בדרך כלל יצירתיות מלווה בקושי להיפרד מהשמעטס. אם היו לי מחסנים ומדפים אז מפחיד לחשוב מה הייתי שומרת בהם... בצפיפות הרגילה שלי אני שומרת שקיות עם בדים מעניינים מעל המייבש ( שמעל מכונת כביסה),ומעל הארונות, יש לי כמה קופסאות עם דברים קטנים. פקקים, חרוזים, סרטים. ובד''כ השראה מגיעה ממשהו מזדמן מול העיניים שבדרך לפח. קלמר שבור, רוכסן, מטריה, קולב, בגד שגמר את חיי מדף, הגלגל של הקלטות, אלון פרסומת עם הדפסה של צבע נחמד, וכו'. לא הכל צולם, לא כל מה שמה שצולם נמצא בתיקיה מסודרת. שים דבר לא מתוכנן מראש. כשיש סיבה טובה ליצירה - אני פשוט עושה. רק חשוב לשמור על צבעים מובילים. ולכן אני לפעמים משקיעה די הרבה זמן בחפירות בשקיות שלי ( לא בכולם) ומוצאת שם כל מה שנראה לי שמתאים בצבעים, ואז הכל מתחיל לקבל צורה. הכל מודבק בדבק חם. רק שירבו השמחות, הרעיונות ליצירות מגיעות איתם.
התערוכה תמיד זמנית, עד השלט הבא. השלט לא חוזר אלי. אם אני מספיקה לצלם אז נשאר זכר, העיקר שיש חדוות היצירה.
על כל שלט יש שם שעבורו הוא הוכן. בשביל כרטיס ברכה היה צריך להכין לא על השלט. ואולי אם אני אכין במיוחד כדי להתפרנס כבר לא יהיו כאלה הברקות שמגיעות מתוך הכוונה לשמח? (הפרחים המצולמים מהצלחות קלקר בצבע קרם)אם היו לך את כל היצירות
היית יכולה לצלם אותם בסטודיו מקצועי
ולעשות מהם כרטיסי ברכה ולמכור
מהמם! על מה זה מודפס? וכמה זה בדיוק עלות לא גבוהה?
יש לך סרגל כלים למעלה, יש אפשרות להעלות תמונה או קישור..
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
הנושאים החמים
