ארוחות צהריים קלות ומהירות

  • הוסף לסימניות
  • #41
מה הבעיה להשתמש במגבונים הרגילים לנקות את הבית?
אין בעיה.
הם עולים 1000 מגבונים ב-11 ש"ח
הם בריח לימון של ניקוי מאוורר(לא סובלת שום ריח של מגבוני תינוק).
הם עשויים במרקם נח לניקוי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
אין בעיה.
הם עולים 1000 מגבונים ב-11 ש"ח
הם בריח לימון של ניקוי מאוורר(לא סובלת שום ריח של מגבוני תינוק).
הם עשויים במרקם נח לניקוי.
באמת זול. איפה קונים אותם? ואני דוקא חושבת שהמגבונים נעימים למגע והריח נעים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
ואני למדתי בפסח להתמודד עם כמויות.. :)

בבוקר מוקדם או בערב לפני אני מוציאה חזה עוף פרוס מהמקפיא,
מקלפת כמה תפו"א וכמה בטטות, הכל נכנס לתבנית ח"פ עם קצת שמן מלח פפריקה ותבלינים (רוטב סויה, רוטב צ'ילי, מה שיש)
ולתנור. הריח שיוצא אחר כך הוא מדהים! כמעט כלום עבודה והסיפוק ענק.

אני אומרת לעצמי שזה רק לקלף כמה ירקות, לאחר מכן צ'יק צ'ק הכל מוכן.

עוד דבר, לעתים קילוף הירקות לפני ההכנה - ואפשר לשמור אותם בקערה עם מים - מקלה מאד!
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
לא יודעת אם שיא, אבל כן, יש לכלוך כלשהוא.
דיברתי על ההכנה.

אני עושה עם סלייסר גם את הציפס וגם את הסלט.
אני שוטפת רק אותו, וזהו!
והצ'יפס והפלאפל באותו תבנית בתנור- והיא הולכת לפח מייד בסיום הארוחה.

אגב,
מאז שקניתי את הפח הענק עם מגבוני ניקוי בריח לימון, אני רואה ישועות בקטע של לנקות אחרי.
אני עוברת איתם על כל הבית, זה פשוט כייף.
אשמח לדעת איזה מגבוני ניקוי קנית.
כי אני קניתי דלי עם מגבוני ניקוי ואני ממש לא נהנית מהם (משאירים שאריות של סבון בכל מקום, וגם הריח לא משהו...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
נכון שלהכין רק פסטה או רק פתיתים עם נקניקיות או רק להכניס עוף עם תפו"א לתנור - זה לא באמת הרבה עבודה.
אבל כשלמישהי אין כח למטבח , אין לה כח גם להכין חביתה. זה לא עניין של זמן עבודה או כמות מאמץ. היא פשוט לא רוצה לראות את הכיריים מקרוב. וזה בסדר וזה מותר
וכל אחד אחר יכול להכין טוסטים, כמעט כמו שאמא מכינה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
רעיון מדהים שהיה לי השנה וגם שנה שעברה, במקום לנגב בסמרטוטים ולכבס וכו' וכו', את כל הניקיונות עשיתי עם נייר מגבת. היה קל וכיף. כל הפסח גנב לי בערך 6-8 גלילים שמחירם בערך 12 ש"ח, ובסך הכל קצר לי זמן ועצבים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
אין בעיה.
הם עולים 1000 מגבונים ב-11 ש"ח
הם בריח לימון של ניקוי מאוורר(לא סובלת שום ריח של מגבוני תינוק).
הם עשויים במרקם נח לניקוי.

הרעיון מקסים!
אני מניחה בכל חדר חבילת מגבונים מריחה, וכל אחד יודע להשתמש בשעת הצורך .
אם זה על מדף המדפסת, בחדר ילדים ע"י מדף הצעצועים, בכניסה למטבח, בחדר הבנות, וכו.
תענוג לעין ולאף.
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
לא עקבתי אחרי התגובות, אבל כשזה קורה לי - אני פשוט לא מבשלת כמה ימים. שום דבר. בעלי מסתדר מצוין במטבח, והוא נותן לי תמיכה מלאה כשאני מגיעה למצבים כאלה, מכין ארוחות כמה ימים עד שאני חוזרת לעצמי.
כשלאשה אין כח לבשל היא מרגישה כאילו מצבה נורא ואיום, אבל תחשבי על זה אחרת- וואו! כמה ימים בשנה את מבשלת יום- יום. ואפילו יותר מפעם ביום. ולכל שבת את מכינה כזה עושר ומגוון מאכלים. זו באמת מלאכה מפרכת, גם כשאוהבים אותה מאד. ואם נגמר הכח- לדעתי, הדרך היחידה להחזיר אותו זה באמצעות הפוגה קצרה. אף אחד לא ימות, וילמדו להעריך אותך ואת האוכל שלך, עוד קצת.

את כל כך צודקת!!
גם אני הרמתי ידיים אחרי הפסח המבורך , ובעלי תפס את הפיקוד.. נס עשה אלוקים שבין הזמנים לא מסתיים עם יציאת החג.
בר"ח אייר חזרתי לתפקוד מלא עם כוחות ומרץ..
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
מבינה אותך נורא.
קרה וקורה.

לי עוזר עניין הכמות וההקפאה.
וכן חידושים(כלים, סכינים, פטנטים וכד') במטבח.

לפעמים נופלת עליי המוזה, אני קונה במקום זול מאוד מאוד ירקות, מעשרת לבד(כי אני לא סומכת על כל המי ומי שמוכרים שם), ומכינה כמויות כמו לפני מלחמה.
ונחה כמה שבועות.
כל ערב מוציאה "חבילה" להפשרה, וממש לפני
ההגשה מחממת.

לפעמים אני מקפיאה הכל בתבניות קרב חד"פ, ומכניסה לתנור בבוקר עם שעון שבת על התנור שיידלק 3/4 שעה לפני בוא הילדים, וכך אנו זוכים בא. צהריים מלאה וחמה, והכי חשוב- אין כלים:)

גם הכנה בתבניות אישיות עוזרת לי המון.
פשטידות, קציצות, מוקפצים, וכו'

וכמובן יש לפעמים פיצה ביתית על בצק שמרים.
ופיתה פלאפל.

תצליחי ותרגישי בנח.
כתבת שאת קונה כמות של ירקות, מכינה כמות, מקפיאה ונחה כמה שבועות...:D
אשמח לדוגמאות
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
רעיון מדהים שהיה לי השנה וגם שנה שעברה, במקום לנגב בסמרטוטים ולכבס וכו' וכו', את כל הניקיונות עשיתי עם נייר מגבת. היה קל וכיף. כל הפסח גנב לי בערך 6-8 גלילים שמחירם בערך 12 ש"ח, ובסך הכל קצר לי זמן ועצבים.
אני עושה את זה כל השנה...אף פעם לא סבלתי את הסמרטוטים ליד הכיורים אז עברתי למגבות נייר שהולכות פה ממש בסיטונאות. בארון מטבח יש לי גם מגבונים לחים של ניקול או סנו(האחרים לא עשו את העבודה ולמרות ההפרש במחיר אני מעדיפה את הטובים יותר. אם יש לך המלצה ספציפית על דלי שהמגבונים באמת טובים אשמח לדעת את שם החברה) וכשאני מנקה איתם את השולחן או משטחי השיש אני עוברת אח"כ עם מגבת נייר והכל נקי ומבריק ב-2 שניות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
אם נמאס לבשל יש פיתרון נורא פשוט.

את שולחת לארגון עזר ליולדת השכונתי ששמעת על משפחה שהאם אחרי לידה (נכון) לא מבשלת ארוחת צהריים (נכון כרגע).

הם שולחים בקבוצה. מלא נשים מתגייסות להכין תפוחי אדמה אורז קוסקוס קינואה בורגול ודומיו. ואז את מסודרת. בעיקרון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
אם נמאס לבשל יש פיתרון נורא פשוט.

את שולחת לארגון עזר ליולדת השכונתי ששמעת על משפחה שהאם אחרי לידה (נכון) לא מבשלת ארוחת צהריים (נכון כרגע).

הם שולחים בקבוצה. מלא נשים מתגייסות להכין תפוחי אדמה אורז קוסקוס קינואה בורגול ודומיו. ואז את מסודרת. בעיקרון.
אני מקווה ששכחת להוסיף את הסמיילי
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
אני חושבת שזה סגנונות של בתים
יש בתים שאוכלים ארוחות מסודרות
בוקר צהריים וערב ( לא משנה איפה ממוקם הבשרי)

ויש משפחות שהמטבח זה מקום שפתוח כל הזמן , ואוכלים בו בלי סוף ובלי סדר.
וזה מתיש מאוד!!

כי בחור שאוכל פרוסת קיגל ואח״כ טועם מרק ואח״כ עוף ואח״כ חטיף ואח״כ...

זה לא כמו בחור שיושב ונוטל ידיים ואוכל מרק, עוף ותוספת.
אין סיכוי שבחור כזה יחפש אח״כ אוכל..
ואם כן, צריך למצוא לו תעסוקה דחוף, כי זה אכילה משעמום.

ומי שממש מורעב גם אחרי ארוחה שיאכל פרי..
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
אם נמאס לבשל יש פיתרון נורא פשוט.

את שולחת לארגון עזר ליולדת השכונתי ששמעת על משפחה שהאם אחרי לידה (נכון) לא מבשלת ארוחת צהריים (נכון כרגע).

הם שולחים בקבוצה. מלא נשים מתגייסות להכין תפוחי אדמה אורז קוסקוס קינואה בורגול ודומיו. ואז את מסודרת. בעיקרון.
:eek::eek::eek:?
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
י.

זה לא כמו בחור שיושב ונוטל ידיים ואוכל מרק, עוף ותוספת.
אין סיכוי שבחור כזה יחפש אח״כ אוכל..
ואם כן, צריך למצוא לו תעסוקה דחוף, כי זה אכילה משעמום.

ומי שממש מורעב גם אחרי ארוחה שיאכל פרי..
:rolleyes:
יש לך בחורים עם תאבון בריא?
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
אם נמאס לבשל יש פיתרון נורא פשוט.

את שולחת לארגון עזר ליולדת השכונתי ששמעת על משפחה שהאם אחרי לידה (נכון) לא מבשלת ארוחת צהריים (נכון כרגע).

הם שולחים בקבוצה. מלא נשים מתגייסות להכין תפוחי אדמה אורז קוסקוס קינואה בורגול ודומיו. ואז את מסודרת. בעיקרון.

ממש עושה חשק להתנדב בארגון כזה.

עזבי את העובדה שזו הונאה וכו'- יש לך מושג מי הן הנשים המתנדבות הללו? אני מכירה למשל מתנדבת אחת שמבשלת סעודות שבת למשפחות חולים במסגרת הפרוייקט של עזר מציון. היא עושה את זה במסירות נפש אמיתית. זה גוזל ממנה כוחות רבים ואין לה עודף. והיא עושה את זה כי היא מאמינה שיש משפחות שבשבילן זה צורך גדול מאד.

אז אשה אחת שאין לה כח לבשל, לא יכולה פשוט לפנות לארגון חסד ולבקש עבור עצמה. עליה לקחת בחשבון שהאשה שתבשל בשבילה תשקיע כוחות, זמן וכסף. האם לא יהיה ראוי יותר לבקש עזרה מהבעל/ לקנות פיצה/ לאכול לחם עם ירקות וגבינה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
:rolleyes:
יש לך בחורים עם תאבון בריא?
שלי קטנים,
אבל היו לי אחים בחורי ישיבות.
ולא היתה התופעה הזאת.
כי אכלו אצלינו מאוד מסודר ולא כמו תחנת רכבת
ואם עכשיו לא זמן של אכילה, אז האמא המותשת לא צריכה לקום ולהכין לבחורון מנת גורמה כפי רצונו..

זה האמא שמחליטה מה היא מכינה, ומתי ואם בא להם לאכול שטויות שיכינו לבד!
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
לא קראתי את כל האשכול ממש. רק הצצתי בתגובות.

ההרגשה מוכרת כל כך.
לפעמים פשוט נמאס לבשל. נמאס לקלף ירקות. נמאס לנקות עופות. ואפילו להכין חביתה אין סבלנות.
אבל, מה לעשות אוכל חייבים?!

אז מה שאני עושה ביום כזה זה פשוט שולחת את הילדים לקנות משהו לארוחת צהריים. מקציבה לכל אחד סכום מסוים והם קונים מה שרוצים [במסגרת "אוכל" כמובן]. צ'יפס, פלאפל, פיצה, נקניקיות בשריות בלחמניה.
זה לא קורה הרבה. אבל כשאין לי סבלנות ועצבים לראות אוכל אז אני חושבת קודם על הבריאות הנפשית שלי. יום אחד וזה בדרך כלל עובר לי.
אם אני יודעת שאני עומדת בפני תקופה עמוסה או כזו שמהווה טריגר לחוסר חשק לבשל אז אני מכינה מראש מנות בקופסאות אחסון פלסטיק[ישר למיקרוגל]. רושמת על כל אחד מה הוא מכיל [עיקרית+תוספת+ירק] וכל אחד שולך מה שבא לו ומחמם. האוכל כבר מבושל. זה פתרון מעולה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה