שיתוף - לביקורת אתם תכתבו את סיפור חיי/ סיפור שערכתי

[שולמית רוז]

יום אחד ילד אחד הלך ברחוב.

ככה מתחילים סיפורים, לא?

ככה לא מתחיל הסיפור שלי, לגמרי לא.

הסיפור שלי מתחיל כך:

יום אחד אוזן אחת הלכה ברחוב.

אוזן שונה, מוזרה, מעוותת, מרתיעה.

מאחורי האוזן הזו נמצא אני. ילד רגיל, עם לב מרגיש.

ילד שרוצה ללכת ברחוב סתם כך, כמו בסיפורים הרגילים.

אבל אני לא יכול ללכת כמו בסיפור רגיל, כי האוזן שלי נמצאת בקדמה. היא גונבת את כל ההצגה, והאנשים ברחוב הם הקהל הצופה.

לפעמים אני מנסה לדמיין איך היו נראים חיי עם שתי אוזניים. איך חברים שלי ואנשים אחרים היו מתייחסים אלי כמו אל ילד רגיל. אבל האוזן הזו שאין לי לא משאירה לי מקום לחיים רגילים, היא בונה סביבי חומה שקופה, שמלווה אותי בקביעות בכל פעם שאני יוצא מהבית.

אנשים מפוחדים לראות אותי. וגם אני כבר מזמן פוחד לראות אותם.

אבא ואימא אמרו לי שיום אחד אוכל לכתוב סיפור חדש, סיפור רגיל:

יום אחד ילד אחד הלך ברחוב.

והוא היה עוד ילד רגיל, בעוד יום רגיל, והחיים שלו נעשו מאושרים. ובשבילו, זה ממש לא רגיל.

אתם כל כך תאהבו את הסיפור הזה, אני מבטיח לכם.

 

[שולמית רוז]

הסיפור נכתב ע"י אמא של דניאל, ילד מדהים ומתוק מדבש עם מיקרוטיה. הסיפור נערך על ידי כחלק מכתיבת אתר העמותה "I ALSO WANT TOW EARS".

על המושג מיקרוטיה, כנראה קראתם בספר "שניה לפני האור". אולי אפילו זכרתם את המילה הנדירה הזו.

המציאות היא שילדי מיקרוטיה חיים לא רק בסיפורים. לפני כשנה נפתחה קבוצה של משפחות חרדיות עם ילדי מיקרוטיה. אחת האימהות פתחה עמותה שעוזרת לממן את הניתוחים היקרים מאוד להשתלת אוזן, כדי שגם הילדים האלו יוכלו לחיות כילדים רגילים!

מוזמנים להיכנס לאתר, להתרשם מהכתיבה שלו, ואולי גם לתת לעוד ילד מיקרוטיה חמוד, סיכוי לקבל חיים רגילים.
TOW EARS

 

[שולמית רוז]

אני רואה שהקישור לא מוביל לעמוד הראשי, זה הקישור הנכון:
TOW EARS

אשמח לקבל גם תגובות וביקורת על כתיבת האתר

 

[שולמית רוז]

נהניתם, התרגשתם מהסיפור ומהאתר?
תודה על הלייקים!
אבל הפעם לייקים לא מספיקים...

את זכות כתיבת האתר נתנה לי חברה טובה, אימא לילדה מטריפה בלע"ר, עם אוזניים מעוותות נורא. הילדה אמורה לעבור ניתוחים וטיפולים בעלות של כמאות אלפי דולרים, על מנת להגיע למראה רגיל, וחיים רגילים אי"ה.

חברתי פתחה את העמותה והאתר לתרומות לפני כשנה, בשביל קבוצה חרדית שלמה של משפחות לילדי מיקרוטיה.
אך העמותה לא ריווחית ועומדת על סף סגירה.

הסיפור הזה נוגע לי ולכולנו, כי זכויות כולנו רוצים, במיוחד בימים אלו.
מי שמעוניין להיכנס לסיפור הזה ולכתוב לו המשך יפה, טוב ומתוק, מוזמן להיכנס כאן לאתר ולקחת חלק.

והלוואי שד' ישמע את תפילותינו, בזכות האוזן שנעניק לילדים האלו.