אשכול חידות תורניות.

[ערך רב]

לחברי הפורום היקרים:
לאחר זמן רב שקול הדיונים התורניים כמעט נדם,
חשבתי לפתוח כאן אשכול של חידות תורניות.
בתקוה שיעורר את "חכמי התורה" שבפורום לנסות את כחם ולהוציא את כשרונותיהם קבל עם ועדה.

ועכשיו אפתח בחידה קטנה מעניני דיומא:

היכן מצינו בפוסקים מנהג שלא לאכול "קטניות" בכל חודש ניסן?

[מדובר על ספרי ההלכה המקובלים ביותר, דוגמת שו"ע ונושאי כליו.]

 

[ערך רב]

לאף אחד אין שמץ?

 

[חגי פאהן]

לאף אחד אין שמץ?

אפילו לא פירור קטן.
הכי קרוב שמצאתי זה "יכול מראש חודש".

 

[למען דעת]

באר היטב קלא סקי"ז

 

[ערך רב]

באר היטב קלא סקי"ז

כל הכבוד. לזאת היתה כוונתי.

ולסקרנים, ז"ל שם: באוסטרייך נוהגין שאין אוכלין קטניות בימים שאין נופלים [נפילת אפים] משום דדמי לאבילות המתגלגל. מהרי"ל.

כעת, מי מעלה את החידה הבאה?

 

[חגי פאהן]

בעזהי"ת

כתב הטור או"ח סוף סימן ש"ו:
וְהִרְהוּר בַּעֲסָקָיו מֻתָּר (=לאפוקי מדיבור). וּמִכָּל מָקוֹם, מִשּׁוּם עֹנֶג שַׁבָּת, מִצְוָה שֶׁלֹּא יַחְשֹׁב בָּהֶם כְּלָל; וְזֶהוּ שֶׁכָּתַב: "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ", וְאֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כָּל מְלַאכְתּוֹ בְּשָׁבוּעַ אֶחָד, אֶלָּא יִרְאֶה אָדָם בְּכָל שַׁבָּת כְּאִלּוּ מְלַאכְתּוֹ עֲשׂוּיָה, וְאֵין לְךָ עֹנֶג גָּדוֹל מִזֶּה.

באיזה מקרה המובא בפירוש בשו"ע, צריך מן הדין להרהר בשבת במעשה שיעשה לאחר השבת?

 

[גרפולוג]

תמ"ד ה' ?

 

[חגי פאהן]

תמ"ד ה' ?

יפה, אביא את הלשון: "אם נשאר חמץ אחר שאכלו - מבטלו וכופה עליו כלי עד מוצאי יום טוב, ומבערו".

אבל זו לא התשובה. הוא כופה את הכלי כי עכשיו צריך לכפות כלי. ומה יקרה אם הוא לא יהרהר בביעור בשעת כפיית הכלי? כלום. אנחנו מחפשים מקרה שלהרהור יש משמעות למעשה.

 

[חגי פאהן]

בעזהי"ת

לא בכבוד של גברים לבקש עזרה, הא?
אקיים "אַתְּ פתח לו", פתח לו אֶת ה"אַתְּ" שלו, ואתן רמז: זה בהלכות שבת.

 

[גרפולוג]

בעזהי"ת

לא בכבוד של גברים לבקש עזרה, הא?
אקיים "אַתְּ פתח לו", פתח לו אֶת ה"אַתְּ" שלו, ואתן רמז: זה בהלכות שבת.

מחפש מחפש בראש...
במשך היום עלה לי בראש משהו בסגנון בנוגע למעשר מחבית וכדו'.

אבל עדין צריך לחשוב...

 

[כתב ומכתב]

למיטיבי לכת: כיצד ייתכן שאדם יצא מדעתו ולא יצא מדעתו?

 

[ערך רב]

למיטיבי לכת: כיצד ייתכן שאדם יצא מדעתו ולא יצא מדעתו?

תה, ד-ה?

 

[ערך רב]

בעזהי"ת

כתב הטור או"ח סוף סימן ש"ו:
וְהִרְהוּר בַּעֲסָקָיו מֻתָּר (=לאפוקי מדיבור). וּמִכָּל מָקוֹם, מִשּׁוּם עֹנֶג שַׁבָּת, מִצְוָה שֶׁלֹּא יַחְשֹׁב בָּהֶם כְּלָל; וְזֶהוּ שֶׁכָּתַב: "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ", וְאֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כָּל מְלַאכְתּוֹ בְּשָׁבוּעַ אֶחָד, אֶלָּא יִרְאֶה אָדָם בְּכָל שַׁבָּת כְּאִלּוּ מְלַאכְתּוֹ עֲשׂוּיָה, וְאֵין לְךָ עֹנֶג גָּדוֹל מִזֶּה.

באיזה מקרה המובא בפירוש בשו"ע, צריך מן הדין להרהר בשבת במעשה שיעשה לאחר השבת?

שיז ס"א?

 

[גרפולוג]

שיז ס"א?

גם אני חשבתי על זה, אבל זה רק ברמ"א לדעת היש מקילין.
השאלה הייתה על מקור בשו"ע עצמו בפירוש. לכאו' המחבר.

 

[כתב ומכתב]

תה, ד-ה?

לא או או, אלא גם וגם.
התשובה מכתובות/ אהע"ז

 

[חגי פאהן]

שיז ס"א?

ראיתי בפנים וגם זו תשובה נכונה, שיתכוון להתיר את הקשר לאחר שבת.

אכן המכוון שלי הוא במחבר עצמו, בהלכות שבת. באופן כזה שבו אסור לאדם לומר את מה שהוא חושב, אך הוא צריך מן הדין לחשוב אותו. אם אני לא טועה, בקשר שהוא קשר ומתכוון להתיר לאחר שבת, מותר לו לומר שיתיר (ואולי אני טועה? אז עוד רמז: בחג הקרוב הסעיף הזה יהיה רלוונטי גם בארץ)

 

[גרפולוג]

ראיתי בפנים וגם זו תשובה נכונה, שיתכוון להתיר את הקשר לאחר שבת.

אכן המכוון שלי הוא במחבר עצמו, בהלכות שבת. באופן כזה שבו אסור לאדם לומר את מה שהוא חושב, אך הוא צריך מן הדין לחשוב אותו. אם אני לא טועה, בקשר שהוא קשר ומתכוון להתיר לאחר שבת, מותר לו לומר שיתיר (ואולי אני טועה? אז עוד רמז: בחג הקרוב הסעיף הזה יהיה רלוונטי גם בארץ)

יש"כ על החזרה שגרמת לי לעשות...
לבינתיים, בין רמב לרמח, ובין רצט לשדמ, לא מצאתי.
עולה לי עוד כיוון לגבי קנין הכלי מהנכרי אחר שש"פ. או לגבי מה שנמכר לנכרי כגון שיכר ורשות.
א"כ, אז יש את השוע לגבי ביטול רשות בעירובי חצרות..

 

[חגי פאהן]

א"כ, אז יש את השוע לגבי ביטול רשות בעירובי חצרות..

אני לא יודע את השו"ע בע"פ, בבקשה להביא את הלשון...

 

[ערך רב]

לא או או, אלא גם וגם.
התשובה מכתובות/ אהע"ז

אבהע"ז ע, סעי' ה-ו.
אם יצא מביתו מדעתו - עד ג' חודשים אין נותנים לה מזונות, ואח"כ נותנים לה מזונות ולא תכשיטים.
ובתנאי שלא "יצא מדעתו" כלומר שלא השתטה.
ואם "יצא מדעתו" כלומר נשתטה או נתחרש נותנים לה מזונות וגם תכשיטים מיד.

 

[כתב ומכתב]

אבהע"ז ע, סעי' ה-ו.
אם יצא מביתו מדעתו - עד ג' חודשים אין נותנים לה מזונות, ואח"כ נותנים לה מזונות ולא תכשיטים.
ובתנאי שלא "יצא מדעתו" כלומר שלא השתטה.
ואם "יצא מדעתו" כלומר נשתטה או נתחרש נותנים לה מזונות וגם תכשיטים מיד.

אשריכם תלמידי חכמים!
לשם כיוונתי, ואשרי חלקך שקלעת אל המטרה!
אמנם אתה פתרת חידתי ב"יצא מדעתו" שהוא בתנאי שלא יצא מדעתו, ואני כיוונתי לדוגמה ההפוכה.
אין בפני הכונן כרגע, אבל זכורני שבפוסקים שם מגדירים את מי שנשתטה, שהוא "לא יצא מדעתו". הרי לנו מי שיצא מדעתו ו"לא יצא מדעתו".