חידות תורניות אשכול חידות תורניות

  • הוסף לסימניות
  • #1
אני כבר שנים מכור לחידות ושאלות.
פותר כאלה, כותב כאלה, קורא כאלה. אפשר למצוא כמה שלי באשכול הזה.

ראיתי פה באתר המון אשכולות של חידות. המון. אבל משום מה, להפתעתי, כמעט ולא מצאתי (מלבד אשכול אחד מפוזר ומבולגן) חידות ושאלות תורניות מעניינות ומסודרות, שזה חבל.

זה חבל כי זה מחדד שיניהם של ישיבישערס, זה חבל כי זה מענג מוחם של אברכים עמלים, זה חבל כי זה מתבל את הלימוד וזה חבל כי זה תורה, אחרי הכל. וזה חשוב לנו הרבה יותר מאזורי תפוצה של ארנב הקטפוליבמבה האימתני או לנסות לנחש מילה רנדומלית.

קיצור אמרתי לעצמי בוא נרים את הכפפה, ונפתח אשכול חביב ומסודר של חידות ושאלות תורניות.

אפשר שאלות הלכתיות מסקרנות, שאלות עניין יהודי, שאלות בפשוטו של מקרא וכו׳ וכו׳.

רק כמה כללים חשובים:
לחדי החידות: בבקשה - רק שאלות שיש לכם תשובה מוכנה עליהן. לא פתחנו שו״ת סמס, אלא אשכול נחמד של חידות בעלות תשובה.

ולעוני התשובות: בבקשה לא להשתמש במאגרי מידע מקוונים למיניהם. קצת אידישע קאָפּ, חבר׳ה.

נא לא להספים ולכתוב הודעות של שווא והבל. רק שאלות, תשובות וניסיונות לתשובה, למען הסדר ושמירה על אשכול קריא ונוח.

אני אשתדל להעלות פה שאלות מדי פעם, מי שירצה יוכל להשתדל לפתור וגם להעלות שאלות משל עצמו.

בעזרת השם נעשה ונצליח


שאלה מס׳ 1 | התחום: עניין יהודי

למה רבי טרפון קידש 300 נשים?
אם יהיה קושי בפיתרון, נוסיף גם רמז בעז״ה.
 
עם ירידת המן במדבר
נכון, וכתוב שמזה הביאו לנדבת המשכן.

עוד מובא במחזור ויטרי, שבשעת מתן תורה, עשה השם לישראל כילה שהיה כמו חופה, ויהיו שם מלא אבנים טובות ומרגליות לפאר את החופה.
 
ירושלים, לעתיד לבוא.

"ישב רבי יוחנן ודרש: עתיד הקב"ה להביא אבנים טובות ומרגליות שהן שלושים על שלושים אמות, וחוקק בהן עשר ברום עשרים, ומעמידן בשערי ירושלים, שנאמר: ושמתי כדכד שמשתיך ושעריך לאבני אקדח" (בבא בתרא עה, א).

"עתיד הקב"ה לייסד את ירושלים בעשרה מיני אבנים טובות: אודם, פטדה, ברקת..." (פסיקתא הרב כהנא קלז).

"עתידה ירושלים להיבנות מאבנים טובות ומרגליות, שנאמר: 'ושמתי כדכד שמשתיך ושעריך לאבני אקדח'. ואם ישאלך גוי או מין לאמר: 'אפשר דבר זה שיהיה?' אמור לו: 'כי כבר היה בימי שלמה, שנאמר: ויתן המלך את הכסף בירושלים כאבנים'" (בבא בתרא עה, א). אמר רבי בנימין לוי: "עתידין תחומי ירושלים להיות מלאים אבנים טובות ומרגליות, וכל ישראל באים ונוטלים חפציהם מהם; לפי שישראל בעולם הזה מתחמין עושים גדירות באבנים ובצרורות, אבל לעתיד לבוא מתחמין באבנים טובות ומרגליות" (ילקוט שמעוני ישעיה תעח).

אמר רבי לוי: "עתידין תחומי ירושלים להיות מלאים י"ב מיל על י"ב מיל אבנים טובות ומרגליות".

ובפסיקתא רבתי מובא שיעשה למשיח שבע חופות עם אבנים טובות, עי"ש, מצורף.

באישיות מהתורה יש לפחות עוד פעם אחד ?

זה היה גם בחופה !!

1708527484719.png
 
נערך לאחרונה ב:
עיין באבן עזרא תהילים ס"ח ט' על הפסוק הנ"ל
לכאורה יש הבדל בין רעשה שהכוונה הרעיש, ולבין התרגז.
אבל האמת שהתשובה נכונה ולא מפסוק זה, אלא עפ"י המובא בש"ך פרשת יתרו, וז"ל: אלא הר סיני חרה אפו והעלה עשן
מחרון אף, כמו עלה עשן באפר, למה, מפני אשר ירד ה' עליו באש, שירד בדין ולא ירד עליו ברחמים, הואיל שהוא נמוך משאר הרים, עי"ש.

1708529011848.png

1708529027501.png
 
זה היה גם בחופה !!
יחזקאל כח יג "בעדן גן אלהים היית כל אבן יקרה מסכתך אדם פטדה ויהלם תרשיש שהם וישפה ספיר נפך וברקת וזהב מלאכת תפיך ונקביך בך ביום הבראך כוננו"
ולפי דברי רז"ל קאי אאדה"ר:
 
איפה מצאנו שהכתב עצמו הקריא מה שכתוב בו ?
מנא מנא תקל ופרסין, בדניאל.
האם היה באיזור הר סיני מים טבעי, ומה הראייה ?
יש פסוק על נחל, זו הכוונה?
וְאֶת חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם אֶת הָעֵגֶל לָקַחְתִּי וָאֶשְׂרֹף אֹתוֹ בָּאֵשׁ וָאֶכֹּת אֹתוֹ טָחוֹן הֵיטֵב עַד אֲשֶׁר דַּק לְעָפָר וָאַשְׁלִךְ אֶת עֲפָרוֹ אֶל הַנַּחַל הַיֹּרֵד מִן הָהָר:
 
יש פסוק על נחל, זו הכוונה?
וְאֶת חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם אֶת הָעֵגֶל לָקַחְתִּי וָאֶשְׂרֹף אֹתוֹ בָּאֵשׁ וָאֶכֹּת אֹתוֹ טָחוֹן הֵיטֵב עַד אֲשֶׁר דַּק לְעָפָר וָאַשְׁלִךְ אֶת עֲפָרוֹ אֶל הַנַּחַל הַיֹּרֵד מִן הָהָר:
נכון מאוד !!!
וכך מביא בסדר הדורות (ב"א תמ"ח), וראיתי מביאים מספר אבן ספיר (סי' י"ד לח.) מעיד שביקר שמה ויש מעין ושרחץ שם, והמקומיים קוראים לנחל זו מעין משה, עי"ש.

מאידך, יש הרבה במפרשים איך יתכן כזאת, ברמב"ן (במדבר כא יח) נראה שלא היה שם מים, וכך נראה בא"ע שמות ג א'. ושאלו גם למה תוס' בבכורות (נו.) מתקשה איפה טהרו הטמאים, הרי היה נחל זו.
 
נערך לאחרונה ב:
ידוע על עוד שתים אחת בתלמוד הבבלי ורעותה ברעהו הישראלי:
אחת בתקופת התנ"ך והשניה בתקופת התנאים:
בבבלי - סוטה ד' י"ב איתא שהחזיר עמרם את יוכבד אחר שגירשה, בחופתם רקדו מלאכי השרת ושרו "אם הבנים שמחה"
בירושלמי עדין צ"ע
 
האם היה באיזור הר סיני מים טבעי, ומה הראייה ?
וְאֶת חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם אֶת הָעֵגֶל לָקַחְתִּי וָאֶשְׂרֹף אֹתוֹ בָּאֵשׁ וָאֶכֹּת אֹתוֹ טָחוֹן הֵיטֵב עַד אֲשֶׁר דַּק לְעָפָר וָאַשְׁלִךְ אֶת עֲפָרוֹ אֶל הַנַּחַל הַיֹּרֵד מִן הָהָר:​
וכך מביא בסדר הדורות (ב"א תמ"ח), וראיתי מביאים מספר אבן ספיר (סי' י"ד לח.) מעיד שביקר שמה ויש מעין ורחצו שם, וקוראים לנחל זו מעין משה, עי"ש. מאידך, יש הרבה במפרשים איך יתכן כזאת, ברמב"ן (במדבר כא יח) נראה שלא היה שם מים, וכך נראה בא"ע שמות ג א'. ושאלו גם למה תוס' בבכורות (נו.) מתקשה איפה טהרו הטמאים, הרי היה נחל זו.​
גם בסיפור שמובא במושב זקנים בפ' משפים (שחדת עליו חידה) מוזכר מעיין ליד הר סיני
אמנם בזוה"ק משפטים כותב להדיא שלא היה שם נחל, אלא הכוונה על האוקיינוס שצף לשטוף את העולם ומשה רבינו הניח רוגזו ע"י אפר העגל שזרה שם​
 
מי נתגלגלה באותו פרה שלא רצתה לעבוד בשבת (פסיקתא י"ד), ומי נתגלגל באותו גוי שבעקבות עובדה זו התגייר ?

מובא באס"ר (ז, יח) ששאל מרדכי לאליהו ז"ל, האם הגזירה חתומה בטיט או בדם, וכשענהו שבטיט, הבין שתפילה יכול לעזור וכו'. היכן יש רמז במגילת אסתר שהגזירה לא חתומה בדם ? (לא חז"ל, סיפור מתלמידי הגר"א)
 
מי נתגלגלה באותו פרה שלא רצתה לעבוד בשבת (פסיקתא י"ד), ומי נתגלגל באותו גוי שבעקבות עובדה זו התגייר ?
ושתי, אחשוורוש.
היכן יש רמז במגילת אסתר שהגזירה לא חתומה בדם ? (לא חז"ל, סיפור מתלמידי הגר"א)
עני אחד שאל את הגר"ח מוואלז'ין היכן רמוז דבר זה, וגילה לו שרמוז בפסוק 'אם על המלך טוב יכתב לאבדם', המילה לאבדם ניתנת להקרא גם 'לא בדם' וכוונת הפסוק אם על המלך הקב"ה טוב יכתב הגזר דין לא בדם כי אם בטיט בלבד. הגר"ח התפעל מהחידוש, ואמרו לרבו הגר"א, ואמר לו שדברי רזין אלה גילה לך אותו זקן שגילה אותם בזמנו למרדכי היהודי, זכית לגלוי אליהו.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה