דרוש מידע אתם מאלה שלוקחים מהקידוש בבית כנסת "קוגל" הביתה?

מצב
הנושא נעול.
מעניין לעניין...
באחת מחגיגות ה'אופרוף' במשפחתי, קנינו סטוק של סוכריות ושאר ירקות לזרוק על החתן המתוק.
כל התפילה אנחנו הבנים ממתינים בציפיה מתוחה ל'מבול', אך לאכזבתנו במקום מבול, יורד בקושי גשם...
הפתרון לתעלומה התברר לאחר מכן כשראיתי את אחת המתפללות עם שק קטן מפוצץ סוכריות.

ואז הבנתי שבעוד שאנחנו הבנים עטים על כל פרור סוכריה מבין רגליים ענקיות וגערות מהגבאי, הבנות פשוט חוסכות את המאמץ וחוסכות מאתנו את השלל.
 
יש פתגם "יותר קשה להוציא את היהודי מהגלות מאשר את הגלות מהיהודי"
לקיחת אוכל הביתה מאירועים נשארה כנראה טבועה בדם מימי העניות של פעם או לחילופין לזכות את בני המשפחה בסעודת מצווה אבל לזה די בחתיכה קטנה ולא צריך להעמיס כמויות אולי במקומות שהנוהל הזה עוד קיים צריך לקבוע זמן נגיד באירוסין ובבר מצווה משעה 11 ובקידוש משעה לאחר התפילה אפשר לקחת זה גם זמן שאם בא אורח ולא נשאר כיבוד אז זה לא מבייש את בעל השמחה
גילוי נאות אישית אני מאוד אלרגי לעניין גם כשבעל השמחה מנסה לתת לי בכח
ממש ככה
אבל פעם חשבתי שזה רק בארץ ישראל, הייתי בחו"ל בברית, והמנהג שם בדרך כלל הסעודה אחרי הברית על המקום, מוכן שמה נייר כסף לעטוף אוכל, ואתה רואה אנשים יוצאים עם אוכל עטוף, אולי באמת זה לאנשים שממהרים לעבודה ויאכלו את זה שמה.
שמעתי סיפור מיהודי זקן בערך לפני 10 או 15 שנה, שהיום הוא קרוב למאה עד מאה ועשרים, סיפר לי בזה הלשון, (לא להאמין אבל זה היה מציאות) כשיהודי עשה עליה לתורה בבית הכנסת, ואחרי התפילה עשה קידוש, במזרח היה יושבים החתן והמחותנים, וכשהכניסו הקוגל, התחילו לחטוף מהמגש בלי רחמנות עד שהמלצר הגיע למזרח לא היה מה להגיש, ואמר לי שהמלצר היה צועק בקולי קולות תן לי לכבד המחותנים ובלשונו "האטס רחמנות"
 
מענין לענין
אותו דבר נוגע גם בכיבוד המוגש אחרי הצום (מחר) ויש כאלו שמביאים את כל ילדיהם, זה לא מיועד לילדים, כל עוד שלא כל המבוגרים גמרו לאכול.
(וגם מזה ראיתי מישהו לוקח בקבוק מיץ הביתה...)
 
משהו משונה...
תוך כיומיים 184 הודעות, רובן המאוד מכריע נגד התופעה המבישה וגרורותיה.
וגם המעטים שהיו בעד, לא היו בעד הגזמות פרועות בעניין.
היו חסידים שחשבו שאולי זה אצל ליטאים, כי לא מכירים אצל עצמם...
והיו ליטאים שחשבו שאולי זה אצל חסידים כי לא מכירים אצל עצמם...
אז איפה זה כן?... איפה נמצאים כל הגזלנים השוגגים וחסרי ההתחשבות והטאקט למיניהם?
 
האשכול הזה מרתק מבחינה סוציולוגית, ומעלה שאלה האם כל מי שמדבר על הקידושים, מדבר על אותו אירוע.
לא דומה קידוש ספרדי בבית כנסת (שבדרך כלל מגוון יותר מבחינת סוגי התופינים והכיבודים)
לקידוש שבת בבוקר בבית כנסת ברסלבי, שמלווה בסיפורי מעשיות, ומהווה כעין המשך לתפילה.
לקידוש ליטאי לרגל שמחה, או לקידוש ליטאי בקהילה מודרנית מול קידוש ליטאי בקהילה שמרנית.
ושלל סוגי קידושי החסידים שאיני בקי בטיבם.
100%,
נראה לי שחלק גדול מהתיאורים על החסידים שנסחבים עם צלחת קוגל מהבילה במעלה הרחוב ב1 בצהריים, כששטריימל ענק לראשם ו'עטורה' כבדה מתנוססת על צווארם,מדובר בהרבה בתי כנסת שעושים קידוש קבוע כל שבת!
לצורך עניינים מסויימים,
ואז מקובל שהציבור שהוא מי שמשלם ע"ז בדמי חבר לוקח קצת הביתה...
 
והבנו שלקחת פרוסה אחת זה הגיוני
אבל לקחת מגש לכל בני הבית זה חסר הגיון

והפנמנו עם הזמן שכדי להאכיל משפחה גדולה נדרש כ"כ הרבה ב"ה
שלא הפרוסה הזאת תציל אותנו
 
מעניין לעניין:
בבחרותי למדתי באיזור משופע באולמות שמחה בבני ברק.
היו בחורים שהיו הולכים לאכול בחתונות, אני לא הייתי מסוגל לעשות את זה.
 
מי שזוכר פעם בחתונות או בשמחות
היתה מריבה על כל כוס או בקבוק שתיה
והיה מקובל מאוד לצעוק קח מהשולחן שלך או תחזיר מיד
היתה תופעה שאנשים החזיקו בקבוקי שתיה על הרצפה ליד רגליהם ונתנו לכל דורש רק כוס אחת
היום זה נשכח לגמרי
מתי ישכח גם נושא הקוגעלים?
מנהג דומה קצת שב"ה כמעט עבר עליו הקלח אצל החסידים נוהגים לאכול במוצאי הצום בבית כנסת בעיקר פעם אנשים מבוגרים שהיו רואים ילדים אוכלים הם היו צועקים אליהם שרק מי שצם אוכל [כאילו שלא מגיע לילדים להנות]
 
מעניין לעניין:
בבחרותי למדתי באיזור משופע באולמות שמחה בבני ברק.
היו בחורים שהיו הולכים לאכול בחתונות, אני לא הייתי מסוגל לעשות את זה.
אכן תופעה מוכרת
אף פעם לא ידעתי להסביר אותה
אולי זה אפילו סוג של גזל, לא יודע.
 
הגזמת!!!!!
מה אתה רוצה שנחיה כמו בסדום??
בשלמא מדובר על מישהו קבוע שנמצא בבית כנסת אז ניחא
אבל מישהו מגיע פה ושם מה קרה??

אני לא מכיר שום אדם שפוי שמפריע לו שמשתמשים בשירותים שהוא משלם עליהם דמי חבר,
מה קרה בנאדם נתקע ברחוב....
הוא לא שבר את השירותים בבית שלו ועבר להשתמש בשירותים של הבית כנסת...
אני מאד שמח שיהודי נהנה מדבר שאני ממילא משלם עליו...
וכן כוס קפה ליהודי שבא להתפלל מנחה... לא קרה כלום אם מישהו נהנה ממני ולא שילם!!!
כולכם צודקים במאה אחוז
כוונתי לחברי הקהילה מתפללים קבועים שלא מבינים את המובן מאליו, וחושבים שדמי חבר זה משהו ששייך למי שכבר אין לו מה לעשות עם הכסף שלו
ה"י...
אבל תחשוב עליו שאין לו מה לאכול בבית....
זה מקרה חריג, ועובדה שתיארת אותו לפרטי פרטים....
בכאלו מקרים אני חושב שבעל השמחה בעצמו לו היה יודע היה הולך להביא לו הביתה סיר שלם של קוגל...
(אא"כ הוא בעצמו בכזה מצב:unsure:)
ספציפית, במקרה הזה הוא לא כזה עני, זה יותר אשתו שמתעצלת להאכיל את הילדים...
 
אולי באמת זה לאנשים שממהרים לעבודה ויאכלו את זה שמה.
זו הסיבה
בחו"ל אנשים יותר עובדים ומקובל לעשות את הברית בבוקר לפני שאנשים יוצאים לעבודה, כך שמי שממהר אורז את ה'בייגל' עם ה'קרם צ'יז' ולוקח איתו את ה'סעודת מצווה'.. כאן בארץ מקובל שמפסידים את כל אחה"צ/צהריים עבור ברית ברוב עם וסעודה בשרית וכו'
לא דומה בשום צורה למה שנדון כאן
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה