דרוש מידע אשמח לדעת על ישיבות של מתחרדים דת"ל שהפכו לחרדים

מצב
הנושא נעול.
@אלישמע ציון
נשמע מצורת הכתיבה שאתם רואים ליטאים כציבור בלי רגש ח"ו...
תקנו אותי אם אני טועה.

הנה סיפור שאני מכירה מקרוב, ותגידו לי אם זה לא נקרא עם רגש...
פעם התארחנו אצל משפחה מארחת,
ואיתנו היתה עוד אורחת, בחורה בעלת תשובה, שאין לה משפחה, באה מחוץ לעיר .
הבחורה היתה חולת באפילפסיה והיא שכחה את התרופה שלה..
גילתה את זה בר"ה, אחרי הסעודה .
בעל הבית (מגיד שיעור בישיבה ליטאית)
כיתת רגליו בכל מיני גמ"חים בעיר,עד קרוב לשעה 2:00 בלילה
כדי להביא לה את התרופה (ועם חיוך הכי שמח שיש בלי לחשוב על עצמו).

ומכירה עוד הרבה כאלו מקרוב!
לא אמרתי שהם בלי רגש!!!
אלא אמרתי שהם פחות חסידיים.
 
אשמח לדעת על ישיבות גבוהות של דתיים לאומיים שנהיו חרדים.
בקיצור, מתחרדים.
הבחורים היו דתיים לאומיים ועכשיו חרדים חרדים.
מה שנקרא: משרפות, שרופים.
ישיבות חזקות וטובות עם אהבת ארץ ישראל.
תודה רבה ויישר כח!
בלת"ק
דבר שמואל- כפר גניםלא כל הבוגרים חרדים אבל יש אחוז מאוד גבוה
 
לא התכוונתי לפגוע ולהכליל.
אבל לי אישית יש כמה חברים בישיבה שהם ככה.
אתה מכיר את הסיפור של הרב גלזר?
הוא פעם חזר משיעור וקנה לעצמו ארטיק משובח, פתאום דפיקות על החלון של האוטו שלו, הוא פותח ומישהו אומר לו: "מה אתה אוכל ארטיק באלול". יש כאלה שאלול זה ראשי תיבות "אוי לי ואבוי לי".
אני לא אומר שזה כל הליטאים.
אבל אצלם זה מצוי.
מנסיון.
מה שכן לא התכוונתי לפגוע!! ולא להפוך אותם למפלצות!!!
אני אוהב את כל עמ"י!!!
אלול לא אומר כלום לגבי חוסר שמחה של ליטאים וכו
אצלנו בשיטה להיות רציניים ובכובד ראש בחודש אלול. זה מה שקיבלנו מגדולי המוסר אנחנו לא מתביישים בזה
שמחה של מצווה יש בשפע אבל פחות בקטע של לפתוח בירה בסיום מסכת וריקודים בתפילת חוהמ עם הלולב בהקפות
אצל הליטאים השמחה היא פנימית אמיתית ופחות כלפי חוץ
אם זה מה שהיא מחפשת אז זה לא מתאים לה ליטאי קלאס
 
מה בעצם ההבדל בין חרדי לבין חרדלי חזק,
מעבר ללבוש והשקפות
מבחינת הקפדה על הלכות יש שוני?
ההבדל הוא ביחס למדינה והלבוש (של הגברים).
יש המווווון הבדלים
אבל יאמר לשבחם של החרד''לים שזה ציבור שמתחזק עם השנים יותר ויותר לכיוון החרדי
למשל בציבור של הר המור כבר רווח מאד טלפונים כשרים וניתוק מאינטרנט וכדו'
אבל עדיין הפערים ענקיים
בין במצב בני הנוער ואכמ''ל. בין בהנהגות בבית ותופעות שחודרות מקרובי משפחה (בדר''כ יש משפחה קרובה ברמת דתי עד דתי לייט).
בין ברמה התורנית. ב''ה כבר יש כוללים, אבל עולם המושגים התורני עדיין נמוך. סימפטום לדוגמא הוא מצב בתי הכנסת החרדים בלילות שבת או בבין הזמנים. בתי הכנסת החרדלים לעומתם רחוקים מזה כרחוק שמים מארץ.
גם השיח התורני והריכוז של תלמידי חכמים ודיונים תורניים מעמיקים בכל פינה וכו' עדיין רחוק רחוק.
ויש עוד נושאים שא''א לפתוח כאן.
אבל יש גם הרבה מעלות וייחודיות ורצינות.
 
מהיכרות אישית שלי, יכול להתאים קריית מלאכי. יש שם גם בחורים שבאו מבתים דת"ל שמחפשים בחורות מאותו רקע.
מכיר שידוכים של בחורות מסמינר אופקים (דת"ל מבית, עם השקפה חרדית ורוח חסידית, כיסוי ראש מטפחת... סגנון מעניין) שנשואות לבחורים מקריית מלאכי. שווה בדיקה.
 
זה לא החינוך בישיבות חרדיות.
לא מחנכים לאנטי ממש (במיוחד שכידוע חרדים כן גרים בפועל במודיעין עילית, ביתר עילית ועמנואל), אבל גם לא מתלהבים מזה יותר מדי. יש ביקורת, במפורש או בין השורות.
בלת"ק חלקי בנתיים.
למה?
איזה חרדי מותח ביקורת על ישוב הארץ או לא מתלהב ממצוות ישוב ארץ ישראל בין המצוות הכי חשובות ויקרות בתורה, בכל הפוסקים מהראשונים ועד היום.
 
מצאתי עכשיו משהו שכתבו על ישיבת תל''צ
לטעמי התיאור קצת חיוור
(ציטטתי רק קטעים נבחרים שעוסקים בעובדות ולא בפרשנויות)
אחרי שחרית כל יום כמה דקות ריקוד שמחה.
יש התארגנויות עצמאיות של בחורים ללימוד לפני שחרית.
סדר א' עיון ישיבתי, שיעור יומי עשרים דקות.
סדר ב' דף ליום גמ' רש"י, וסדר ג' חזרה על הדף. יש גם חזרה שבועית וחדשית.
אין הקפדה על הזמנים, אבל יש אווירה חזקה של נוכחות מלאה מתוך רצון וחיבור.
סדר מוסר נקרא סדר דעת ה', ולומדים בקבוצות של שש או שבע בחורים.
הספרים הנלמדים הם דרך ה', רמב"ם הלכות דעות, ותניא!
כשהבחורים מספרים לי על השבת בישיבה, העיניים שלהם נוצצות.
שבת בישיבה היא לא זמן של שינה ולא זמן של בטלה.
זמירות שבת ושירי קודש שרים כולם עם כוונה ורצינות, ואחד הרבנים מעלה לדיון סוגיא בעבודת ה' מתוך רוממות, תפילות שבת הם בהתעוררות נפלאה.
אחד הבחורים אמר לי, כמו שאתה לא יכול להסביר למי שלא ראה תפילת ימים נוראים ישיבתית מימיו, מה זה אומר, ככה אני לא יכול להסביר מה זה תפילות וסעודות שבת בישיבה.


@אלישמע ציון
אל תשכח לבשר לנו כאן בשורות טובות
 
אין אצלם כל כך עסק מכיפה שחורה או סרוגה
לא בדיוק זה ישיבה לכל דבר זה לא ישיבה לבעלי תשובה
אולי אין להם בעיה עם המשפחה של המיועדת אבל זה ככה ברוב הישיבות הספרדיות שלא בדיוק בודקים אם הסבא לובש חליפה וכובע
אז שתחפש בכסא רחמים יש שם לא מעט בחורים טובים ממש שיהיו תלמידי חכמים.
לא הכי חסידיים אבל כן קלילים ומאושרים.
לא הייתי חותם על הקלילים כי לאשכנזיה ואפילו לספרדיה רגילה יפריע לשמוע את הדיקדוק הכבד וההגייה
בגדול כיסא רחמים זה לא פשרה אחרי עולם הישיבות זה למי שמחפש בדווקא אותם
 
בלת"ק חלקי
@אלישמע ציון נשמע שאתה לא באמת מכיר וקצת ניזון מסטריאוטיפים. כדאי שתלכו אתה ואחותך להקפות בשמחת תורה בישיבה ליטאית, זה קצת שונה מהתיאורים של הרב גלזר עם כל הכבוד...
ואם היא מתחרדת ואשכנזיה אני מאמין שהיא מכירה בעיקר ליטאים כי תכלס אין ממש משהו אחר. כך שיתכן מאד שאתה לא מייצג את מה שהיא מכירה ורוצה.
ואגב יש כיום ביקוש לבחורים חרדים בסגנון קצת נוער גבעות, אני מכיר עוד משפחות שחיפשו חתן דווקא כזה, אחד מהם לקח מישיבת תל ציון.
כך או כך שיהיה לה בהצלחה רבה.
אין שום קשר בין השמחה הכבדה של ליטאים, לשמחה המשוחררת של החוגים החרדל"ים
לדעתי אין שום דרך ליצור התאמה לליטאים
 
לא בדיוק זה ישיבה לכל דבר זה לא ישיבה לבעלי תשובה
אולי אין להם בעיה עם המשפחה של המיועדת אבל זה ככה ברוב הישיבות הספרדיות שלא בדיוק בודקים אם הסבא לובש חליפה וכובע

לא הייתי חותם על הקלילים כי לאשכנזיה ואפילו לספרדיה רגילה יפריע לשמוע את הדיקדוק הכבד וההגייה
בגדול כיסא רחמים זה לא פשרה אחרי עולם הישיבות זה למי שמחפש בדווקא אותם
לא יפריע לה בכלל הדיקדוק והגיה
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה