותה הרמה כמו הגברים למטה, ובימי חול אפשר לקיים שיעור בצד אחד ומניין מנחה בצד השני בלי שאחד יפריע לשני. זו לא פנטזיה - זו תוצאה של תכנון אקוסטי נכון.


השקעה באקוסטיקה של בית הכנסת היא השקעה בחוויית התפילה של כל המתפללים, ובמיוחד של אלו שיושבים רחוק מהבימה או בעזרת הנשים. זה ההבדל בין בית כנסת שאנשים נמנעים לבוא אליו לבין בית כנסת שמזמין ומשתף את כולם בתפילה.


אם אתם מתכננים שיפוץ, בונים בית כנסת חדש, או פשוט סובלים מבעיות שמיעה קיימות - אני זמין להכוונה מקצועית. צרו קשר והבה נעשה את בית הכנסת שלכם למקום שבו כולם שומעים, כולם משתתפים, וכולם מרגישים חלק מהתפילה.
ברצוני לשתף אתכם בתכנון אקוסטי שטיפלתי בו בתחילת השבוע.


מדובר בבית כנסת במרכז הארץ, אשר לאחרונה החליטו בו על הקמת תקרה מעוצבת – כראוי וכיאות לבית כנסת מכובד ומרשים.


קיבלתי פניה מאחד הפורומים החשובים של גבאי בתי הכנסת:
האם קיימת בעיה אקוסטית בתכנון ובעיצוב עמוד החזן?


כמובן שמיד העליתי את השאלה המתבקשת:
הנחת היסוד הייתה שהבעיה היא בעמוד עצמו, אך האם נבדק בכלל מצבו האקוסטי של החלל כולו? לאחר שהבהרתי את כוונתי, ביקשתי לקבל את התוכניות, כדי שאוכל להעיף מבט מקצועי ולבחון האם העיצוב הכללי עומד בדרישות האקוסטיות.


כפי שחשדתי – לא בוצע תכנון אקוסטי מסודר, והחלל אינו עומד בסטנדרטים המקובלים.


תוך כדי השיחה ציין הגבאי כי במקום כבר ביקר יועץ אקוסטי. הדבר הפתיע אותי, ולכן שאלתי מדוע לא הופנתה השאלה אליו, ואף ביקשתי לראות את הדו"ח האקוסטי. התשובה הייתה שאין דו"ח כלל: היועץ נתן מבט כללי בהתנדבות, הביקור נערך לפני זמן רב, ומאז התכנון השתנה – כך שהדברים כבר אינם רלוונטיים.


לבסוף, הגבאי המסור ביקש שאגיע למקום ואספק חוות דעת אקוסטית מקצועית.


בביקור במקום ביצעתי מדידות, ולאחר בדיקה וחישוב הגעתי למסקנה שאכן קיימת בעיית הדהוד משמעותית: זמן ההדהוד בחלל עומד על כ־5 שניות – נתון שאינו מתאים לבית כנסת פעיל. בהתאם לכך תכננתי חיפוי אקוסטי לקירות הגובלים עם התקרה הגבוהה, אשר יביא להפחתת זמן ההדהוד לרמה תקנית.


ברוך ה' ששואלים ומתייעצים – לפני שבונים.


Ecocare
דואגים לשקט שלך.

האשליה האקוסטית: למה המחיצה הנמוכה שלכם מבריחה לקוחות ושוחקת את העובדים?​

כולנו מכירים את התמונה הזו: חלל עבודה פתוח (Open Space), שורות של עמדות עבודה, ובכל אחת יושב נציג טלפוני. כדי לייצר "פרטיות", התקנו מחיצות. הן נראות נחמד, הן אסתטיות, והן נותנות תחושה של "הפינה שלי".
אבל בואו נודה על האמת – בשעה 11:00 בבוקר, החלל הזה הופך לכוורת רועשת. ואת המחיר אתם משלמים פעמיים: פעם אחת בבריחת לקוחות, ופעם שניה בתפוקת העובדים.

1. מבחן הטלפון: הצד של הלקוח​

לפני שנצלול לפיזיקה, תחשבו רגע על עצמכם כלקוחות.
אתם באמצע יום עמוס, הטלפון מצלצל. על הקו נציגת מכירות או שירות לקוחות. היא מתחילה לדבר, אבל עוד לפני שהבנתם מה היא מציעה, אתם שומעים ברקע בבירור את הנציגה שלידה צועקת, צחוקים מרוחקים, או המולה כללית.
מה האינסטינקט הראשוני שלכם? לנתק.
למה? כי הרעש הזה משדר חוסר רצינות. זה נשמע כמו "שוק" ולא כמו משרד מקצועי. כשלקוח שומע את כל המוקד ברקע, הוא מרגיש שהפרטיות שלו נפגעת ושהוא מדבר עם "פס ייצור". הוא רק רוצה שהרעש באוזן ייפסק, והדרך הכי מהירה לכך היא לסיים את השיחה.

2. למה העובדים שלכם גמורים כבר ב-14:00? (העומס הקוגניטיבי)​

כאן נכנס לתמונה המדע שמאחורי העייפות. המוח האנושי הוא מכונה מופלאה, אבל יש לו "סוללה" מוגבלת של קשב.
כשאנחנו עובדים בחלל רועש, המוח שלנו נאלץ לעבוד שעות נוספות. הוא משקיע אנרגיה עצומה בסינון רעשי הרקע (השיחה של השכן, הטלפונים המצלצלים) רק כדי להצליח להתמקד בשיחה האחת שהוא מנהל.
התהליך הזה נקרא "עומס קוגניטיבי".
התוצאה? "הסוללה" של העובד נגמרת הרבה יותר מהר. הסבלנות ללקוחות מתקצרת, היצירתיות נעלמת, והיכולת לסגור עסקאות יורדת דרמטית ככל שהיום מתקדם. העייפות שאתם רואים אצל הצוות בסוף היום היא לא רק פיזית – היא תוצאה של מוח שעבד קשה מדי רק כדי "לסנן רעש".

3. המיתוס של המחיצה הנמוכה​

רבים טועים לחשוב שמחיצה בגובה העיניים (או נמוכה מכך) עוצרת קול. בפועל, גלי קול הם חמקמקים. הם לא נעצרים כשהם פוגשים מכשול נמוך; הם פשוט "מדלגים" מעליו.
כאשר נציג א' מדבר, הקול שלו עולה למעלה, פוגע בתקרה (שהיא בדרך כלל קשה ומחזירה רעש), ונוחת בדיוק באוזן של נציג ב' שיושב מעבר למחיצה. המחיצה הנמוכה מספקת הסתרה ויזואלית, אך מבחינה אקוסטית – היא כמעט שקופה.

4. אפקט לומברד – מעגל הצעקות​

זהו המנוע של הרעש במשרד. זה עובד כך: רמת הרעש בחדר עולה מעט -> העובד באופן לא מודע מרים את קולו כדי לשמוע את עצמו -> הרעש הכללי בחדר עולה עוד יותר -> העובד שלידו נאלץ לצעוק חזק יותר.
בסוף היום, כולם צרודים והלקוחות מתוסכלים.

אז מה עושים?​

הפתרון האינסטינקטיבי הוא "להדביק ספוגים", אבל אקוסטיקה היא מדע מדויק. בתכנון נכון חייבים להתייחס לשלושה גורמים:
  • התקרה: המשטח הקריטי ביותר למניעת החזרי קול בין תאים.
  • מיסוך קול (Sound Masking): טכנולוגיה שמייצרת רעש רקע חכם שהופך את הדיבור של השכן ללא מובן, ובכך "משחרר" את המוח מהצורך להקשיב לו.
  • מבנה המחיצה: לא רק הגובה קובע, אלא כושר הספיגה הפנימי שלה.

איך יודעים שיש לכם בעיה?​

אם לקוחות שואלים "איפה אתה נמצא?" בגלל הרעש, או אם העובדים שלכם נראים מותשים כבר באמצע היום – החלל שלכם עובד נגדכם. תכנון אקוסטי הוא לא מותרות, הוא כלי עבודה שמחזיר את ההשקעה בתפוקה ובשביעות רצון.
דוגמא לחללים פתוחים
1766342005149.png
ecocare-דואגים לשקט שלך


ובכן חשבתי לשתף אתכם בהתלבטויות לקראת תכנון של בית כנסת, הן מהצד של הגבאים, והן מהצד של העיצוב, ואיך הכל צריך להיות מותאם ומונגש מבחינה אקוסטית.


לא פעם ולא פעמיים אני מקבל קריאה לתת חוות דעת על תכנון של בית כנסת, יש פעמים שהתכנון הוא על הנייר, ויש פעמים שהתכנון כשהשלד בנוי ללא גמר, ורוב המקרים הוא כשהמקום בנוי לתפארה.


הכי קל מבחינתי זה להגיע למקום כשהוא בנוי ללא גמר כלל אבל לאחר ריצוף וחלונות.


ומצחיק שהמשותף לכולם, זה שכולם רוצים שיהיה שטייגען, רוצים רעש, המולה, "מאצעב" זהו הצד של הגבאים.

ואז אני מבקש פרק זמן לבחון את המקום, ובד"כ המקום כבר פעיל, (כך אצל כולם, קודם נכנסים).

הבחינה הראשונה היא כיצד המקום מתפקד כשיש ציבור גדול שמתפללים, הזמן הטוב ביותר מבחינתי זהו בתפילת מעריב.

ואז אני שולף את המכשיר למדידת דציבלים, ומסתובב סביב סביב, ורושם את התוצאות, בכל נקודה אפשרית.

לאחר מכן אני בודק מובנות דיבור, כיצד החזן נשמע בבירור.

ולאחר מכן אני בודק את זמן ההדהוד במבנה, משקלל את הנתונים במחשב, ומגיע לפגישה עם תוצאה, התוצאה שמשקפת את האמת זהו זמן ההדהוד בפועל.


לעיתים אף שזמן ההדהוד גבוה, עדיין החזן נשמע ברור, וזאת אודות התכנון הגאומטרי של המבנה.


ובכן כאן מגיע השלב השני, השלב בו צריך לשכנע את הלקוח, כי אף שהוא רוצה שיהיה מצב, אנו צריכים לבצע הנחתה של ההדהוד, ובכך אנו מורידים את מפלס הרעש (המעצבן) ודואגים למובנות הדיבור.


לאחר שהורדנו את מפלס הרעש (לאחר חישובים של החזרות גלי הקול) אנו ניגשים לעמדת החזן, ומתכננים מערכת רפלקטיבית קשיחה, שתפקידה לזרוק חזק את גלי הקול, ישירות לעבר המתפללים המפוזרים בכל השטח, גם בעזרת הנשים, וכאן התכנון דורש מחשבה רבה, ולפעמים שינויים תוך כדי תנועה, אמנם יש תוכנות מקצועיות שעושות את החישובים האלו, ובעיקר מתכננים איתם אולמות תרבות למיניהם, אבל בבית כנסת הצורך שונה, (ברור).



ומה שכתבתי שהתכנון דורש מחשבה רבה, זה כי אנו הרי העצמנו והגברנו את קולו של החזן, ע"י זריקת גלי הקול, ואז מה שקורה הקול פוגע חזק גם בקירות המבנה, ומשם לכל עבר לפי זוית הפגיעה, ואז אנו נדרשים לחשב כך שבכל קיר בו יש פגיעת גלי קול, גלי הקול לא יוחזרו בחזרה לתקרה, ולא לקיר השני אלא ידעכו לאחר 1.2 שניות.


וכיצד אנו מטפלים בקירות, קודם כל אנו מעצבים את הקירות בזויות של כעין משולשים, עם זוית ישרה אחת, כך שבצד מזרח היא בקו אפס, ולאחר מטר היא בולטת בערך 70 מ"מ, כך חוזרים על עצמו עד סוף בית המרדש,וכך וגלי הקול פוגעים בזוית הקיר וחוזרים לאזור המתפללים.


לאחר שלב התכנון, אנו בוחרים קודם כל מה כמות הספיגה בו אנו רוצים להשתמש, ולאחר מכן באיזה חומר להשתמש, יש סוגים רבים של חומרים, אני אוהב להשתמש בלוחות עץ אקוסטיים, עם חירוץ קל.

לאחר שסיימנו לטפל בקירות הצד אנו עוברים לטפל בקיר האחורי של המבנה בצד מערב, קיר זה דורש התייחסות גבוהה מאד כיון שהוא זה שמקבל את כל העוצמות, תחשבו על כדור טניס שנזרק בעוצמה לכיוון הקיר, ולכן אנו נשתמש בספיגה גבוהה מאד בקיר זה (0.85 NRC ומעלה) ובאם יש ארון ספרים זה תורם רבות לפיזור גלי הקול בצורה לא שווה (מעין דיפיוזרים).


לאחר מכן, אנו מתחילים לטפל בגלי הקול שמוחזרים בתקרת האולם, בד"כ בשליש הראשון אנו נשתמש בתקרה עם מקדם בליעה נמוך שתעזור לדחוף את גלי הקול, ובשאר החלקים עם מקדם בליעה בינוני, (0.65), כדי לא לייצר אוירה יבישה.


ואז מגיעה האזור מעל ה"בעל קורא" שם יש לבצע תקרה רפלקטיבית בזויות שונות, כדי שעוצמת הקול של הבעל קורא, תגיע לכל האזורים כולל עזרת הנשים.


סוג תקרת הבית מדרש שהמתכנים בד"כ אוהבים להשתמש זה גבס, או תקרת מתיחה, ולכן יש לבחור בגבס מחורר באזורים מסויימים, ולדאוג להניח מעל החירור מזרוני צמר סלעים או זכוכית.


זהו השלבים החשובים ביותר בבניית בית כנסת.
ECOCARE

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה