דיון אתגר נובמבר ספרותי #3 > אתגר כתיבה | נספח

[rrrrrrrrrrrrrr]

אוי!
כשקראתי את המשפט הזה בשמו, דווקא התרשמתי שהוא היה נגד הנאציזם.
עכשיו חזרתי ובדקתי וגיליתי שהוא אכן שירת ביחידה נאצית.
הוא אכן מציג תמונה מבלבלת כי מצד אחד הוא עבד עבור הנאצים ומנגד יצירותיו הספרותיות בולטות בהתנגדותן לנאציזם.
אם הייתי יודעת זאת, כמובן שלא הייתי מצטטת מאומה בשמו.
אז קבלו את סליחתי.

הוא אכן שינה את דעותיו והפך לאנטי נאצי, אבל אנטישמי הוא נשאר כל חייו... (ע"ע מה שחייב להאמר.) ימ"ש.

 

[קרב]

ממ... מתי אמורים לכתוב את הקטע ה-31?
(מחר ה-1/12)

 

[יוסף יצחק פ.]

ממ... מתי אמורים לכתוב את הקטע ה-31?
(מחר ה-1/12)

זוהי טעות שלי, מתנצל. ניתן לכתוב אותה כאן, בנספח.

בכל אופן, ישר כח עצום, מלווה בהמון התפעלות וכפתור גדול של

לכל המשתתפים באתגר השנה.

 

[דודה]

#31 - ציון לשבח

רֹב פְּעָלַיִךְ מֵעֵת שֶׁהֵקַצְתְּ
מִי יוּכַל לַמַּלֵּל
לְהַאֲכִיל, לְהַשְׁקוֹת, לְהַלְבִּישׁ, לְשַׂחֵק
לְהַרְגִּיעַ יַלְדּוֹן מְיַלֵּל
לְסַדֵּר, לְאַרְגֵּן, לֶאֱפוֹת לְבַשֵּׁל
מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב, כּוֹלֵל
לְלַטֵּף, לְחַיֵּךְ, לְהַצְחִיק, לְחַבֵּק
לְטַפֵּחַ יוֹנֵק וְעוֹלֵל

בְּטֶרֶם אֶת יוֹמֵךְ אַתְּ חוֹתֶמֶת
פּוֹרֶשֶׁת לִשְׁנַת הַלֵּיל
תְּנִי לָךְ צִיּוּן לְשֶׁבַח
שִׁירִי לָךְ שִׁיר הַלֵּל

 

[דודה]

@שירת הכוכבים ,
שאפו על הסיפור!
בפני עצמו הוא סיפור יפהפה ומיוחד!
ועוד יותר שהוא נכתב במסגרת המגבילה של האתגר.
אולי תרכזי את כל הפרקים באשכול אחד?!

 

[שירת הכוכבים]

#31- פרס

קרני שמש חיוורות היכו בקרקע.
רחובות העיר הפולנית היו אפורים ועמוסי אנשים, בעיקר פליטים לבושי סחבות.
צעדתי יד ביד עם יוזף על המדרכה השבורה. מלפנינו האבא התווה את הדרך, הפנה מידי פעם מבט לוודא שאנחנו אכן אחריו.
שאלותיי על היעד נענו בשתיקה עד אז, וכבר כמעט התייאשתי מלנחש. הרחוב העמוס לא עורר את סקרנותי, אך גרם לי להרהורים שונים.
פולין אכן נראתה אומללה, שלא כמו תיאוריה בפי יוזף. לאחר שהגענו הנה הסביר לי זה שהעיר נהרסה במלחמה, אך הכפרים מן הסתם נותרו יפים.
גם כפריה של רוסיה נותרו יפים, אך השלטון היה קשה בכל מקום שהוא.
בנוסף, אבא רצה שאעבור את הגבול. הצטערתי שלא עברנו אותו יחד. אהבתי את בני המשפחה, אפילו את סטפן חיבבתי מעט, על אף כעסו ומריבותיי עימו.
הדרך התארכה וכוחותיי כמעט ותמו. "לאן אנחנו הולכים?" שאלתי שוב, השתמשתי בפולנית אותה הקנה לי יוזף בעמל.
האבא הסתובב. "בואו, נשב על הספסל שם ונעשה הפסקה קצרה".
יוזף ואני מיהרנו אל הספסל הציבורי השבור, התיישבנו עליו. התנשפנו קצת.
"נו, אבא, תגיד לו כבר" יוזף תלה עיניים באביו, חשף בבקשתו שהוא עצמו כבר יודע.
הזדקפתי על הספסל, הרמתי את מבטי אל האבא שעמד מולנו. "לאן אנחנו הולכים?".
"היית ילד ממש טוב בנסיעה, יורי" אמר האבא בקול שקט, "התנהגת למופת ולא עוררת חשד כמעט בכלל. עזרת לנו הרבה ולא הפרעתי בכלל, מגיע לך פרס".
פרס?
הסמקתי קצת, נראה לי. "איזה פרס?".
"עוד תראה" האבא חייך, הושיט לנו ידיים. קמנו מן הספסל.
הרחובות נהיו קצת יותר ריקים, האבא ספר בקול את מספרי הבתים. "ארבעים ושתיים, ארבעים וארבע...".
יוזף ואני הדבקנו בקושי את צעדיו המהירים. אבל פתאום נעצרתי.
בקצה הרחוב עמד איש. לבושו היה כשל הפליטים הרבים שבעיר, וצעיף עבה הסתיר על חלקם התחתון של פניו.
האבא נעצר גם כן, וכך גם יוזף.
האיש התקרב אלינו.
באותו רגע כבר הייתי בטוח.
פרצתי בריצה מהירה לכיוונו, "אבא!".
הוא פרש מולי ידיים, עטף אותי בחיבוק.

 

[שירת הכוכבים]

@שירת הכוכבים ,
שאפו על הסיפור!
בפני עצמו הוא סיפור יפהפה ומיוחד!
ועוד יותר שהוא נכתב במסגרת המגבילה של האתגר.
אולי תרכזי את כל הפרקים באשכול אחד?!

וואו, תודה.
אני לא יודעת אם זה מותר... אבל אם כן, ורוצים- אז בשמחה.

אגב, לפי מה ששמתי לב- גם את העלת בכל יום לאתגר... והקטעים שלך היו מוצלחים אחד-אחד.

 

[יוסף יצחק פ.]

אני לא יודעת אם זה מותר... אבל אם כן, ורוצים- אז בשמחה.

אין איסור. את יכולה לציין שהפרקים הועלו במקור לאתגר, או לא לציין. מה שאת בוחרת.