דרוש מידע אשכנזים - איך אתם נוהגים במוזיקה אחרי ל"ג בעומר

[Panda]

זה היתר לכולם?

חושבני שלא,
אצלנו מוסיקה מתנגנת בבית 18/6

 

[משה 05276]

א. לא שומעים. מה השאלה.

חסיד
עד שלשלת ימי הגבלה
לא כולל ל"ג שהוא יו"ט

 

[וכאשר אבדתי אבדתי]

חושבני שלא,
אצלנו מוסיקה מתנגנת בבית 18/6

אם זה לא היתר כולל, אז זה אינו ממין העניין שדובר באשכול...

 

[צנונית]

ליטאים
לא שומעים עד ג' ימי ההגבלה.

מה המקור שאפשר להתחיל לשמוע בר"ח?

 

[יאנקאלע]

כאן זה לא פורום הלכה, ולכן לא אכתוב את מה שכתוב בהלכה.
אבל במחילה מכבודך, אתה טועה ומטעה.
לפני שכותבים הלכות (ואסור לכתוב כאן...) כדאי לעיין בשו"ע ובמשנה ברורה היטיב.

כתבתי על פי זכרוני ואכן אין זה מדויק
להלן ציטוטים לכל המעוניין
לגבי המנהג כתב בפסקי תשובות בשם השבט הלוי בקובץ והאג"מ שמנהגנו להחמיר מאחרי פסח עד ר"ח סיון

ערוך השולחן תצד
ודע שיש מנהגים שונים בעניין הזה: יש שנהגו איסור מן תיכף אחר הפסח עד ל"ג בעומר, ומשם ואילך מותר נשואין ותספורת, לפי שיש במדרש דט"ו ימים קודם עצרת פסקו מלמות, ונשארו ל"ד ימים (ב"ח). והיה מן הדין לנהוג איסור עד ל"ה לספירה, אלא דאמרינן מקצת יום ככולו, ומותר ביום ל"ד ולא מקודם. וזהו דרכו של רבינו הבית יוסף, שכתב: נוהגים שלא להסתפר עד ל"ג לעומר, שאומרים שאז פסקו מלמות. ואין להסתפר עד יום ל"ד בבוקר, אלא אם כן חל יום ל"ג ערב שבת, שאז מסתפרין בו מפני כבוד השבת. עד כאן לשונו. וכתב בסעיף ג: יש נוהגים להסתפר בראש חודש אייר, וטעות הוא בידם. עד כאן לשונו, כלומר: דלפי מנהג זה שאחר ל"ג בעומר מותר – אם כן מתחיל האיסור תיכף אחר הפסח, מפני שמתו בל"ד יום מן אחר הפסח. ואם כן איך מסתפרין בראש חודש אייר, והוה תרתי דסתרי. וזה שהזכיר הסתפרות – הוא הדין נשואין, דחדא מילתא הוא.

​

ויש עוד מנהג שהאיסור נמשך גם אחר ל"ג בעומר עד עצרת, או עד שלשה ימי הגבלה. דלפי פשטא דגמרא יבמות שם נמשכה מיתתם עד העצרת; ורק בל"ג בעומר בעצמו מותר נשואין ותספורת, מפני שמוחזק לנו ליום טוב, ומרבים בו קצת בסעודות, ואומרים שביום זה לא מתו כלל, ואחר כך חזרו ומתו. ועוד: דהוא לסימנא של"ג ימים מתו. והימים מתחילין מן שני דראש חודש אייר, ונמשך עד עצרת. וגם ל"ג בעומר בעצמו נחשב בחשבון, אף על פי שלא מתו ביום זה. ולפי מנהג זה נוהגין היתר עד ראש חודש אייר. ומתחילין האיסור מן יום ראשון דראש חודש אייר, ונמשך עד יום ראשון של שלושת ימי הגבלה, ומקצת היום ככולו. ולכן לפי מנהג זה עד ראש חודש אייר מותר, וגם בל"ג בעומר בעצמו, וכן בג' ימי הגבלה. ושאר כל הימים – אסורין. וכן הוא מנהג שלנו. ואם חל ל"ג בעומר ביום ראשון – מסתפרין בערב שבת הקודם, מפני כבוד השבת.והן הן דברי רבינו הרמ"א, שכתב בסעיף ג:
מיהו בהרבה מקומות נהגו להסתפר עד ראש חודש אייר, ואותן לא יספרו מל"ג בעומר ואילך, אף על פי שמותר להסתפר בל"ג בעומר בעצמו. ואותן מקומות שנוהגין להסתפר מל"ג בעומר ואילך – לא יסתפרו כלל אחר פסח עד ל"ג בעומר. עד כאן לשונו. וזה שכתב בסעיף א: מיהו מל"ג בעומר ואילך הכל שרי, עד כאן לשונו – זהו לפי מנהג זה שמסתפרין מל"ג בעומר ואילך, ואין מסתפרין עד ראש חודש אייר. וזהו מנהג רבינו הבית יוסף, אבל לא לדידן. וזהו שכתב בסעיף ב על דברי רבינו הבית יוסף שאין מסתפרין בל"ג בעומר אלא בל"ד, כתב וזה לשונו: ובמדינות אלו אין נוהגין כדבריו, אלא מסתפרין ביום ל"ג ומרבים בו קצת שמחה. ואין אומרים בו תחנון. עד כאן לשונו, וכוונתו דלעניין ל"ג בעומר בעצמו – בכל מקום נוהגין להתיר, בין לפי מנהגו של רבינו הבית יוסף ובין לפי מנהגינו,

ביאור הלכה תצ"ד
יש נוהגים וכו' וטעות הוא בידם: ביאור הענין דיש בזה שלש שיטות ונבאר שתים מהן שנקטום הפוסקים לדינא. וזהו. שיטה אחת דתלמידי ר"ע מתו ל"ד יום וראיה ממדרש שמתו מפסח עד פרוס עצרת והוא ט"ו יום קודם עצרת וכשתסיר ט"ו יום ממ"ט נשארו ל"ד יום שלמים שמתו אלא דמקצת היום ככולו ומשו"ה מסתפרין ביום ל"ד בבקר וה"ה לישא אשה מותר מכאן ואילך וזה דעת המחבר בס"א וס"ב אכן לדעת הרמ"א שם בס"ב משמע דס"ל דפסקו מלמות ביום ל"ג וכמו שכתב הגר"א שם ומקצת היום ככולו ולפי שיטה זו המנהג שאין מסתפרין מפסח עד יום ל"ג בבוקר ומשם והלאה עד עצרת מותר.
שיטה שניה הוא מה שאומרים בשם התוספות דתלמידי ר"ע מתו ל"ג ימים שלמים דהיינו ביום שא"א תחנון לא מתו א"כ כשתוציא שבעת ימי הפסח דהיינו מיום שני של פסח ועוד ששה שבתות ושני ימים ר"ח אייר ויום א שלא מתו א"כ הרי נשארו ל"ג שלימין שמתו ולפ"ז מתו עד עצרת ולנגד אלו הל"ג ימים קבלו ישראל ע"ע קצת אבילות ל"ג ימים (אלא שיום אחד מהן יש להקל במקצת יום דהוא ככולו ובחרו ביום ל"ג בעומר ואולי מאיזה טעם. פמ"ג) לענין ספירה ונשואין דהיינו לנכות ממ"ט יום של העומר ט"ז ימים הראשונים דהיינו מיום שני של פסח עד יום שני של ר"ח אייר יש ט"ז ימים שאותן ימים מקילין בהן ונשארו ל"ג שלימין עד עצרת ומתאבלין בהן ולפ"ז אותן שמסתפרין מל"ג ואילך וגם בר"ח אייר טעות הוא בידם דליכא ל"ג יום וזהו כונת המחבר:

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

רק לידע זה איסור מפורש בשולחן ערוך
שולחן ערוך אורח חיים סימן תק"ס סעיף ג'
"וכן גזרו שלא לנגן בכלי שיר וכל מיני זמר וכל משמיעי קול של שיר לשמח בהם:"

כמובן שזה נכתב על כל ימות השנה, ולאו דווקא על ספירת העומר.

 

[במילים_אחרות]

א
ואם רוצים להרגיש את האבלות במוחש שומעים ווקאלי

 

[אפיפית]

א

 

[אור אורות]

אגב, לפי קבלה אסור במשך כל ימי הספירה.

 

[מאפינס]

אנחנו לא שומעים מוזיקה כלל עד ג' סיון, פרט לל"ג בעומר.

 

[goldiy]

לא שומעים מוזיקה מפסח עד ר"ח למעט ל"ג בעומר מהלילה עד השקיעה.

 

[אייזי]

ליטאי, שומע בהוראת רב ( לא הוראה פרטנית)
וסתם הערה כל מי שלא שומע אחרי לג בעומר זה בגלל שעה"צ סי' תצג ס"ק ד שמסתפק האם אלה שנוהגים אבלות עד לג בעומר מותר ריקודים ומחולות של רשות (שכידוע זה האיסור בשמיעת מוזיקה) עד ערב שבועות וא"כ לכאו' אם לא חוששים לספק של השעה"צ אז אפשר מלג בעומר אבל עם כן חוששים אז מה ההיתר לשמוע בשלושת ימי ההגבלה או מר"ח סייון .

 

[גונן]

יש שמקפידים אחרי ל"ג בעומר לא לשמוע
ויש שכן שומעים כרגיל וכן בתספורות

זה לא ממש אותו דין, יש הנוהגים להקל בתספורת ולהחמיר במוזיקה, ויש הנוהגים להיפך.

 

[מאיר המאיר]

בשערי ציון מסתפק גם למי שנוהג להסתפר מלג בעומר
האם אפשר לשמוע שירים של רשות
ולכן רבים נוהגים לא לשמוע

 

[החכמה צודקת]

שיטה ב' מר"ח אייר עד שבועות לא כולל לג בעומר (רמ"א) .

אנחנו

 

[יהודייה גאה]

מנהג הגר"א וערוך השולחן:
לא שומעים מר"ח אייר עד שלושת ימי ההגבלה.
אם צריך אני יכולה לבקש מאבא שלי את המקור המדוייק.

 

[יהודייה גאה]

אולי זה מתחלק בין חסידים לליטאים?

לפי הגר"א - מר"ח אייר עד שלושת ימי ההגבלה.
רוב החסידים מל"ג בעומר עד שבועות.

 

[גונן]

ידוע למישהו המנהג לא לשמוע שירים עד ר"ח סיוון?

 

[צנונית]

לכל השומעים מוזיקה החל מר"ח סיון
יכולים להביא לי מקור?

 

[מינוס מקצועי]

ליטאי - שומע אחרי ל"ג.
מודע בהחלט לשיטה שאסור (ומתחשב בכך) ובסביבתינו הרוב נוהגים שאסור אבל יש גם לא מעטים ששומעים מל"ג.