בקשה אתגר להורים בקורונה

  • הוסף לסימניות
  • #1
שוחחתי עם חברה בנושא הכל כך אינסופי הזה "קורונה" והיא מספרת לי בצער על היבט נוסף שעלינו כהורים /מורים לתת עליו את הדעת.
החברה נמנית על קהילה ששומרת מאוד על הנחיות הקורונה. ממש מאוד.
וכך היא מספרת:
בן השבע שלי סולד מהמסכה עוד יותר ממה שאנו סולדים מהקורונה.
יש לו בעיות תחושתיות ויתכן שזו הסיבה, אבל כבר כמעט שנה שלימה שכל יציאה מהבית מלווה בשידולים ואיומים והבטחות וכלום לא עוזר עד שפשוט הרמנו ידים והפסקנו לריב איתו.
אם תראו משפחה ברוכה צועדת ממוסכת וילד בן שבע נטול מסכה, זה כנראה אנחנו.
השבוע בן השבע שב הביתה מהחידר ובשביל ליד הבית עמדה קבוצת בנים כבני עשר - שתים עשרה מקהילה אחרת שגם שומרת מאוד על ההנחיות.
כשהם ראו את הילד הולך בלי מסכה הם התנפלו עליו בקריאות רוצח! תלביש מסכה! אתה הורג אנשים אז מותר לנו להרוג אותך! היכו אותו, הפילו אותו חבטו ובעטו בו.
הילד הגיע הביתה רועד וממרר בבכי וכולו אחוז טראומה.
חברתי ירדה לשביל והחבורה כבר לא היתה שם.
בתקופה הזו יש לנו כל כך הרבה אתגרים שמעולם לא נדרשנו להם, וזהו אחד מהם.
אם השיח אצלכם בבית הוא שנטולי מסכה הורגים, תדעו שמילים הורגות לא פחות.
אולי הילד שלך היה בין המכים.
וגם אם לא, המקרה הזה קורא לנו להתעורר ולעורר אצל ילדנו ותלמידנו את אהבת הבריות שנדרסה תחת הקורונה
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
שוחחתי עם חברה בנושא הכל כך אינסופי הזה "קורונה" והיא מספרת לי בצער על היבט נוסף שעלינו כהורים /מורים לתת עליו את הדעת.
החברה נמנית על קהילה ששומרת מאוד על הנחיות הקורונה. ממש מאוד.
וכך היא מספרת:
בן השבע שלי סולד מהמסכה עוד יותר ממה שאנו סולדים מהקורונה.
יש לו בעיות תחושתיות ויתכן שזו הסיבה, אבל כבר כמעט שנה שלימה שכל יציאה מהבית מלווה בשידולים ואיומים והבטחות וכלום לא עוזר עד שפשוט הרמנו ידים והפסקנו לריב איתו.
אם תראו משפחה ברוכה צועדת ממוסכת וילד בן שבע נטול מסכה, זה כנראה אנחנו.
השבוע בן השבע שב הביתה מהחידר ובשביל ליד הבית עמדה קבוצת בנים כבני עשר - שתים עשרה מקהילה אחרת שגם שומרת מאוד על ההנחיות.
כשהם ראו את הילד הולך בלי מסכה הם התנפלו עליו בקריאות רוצח! תלביש מסכה! אתה הורג אנשים אז מותר לנו להרוג אותך! היכו אותו, הפילו אותו חבטו ובעטו בו.
הילד הגיע הביתה רועד וממרר בבכי וכולו אחוז טראומה.
חברתי ירדה לשביל והחבורה כבר לא היתה שם.
בתקופה הזו יש לנו כל כך הרבה אתגרים שמעולם לא נדרשנו להם, וזהו אחד מהם.
אם השיח אצלכם בבית הוא שנטולי מסכה הורגים, תדעו שמילים הורגות לא פחות.
אולי הילד שלך היה בין המכים.
וגם אם לא, המקרה הזה קורא לנו להתעורר ולעורר אצל ילדנו ותלמידנו את אהבת הבריות שנדרסה תחת הקורונה
אמיתי, כואב ועצוב... :(
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
אהבת הבריות שנדרסה תחת הקורונה
ממש מתסכל
הרי לפני הקורונה הייתה אהבת הבריות בין ילדי כל החוגים
לא עפו ביצים ושקיות מים מחיידר לחיידר (כשאין ביניהם מרחק בטיחות מספק)
כשילדים שיחקו בקבלת שבת ברחבה בין שני בתי הכנסת הם לא צרחו אחד על השני פרענקים שכנתוזים עד שהאבות יצאו להפריד בכוח
בתקופת בחירות לא פירקו מכות את הילדים העצ__ים או סתם, את ילדי המיעוט, הנכון רנדומלית לאותה מערכת הבחירות
ורק הקורונה, (כלומר המסכה הארורה, לא הקורונה) הפכה את ילדינו ממאירי פנים, סובלניים לשונה, מכילים וקסומים, ובעיקר מלאי אהבת הבריות,
לקוצניים, אלימים, ומושחתים
הורים, שימו לב!!!! זהירות!!! קורונה, כלומר מסכה!!! אלו לא הילדים שהכרתם!!! פחחחח
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #6
הרי לפני הקורונה הייתה אהבת הבריות בין ילדי כל החוגים
לא, לא היתה אהבה
ההבדל הוא שבקורונה זה נהיה מצווה.
לפני הקורונה כל הצדדים ידעו שזה לא בסדר ואסור ובלתי ראוי.
כל זה השתנה בקורונה והפך למלחמת מצווה
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
לא, לא היתה אהבה
ההבדל הוא שבקורונה זה נהיה מצווה.
לפני הקורונה כל הצדדים ידעו שזה לא בסדר ואסור ובלתי ראוי.
כל זה השתנה בקורונה והפך למלחמת מצווה
בקורונה נהיה מצווה לתת מכות?

והלוואי שכל הצדדים היו יודעים שזה בלתי ראוי. הלוואייי
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
שוחחתי עם חברה בנושא הכל כך אינסופי הזה "קורונה" והיא מספרת לי בצער על היבט נוסף שעלינו כהורים /מורים לתת עליו את הדעת.
החברה נמנית על קהילה ששומרת מאוד על הנחיות הקורונה. ממש מאוד.
וכך היא מספרת:
בן השבע שלי סולד מהמסכה עוד יותר ממה שאנו סולדים מהקורונה.
יש לו בעיות תחושתיות ויתכן שזו הסיבה, אבל כבר כמעט שנה שלימה שכל יציאה מהבית מלווה בשידולים ואיומים והבטחות וכלום לא עוזר עד שפשוט הרמנו ידים והפסקנו לריב איתו.
אם תראו משפחה ברוכה צועדת ממוסכת וילד בן שבע נטול מסכה, זה כנראה אנחנו.
השבוע בן השבע שב הביתה מהחידר ובשביל ליד הבית עמדה קבוצת בנים כבני עשר - שתים עשרה מקהילה אחרת שגם שומרת מאוד על ההנחיות.
כשהם ראו את הילד הולך בלי מסכה הם התנפלו עליו בקריאות רוצח! תלביש מסכה! אתה הורג אנשים אז מותר לנו להרוג אותך! היכו אותו, הפילו אותו חבטו ובעטו בו.
הילד הגיע הביתה רועד וממרר בבכי וכולו אחוז טראומה.
חברתי ירדה לשביל והחבורה כבר לא היתה שם.
בתקופה הזו יש לנו כל כך הרבה אתגרים שמעולם לא נדרשנו להם, וזהו אחד מהם.
אם השיח אצלכם בבית הוא שנטולי מסכה הורגים, תדעו שמילים הורגות לא פחות.
אולי הילד שלך היה בין המכים.
וגם אם לא, המקרה הזה קורא לנו להתעורר ולעורר אצל ילדנו ותלמידנו את אהבת הבריות שנדרסה תחת הקורונה
זה כואב מאוד לקרא ואולי אפילו מזעזע
אבל צריך להבין שילדים (לפחות חלקם) לא יודעים לשים לעצמם גבול ומבחינתם הם לוקחים כל דבר עד הסוף
אני אתן דוגמה הפוכה
אני וילדי הקפדנו על מסכה כל התקופה ואנחנו גרים בשכונה של קהילה שזלזלה במסכות, והיה תקופה שהילדים שלי לא רצו לצאת לבד מהבית כי חלק מילדי השכונה צעקו להם דברי גנאי וצחקו על חבישת מסכה.
האמת לא כעסתי על הילדים הללו כי הבנתי שזה ילדים... (למרות שב"ה ילדי חונכו לא לפגוע באחר בכל מחיר)
סיפורים יש לצערנו לשני הצדדים
ילדים זה גיל שכל דבר ששומעים לוקחים עד הסוף ואי אפשר ממש להאשים אותם
מה שכן רצוי זה לגשת להורים של הילדים המתסיסים ולומר להם שיסבירו לילדיהם שהפגיעה ועלבון באחר לא מצדיקה בשום אופן.רוב הילדים יקבלו זאת בהבנה כשיסבירו להם ברור
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה