מסורת אשכול המנהגים המוזרים ומקורותיהם (אם יש) כנסו ושתפו

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #1
כאן נאגד את כל המנהגים המשונים והמענינים - ויש הרבה הרבה כאלו
ומי שיש לו מקורות יעלה אותם
רק הבהרה: אם לא ניתן לפתוח אשכול כזה אז שימחקו
שנית: נשתדל לשמור על במה ושיח מכובד.

מנהג שזורקים מגבות בבית הכנסת על המדליק הנרות - מה מקורו???
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
לשקול את שערות החלקה
ולתרום זהב כנגד הגרמים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
  • הוסף לסימניות
  • #8
לשרוף את הלולב בשריפת חמץ, זה לא סגולה אלא מנהג, מדין 'אגב שנעשתה בו מצווה אחת עושים בו עוד מצווה' שעוזר לשרוף את החמץ (לא יודעת איך אומרים את זה בארמית)
יש משהו דומה בשו"ע, שהלולב יעזור למצוה של אפיית מצה:
כך כתב הרמ"א (שו"ע או"ח סי' תרסט ס"ט): ונהגו להצניע ההושענות לאפיית מצות, כדי לעשות בה מצוה (מהרי"ו ומהרי"ל).
וזה אותו ענין
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
לאכול קוגל בידיים
אמיתי לחלוטין
הייתי פעם במניין שהיו ככה שמים קוגל על השולחנות
בלי צלחות ומזלגות
כי יש עניין לאכול עם הידיים....

נ.ב. אנשים אכלו טוב לא לדאוג!
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
לא לשבת בקצה השולחן
לא לתת לתינוק להסתכל במראה עד גיל שנה לא לפתוח מטריה מתחת סכך
לזרוק מגבות על החתן במוצאי שבת שבע ברכות אחרי הדלה, תוך זעקות תורידו לו את משקפיים!
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
  • הוסף לסימניות
  • #14
מעבירים ילד מעל השולחן
סתם שולחן שאוכלים עליו, או שולחן שרגילים ללמוד עליו?
כי על שולחן שלומדים עליו, כתוב בספר חסידים (תתקכ) שלא להניח עליו ילד.
אלו דבריו:
ילד אחד עמד לפסוע על השלחן שאביו היה משים תדיר ספריו עליו, ולא יחדו רק לספרים לבד, וגם כשרצה לאכול עליו לחם ובכל יום ספרים עליו, ולקח הספרים מעליו עד שאכל. ועמד הילד על השלחן, וירד ונחתך כף רגלו בסכין. אמר האב: פשעי גרם שהנחתי לבני לפסוע על השלחן שהיו עליו ספרים. עכ"ל.
אולי זה משתלשל מזה
כאן נאגד את כל המנהגים המשונים והמענינים - ויש הרבה הרבה כאלו
דרך אגב, חשוב לזכור את מה שכתוב בהלכה (רמ"א בשו"ע או"ח סי' תרצ סעיף יז):
"ואין לבטל שום מנהג או ללעוג עליו, כי לא לחנם הוקבעו". (ב"י בשם א"ח).
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
סתם שולחן שאוכלים עליו, או שולחן שרגילים ללמוד עליו?
כי על שולחן שלומדים עליו, כתוב בספר חסידים (תתקכ) שלא להניח עליו ילד.
אלו דבריו:
ילד אחד עמד לפסוע על השלחן שאביו היה משים תדיר ספריו עליו, ולא יחדו רק לספרים לבד, וגם כשרצה לאכול עליו לחם ובכל יום ספרים עליו, ולקח הספרים מעליו עד שאכל. ועמד הילד על השלחן, וירד ונחתך כף רגלו בסכין. אמר האב: פשעי גרם שהנחתי לבני לפסוע על השלחן שהיו עליו ספרים. עכ"ל.
אולי זה משתלשל מזה

דרך אגב, חשוב לזכור את מה שכתוב בהלכה (רמ"א בשו"ע או"ח סי' תרצ סעיף יז):
"ואין לבטל שום מנהג או ללעוג עליו, כי לא לחנם הוקבעו". (ב"י בשם א"ח).
אבהיר את דברי: אין ולא היתה כוונתי חס וחלילה לזלזל במנהגים אשר יסודותיהם בהררי קודש, אלא להחכים וללמוד, מכיוון שישנם מנהגים מוזרים - שהרבה פעמים אלו אמונות טפלות וכדומה.
ואדרבה לדעת אם יש להם מקור מוסמך.
ויישר כח שע"י חידדתי את המטרה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
לא לתת מתנה סכין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
וכמדומני שמעתי פעם הרב יצחק יוסף שליט"א שחיפש מקור לכך שיש המברכים את ילדיהם בשעת ברכת הכהנים ולא מצא.
מאוד מענין - כי זה מאוד נפוץ
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה