קורונה אתם ממלאים את הבית, והם...?

  • הוסף לסימניות
  • #1
מחשבה של יהודי צדיק ובעל צדקה גדול.
אנשים ממלאים את הבית (בשקט שהשכנים לא יראו שאנחנו טיפוסים לחוצים... שלא יזיק לשידוכים...) בקמח, מים, אורז, נייר טואלט וכו'
זה מרגיע אותם. פת בסלו. אבינו מלכנו מלא אסמינו שבע. הרגשה טובה על כל צרה שלא תבוא.
שואל אותי אותו יהודי: ומה עם אלה שאין להם כסף למלאות את הבית בכל הסטוקים האלו? איך הם מרגיעים את עצמם?
נקודה למחשבה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
שואל אותי אותו יהודי: ומה עם אלה שאין להם כסף למלאות את הבית בכל הסטוקים האלו? איך הם מרגיעים את עצמם?
נקודה למחשבה.
בוקר טוב לכבודו.
מידע כללי - עוני ומחסור באמצעים אינם באים לידי ביטוי רק בזמנים כאלו.
חסרי אמצעים אינם בהכרח דואגים כיצד ימלאו את המזווה לטווח הרחוק, כיוון שהטווח הקצר - הכאן והעכשיו - מציק יותר.
סתם כדי לעדכן, אנשים שאינם משופעים באמצעים נדרשים לעבודה עצמית ואמונה יומיומית על מנת להרגיע את עצמם מה יהיה בסוף החודש.
סורי על הציניות, ההודעה הזו פשוט נשמעה לי מנותקת נורא - דווקא עם הסולידריות שהיא ניסתה לשדר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
בדיוק חשבתי על כך ששכנה בשאילה ממני בעום שישי
ולא כזה חשבה על מה שקורה
שאלתי את עצמי אולי היא מתעלמת כי אין לה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
גם אני חושב שיותר קל להם
הם מילא יותר קרובים לקב"ה
אז עוד טיפה להתקרב...

לנו קשה קטני אמנה רצים וממלאים את הבית...
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
בדיוק חשבתי על כך ששכנה בשאילה ממני בעום שישי
ולא כזה חשבה על מה שקורה
שאלתי את עצמי אולי היא מתעלמת כי אין לה?

או שאין לה אינטרנט והיא לא חווה את ההיסטריה....
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
שואל אותי אותו יהודי: ומה עם אלה שאין להם כסף למלאות את הבית בכל הסטוקים האלו? איך הם מרגיעים את עצמם?
נקודה למחשבה.
הנקודה היא למחשבה כפי שסיימתם ולא למעשה.
כי מי שחושב שצריכים למלא את הבית (אני לא) זה שלאנשים אחרים אין, זה לא סיבה לשנות החלטה.
כל יום כשאני הולך לקנות, אפשר לפרוט לי על נימי הרגש ולהתחיל לדבר על אלו שאין להם ולא יכולים לקנות כעת במכולת ולכן מה, שלא אקנה?
אקנה ואקנה, ואודה לה' על השפע שנתן לי ואשתדל לעזור למי שאין כפי יכולתי. אני לא יכול לשאת על עצמי את עול העולם. יש כאלו שקיבלו משמים יכולות גדולים ממני והם עושים מעבר למען הכלל, אני עושה לעצמי ולמשפחתי וזה תפקידי. כמובן לא לשכוח לעזור עד כמה שניתן לאלו שאין, אך זה לא אמור לבא לידי חשבון בשום צעד מעשי.

ושוב לסיום, אני חושב שיש תבהלה מוגזמת בציבור בנושא אגירת המזון. נראה לי שאם יהיה מחסור זה רק כי מוצרי המזון יהיו מונחים במדפי הבית של אותם 50% שאגרו מזון לשנתיים... אבל זו דעת אישית ויתכן ואתברר שטעיתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
בדיוק חשבתי על כך ששכנה בשאילה ממני בעום שישי
ולא כזה חשבה על מה שקורה
שאלתי את עצמי אולי היא מתעלמת כי אין לה?
ביש עמדה לפני אישה שהסתכלה מסביב ואמרה לי - יופי, עכשיו אני יודעת מה ללוות וממי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
מחשבה של יהודי צדיק ובעל צדקה גדול.
אנשים ממלאים את הבית (בשקט שהשכנים לא יראו שאנחנו טיפוסים לחוצים... שלא יזיק לשידוכים...) בקמח, מים, אורז, נייר טואלט וכו'
זה מרגיע אותם. פת בסלו. אבינו מלכנו מלא אסמינו שבע. הרגשה טובה על כל צרה שלא תבוא.
שואל אותי אותו יהודי: ומה עם אלה שאין להם כסף למלאות את הבית בכל הסטוקים האלו? איך הם מרגיעים את עצמם?
נקודה למחשבה.
איזו רגישות מדהימה!!!! כל כך יהודי וכל כך נכון!
חוסר האונים, החרדה והכאב של חסרי האמצעים מתעצמים ברגעים כאלו, אין ספק. וכן, גם הרגשת הבדידות.
יישר כח על ההעלאה למודעות!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
הנקודה היא למחשבה כפי שסיימתם ולא למעשה.
כי מי שחושב שצריכים למלא את הבית (אני לא) זה שלאנשים אחרים אין, זה לא סיבה לשנות החלטה.
כל יום כשאני הולך לקנות, אפשר לפרוט לי על נימי הרגש ולהתחיל לדבר על אלו שאין להם ולא יכולים לקנות כעת במכולת ולכן מה, שלא אקנה?
אקנה ואקנה, ואודה לה' על השפע שנתן לי ואשתדל לעזור למי שאין כפי יכולתי. אני לא יכול לשאת על עצמי את עול העולם. יש כאלו שקיבלו משמים יכולות גדולים ממני והם עושים מעבר למען הכלל, אני עושה לעצמי ולמשפחתי וזה תפקידי. כמובן לא לשכוח לעזור עד כמה שניתן לאלו שאין, אך זה לא אמור לבא לידי חשבון בשום צעד מעשי.
פשוט קשה לקרוא את זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
פשוט קשה לקרוא את זה.
נכון, מקומם לדעת שעל פי ההלכה 'חייך קודמים'.
זה תמצית כל מה שכתבתי.
את ההלכה הזו לא אני יצרתי.
כתבתי שזה למחשבה ולא למעשה, כי למעשה חז"ל לימדונו כיצד לנהוג.
על פי השכל ולא על פי הרגש.
כל אחד צריך לדעת את תפקידו בעולם ולבצע אותו על הצד היותר טוב.
מה שהוא לא יכול לא בתפקידו. ולבא לפרוט לאנשים על הרגש בדברים שהם לא יכולים לעשות, חוץ מלבלבל אותם לא יביא שום תועלת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
נכון, מקומם לדעת שעל פי ההלכה 'חייך קודמים'.
זה תמצית כל מה שכתבתי.
את ההלכה הזו לא אני יצרתי.
כתבתי שזה למחשבה ולא למעשה, כי למעשה חז"ל לימדונו כיצד לנהוג.
על פי השכל ולא על פי הרגש.
כל אחד צריך לדעת את תפקידו בעולם ולבצע אותו על הצד היותר טוב.
מה שהוא לא יכול לא בתפקידו. ולבא לפרוט לאנשים על הרגש בדברים שהם לא יכולים לעשות, חוץ מלבלבל אותם לא יביא שום תועלת.
טוב, לא להסחף... לא נראה לי שיש פה עניין של "חייך קודמים". החיים לא תלויים באספקת המזון הזאת. דווקא מנקודת מבט ריאלית, אנחנו ב"ה לא שם.
מצד שני, הפאניקה של מי שנשאר מאחור כשרואה את כולם מצטיידים, גם אם אין לזה בסיס הגיוני, היא מוחשית ומעציבה.
פותח האשכול ביקש להקדיש מחשבה ליהודים שנמצאים במצוקה נפשית. זה הכל.

ולבא לפרוט לאנשים על הרגש בדברים שהם לא יכולים לעשות, חוץ מלבלבל אותם לא יביא שום תועלת.
ומי אמר שהם לא יכולים לעשות?
חוץ מהזדהות רגשית, אפשר גם לתרום מוצרים/כסף לחבר נזקק, ולהרבות בנתינת צדקה יותר מבדרך כלל. אכן, ראיתי שהזכרת את העניין הזה, אך המילים הספורות שהקדשת לזה חוורו באשמת התובנות האחרות והקשות לעיכול שחילקת ביד נדיבה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
פותח האשכול ביקש להקדיש מחשבה ליהודים שנמצאים במצוקה נפשית. זה הכל.
אכן כתבתי שזה למחשבה ולא למעשה.
אכן, ראיתי שהזכרת את העניין הזה, אך המילים הספורות שהקדשת לזה חוורו באשמת התובנות האחרות והקשות לעיכול שחילקת ביד נדיבה.
יתכן שצריך להדגיש יותר את ענין הנתינה. בוודאי שזו חובתנו כל אחד כפי יכולתו.
אני חלקתי על המשתמע מפותח האשכול שזה לא בסדר שאנשים ממלאים את הבית כשנראה להם שיש בזה צורך, אם הם לא יכולים לעזור למי שאין לו. זה לא נכון.
טוב, לא להסחף... לא נראה לי שיש פה עניין של "חייך קודמים". החיים לא תלויים באספקת המזון הזאת. דווקא מנקודת מבט ריאלית, אנחנו ב"ה לא שם.
הדגשתי כבר בהודעה הראשונה שאני לא מהאוגרים, וגם אני חושב שאנו לא שם. אבל לראיית מי שכן חושש, זכותו לאגור כמה שהוא רוצה. אין חסרון בכך שאדם רגיל דואג למשפחתו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
@שמיט
יש גמרא על השה שלקחו אותו לשחיטה וברח לאחד מהתנאים או אמוראים לא זוכר במדוייק.. ממליץ לבדוק מה ענה לו והאם נענש על זה. ה"י.
זה לא מדוייק מה שכתבת, גם אם זה נכון למעשה, הרחמנות אמורה להיראות אחרת.

@שפריצרית לכאן ועכשיו אין הרבה ברירה, סוחבים מפה ומשם הלוואונת וקונים.
אבל כשנקרעים בין המחשבות האם זה בכלל נצרך - לא לווים = לא קונים = הרגשה של פחד מהבלתי נודע ואין דרך לפתור את זה, ויתכן שנדפק רציני רק כי אין מאיפה לקנות עכשיו.
זה משהו אחר לגמרי, ותודו להשם שאתם חושבים שזה אותו הדבר, אתם כנראה רחוקים משם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
יש גמרא על השה שלקחו אותו לשחיטה וברח לאחד מהתנאים או אמוראים לא זוכר במדוייק.. ממליץ לבדוק מה ענה לו והאם נענש על זה. ה"י.
זה לא מדוייק מה שכתבת
גמ' ב"מ פה. הסיפור היה עם רבי,
אבל לא הבנתי את הקשר לדידן דידן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
יתכן שאנו לא מבינים האחד את השני.
בכל מקרה שם בדמ' מבואר שהייתה תלונה מעשית עליו. הוא שחט לא נתן מחסה לעגל צעירה מפני שחיטתה, ומבארים שם שעגל כזו אין הדרך לשוחטה אלא לחרישה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה