מידע שימושי אשכול סיפורי ניסים והצלה

[DasiB]

הקווים קרסו אח"כ

 

[שאפומדיה]

אני לא מכיר אותו באופן אישי,
לפי מה שהבנתי היו כאלה שקצת יכלו לזוז כיון שהם היו בין רגליים של אנשים וגם להבנתי הטלפון היה בידו.

עדין יש לי שאלה אם היה לו ידיים למה לא משך לאנשים שעליו או מעליו מצדדיו וכו ' כדי שישימו לב שהוא פה?
אבל כניראה מי שלא היה שם לא יבין
ב"ה, העיקר שהוא חי ונושם!

 

[קווי מתאר]

איך בכלל היה לו קליטה ??
אמרו שכל הקווים קרסו !

ההגיון אומר שקרסו אח"כ,
כשהתחילה להתבהר (להשחיר) התמונה וכולם התקשרו בלחץ לקרוביהם שבמירון.

 

[מני דגני]

התפרסם סיפור על אברך שהיה בשורה הראשונה של הנופלים
היכן שרובם לא נשארו בחיים
ובחסדי שמיים הוא נפל בצורה שהצליח לשלב את ידיו מול החזה
כך נשאר לו כל אותם דקות ארוכות מרווח נשימה קטן
ובכוחות על אנושיים הוא החזיק את עצמו כך דקות ארוכות וכך ניצל

 

[מני דגני]

אני אישית באתי לצאת מהמתחם של תולדות אהרן דרך אותו שביל בדיוק כשהמפולת התחילה
ובכניסה אמר לי אדם שלא שווה להיכנס כי הדוחק שם גדול
חזרתי אחורה לרחבת תולדות אהרן ושתי דקות אחרי התחילו לצעוק ברמקול
הבנתי שקרה משהו בשביל הזה והודיתי לה' ששמעתי לאותו אחד ולא נכנסתי לשם
ולא ידעתי עד כמה אני צריך להודות

 

[יהודית רוזן]

גיסי, התבקש ע"י ידידו
לנסוע לשדה התעופה לקבל ארון קבורה של מת מצווה
שהגיע לארץ בליל ל"ג בעומר ולהשתתף בלוויה.
גיסי כמובן נסע לגמול חסד של אמת.
בדיוק באותו זמן, אבל בדיוק! בנו הבחור היה בהדלקה הידועה,
ויצא דקות בודדות ממש לפני האסון. הוא עבר באותו מקום...

 

[astronaut]

המטרה היא בסיפורים מקוריים ואותנטיים בלי שיפורים...
לצערי יש כאן סיפורים שאם הם קרו היו אלה ניסים גדולים, אבל...

 

[Chips]

בחור ישיבה מחו"ל היה בהדלקה עם חבריו
לפתע מאד כאבו לו הרגלים והוא הרגיש שהוא חייב ללכת וכך עשה
2 חבריו שנשארו לא בין החיים כיום... (שטיינמץ וקאהן ז"ל)

 

[לייבובוש]

נחזור לענייננו...

שמעתי מפיו של אחד שהיה במעבר ההוא, בתוך הדוחס העצום 2 דקות לפני שזה קרה, ובדיוק רעייתו התקשרה, הוא הצליח לעלות על הגג של הכנסת אורחים בשביל שיוכל לדבר איתה

וווואאו! איזה נס!

 

[פוליטקאי]

עוד מישהו שאני מכיר שכב בתוך הערמה אך הראש והחזה היו בחוץ כך שהוא הצליח לנשום, כשחילצו אותו אמרו לו שאתה לא במצב קשה תחכה בצד שנגמור אם הדחופים יותר, לאחמ"כ אישפזו אותו בביה"ח במצב קל שוחרר ביום שישי בבוקר בחסדי השי"ת.

 

[מעט מן האור]

התפרסם סיפור על אברך שהיה בשורה הראשונה של הנופלים
היכן שרובם לא נשארו בחיים
ובחסדי שמיים הוא נפל בצורה שהצליח לשלב את ידיו מול החזה
כך נשאר לו כל אותם דקות ארוכות מרווח נשימה קטן
ובכוחות על אנושיים הוא החזיק את עצמו כך דקות ארוכות וכך ניצל

כנראה זה מה שרואים באחד ההסרטות הראשונות, האברך ברגעים האלו (חצי גוף ללא יכולת לזוז) מרים את הכיפה ושם על הראש!!

 

[DasiB]

קיבלתי במייל מאתר דרשו:

מצמרר: שלושתם נחלצו ממות בטוח במירון לאחר שהאחד דרך בטעות על רגל זולתו

מצמרר: שלושתם נחלצו ממות בטוח במירון לאחר שהאחד דרך בטעות על רגל זולתו| כוחה של מצוות גמילות חסדים והסגולה המופלאה להודות, להלל מזמור לתודה

www.dirshu.co.il

יעקב א. לוסטיגמן

המעשה הבא נשלח אלינו על ידי יהודי שכתב אותו מפי בנו, הבחור ל.נ. מבית שמש, ומפאת החיזוק הרב שאפשר לשאוב מהסיפור הזה, והאופן הנרגש בו נכתבו הדברים, החלטנו לפרסמו לאחר עריכה קלה.

"היה זה בליל ל"ג בעומר, שעה קלה לפני האסון הנורא שהתרגש על עם ישראל כולו", מספר הבחור הצעיר. "עמדתי שם, בקצה הרחבה, השתתפתי במעמד המרומם, וקיבלתי על עצמי עול מלכות שמים יחד עם אלפי הנוכחים.

"ההרגשה היתה מרוממת מאוד, הלא המקום הזה הוא מקום הקודש, אש להבת שלהבת, כדברי האור החיים הקדוש כשהיה במירון בל"ג בעומר. אשרי שזכיתי לכך.

"לפתע נהיה צפוף מאוד, הרגשתי שלוחצים אותי מכל הכיוונים, אני נדחק ונדחק בין הקהל העצום, ועוד רגע אברי מתפרקים מהדוחק הנורא. ניסיתי לשאוף אוויר מלא ראותי, אבל לא הצלחתי. הצלעות הלכו ונדחקו ועוד רגע חישבו להישבר.

"ניסיתי לפלס לעצמי דרך לכיוון היציאה הנקראת 'מעבר ר' דב'. בשארית כוחותי דחקתי לימין ולשמאל בניסיון לשאוף מעט אוויר ולפלס לעצמי דרך. לא ידעתי מה נורא המקום הזה, ואיזה אסון נורא ואיום עתיד להתרחש בו בעוד דקות אחדות.

"יחד עם שטף האנשים הצלחתי להתקרב ליציאה, אבל כוחותי הלכו ואזלו והרגשתי שאיני יכול להמשיך ולפלס לעצמי דרך אל היציאה. פחדתי שעוד רגע קט וימחצו אותי למוות.

"בצר לי התחלתי להתחנן לבורא עולם, דמעתי על לחיי, ואני מתייפח ומתחנן לקב"ה שיציל אותי. הבטחתי שאם אצליח להיחלץ, אומר 'מזמור לתודה', סגולה נפלאה שתמיד עוזרת. הדוחק הלך והתגבר ואני קיבלתי עצמי לומר שנית מזמור לתודה, לאחר שאצא מכאן בריא ושלם.

"השלמתי את תפילתי, וניסיתי בכח לפלס לעצמי דרך, והנה בטעות ובלא כוונה דרכתי על רגלו של בחור אחר, שעמד בצמוד אלי. הבחור ספג מכה כואבת מאוד וברגע הראשון כעס עלי, "מה אתה רוצה ממני למה אתה מכאיב לי?…".

אבל אני התנצלתי ואמרתי לו בשארית כוחותיי: "אינך רואה שקורה לי משהו אני לא יכול לזוז ואין לי אוויר לנשימה, אני רוצה לצאת מכאן!!!".

"הבחור שכנראה התברך בלב רחום, שינה באחת את סבר פניו, והחל לדאוג לי. הוא ראה שאני במצוקה נוראה, ויחד עם חבר שלו שעמד לצדו, הם הקיפו אותי, ויצרו סביבי טבעת בידיהם, מייצרים מקום לצלעותיי שהתרחבו. סוף סוף הצלחתי לנשום.

"וכך במאמצים מרובים הם פעלו להוציא אותי מהמקום, אבל בורא עולם ברוב רחמיו וחסדיו נתן בהם דעה לפעול בכיוון ההפוך. במקום לחלץ אותי לכיוון היציאה ולהימלט מהדוחק הנורא, הם לקחו אותי פנימה, החזירו אותי אחורה, אל המקום שממנו נמלטתי מקודם ושמשם ביקשתי להגיע אל היציאה שבמעבר ר' דב.

דקה או שתיים לאחר מכן כבר אירע האסון הנורא, אסון שהיה פוגע גם בי חלילה וחלילה, אם שני הבחורים הצדיקים האלו לא היו מחלצים אותי ולוקחים אותי אחורה.

האסון הזה היה פוגע גם בהם חלילה, אם הם לא היו כאלו טובי לב ובעלי חסד, שהחליטו להיחלץ לעזרתו של בחור זר ובלתי מוכר, שרק לפני רגע קט דרך בחוזקה על רגלו של אחד מהם והכאיב לו כהוגן".

"הסיפור הזה יכול מאוד לעורר אותנו לכמה מסקנות חשובות: מסיים אביו של הבחור את מכתבו: 1) מה כוחה של תפילה תמימה לבורא עולם מעומק הלב מלב טהור של יהודי. 2) כמה עצום כוחה של קבלה אפילו קטנה שקיבל על עצמו לומר 'מזמור לתודה'. 3) כמה חשובה ההודיה לבורא עולם. 4) מה כוחה של שבירת המידות שהבחור לא כעס עליו על שדרך על רגליו רק להיפך עזר לו. 5) מה כוחה של מידת החסד אחד עם השני שבזכות זה ניצלו חייהם של שלושה מבחורי ישראל המסולאים מפז שהיו כמעט חלק מהאסון הנוראי לולא לא יצאו משם וזה בזכות מצוות החסד".

 

[malmala]

מה הכעס @טיגריס ?

ביקשו להשאיר את האשכול 'נקי'. רק סיפורי הצלה.
הרבה תגובות כבר נמחקו כאן.

 

[קרן שמש]

אחי היה שם, במסדרון המוות. מתחת לחלון ההוא שמישהו זרק משם בקבוקי מים. היה עם כמה חברים, והם ראו שיש דוחק נוראי והחליטו לחזור אחורה. בכוחות על אנושיים ורק בגלל היותם קבוצה של 4 שחתרה יחד, הם הצליחו לחזור אחורה ולצאת משם.
כשהתפרסמו תמונות הנפטרים, הוא הזדעזע לגלות שהוא היה צמוד לאחד מהם במשך כל שהותו במעבר. (מה שאומר שאם לא היה יוצא...)

 

[מגנום]

בעלי תכנן לצאת למירון באוטובוס מסוים
אך לאחר מחשבה החליט לנסוע באוטובוס מאוחר יותר, למרות שמפסיד את ההדלקה של תולדות אהרן
כדי לעזור לי עם הילדים, לקחת אותם למדורות ולעזור בהשכבות ורק אחכ לצאת
הוא הגיע 7 דקות לאחר שקרה האסון, היה בכל הכאוס והבלאגן
לא רוצה לתאר לעצמי מה יכול היה לקרות אם היה מגיע לשם קודם.

 

[ר.ב.ב.ש]

איך בכלל היה לו קליטה ??
אמרו שכל הקווים קרסו !

בהתחלה עוד היה קליטה, רק אחרי זמן מה אולי רבע שעה אולי יותר, קרסו הקווים.

גם אנחנו הצלחנו להתקשר ולספר שהכל בסדר איתנו ב"ה.

 

[אלף אורות]

תודה על הסיפורים המחזקים.
אולי באמת צריך להתחזק שלא לדבר בשעת התפילה.

 

[אלף אורות]

סיפור מכלי שלישי: חתן צעיר הגיע עם חברים שלו ורצה להיכנס למתחם של תולדות אהרון, אבל החברים שלו אמרו לו שלא כדאי עכשיו, אולי אחר כך ולכן הלכו למקום אחר. היה זה דקות ספורות לפני מה שקרה. אין ספק שהם ניצלו בנס. ברוך השם!!

 

[אלף אורות]

JDN פרסם את דבריו של כ"ק האדמו"ר מתולדות אהרון באשר במה צריך להתחזק.

 

[משתדל להיות טוב]

היום סופר בשבעה של האחים אלחדד.
אחד שהיה מעל שני האחים וניצל סיפר שהוא שמע את הבחור הגדול מביניהם בדקות האחרונות לחייו ממלמל לעצמו את פרק התהילים "מזמור לתודה" איזה גדלות!!!!!
ואח"כ אמר לאח שלו בא נאמר יחד שמע ישראל ואמרו שמע ישראל ולאחר מכן כבר הפסיק לנשום....