למי שיש בבית צלופנים בצבעי מדורה - לדעתי זה יכול לצאת ממש אפקט של להבות מאירות, ואם שמים פנסים קטנים בין הצלופנים, ומכבים את האור, אז זו בכלל חגיגה... ואם אתם ממש משוכללים ויש לכם איזה פנס מהבהב בשלל מקצבים, אז המדורה תהפוך למדליקה ומרצדת במיוחד!!!
(לי אין כרגע בבית בצבעים מתאימים, אבל אם אצליח לקנות נראה לי זה יהיה להיט!)
אפשר גם מדורה מבלונים - מלהיב ושמח
מי שרוצה פרטים על קניית ערכה כולל הוראות מפורטות שתבקש בפרטי.
וכמובן, אל תשכחו את האופציה התלת מימדית האהובה במיוחד על ילדים: מדורת ממתקים!!!
תנו להם: עדשים בצבעי האש וכמה בייגאלאך פסים, פרוסה מרוחה בשוקולד, ותראו איזה מדורות מתוקות יהיו לכם!
או כמו שעשינו לכבוד שבת ר"ח אייר: כוסיות עליזות עם קינוח ג'לי בצבעי כתום אדום המשמשים בערבוביה... כשבתוכם שקעו להם "מקלות" תפוחי עץ שהפכו לקרשים ליום אחד...
אישית, אני מתכננת בעזרת ה' להפעיל את הילדים להכין מדורות לג בעומר מגוונות מכל המשחקים שיש בבית
למשל: מדורה מלגו, מדורה מקליקס, מדורה ממגנטים, מדורה מפטריות על לוח, מדורה ממקליקונים וכך הלאה.
הם מכירים את דרכי הבניה וזו תעסוקה בשבילם לכמה שעות... אחר כך נרקוד מסביב לכל המדורות עם שירי ל"ג בעומר
בערב פסח למשל, אמרתי להם: תכינו את 10 המכות מאיזה משחקים שבא לכם, באתי אחרי שעה וחצי ותראו מה יצא (ילדים בני 4, 6, 7 בנו לבד כולל הרעיונות היצירתיים! )
אם תתעמקו יש שם צפרדעים בתנור, המצרים בחושך (על לוח מגנטי), ורק ליהודים אור...רכבי הצלה למכת שחין ועוד ועוד, נראה אם אתם מזהים כל מכה ומכה...
ויום אחד לכבוד האביב נתתי לכל אחד מהם סוג אחר של משחק הרכבה שולחני והם היו צריכים להכין פרפר כפי העולה בדמיונם... והרי התוצאות:
אני אוהבת שהם משתמשים במשחקים הקיימים לפי ענייני דיומא, זה מלמד אותם "לצאת מהקופסה", לגוון את המשחק השגרתי ומכניס להם את הווי מעגל השנה לתוך המשחקים המוכרים.
כך למשל גם הכנו בשעת יצירה קופסות מודבקות בגפרורי עץ, הקופסאות נועדו להיות "קופות" של העומר. בעלי הביא שיבולים בחזור מהקניה השבועית, הכנו לכל אחד מגל ממנקה מקטרות, וקדימה... קציר העומר!
את כל שאר התפאורה הם הכינו מהמשחקים הקלאסיים, והתאמנו על הסיפור כמה פעמים, לאחר מכן הסרטתי אותם בביצוע המתוק ושלחתי לסבתות להתמוגג...
ולקינוח המגילה הארוכה שיצאה קבלו אנקדוטה משעשעת של דמיון מפותח ותמימות ילדותית:
הם באו לקרוא לי לראות מה הכינו.
טוב, היה שדה,
היו שלוחי בית הדין,
קהל רב ששאל שאלות וקיבל תשובות של "הן",
אחר כך קצרו את העומרים והלכו בשירת "שמחתי באומרים לי בית ה' נלך" להקריב בבית המקדש.
המזבח עמד על מכונו (הקופות קיבלו תפקיד מחודש בדמות המדרגות למזבח: ולכהן הגדול נבחר איש פליימוביל עם מצנפת וגלימה שממש מזכירה את החושן...)
ואז הם אני שמה לב שליד כל השטח של "בית המקדש" הם העמידו את השולחן הקטן שיש בחדר, ובקצהו איש פליימוביל לבן כולו, כשהוא שוכב עם הפנים לכיוון המזבח.
עכשיו, תחזיקו חזק:
שאלתי אותם: מה זה??
ענו לי: זה ה'! את לא רואה שהוא לבן כולו?! הכהן הגדול מניף את העומר לה'....!
נשארתי פעורת פה
בקיצור, מפה לשם, הסברתי להם שאינו גוף, ולא ישיגוהו משיגי הגוף, ושאולי זה לא כל כך מתאים, מקסימום זה יכול להיות מלאך...
עד שסיימתי את ההסבר, הם כבר מצאו פתרון:
הבת שלי רצה למגירת שלה והוציאה מחזיק מפתחות פנס, נתנה אותו לקטן להחזיק דלוק מעל למזבח תוך כדי שעומד על כסא (שיהיה מספיק גבוה...) והסבירה במרץ:
ה' הוא כמו אור גדול, נכון? זה לא הצורה שלו, אבל זה מסמל אותו! אז אין עם זה בעיה!!!
וכך, בהתרגשות גדולה מפני נוכחות ה' המאירה והקרובה כל כך, פנו הילדים הטהורים להניף את עומר התנופה
הנושאים החמים
