חידות תורניות אשכול חידות תורניות

  • הוסף לסימניות
  • #1
אני כבר שנים מכור לחידות ושאלות.
פותר כאלה, כותב כאלה, קורא כאלה. אפשר למצוא כמה שלי באשכול הזה.

ראיתי פה באתר המון אשכולות של חידות. המון. אבל משום מה, להפתעתי, כמעט ולא מצאתי (מלבד אשכול אחד מפוזר ומבולגן) חידות ושאלות תורניות מעניינות ומסודרות, שזה חבל.

זה חבל כי זה מחדד שיניהם של ישיבישערס, זה חבל כי זה מענג מוחם של אברכים עמלים, זה חבל כי זה מתבל את הלימוד וזה חבל כי זה תורה, אחרי הכל. וזה חשוב לנו הרבה יותר מאזורי תפוצה של ארנב הקטפוליבמבה האימתני או לנסות לנחש מילה רנדומלית.

קיצור אמרתי לעצמי בוא נרים את הכפפה, ונפתח אשכול חביב ומסודר של חידות ושאלות תורניות.

אפשר שאלות הלכתיות מסקרנות, שאלות עניין יהודי, שאלות בפשוטו של מקרא וכו׳ וכו׳.

רק כמה כללים חשובים:
לחדי החידות: בבקשה - רק שאלות שיש לכם תשובה מוכנה עליהן. לא פתחנו שו״ת סמס, אלא אשכול נחמד של חידות בעלות תשובה.

ולעוני התשובות: בבקשה לא להשתמש במאגרי מידע מקוונים למיניהם. קצת אידישע קאָפּ, חבר׳ה.

נא לא להספים ולכתוב הודעות של שווא והבל. רק שאלות, תשובות וניסיונות לתשובה, למען הסדר ושמירה על אשכול קריא ונוח.

אני אשתדל להעלות פה שאלות מדי פעם, מי שירצה יוכל להשתדל לפתור וגם להעלות שאלות משל עצמו.

בעזרת השם נעשה ונצליח


שאלה מס׳ 1 | התחום: עניין יהודי

למה רבי טרפון קידש 300 נשים?
אם יהיה קושי בפיתרון, נוסיף גם רמז בעז״ה.
 
שאלה מההפטרה:
למה דוד ושאול סכמו על נושא החיצים ממך והלאה וכו
הרי הם מיד דברו ביניהם אח"ז שהוא שלח את הנער ואז היה אומר שאול לדוד שאביו רוצה להורגו?
אומר המהרי קרא
שצריך לומר לשון הרע על אבא עדיף להגיד ברמז ולא בפה
 

קבצים מצורפים

  • ראב''ש.jpg
    ראב''ש.jpg
    KB 102.5 · צפיות: 15
  • מהר''י קרא.jpg
    מהר''י קרא.jpg
    KB 73.7 · צפיות: 18
מצורף קטע של פירוש מהר"י קרא ושל הראב"ש (-קדום של רבי אברהם בן שלמה התימני)
יישר כח על הראב"ש, את מהר"י קרא ראיתי, אך זה לא קשור ללשון הרע על אביו דווקא
 
יש מדרש נדיר על שלמה המלך ששמע ציפור אומר לציפורתו שהוא יכול להחריב את ארמונו של שלמה בנקישת מקור , קרה לו שלמה ושאל אותו מה אמרת ,אז הוא ענה שהוא סכ"ה רצה להרשים את הגברת בשבע ברכות, שלמה שחרר אותו עם אבטחה שיותר לא ידבר שטויות שחזר הציפור לגברת שאלה אותו מה שלמה רצה ממך אז הוא ענה לה התחנן אלי שאני לא יהרוס את הארמון,
מישהו יודע מקור של מדרש זה?
 
יש מדרש נדיר על שלמה המלך ששמע ציפור אומר לציפורתו שהוא יכול להחריב את ארמונו של שלמה בנקישת מקור , קרה לו שלמה ושאל אותו מה אמרת ,אז הוא ענה שהוא סכ"ה רצה להרשים את הגברת בשבע ברכות, שלמה שחרר אותו עם אבטחה שיותר לא ידבר שטויות שחזר הציפור לגברת שאלה אותו מה שלמה רצה ממך אז הוא ענה לה התחנן אלי שאני לא יהרוס את הארמון,​
מישהו יודע מקור של מדרש זה?
על כן יאמרו המושלים[1] ששלמה המלך עליו השלום היה יושב על מגדל ציון והיה מכיר בצפצופי העופות, שמע שני צפרים קטנים מצפצפים כל אחת לחברתה התרצי שאהרוס בנין זה המגדל, ואז תכף צוה שלמה עליו השלום לפרוס המצודות ולכדו העוף והביאו אותו לשלמה ע"ה אמר לו המלך איך יתוש כמוך יעלה לו על לבו להרוס מבצר כזה, אז השיב לו הצפור שלמה איה איפה חכמתך, הייתי מדבר עם חשוקתי ודרך החשוקים לעשות גבורות בפני חשוקותיהם ומי שאין בידו לעשות לפחות ישתבח במה שאין בו ואני דברתי עם חשוקתי. (מנחה בלולה ויצא כט, י).

וכמו שהביאו משל משלמה המלך שהיה יושב על מגדל ציון, ושלמה היה מכיר בצפצופי עופות, ושמע שני צפרים קטנים מצפצפים, ואומרת האחת לחבירתה תרצי שאהרוס בנין זה המגדל שעומד שלמה עליו ברגליו, ואז כששמע שלמה כך תמה ואמר איך אפשר זה, וצוה לפרוש מצודות ללכדו, ולכדוהו והביאוהו למלך, ואמר לו המלך איך יתוש נואש רצוץ כנפיך כמוך תרצה להרוס המגדל החזק שאני יושב שם, ואז השיב לו הצפור שלמה איה פה חכמתיך איה חכמיך, הלא ידעת אם לא שמעת כי דרך החושקים לדבר גוזמות גדולות ונפלאות לפני החשוקה בענין שתהיה אוהבת אותו, וכן אני הייתי מדבר עם חשוקתי גוזמות גדולות למצוא חן בעיניה. (צרור המור ויצא)



[1] מדרש דומה מביא בספר בת עין בליקוטים וז"ל: איתא במדרש כשגמר שלמה המלך ע"ה את בנין בית המקדש עמדו שני צפרים על הגג ואמר אחד לחברו הלא אתה רואה את בנין הגדול הזה ואם ארצה אני אוכל לקלקל אותו בתנועה אחת שמע המלך בדבר ההוא וקרא אותו ושאל לו על זה האיך אפשר כ"ז והשיב מה איכפת לך רשאי אני להתפאר לפני אשתי ע"כ. ומבאר פירושו בפנימיות הענין ע"ש.​
 
איך בת שבע התחתנה עם אוריה החיתי גוי משבעה עמים ?
אוריה החתי

א] שאלה: ילמדנו רבנו אל מי מתייחסים דואג האדומי, ואוריה החתי, ועבד מלך הכושי, יורנו אדוננו ושכרו כפול. תשובה: דואג האדומי ואוריה החתי ועבד מלך הכושי אינם מייחס ישראל אלא גרים הם, ואבא מארי זצו"ל היה סובר שאוריה החתי גר תושב [1]. (תשובות ר' אברהם בן הרמב"ם שאלה כה)

ב] נתפרסם מדרש רז"ל [2] גם שלא ראיתיו, כתיב לאמר כי אוריה בהמית דוד את גלית עדיין לא נתגייר, ורצה דוד להפשיט את גלית כל לבושי שריונו להסיר את ראשו, ולא ידע מהיכן יפתח היתר חוט העובר בלולאות המהדק השריון מלמטה למעלה, והיה דוד מיצר על הדבר, אמר לו אוריה אם אגיד לך תתן לי אשה מישראל, אמר לו הן, אז הגיד לו כי ראש החוט היה בכף רגלו קשור שם, אז הפשיטו ויסר את ראשו מעליו, אז אלקי עולם ה' הקפיד על תתו במתנה בת ישראל, ויגזור כי בת זוגו של דוד תנתן לאוריה, היא בת שבע. (אלשיך שמואל ב' יב, א)



[1] זה תמוה, עי' קדושין עו: ובפי' המשניות להרמב"ם קדושין פ"ד מ"ה ובתשובות הרמב"ם סי' שנא ופי"ג מהלכות איסורי ביאה הט"ו ובפ"א מהלכות מלכים ה"ד ועיין תשב"ץ ח"ג סי' צו. (בהערות שם)

[2] וראה בכלי יקר (שמואל א' יז, נא) שמביא המדרש הזה באופן אחר וז"ל: וַיִּקַּח אֶת חַרְבּוֹ וַיִּשְׁלְפָהּ מִתַּעְרָהּ, שהיתה סוגרת ומסוגרת באין פותח אותה לשלפה מתערה, ונערו של הפלשתי יודע לפתחה, ונדר לו דוד לתת לו בת ישראל לאשה כדי שיפתח החרב וישלפה מתערה, ואז ענש השי"ת לדוד שיקח הנער אשתו של דוד היא בת שבע, כי הנער נושא הצינה אוריה היה.

אמנם בשמואל ב' (יא, ג) הוא מביא המדרש באופן אחר, וזה לשונו: אמרו חז"ל כשבא עם גלית והיה הכובע סגור ואין פותח כדי לכרות ראשו, אז אמר לו אוריה אם אפתח לך תתן לי אשה, אמר אתן, אמר הב"ה בנות ישראל אתה מחלק, חייך אשתך נתונה לו היא בת שבע הראויה לדוד, וזהו שאמר הֲלוֹא זֹאת בַּת שֶׁבַע בַּת אֱלִיעָם אֵשֶׁת אוּרִיָּה הַחִתִּי, שאתה נתת אותה לאוריה החתי.

ואולי אין כוונתו למדרש שהביא האלשיך אלא כוונתו שהחרב היה מחובר לכובע והיה צריך לפתוח הקשר כדי שיוכל לשלוף החרב, וצ"ע.

ובאוצר הגאונים (סנהדרין קז. וקידושין ע: ) ושוגה אותו האומר אוריה החתי גוליירו של גלית היה, כי אליעם בן אחיתופל שהוא משרי ישראל (ש"ב כג, לד), לא היה נותן לו את בתו לאשה אילו לא היה מיוחס אלא מן הגוים אשר לא יבאו בכם ואתם לא תבאו בהם, ולא היה מעמידו דוד בראשי גייסות בגבורים.

ובזוה"ק (אחרי עח: ) מְזֻמֶּנֶת הָיְתָה בַּת שֶׁבַע לְדָוִד מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, וּמָה עִכֵּב אוֹתוֹ, שֶׁנָּשָׂא אֶת בִּתּוֹ שֶׁל שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ, וְאוֹתוֹ יוֹם נָשָׂא אוֹתָהּ אוּרִיָּה בְּרַחֲמִים, אַף עַל גַּב שֶׁלֹּא הָיְתָה שֶׁלּוֹ. אַחַר כָּךְ בָּא דָוִד וְנָטַל אֶת שֶׁלּוֹ.​
 
נערך לאחרונה ב:
רחל ולאה
בלהה וזלפה
השבטים ותאומותיהם
אמת
אך עד כמה שהזכרת את תאומות השבטים שלא מוזכרות להדיא עליך לחשבן את יעקב ועשיו
וכוונתי היתה למפורשים והם
דינה וזבולון שהיו תאומים והנה הציטוט:
בכור שור בראשית פרק ל' פסוק כא '
"ואחר ילדה בת" יש לפרש כי תאומה היתה עם זבולון, לפיכך לא כתב לה הריון.
 
וכוונתי היתה למפורשים והם
דינה וזבולון שהיו תאומים
דינה וזבולון אינם מפורשים יותר מאחיותיהם של השבטים, והכללתי גם אותם בזה
בכור שור בראשית פרק ל' פסוק כא '
"ואחר ילדה בת" יש לפרש כי תאומה היתה עם זבולון, לפיכך לא כתב לה הריון.
מהארכיון:
באבן עזרא: ואחר ילדה בת, יש אומרים כי עם זבולון היתה בבטן אחת.
אמנם לפי התרגום יונתן ופענח רזא נתחלפו העוברים יוסף ודינה.
אחרי העיון, הבנתי שלכאורה זה תלוי במחלוקת האם האימהות הולידו בזה אחר זה או במקביל. וגם נחלקו האם לאה עומדה מלדת שנה שלימה (ר"י בכור שור כט, לה - ואז זבולון ודינה תאומים), או פחות (שכל טוב מצורף למטה, וזבולון ודינה בנפרד).​
 
מתגעגע @ כל הכבוד לך אני חיפשתי את המדרש בענין אוריה החיתי הרבה ולא מצאתי , תודה רבה,
מי מביא את זה?
אמנם בשמואל ב' (יא, ג) הוא מביא המדרש באופן אחר, וזה לשונו: אמרו חז"ל כשבא עם גלית והיה הכובע סגור ואין פותח כדי לכרות ראשו, אז אמר לו אוריה אם אפתח לך תתן לי אשה, אמר אתן, אמר הב"ה בנות ישראל אתה מחלק, חייך אשתך נתונה לו היא בת שבע הראויה לדוד, וזהו שאמר הֲלוֹא זֹאת בַּת שֶׁבַע בַּת אֱלִיעָם אֵשֶׁת אוּרִיָּה הַחִתִּי, שאתה נתת אותה לאוריה החתי.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה