מידע שימושי אשכול האכיפה

מצב
הנושא נעול.
מבית שמש לירושלים הנסיעה חופשית,
בירושלים עצר אותי שוטר בצומת בניני האומה שרי ישראל ושאל לאן אני נוסע דפקתי לו ליד שרה והוא שחרר אותי בלי בעיות.
 
ב"ה

לפני כשבועיים יצא לי לדבר עם חבר-פנימייתי בה שכנתי כשהייתי בחור. התברר שבקשרי העסקים שיש לו עם חברות בינלאומיות, יוצא לו להיות לפעמים גם בסוריה השכנה שלנו. השכנה הזאת שחיל האויר שלנו מפגיזה מידי כמה לילות.

שאלתי אותו, אם יוצא לו להיות באחד מאלפי פרברי דמשק יצ"ו?

הוא נתן לי להבין, שכל הפרברים שמדברים עליו, זה כמה 'מסחריות' מדגם 'טיוטה' שמסתובבות סחור סחור מסביב לדמשק כבר שנים, מסורת של עשרות או מאות שנים, אולי הם מחפשים את החידקל, אף אחד לא יודע. כל כמה ק"מ הן עוצרות, קונות שביתה באיזה ואדי, קוראים לתחנה הזאת איזה שם של אחד מהסבות שלהם שנרצח בערך באיזור ההוא, מחכים שאיזו פלוגה "שועית" או "סינית", תעבור, יתחילו אקשן, הם יכבשו מעוז, ואחר כך הם יצליחו לשחרר את זה בחזרה. וקדימה ממשיכים הלאה.

שאלתי אותו, מה הוא עושה כשיש הפגזות ישראליות?

הוא שואל אותי, האם ישראל מודה בזה שיש הפגזה? אמרתי לו, שלרוב זה מגיע בשיחה אנונימית. בלי שירות שיחה מזהה.

"אז זהו, שתדע – הוא אומר לי – אין הפגזות!!!"

מה??!!

"מה אין הפגזות? יש לנו הסרטות מהיירוטים, והסורים בעצמם מודים ששמעו קולות נפץ אדירים שנשמעו ברחבי דמשק ו'מסחריותיה'," בשעות הלילה שרק זקני ירושלים ערים אז בימי הסליחות.

"אומר לך, אין הפגזות. לא מאמין לי? בוא, אתה מוזמן להיות שבועיים איתי במסע שלי, ותווכח לראות שאין כלום".

"אין לי מה להמשיך את השיחה איתך. אתה הזוי לגמרי", אני אומר לו, ומנתק. "נו נו, עוד אחד שמרגיש את עצמו".

***

לפני כמה ימים התווכחתי עם אחד מהפועלים אצלי בבנין, על הרעש ועל הלוח-זמנים של שעות העבודה. תוך כדי ויכוח דיברתי איתו – כנהוג אצל הישראלים – על הכפר שלו, מאיפה הוא בא, כמה אחיינים יש לו? השיחה התדרדרה עד לגילוי אותו בן דוד של האשה הרביעית שלו המתגורר בעזה די קרוב לגבול, שיכול למכור לי מוצר מסויים (אני חייב להסתיר את התיאור של המוצר, כדי לטשטש עקיבות) שחסר לי בבית, ברבע מחיר מהשוק הסיטונאי של חוסאן.

אני שואל אותו: "איך, אבל, איך אני מעביר את זה המוצר הזה לכאן, בישראל?".

"לא יודע, קח את המספר טלפון שלו ותתקשר אליו. הוא כבר ידבר איתך". "אל תדאג".

"מה עכשיו אתקשר אליו? כשיש 'דריכות בטחונית'? ומידי פעם יש ארטילירי בתגובה למטח-אשדודי?"

"כן, למה לא? "מי שמדבר כסף מבין בכסף"".

לא אאריך בכל השיחה שהיתה לי איתו – עם העזתי הזה. אבל שאלתי אותו כמה שעות הוא ישן בלילה שעבר, כי ראיתי בחדשות, שהיתה הפגזה לילית בעזה כתגובה ל-9 טילים שנחתו באשדוד.

לא יודע מה אתה רוצה, אני ישנתי כמו תינוק.

אמרתי לו, שאני מכיר שינה של תינוק(ים), אבל הם מתעוררים כשיש נפצים בפורים, אז בהפגזה הזאת הצלחת לישון? כמו תינוק ודאי לא ישנת!

"לא היתה שום הפגזה!!!"

מה??!!

"מה אין הפגזות? יש תמונות לוייניות, של 'לפני' ו'אחרי'. מה אתה מקשקש?"

אבל הוא בשלו. "איך אומר ראש ממשלה שלכם? אין כלום??? כמו שהוא משקר לכם ש'אין כלום', הוא גם משקר לכם שלא ישנו בלילה".

אמרתי לו, שאני יכול להראות לו עכשיו תמונות מההרס בבניין ההוא, ביטון ועמודים, כזה שרואים כשעוברים בבית ז'אלה, מתאמנים עליו רופאי שיניים מהחמאס. ראיתי בעצמי את הסרטון איך הבנין הזה נופל, ואחר כך כל השכונה באה לחפש בין ההריסות.

תראה, הבניין הזה? 12 קומות? אה. העירייה שלנו, של עזה(?), היא הרסה את הבניין בגלל שבנו בלי רישיון.

"תראה", אני אומר לו. "אני לא עושה עסקאות עם מטורללים כאלו. לא יקרה". ניתקתי.

***

הסוף של הסיפור היה, כשנסעתי היום (צום גדליה) מירושלים לביתר תחת סגר עם 38 מחסומים נושמים.

היה כל כך חלק בדרך.

הכבישים ריקים? כן. אבל גם ריק מ...'זכר' למחסום או שוטר/דמוי מחסום. כלום נאדה! פורים אשתקד כבר היה יותר שוטרים מאשר היום.

וכדי שלא אתחיל להתכחש לנוכחות העצמית שלי, כבר התחלתי לפחד שאולי הם עושים לי אמבוש ליד הבית, יתפסו אותי על חם, עם השיריים של ה'סימנים' בשקית שלא נכנסה במזוודה, (הגיעה מאוחר – איחרה את המיזווד, לא יודע למה)

אבל יש תמונות של שוטרים עם מחסומים?

המחסום הזה? זה מחסום שהעירייה עשתה בעזה, כדי לתפוס רכב מדגם טיוטה שנעלם מהשיירה הפרברית.
 
אני נסעתי בתחבורה ציבורית בתוך ירושלים ולא עלה שוטר במחסום נסענו חלק
 
ב"ה

לפני כשבועיים יצא לי לדבר עם חבר-פנימייתי בה שכנתי כשהייתי בחור. התברר שבקשרי העסקים שיש לו עם חברות בינלאומיות, יוצא לו להיות לפעמים גם בסוריה השכנה שלנו. השכנה הזאת שחיל האויר שלנו מפגיזה מידי כמה לילות.

שאלתי אותו, אם יוצא לו להיות באחד מאלפי פרברי דמשק יצ"ו?

הוא נתן לי להבין, שכל הפרברים שמדברים עליו, זה כמה 'מסחריות' מדגם 'טיוטה' שמסתובבות סחור סחור מסביב לדמשק כבר שנים, מסורת של עשרות או מאות שנים, אולי הם מחפשים את החידקל, אף אחד לא יודע. כל כמה ק"מ הן עוצרות, קונות שביתה באיזה ואדי, קוראים לתחנה הזאת איזה שם של אחד מהסבות שלהם שנרצח בערך באיזור ההוא, מחכים שאיזו פלוגה "שועית" או "סינית", תעבור, יתחילו אקשן, הם יכבשו מעוז, ואחר כך הם יצליחו לשחרר את זה בחזרה. וקדימה ממשיכים הלאה.

שאלתי אותו, מה הוא עושה כשיש הפגזות ישראליות?

הוא שואל אותי, האם ישראל מודה בזה שיש הפגזה? אמרתי לו, שלרוב זה מגיע בשיחה אנונימית. בלי שירות שיחה מזהה.

"אז זהו, שתדע – הוא אומר לי – אין הפגזות!!!"

מה??!!

"מה אין הפגזות? יש לנו הסרטות מהיירוטים, והסורים בעצמם מודים ששמעו קולות נפץ אדירים שנשמעו ברחבי דמשק ו'מסחריותיה'," בשעות הלילה שרק זקני ירושלים ערים אז בימי הסליחות.

"אומר לך, אין הפגזות. לא מאמין לי? בוא, אתה מוזמן להיות שבועיים איתי במסע שלי, ותווכח לראות שאין כלום".

"אין לי מה להמשיך את השיחה איתך. אתה הזוי לגמרי", אני אומר לו, ומנתק. "נו נו, עוד אחד שמרגיש את עצמו".

***

לפני כמה ימים התווכחתי עם אחד מהפועלים אצלי בבנין, על הרעש ועל הלוח-זמנים של שעות העבודה. תוך כדי ויכוח דיברתי איתו – כנהוג אצל הישראלים – על הכפר שלו, מאיפה הוא בא, כמה אחיינים יש לו? השיחה התדרדרה עד לגילוי אותו בן דוד של האשה הרביעית שלו המתגורר בעזה די קרוב לגבול, שיכול למכור לי מוצר מסויים (אני חייב להסתיר את התיאור של המוצר, כדי לטשטש עקיבות) שחסר לי בבית, ברבע מחיר מהשוק הסיטונאי של חוסאן.

אני שואל אותו: "איך, אבל, איך אני מעביר את זה המוצר הזה לכאן, בישראל?".

"לא יודע, קח את המספר טלפון שלו ותתקשר אליו. הוא כבר ידבר איתך". "אל תדאג".

"מה עכשיו אתקשר אליו? כשיש 'דריכות בטחונית'? ומידי פעם יש ארטילירי בתגובה למטח-אשדודי?"

"כן, למה לא? "מי שמדבר כסף מבין בכסף"".

לא אאריך בכל השיחה שהיתה לי איתו – עם העזתי הזה. אבל שאלתי אותו כמה שעות הוא ישן בלילה שעבר, כי ראיתי בחדשות, שהיתה הפגזה לילית בעזה כתגובה ל-9 טילים שנחתו באשדוד.

לא יודע מה אתה רוצה, אני ישנתי כמו תינוק.

אמרתי לו, שאני מכיר שינה של תינוק(ים), אבל הם מתעוררים כשיש נפצים בפורים, אז בהפגזה הזאת הצלחת לישון? כמו תינוק ודאי לא ישנת!

"לא היתה שום הפגזה!!!"

מה??!!

"מה אין הפגזות? יש תמונות לוייניות, של 'לפני' ו'אחרי'. מה אתה מקשקש?"

אבל הוא בשלו. "איך אומר ראש ממשלה שלכם? אין כלום??? כמו שהוא משקר לכם ש'אין כלום', הוא גם משקר לכם שלא ישנו בלילה".

אמרתי לו, שאני יכול להראות לו עכשיו תמונות מההרס בבניין ההוא, ביטון ועמודים, כזה שרואים כשעוברים בבית ז'אלה, מתאמנים עליו רופאי שיניים מהחמאס. ראיתי בעצמי את הסרטון איך הבנין הזה נופל, ואחר כך כל השכונה באה לחפש בין ההריסות.

תראה, הבניין הזה? 12 קומות? אה. העירייה שלנו, של עזה(?), היא הרסה את הבניין בגלל שבנו בלי רישיון.

"תראה", אני אומר לו. "אני לא עושה עסקאות עם מטורללים כאלו. לא יקרה". ניתקתי.

***

הסוף של הסיפור היה, כשנסעתי היום (צום גדליה) מירושלים לביתר תחת סגר עם 38 מחסומים נושמים.

היה כל כך חלק בדרך.

הכבישים ריקים? כן. אבל גם ריק מ...'זכר' למחסום או שוטר/דמוי מחסום. כלום נאדה! פורים אשתקד כבר היה יותר שוטרים מאשר היום.

וכדי שלא אתחיל להתכחש לנוכחות העצמית שלי, כבר התחלתי לפחד שאולי הם עושים לי אמבוש ליד הבית, יתפסו אותי על חם, עם השיריים של ה'סימנים' בשקית שלא נכנסה במזוודה, (הגיעה מאוחר – איחרה את המיזווד, לא יודע למה)

אבל יש תמונות של שוטרים עם מחסומים?

המחסום הזה? זה מחסום שהעירייה עשתה בעזה, כדי לתפוס רכב מדגם טיוטה שנעלם מהשיירה הפרברית.
זה אמיתי?? או שזה סוג של דימוי?? :) :D
 
ב"ה

לפני כשבועיים יצא לי לדבר עם חבר-פנימייתי בה שכנתי כשהייתי בחור. התברר שבקשרי העסקים שיש לו עם חברות בינלאומיות, יוצא לו להיות לפעמים גם בסוריה השכנה שלנו. השכנה הזאת שחיל האויר שלנו מפגיזה מידי כמה לילות.

שאלתי אותו, אם יוצא לו להיות באחד מאלפי פרברי דמשק יצ"ו?

הוא נתן לי להבין, שכל הפרברים שמדברים עליו, זה כמה 'מסחריות' מדגם 'טיוטה' שמסתובבות סחור סחור מסביב לדמשק כבר שנים, מסורת של עשרות או מאות שנים, אולי הם מחפשים את החידקל, אף אחד לא יודע. כל כמה ק"מ הן עוצרות, קונות שביתה באיזה ואדי, קוראים לתחנה הזאת איזה שם של אחד מהסבות שלהם שנרצח בערך באיזור ההוא, מחכים שאיזו פלוגה "שועית" או "סינית", תעבור, יתחילו אקשן, הם יכבשו מעוז, ואחר כך הם יצליחו לשחרר את זה בחזרה. וקדימה ממשיכים הלאה.

שאלתי אותו, מה הוא עושה כשיש הפגזות ישראליות?

הוא שואל אותי, האם ישראל מודה בזה שיש הפגזה? אמרתי לו, שלרוב זה מגיע בשיחה אנונימית. בלי שירות שיחה מזהה.

"אז זהו, שתדע – הוא אומר לי – אין הפגזות!!!"

מה??!!

"מה אין הפגזות? יש לנו הסרטות מהיירוטים, והסורים בעצמם מודים ששמעו קולות נפץ אדירים שנשמעו ברחבי דמשק ו'מסחריותיה'," בשעות הלילה שרק זקני ירושלים ערים אז בימי הסליחות.

"אומר לך, אין הפגזות. לא מאמין לי? בוא, אתה מוזמן להיות שבועיים איתי במסע שלי, ותווכח לראות שאין כלום".

"אין לי מה להמשיך את השיחה איתך. אתה הזוי לגמרי", אני אומר לו, ומנתק. "נו נו, עוד אחד שמרגיש את עצמו".

***

לפני כמה ימים התווכחתי עם אחד מהפועלים אצלי בבנין, על הרעש ועל הלוח-זמנים של שעות העבודה. תוך כדי ויכוח דיברתי איתו – כנהוג אצל הישראלים – על הכפר שלו, מאיפה הוא בא, כמה אחיינים יש לו? השיחה התדרדרה עד לגילוי אותו בן דוד של האשה הרביעית שלו המתגורר בעזה די קרוב לגבול, שיכול למכור לי מוצר מסויים (אני חייב להסתיר את התיאור של המוצר, כדי לטשטש עקיבות) שחסר לי בבית, ברבע מחיר מהשוק הסיטונאי של חוסאן.

אני שואל אותו: "איך, אבל, איך אני מעביר את זה המוצר הזה לכאן, בישראל?".

"לא יודע, קח את המספר טלפון שלו ותתקשר אליו. הוא כבר ידבר איתך". "אל תדאג".

"מה עכשיו אתקשר אליו? כשיש 'דריכות בטחונית'? ומידי פעם יש ארטילירי בתגובה למטח-אשדודי?"

"כן, למה לא? "מי שמדבר כסף מבין בכסף"".

לא אאריך בכל השיחה שהיתה לי איתו – עם העזתי הזה. אבל שאלתי אותו כמה שעות הוא ישן בלילה שעבר, כי ראיתי בחדשות, שהיתה הפגזה לילית בעזה כתגובה ל-9 טילים שנחתו באשדוד.

לא יודע מה אתה רוצה, אני ישנתי כמו תינוק.

אמרתי לו, שאני מכיר שינה של תינוק(ים), אבל הם מתעוררים כשיש נפצים בפורים, אז בהפגזה הזאת הצלחת לישון? כמו תינוק ודאי לא ישנת!

"לא היתה שום הפגזה!!!"

מה??!!

"מה אין הפגזות? יש תמונות לוייניות, של 'לפני' ו'אחרי'. מה אתה מקשקש?"

אבל הוא בשלו. "איך אומר ראש ממשלה שלכם? אין כלום??? כמו שהוא משקר לכם ש'אין כלום', הוא גם משקר לכם שלא ישנו בלילה".

אמרתי לו, שאני יכול להראות לו עכשיו תמונות מההרס בבניין ההוא, ביטון ועמודים, כזה שרואים כשעוברים בבית ז'אלה, מתאמנים עליו רופאי שיניים מהחמאס. ראיתי בעצמי את הסרטון איך הבנין הזה נופל, ואחר כך כל השכונה באה לחפש בין ההריסות.

תראה, הבניין הזה? 12 קומות? אה. העירייה שלנו, של עזה(?), היא הרסה את הבניין בגלל שבנו בלי רישיון.

"תראה", אני אומר לו. "אני לא עושה עסקאות עם מטורללים כאלו. לא יקרה". ניתקתי.

***

הסוף של הסיפור היה, כשנסעתי היום (צום גדליה) מירושלים לביתר תחת סגר עם 38 מחסומים נושמים.

היה כל כך חלק בדרך.

הכבישים ריקים? כן. אבל גם ריק מ...'זכר' למחסום או שוטר/דמוי מחסום. כלום נאדה! פורים אשתקד כבר היה יותר שוטרים מאשר היום.

וכדי שלא אתחיל להתכחש לנוכחות העצמית שלי, כבר התחלתי לפחד שאולי הם עושים לי אמבוש ליד הבית, יתפסו אותי על חם, עם השיריים של ה'סימנים' בשקית שלא נכנסה במזוודה, (הגיעה מאוחר – איחרה את המיזווד, לא יודע למה)

אבל יש תמונות של שוטרים עם מחסומים?

המחסום הזה? זה מחסום שהעירייה עשתה בעזה, כדי לתפוס רכב מדגם טיוטה שנעלם מהשיירה הפרברית.
נשמע הזוי לגמרי קשה לי להאמין
 
ב"ה

לפני כשבועיים יצא לי לדבר עם חבר-פנימייתי בה שכנתי כשהייתי בחור. התברר שבקשרי העסקים שיש לו עם חברות בינלאומיות, יוצא לו להיות לפעמים גם בסוריה השכנה שלנו. השכנה הזאת שחיל האויר שלנו מפגיזה מידי כמה לילות.

שאלתי אותו, אם יוצא לו להיות באחד מאלפי פרברי דמשק יצ"ו?

הוא נתן לי להבין, שכל הפרברים שמדברים עליו, זה כמה 'מסחריות' מדגם 'טיוטה' שמסתובבות סחור סחור מסביב לדמשק כבר שנים, מסורת של עשרות או מאות שנים, אולי הם מחפשים את החידקל, אף אחד לא יודע. כל כמה ק"מ הן עוצרות, קונות שביתה באיזה ואדי, קוראים לתחנה הזאת איזה שם של אחד מהסבות שלהם שנרצח בערך באיזור ההוא, מחכים שאיזו פלוגה "שועית" או "סינית", תעבור, יתחילו אקשן, הם יכבשו מעוז, ואחר כך הם יצליחו לשחרר את זה בחזרה. וקדימה ממשיכים הלאה.

שאלתי אותו, מה הוא עושה כשיש הפגזות ישראליות?

הוא שואל אותי, האם ישראל מודה בזה שיש הפגזה? אמרתי לו, שלרוב זה מגיע בשיחה אנונימית. בלי שירות שיחה מזהה.

"אז זהו, שתדע – הוא אומר לי – אין הפגזות!!!"

מה??!!

"מה אין הפגזות? יש לנו הסרטות מהיירוטים, והסורים בעצמם מודים ששמעו קולות נפץ אדירים שנשמעו ברחבי דמשק ו'מסחריותיה'," בשעות הלילה שרק זקני ירושלים ערים אז בימי הסליחות.

"אומר לך, אין הפגזות. לא מאמין לי? בוא, אתה מוזמן להיות שבועיים איתי במסע שלי, ותווכח לראות שאין כלום".

"אין לי מה להמשיך את השיחה איתך. אתה הזוי לגמרי", אני אומר לו, ומנתק. "נו נו, עוד אחד שמרגיש את עצמו".

***

לפני כמה ימים התווכחתי עם אחד מהפועלים אצלי בבנין, על הרעש ועל הלוח-זמנים של שעות העבודה. תוך כדי ויכוח דיברתי איתו – כנהוג אצל הישראלים – על הכפר שלו, מאיפה הוא בא, כמה אחיינים יש לו? השיחה התדרדרה עד לגילוי אותו בן דוד של האשה הרביעית שלו המתגורר בעזה די קרוב לגבול, שיכול למכור לי מוצר מסויים (אני חייב להסתיר את התיאור של המוצר, כדי לטשטש עקיבות) שחסר לי בבית, ברבע מחיר מהשוק הסיטונאי של חוסאן.

אני שואל אותו: "איך, אבל, איך אני מעביר את זה המוצר הזה לכאן, בישראל?".

"לא יודע, קח את המספר טלפון שלו ותתקשר אליו. הוא כבר ידבר איתך". "אל תדאג".

"מה עכשיו אתקשר אליו? כשיש 'דריכות בטחונית'? ומידי פעם יש ארטילירי בתגובה למטח-אשדודי?"

"כן, למה לא? "מי שמדבר כסף מבין בכסף"".

לא אאריך בכל השיחה שהיתה לי איתו – עם העזתי הזה. אבל שאלתי אותו כמה שעות הוא ישן בלילה שעבר, כי ראיתי בחדשות, שהיתה הפגזה לילית בעזה כתגובה ל-9 טילים שנחתו באשדוד.

לא יודע מה אתה רוצה, אני ישנתי כמו תינוק.

אמרתי לו, שאני מכיר שינה של תינוק(ים), אבל הם מתעוררים כשיש נפצים בפורים, אז בהפגזה הזאת הצלחת לישון? כמו תינוק ודאי לא ישנת!

"לא היתה שום הפגזה!!!"

מה??!!

"מה אין הפגזות? יש תמונות לוייניות, של 'לפני' ו'אחרי'. מה אתה מקשקש?"

אבל הוא בשלו. "איך אומר ראש ממשלה שלכם? אין כלום??? כמו שהוא משקר לכם ש'אין כלום', הוא גם משקר לכם שלא ישנו בלילה".

אמרתי לו, שאני יכול להראות לו עכשיו תמונות מההרס בבניין ההוא, ביטון ועמודים, כזה שרואים כשעוברים בבית ז'אלה, מתאמנים עליו רופאי שיניים מהחמאס. ראיתי בעצמי את הסרטון איך הבנין הזה נופל, ואחר כך כל השכונה באה לחפש בין ההריסות.

תראה, הבניין הזה? 12 קומות? אה. העירייה שלנו, של עזה(?), היא הרסה את הבניין בגלל שבנו בלי רישיון.

"תראה", אני אומר לו. "אני לא עושה עסקאות עם מטורללים כאלו. לא יקרה". ניתקתי.

***

הסוף של הסיפור היה, כשנסעתי היום (צום גדליה) מירושלים לביתר תחת סגר עם 38 מחסומים נושמים.

היה כל כך חלק בדרך.

הכבישים ריקים? כן. אבל גם ריק מ...'זכר' למחסום או שוטר/דמוי מחסום. כלום נאדה! פורים אשתקד כבר היה יותר שוטרים מאשר היום.

וכדי שלא אתחיל להתכחש לנוכחות העצמית שלי, כבר התחלתי לפחד שאולי הם עושים לי אמבוש ליד הבית, יתפסו אותי על חם, עם השיריים של ה'סימנים' בשקית שלא נכנסה במזוודה, (הגיעה מאוחר – איחרה את המיזווד, לא יודע למה)

אבל יש תמונות של שוטרים עם מחסומים?

המחסום הזה? זה מחסום שהעירייה עשתה בעזה, כדי לתפוס רכב מדגם טיוטה שנעלם מהשיירה הפרברית.

מחכים לך בקהילת הכתיבה.
 
ב"ה

לפני כשבועיים יצא לי לדבר עם חבר-פנימייתי בה שכנתי כשהייתי בחור. התברר שבקשרי העסקים שיש לו עם חברות בינלאומיות, יוצא לו להיות לפעמים גם בסוריה השכנה שלנו. השכנה הזאת שחיל האויר שלנו מפגיזה מידי כמה לילות.

שאלתי אותו, אם יוצא לו להיות באחד מאלפי פרברי דמשק יצ"ו?

הוא נתן לי להבין, שכל הפרברים שמדברים עליו, זה כמה 'מסחריות' מדגם 'טיוטה' שמסתובבות סחור סחור מסביב לדמשק כבר שנים, מסורת של עשרות או מאות שנים, אולי הם מחפשים את החידקל, אף אחד לא יודע. כל כמה ק"מ הן עוצרות, קונות שביתה באיזה ואדי, קוראים לתחנה הזאת איזה שם של אחד מהסבות שלהם שנרצח בערך באיזור ההוא, מחכים שאיזו פלוגה "שועית" או "סינית", תעבור, יתחילו אקשן, הם יכבשו מעוז, ואחר כך הם יצליחו לשחרר את זה בחזרה. וקדימה ממשיכים הלאה.

שאלתי אותו, מה הוא עושה כשיש הפגזות ישראליות?

הוא שואל אותי, האם ישראל מודה בזה שיש הפגזה? אמרתי לו, שלרוב זה מגיע בשיחה אנונימית. בלי שירות שיחה מזהה.

"אז זהו, שתדע – הוא אומר לי – אין הפגזות!!!"

מה??!!

"מה אין הפגזות? יש לנו הסרטות מהיירוטים, והסורים בעצמם מודים ששמעו קולות נפץ אדירים שנשמעו ברחבי דמשק ו'מסחריותיה'," בשעות הלילה שרק זקני ירושלים ערים אז בימי הסליחות.

"אומר לך, אין הפגזות. לא מאמין לי? בוא, אתה מוזמן להיות שבועיים איתי במסע שלי, ותווכח לראות שאין כלום".

"אין לי מה להמשיך את השיחה איתך. אתה הזוי לגמרי", אני אומר לו, ומנתק. "נו נו, עוד אחד שמרגיש את עצמו".

***

לפני כמה ימים התווכחתי עם אחד מהפועלים אצלי בבנין, על הרעש ועל הלוח-זמנים של שעות העבודה. תוך כדי ויכוח דיברתי איתו – כנהוג אצל הישראלים – על הכפר שלו, מאיפה הוא בא, כמה אחיינים יש לו? השיחה התדרדרה עד לגילוי אותו בן דוד של האשה הרביעית שלו המתגורר בעזה די קרוב לגבול, שיכול למכור לי מוצר מסויים (אני חייב להסתיר את התיאור של המוצר, כדי לטשטש עקיבות) שחסר לי בבית, ברבע מחיר מהשוק הסיטונאי של חוסאן.

אני שואל אותו: "איך, אבל, איך אני מעביר את זה המוצר הזה לכאן, בישראל?".

"לא יודע, קח את המספר טלפון שלו ותתקשר אליו. הוא כבר ידבר איתך". "אל תדאג".

"מה עכשיו אתקשר אליו? כשיש 'דריכות בטחונית'? ומידי פעם יש ארטילירי בתגובה למטח-אשדודי?"

"כן, למה לא? "מי שמדבר כסף מבין בכסף"".

לא אאריך בכל השיחה שהיתה לי איתו – עם העזתי הזה. אבל שאלתי אותו כמה שעות הוא ישן בלילה שעבר, כי ראיתי בחדשות, שהיתה הפגזה לילית בעזה כתגובה ל-9 טילים שנחתו באשדוד.

לא יודע מה אתה רוצה, אני ישנתי כמו תינוק.

אמרתי לו, שאני מכיר שינה של תינוק(ים), אבל הם מתעוררים כשיש נפצים בפורים, אז בהפגזה הזאת הצלחת לישון? כמו תינוק ודאי לא ישנת!

"לא היתה שום הפגזה!!!"

מה??!!

"מה אין הפגזות? יש תמונות לוייניות, של 'לפני' ו'אחרי'. מה אתה מקשקש?"

אבל הוא בשלו. "איך אומר ראש ממשלה שלכם? אין כלום??? כמו שהוא משקר לכם ש'אין כלום', הוא גם משקר לכם שלא ישנו בלילה".

אמרתי לו, שאני יכול להראות לו עכשיו תמונות מההרס בבניין ההוא, ביטון ועמודים, כזה שרואים כשעוברים בבית ז'אלה, מתאמנים עליו רופאי שיניים מהחמאס. ראיתי בעצמי את הסרטון איך הבנין הזה נופל, ואחר כך כל השכונה באה לחפש בין ההריסות.

תראה, הבניין הזה? 12 קומות? אה. העירייה שלנו, של עזה(?), היא הרסה את הבניין בגלל שבנו בלי רישיון.

"תראה", אני אומר לו. "אני לא עושה עסקאות עם מטורללים כאלו. לא יקרה". ניתקתי.

***

הסוף של הסיפור היה, כשנסעתי היום (צום גדליה) מירושלים לביתר תחת סגר עם 38 מחסומים נושמים.

היה כל כך חלק בדרך.

הכבישים ריקים? כן. אבל גם ריק מ...'זכר' למחסום או שוטר/דמוי מחסום. כלום נאדה! פורים אשתקד כבר היה יותר שוטרים מאשר היום.

וכדי שלא אתחיל להתכחש לנוכחות העצמית שלי, כבר התחלתי לפחד שאולי הם עושים לי אמבוש ליד הבית, יתפסו אותי על חם, עם השיריים של ה'סימנים' בשקית שלא נכנסה במזוודה, (הגיעה מאוחר – איחרה את המיזווד, לא יודע למה)

אבל יש תמונות של שוטרים עם מחסומים?

המחסום הזה? זה מחסום שהעירייה עשתה בעזה, כדי לתפוס רכב מדגם טיוטה שנעלם מהשיירה הפרברית.
שתפו אותנו קצת מאחורי הקלעים...
המחסום הזה? זה מחסום שהעירייה עשתה בעזה, כדי לתפוס רכב מדגם טיוטה שנעלם מהשיירה הפרברית.
משפט המחץ.
 
מעניין אז איזה דוחות הם נתנו? אלפים.
אולי גם זה סתם דוברות משטרה שמייחצנת בכדי להפחיד?
 
תחצ מבית שמש לבני ברק היום
וממודיעין עילית לבני ברק
וחזור לבית שמש ולמודיעין עילית
לא היה שום פיקוח דוחות או קנסות
 
תכלס מחר בתוך בני ברק יש בעיה ליציאות
 
ב"ה

לפני כשבועיים יצא לי לדבר עם חבר-פנימייתי בה שכנתי כשהייתי בחור. התברר שבקשרי העסקים שיש לו עם חברות בינלאומיות, יוצא לו להיות לפעמים גם בסוריה השכנה שלנו. השכנה הזאת שחיל האויר שלנו מפגיזה מידי כמה לילות.

שאלתי אותו, אם יוצא לו להיות באחד מאלפי פרברי דמשק יצ"ו?

הוא נתן לי להבין, שכל הפרברים שמדברים עליו, זה כמה 'מסחריות' מדגם 'טיוטה' שמסתובבות סחור סחור מסביב לדמשק כבר שנים, מסורת של עשרות או מאות שנים, אולי הם מחפשים את החידקל, אף אחד לא יודע. כל כמה ק"מ הן עוצרות, קונות שביתה באיזה ואדי, קוראים לתחנה הזאת איזה שם של אחד מהסבות שלהם שנרצח בערך באיזור ההוא, מחכים שאיזו פלוגה "שועית" או "סינית", תעבור, יתחילו אקשן, הם יכבשו מעוז, ואחר כך הם יצליחו לשחרר את זה בחזרה. וקדימה ממשיכים הלאה.

שאלתי אותו, מה הוא עושה כשיש הפגזות ישראליות?

הוא שואל אותי, האם ישראל מודה בזה שיש הפגזה? אמרתי לו, שלרוב זה מגיע בשיחה אנונימית. בלי שירות שיחה מזהה.

"אז זהו, שתדע – הוא אומר לי – אין הפגזות!!!"

מה??!!

"מה אין הפגזות? יש לנו הסרטות מהיירוטים, והסורים בעצמם מודים ששמעו קולות נפץ אדירים שנשמעו ברחבי דמשק ו'מסחריותיה'," בשעות הלילה שרק זקני ירושלים ערים אז בימי הסליחות.

"אומר לך, אין הפגזות. לא מאמין לי? בוא, אתה מוזמן להיות שבועיים איתי במסע שלי, ותווכח לראות שאין כלום".

"אין לי מה להמשיך את השיחה איתך. אתה הזוי לגמרי", אני אומר לו, ומנתק. "נו נו, עוד אחד שמרגיש את עצמו".

***

לפני כמה ימים התווכחתי עם אחד מהפועלים אצלי בבנין, על הרעש ועל הלוח-זמנים של שעות העבודה. תוך כדי ויכוח דיברתי איתו – כנהוג אצל הישראלים – על הכפר שלו, מאיפה הוא בא, כמה אחיינים יש לו? השיחה התדרדרה עד לגילוי אותו בן דוד של האשה הרביעית שלו המתגורר בעזה די קרוב לגבול, שיכול למכור לי מוצר מסויים (אני חייב להסתיר את התיאור של המוצר, כדי לטשטש עקיבות) שחסר לי בבית, ברבע מחיר מהשוק הסיטונאי של חוסאן.

אני שואל אותו: "איך, אבל, איך אני מעביר את זה המוצר הזה לכאן, בישראל?".

"לא יודע, קח את המספר טלפון שלו ותתקשר אליו. הוא כבר ידבר איתך". "אל תדאג".

"מה עכשיו אתקשר אליו? כשיש 'דריכות בטחונית'? ומידי פעם יש ארטילירי בתגובה למטח-אשדודי?"

"כן, למה לא? "מי שמדבר כסף מבין בכסף"".

לא אאריך בכל השיחה שהיתה לי איתו – עם העזתי הזה. אבל שאלתי אותו כמה שעות הוא ישן בלילה שעבר, כי ראיתי בחדשות, שהיתה הפגזה לילית בעזה כתגובה ל-9 טילים שנחתו באשדוד.

לא יודע מה אתה רוצה, אני ישנתי כמו תינוק.

אמרתי לו, שאני מכיר שינה של תינוק(ים), אבל הם מתעוררים כשיש נפצים בפורים, אז בהפגזה הזאת הצלחת לישון? כמו תינוק ודאי לא ישנת!

"לא היתה שום הפגזה!!!"

מה??!!

"מה אין הפגזות? יש תמונות לוייניות, של 'לפני' ו'אחרי'. מה אתה מקשקש?"

אבל הוא בשלו. "איך אומר ראש ממשלה שלכם? אין כלום??? כמו שהוא משקר לכם ש'אין כלום', הוא גם משקר לכם שלא ישנו בלילה".

אמרתי לו, שאני יכול להראות לו עכשיו תמונות מההרס בבניין ההוא, ביטון ועמודים, כזה שרואים כשעוברים בבית ז'אלה, מתאמנים עליו רופאי שיניים מהחמאס. ראיתי בעצמי את הסרטון איך הבנין הזה נופל, ואחר כך כל השכונה באה לחפש בין ההריסות.

תראה, הבניין הזה? 12 קומות? אה. העירייה שלנו, של עזה(?), היא הרסה את הבניין בגלל שבנו בלי רישיון.

"תראה", אני אומר לו. "אני לא עושה עסקאות עם מטורללים כאלו. לא יקרה". ניתקתי.

***

הסוף של הסיפור היה, כשנסעתי היום (צום גדליה) מירושלים לביתר תחת סגר עם 38 מחסומים נושמים.

היה כל כך חלק בדרך.

הכבישים ריקים? כן. אבל גם ריק מ...'זכר' למחסום או שוטר/דמוי מחסום. כלום נאדה! פורים אשתקד כבר היה יותר שוטרים מאשר היום.

וכדי שלא אתחיל להתכחש לנוכחות העצמית שלי, כבר התחלתי לפחד שאולי הם עושים לי אמבוש ליד הבית, יתפסו אותי על חם, עם השיריים של ה'סימנים' בשקית שלא נכנסה במזוודה, (הגיעה מאוחר – איחרה את המיזווד, לא יודע למה)

אבל יש תמונות של שוטרים עם מחסומים?

המחסום הזה? זה מחסום שהעירייה עשתה בעזה, כדי לתפוס רכב מדגם טיוטה שנעלם מהשיירה הפרברית.
בזבוז על אשכולות פחיות הקורונה המרוקנות.
בשביל כזו אגרת צריך את קהיליית הכתיבה.
 
למיטב הבנתי מכל המידע שהצטבר פה וממה ששמעתי,
הסגר הוא אכן משהו קיים רק שמנסים שמנסים לגבש אותו תוך כדי הליכה,
איך הגדירו פה יפה - סגן סגר במעמד סגר...
אז תכלס' מה שנוגע למעבר מעיר לעיר או באותה עיר יש שתי הנחות ברורות:
א. לא ניתן לאכוף ולחסום את כל הארץ במקביל! שזה אומר שהמחסומים זזים כשאני נסעתי הבוקר ב-443 היה חלק ולא ניתן היה לראות שום מצחייה משטרתית, אבל כמה דק' אחרי כן שמעתי שיש שם מחסום עצבני (גם השוטרים וגם הנהגים)... ויתכן גם ההפך, אז אני לא יודע כמה אפשר ללמוד מהעדויות...
זה סוג של מזל...
ב. לא באמת ניתן למנוע את המעבר, והראיה שהוא קיים!
לתועלת הכלל אצרף כמה הסברי מעברים שמישים ושימושיים, ובעיקר יעילים ללא עוררין.
1. נסיעה לעבודה / חזור מעבודה. אין כל צורך בהוכחה כל שהיא!... (אני עובד בהנדסת תוכנה במייקרוסופט/ריגול עסקי)
2. טיפול רפואי. אסור להם לשאול וכד'. (כן אני גר באילת ויש לי תור רק ברמת הגולן...)
3. טיפול אלטרנטיבי/רגשי וכד'. שוב אסור להם 'לחפור' (יש לי טראומה מחפירות)
4. סיוע לנצרכים. (אני נוסע לעזור למשפחה עם ילדה נכה / לאחותי שילדה / להביא כסא גלגלים לסבא של אשתי)
5. העברת ילדים בין הורים. (לא ישאלו אם התגרשתם ומתי...)
6. רכישת ארבעת המינים. (אני קונה רק אצל אתרוגי פיטמי ממטולה / אני קונה לבעלי)
7. רכישת תרופות. (אני נוסע לסופר פארם סניף שדרות, רק להם נשארה הפורמולה המיוחדת לתינוקות מגודלים)
8. רכישת משקפיים. (הזמנתי לפני הסגר מאופטיקה צילינדר בהרצליה / אני סומך רק על כהן)
9. נסיעה לברית. (כן, יקראו לו חזקי)
10. נסיעה לבנק לפעולה המחייבת קבלת קהל (תבררו בטלפון)
11. מעבר דירה. (כן, כל נסיעה לשבת זה ניוד של חצי בית)
12. דואר - הגיע לי האתרוג מאיביי...

וכמובן - הפגנה.
רק שמעתי שלפעמים הם רוצים לברר שיש כזו הפגנה, (כי הרי היא חייבת להיות מתואמת עם המשטרה)
חשבתי על רעיון - לומר שאני הולך 'לארגן' הפגנה...

למדקדקים אפשר לשפר את זה, לעבודה - עבודת ה' (גם לקנות מצעים לחג זו עבודת ה'),
עזרה למשפחה - כן גם המשפחה שלי צריכה עזרה, העברת ילדים בין הורים - הילד כבר מתגעגע לאמא,
סיוע לאדם בעל קושי או מצוקה - לא חסר...
טיפול רגשי - תפילה זה גם טיפול רגשי, להשתחרר באיזו נסיעה לכותל, שיחה עם מכר, וכד'.
מעבר דירה - בסוכות זו האמת, לא? וכן ע"ז הדרך.

בהצלחה!
 
נערך לאחרונה ב:
כל
למיטב הבנתי מכל המידע שהצטבר פה וממה ששמעתי,
הסגר הוא אכן משהו קיים רק שמנסים שמנסים לגבש אותו תוך כדי הליכה,
איך הגדירו פה יפה - סגן סגר במעמד סגר...
אז תכלס' מה שנוגע למעבר מעיר לעיר או באותה עיר יש שתי הנחות ברורות:
א. לא ניתן לאכוף ולחסום את כל הארץ במקביל! שזה אומר שהמחסומים זזים כשאני נסעתי הבוקר ב-443 היה חלק ולא ניתן היה לראות שום מצחייה משטרתית, אבל כמה דק' אחרי כן שמעתי שיש שם מחסום עצבני (גם השוטרים וגם הנהגים)... ויתכן גם ההפך, אז אני לא יודע כמה אפשר ללמוד מהעדויות...
זה סוג של מזל...
ב. לא באמת ניתן למנוע את המעבר, והראיה שהוא קיים!
לתועלת הכלל אצרף כמה הסברי מעברים שמישים ושימושיים, ובעיקר יעילים ללא עוררין.
1. נסיעה לעבודה / חזור מעבודה. אין כל צורך בהוכחה כל שהיא!... (אני עובד בהנדסת תוכנה במייקרוסופט/ריגול עסקי)
2. טיפול רפואי. אסור להם לשאול וכד'. (כן אני גר באילת ויש לי תור רק ברמת הגולן...)
3. טיפול אלטרנטיבי/רגשי וכד'. שוב אסור להם 'לחפור' (יש לי טראומה מחפירות)
4. סיוע לנצרכים. (אני נוסע לעזור למשפחה עם ילדה נכה / לאחותי שילדה / להביא כסא גלגלים לסבא של אשתי)
5. העברת ילדים בין הורים. (לא ישאלו אם התגרשתם ומתי...)
6. רכישת ארבעת המינים. (אני קונה רק אצל אתרוגי פיטמי ממטולה / אני קונה לבעלי)
7. רכישת תרופות. (אני נוסע לסופר פארם סניף שדרות, רק להם נשארה הפורמולה המיוחדת לתינוקות מגודלים)
8. רכישת משקפיים. (הזמנתי לפני הסגר מאופטיקה צילינדר בהרצליה / אני סומך רק על כהן)
9. נסיעה לברית. (כן, יקראו לו חזקי)
10. נסיעה לבנק לפעולה המחייבת קבלת קהל (תבררו בטלפון)
11. מעבר דירה. (כן, כל נסיעה לשבת זה ניוד של חצי בית)
12. דואר - הגיע לי האתרוג מאיביי...

וכמובן - הפגנה.
רק שמעתי שלפעמים הם רוצים לברר שיש כזו הפגנה, (כי הרי היא חייבת להיות מתואמת עם המשטרה)
חשבתי על רעיון - לומר שאני הולך 'לארגן' הפגנה...

למדקדקים אפשר לשפר את זה, לעבודה - עבודת ה' (גם לקנות מצעים לחג זו עבודת ה'),
עזרה למשפחה - כן גם המשפחה שלי צריכה עזרה, העברת ילדים בין הורים - הילד כבר מתגעגע לאמא,
סיוע לאדם בעל קושי או מצוקה - לא חסר...
טיפול רגשי - תפילה זה גם טיפול רגשי, להשתחרר באיזו נסיעה לכותל, שיחה עם מכר, וכד'.
מעבר דירה - בסוכות זו האמת, לא? וכן ע"ז הדרך.

בהצלחה!
כל ה"תירוצים" שהבאתם יכולים להיות תקפים ומוצלחים במידה ואתה אדם יחיד ברכב.
מה יכולים לענות כשאנחנו עם ילדים?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

ואני בטוחה שאתם דואגים לילדים שלכם - אז יש כאן מידע ממש שימושי עבורכם.
חברה שלחה לי את המאמר הבא שתקראו👇, בדקתי וראיתי שגם הילדים שלי לא צורפו אוטומטית כמו שהקופת חולים הייתה צריכה לעשות.
כמובן שעשיתי את זה באותו הרגע.

---


קראו ושלחו למבוטחים שלכם
הודעה חשובה לידיעת הציבור
המילים הבאות רלוונטיות לכל משפחה ולכל ילד בישראל.
ואני חושבת שזה אחד הפוסטים החשובים שכתבתי.
לקחתי אוויר של יומיים כדי לכתוב לא מתוך כאב ותסכול.
אלא מתוך רצון לעזור לכל ילד בישראל , שלא יזדקק לכך.

בישראל לכל אדם יש שני ביטוחים.
ביטוח בריאות - דרך קופות החולים
וביטוח לאומי.

הוא משלם כל חייו או באופן עצמאי, או שהוריו משלמים עבורו את הפוליסה. עבור אותם ביטוחים.
לפני מספר ימים בעזרתה של חברתי האהובה והמקסימה יעל פוזנסקי החלטנו לתבוע את זכויותינו בעבור הביטוח הסיעודי של מכבי.
יש לנו ילדה שלצערינו הרב נאלצנו לבצע עבורה הנגשה בבית, והיא מוגדרת כנכה, וזכאית ע״פ כל הקריטריונים לקצבת סיעוד.

לאחר שדובי הגיש את כל המסמכים
קיבלנו מייל יבש ולקוני ממכבי.
לבת שלכם אין ביטוח סיעוד !!!

מה זאת אומרת?
לכל ילד בישראל יש ביטוח סיעודי דרך קופות החולים, והביטוח הוא ללא עלות .
אבל , מסתבר שכדי שילד יהיה מבוטח בפועל הוא צריך לפנות לחברת הביטוח שעובדת עבור קופת החולים (אצלינו זה הפניקס)
ולהירשם.
אני אגיד שוב שיהיה ברור לכל בני האדם כולל כאלו קשיי הבנה כמוני.
המחוקק החליט שכל ילד זכאי באופן א ו ט מ ט י ובחינם לביטוח סיעודי עבור כל ילדיו הקטינים
אבל את המידע על החיוב בהרשמה מול החברה המבטחת בפועל , לא ידענו, ולא יודענו על יד קופת חולים.

אני מראש מתנצלת שלא קראתי את חוברת הפוליסה המפורטת כי או שקראתי ופספסתי את האירוע, זה היה לפני שנים.

אנחנו דיי המומים כי המשמעות כרגע מבחינתינו היא הפסד של עשרות אלפי שקלים.
והכסף הזה לא היה אמור להכנס להשקעות במניות בנסד״ק, אלא ליטרלי לאיכות החיים של רעיה.

אתם יודעים, מלחמה עבור החיים דורשת המון המון כוחות
אבל גם המון המון המון בירוקרטיה.
כתבתי את המילים הללו לא כדיי שתחשבו שאנחנו מסכנים.
אלא פשוט שתקחו אחריות ותעשו שלשה דברים.

1. תבדקו האם רשמתם את הילדים שלכם בפועל לביטוח סיעודי
2.תעזרו לי שהפוסט הזה יגיע לכל החברים שלכם.
3.אם יש לכם חבר שאיננו דובר עברית, תנסו להנגיש לו את המסר בשפתו.

תודה לחברתי עו״ד Shira Mack רזמוביץ׳ שעוזרת לנו למצא עו״ד מומחה לנושא אם ישנו כזה בעולם.

אין מושג את מי עוד לתייג, אז תייגו בתגובות אנשים רלוונטים.

מוסיפה בעריכה בזכות גיסי המדהים חנן גלר

לטובת הציבור ועל מנת לחסוך לכם חיפושים להלן רשימת הקופות ודרך איזו חברת ביטוח מנוהל הביטוח הסיעודי וטל׳ לברור והצטרפות :
כללית - הראל 9838*
מכבי - הפניקס 3507*
מאוחדת - מנורה 1700722233
לאומית - מנורה 5565*
בהצלחה 🙏
בעקבות כמה אשכולות בנושא שנפתחו לאחרונה
אני מתכבד לפתוח את האשכול שיהיה מאגר מידע לעולם הענק של ספרים בנושאי התפתחות אישית מכל הסוגים,
למן ספרי פסיכולוגיה , טיפול, העצמה אישית מנטלית, כלכלית או עסקית, חברתית, ספרי השראה ומוטיבציה, וכל הטוב שיש לארון הספרים להציע.
(שימו לב, המלצות קריאה רק לספרים בנושאים הנ"ל, ספרי קריאה יפים ומרגשים ככל שיהיו אינם קשורים לכאן)
בכדי להפיק את מריב התועלת כדאי לציין בכל המלצה:
1] שם הספר [+ שם הסופר]
2] חלוקה לקטגוריה כללית כגון העצמה אישית או כלכלית וכד'
3] באיזה נושא הספר עוסק הספר בפרטות
4] סגנון הספר ספר כבד - לימודי / ספר לימודי אבל כתוב בצורה קלילה / סיפור או ביוגרפיה שמשתייך כמובן לנושאי האשכול
5] היכן ניתן להשיג

ראוי לציין גם את האשכול המקביל

נב. 1, בקשות לרכישה יד שניה, או ללוות ספרים, יכבידו על האשכול ולכן בבקשה נא לא לבקש כאן!
נב 2, מטבע הדברים אשכול כזה עלול להזמין מחאות נמרצות על ספרים מסוימים ודיונים נרחבים בהשקפה... מאת המעוררים למינהם, שיביאו בסופו של דבר לסגירת האשכול.
לכן נא לקחת בחשבון שהמלצה על ספר מסוים לא מהווה תעודת כשרות על תוכנו ובוודאי שלא על הסופר, ועל כל אחד לבדוק כל ספר שהוא רוצה לקרוא אם הוא מתאים לו מבחינה רוחנית.
ובזה יצאנו ידי חובת מחאה / אזהרה מכל סוג שהוא ובבקשה נא לא לסטות מנושא האשכול.
תודה רבה
מייל שקיבלתי מצורף הקובץ המלא
אני יגור בעז"ה בארץ ישראל בכל מצב אבל יש כאלו שמציעים הצעות מעניינות לפתרון מצוקת הדיור לדוגמא באלבניה

ההגירה לאלבניה יכולה להיות
הקלה ביותר מבין מדינות אירופה .
קבלת תושבות זמנית ניתנת
בקלות ותקפה לשנה, במקרים רבים
יכולה להיות תקפה ללא הגבלה בזמן .
לאחר 5 שנים באלבניה אפשר
להגיש בקשה לתושבות קבע וכן
לאזרחות שתקפה לכל החיים .
יוקר המחיה
המחירים זולים במיוחד ביחס
למדינות אירופאיות .
מחירים לדוגמא :
כיכר לחם: 5.1-1 שקל, ליטר חלב:
5.2 שקל, 12 ביצים 3 :שקל "ק, ג בשר:
16 שקל "ק, ג תפוח אדמה: 5.1 שקל .
מחירי הנדל"ן גם כן נמוכים
במיוחד :
מחיר ממוצע בבניה חדשה למטר
מרובע 750 דולר .
דירה בשוק היד השניה (60 מטר)
תעלה בסביבות 50 אלף דולר .
בית פרטי חדש (160 מטר) יעלה
100 אלף דולר .
דונם אדמה בשטח שאינו מיושב
יעלה 2000 דולר .
חשוב לציין שמחירי הנדל"ן הנ ל "
הינו מחיר ממוצע מדינתי, כמובן
שהמחיר בקניה כקבוצת רכישה יוזיל
את המחיר בכחצי עד שני שליש בערך .
האקלים במדינה
לאלבניה יש אקלים ים תיכוני
סובטרופי. קַ יִץ ארוך, חם ויבש, החורף
מתון ורטוב, טמפרטורה ממוצעת ביולי
8-9 - ינואר, צלזיוס מעלות 24-25 -
מעלות צלזיוס .
מערכת הבריאות
רמת הרפואה באלבניה די נמוכה,
יש מחסור תמידי בתרופות בסיסיות.
רמת ההכשרה של הרופאים המקומיים
גם היא נמוכה, עזרה ראשונה ניתנת
אמנם ללא תשלום, אך טיפולים
נוספים כרוכים בתשלום .
"אי ה עם התפתחות הישוב היהודי
נביא רופאים מומחים שיעמדו לרשות
הציבור, בתקוה לרופא כל בשר שלא
נצטרך
בס"ד
לכבוד מע"כ שליט"א
באתי בשורות אלו להציע לפני כ"מ ענין חשוב ונחוץ, בפרט בתקופה האחרונה, והוא ענין הדירה במדינה הציונית, הן ובעיקר מבחינה הרוחנית (ציונות, פריצות, גיוס, ועוד גזירות על הדת), והן מבחינה גשמית (מלחמות והריגות, יוקר הדירות, המחי-ה, והצמצום בהכנסות), ומפני כ"ז הגענו למצב החונק כל יהודי - מכמה בחינות - לחיות במדינה הציונית.
וע"כ אין עצה כי אם לחשוב על מקום חלופי, עם אותם תקנות והנהגות של א"י, ושיהיה נקי מכל המכשולות והגזירות הנ"ל, וכן שיהיה באופן של הוצאות מועטות שאפשר יהיה לצאת קצת מהצמצום הנורא המפריע והמעיק לחיי היהדות.
הרעיון לא נולד עכשיו, אלא כבר כמה שנים שיושבים על מדוכה זו, למצוא מקום מתאים לכך, ובתקופה האחרונה באו לידי כמה רעיונות של מקומות המתאימים, ומפני זה אנו פונים אל מע"כ רק עכשיו.
ומה אנו רוצים ממע"כ?
פשוט מאוד!
המכתב נשלח אליכם מחמת אחת מב' הסיבות:
א) שמע"כ מעוניין שפרויקט כזה יצא לדרך ויצליח – גם אם אתם בעצמכם לא תעברו לגור שם.
ב) שמע"כ בעצמו מעוניין ויכול להצטרף לישוב זה.
וגם אם מע"כ שייך לסיבה הראשונה הנ"ל, יש הרבה דברים שמע"כ יכול לעזור שהדבר יצא לפועל, וכדלהלן.
במה למעשה מע"כ יכל לעזור?
א) לתרום כסף כדי להתחיל להריץ את הפרויקט (השלב הראשוני כולל שיווק הפרויקט לציבור הרחב בארה"ק) וכן עוד עניינים הקשורים ליסוד הפרויקט, וכל מי שיתרום יותר מ – 100$ נודיע לו, מזמן לזמן, על כל ההוצאות והכנסות של הנ"ל.
ב) מע"כ יכול להיות מועמד לזט"ה (וועדת ההנהלה), ע"י הגשת מועמדות בקו או במייל, והוועדה הזמנית תחליט מי תהיה הוועדה הקבועה של הזט"ה (ז' טובי העיר).
ג) מע"כ יכול להיות משקיע (אם העניין יצא לפועל בצורה של השקעה ולא בצורה של קבוצת רכישה – העדפה למשקיע), או לחשוב ולהציע מי יכול להיות משקיע.
ד) מע"כ יכול להאיר ולהעיר בקו כל מיני הצעות לשיפור וייעול הפרויקט והישוב.
אנחנו כותבים פה שמות של חלק מהאנשים היוזמים והמנהלים את הפרויקט, והעומדים מאחוריו, כדי להראות שלא מדובר בחלומות שווא, אלא שיש מי שמוכן לעמוד מאחורי הדברים, ולנסות לדחוף שיצא מהכוח אל הפועל.
לעת עתה אין לפרסם את המכתב לאחרים (עד הודעה חדשה, מפני שכרגע אנחנו מעוניינים לפנות לאנשים הקרובים ביותר אלינו).
מצורף בזה הגליון השיווקי של הפרויקט
הכו"ח בשם הוועד הזמני, ישראל דוד אבראהאם - מנהל הפרויקט
ניתן לתרום:
בקנדה אצל הר"ר יונתן יעקאווזהאן הי"ו 15793682645
בענגלאנד אצל הר"ר מאיר אריה האראוויטץ הי"ו 447901689860
בארה"ק אצל הר"ר משה גימפל בלויא הי"ו 0533180176
בארה"ב אצל הר"ר יונתן יעקאווזהאן הי"ו 15793682645
טעלעפון ליין: 0794946221
מייל: V758758 GMAIL.COM

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה