שיר בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת

[יוצר אור]

אַלְפַּיִם שְׁנוֹת, וּמַה הֵן בְּעֵינֶיךָ?
תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם כִּי יַעֲבֹר
אִבְחָה קַלָּה שֶׁל הֶרֶף עַיִן
אַשְׁמוּרָה, וְעוֹד אַחַת, בַּלֵּיל.
וּבְעֵינֵינוּ, כָּל שָׁעָה הִיא נֶצַח
הַיּוֹם כְּמוֹ אֶתְמוֹל, אָפֹר
צָבוּר יְגוֹן דּוֹרוֹת,
עַתָּה הַ'יֵּשׁ' הוּא אָיִן
נְהִי, קוֹלוֹת יְלֵל.

אַלְפַּיִם שְׁנוֹת, בַּת קוֹל שֶׁלְּךָ
קוֹלָהּ הוֹלֵךְ, פּוֹרֶטֶת עַל מֵיתָר
כָּל יוֹם יוֹצֵאת, הוֹמָה
בָּכֹה תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה עַד נִחַר גְּרוֹנָהּ
עַל בָּנִים שֶׁבַּנֵּכָר, וְכִי אֵינָם.
אַלְפַּיִם, וּמָקוֹר שֶׁלָּהּ אֵיתָן
עוֹד לֹא יָבַשׁ...

אַלְפַּיִם שְׁנוֹת,
וּמָה עוֹד לָנוּ? בָּנוּ מַה נּוֹתָר?
לֹא שִׁבְרוֹן, אַף לֹא דִּמְעָה
יָגַעְנוּ, וְדִמִּינוּ הֻנַּח לָנוּ,
כָּל יָגוֹן נִכְבַּשׁ
אֵין אִישׁ עוֹד שָׂם לִבּוֹ לַחַטָּאָה.

וּמַה צִּפִּיתָ, כִּי בְּלֵיל זֶה יִבְכָּיוּן בָּנֶיךָ?
הֵן יָדַעְתָּ: יְגוֹנֵנוּ דַּל, הֻתַּשׁ בְּמַנְעַמִּים
עֵינַיִם עֲצוּמוֹת, וְכָךְ נֵלֵכָה
כְּסוּמִים, כְּאִלּוּ חֹשֶׁךְ, מְבַקְּשִׁים, מְגַשְּׁשִׁים
וַאֲדִישִׁים לְמוּל הָאוֹר שִׁבְעַת יָמִים.
פְּעָמִים אַתָּה מוֹרֶה הַדֶּרֶךְ, פְּעָמִים מַכֶּה:
- לָקוּם, לָקוּם מִן הַתַּרְדֶּמֶת! -
וְגַם אִם נִתְמַהְמֵהַּ, אַתָּה עוֹד מְחַכֶּה.

תֵּדַע, כִּי בָּאָה עֵת כָּל קֵץ
זֶה הַזְּמַן לְהִתְחַבֵּר
עַתָּה, עַתָּה הָרֶגַע.
עוֹד מְעַט גַּם הוּא אֵינֶנּוּ
לֹא יִהְיֶה עִם מִי עוֹד לְדַבֵּר.

 

[RACHELIZ]

נוקב!

וַאֲדִישִׁים לְמוּל הָאוֹר שִׁבְעַת יָמִים.

אור שבעת הימים

 

[שיילה]

נוגע.
(לענ"ד קצת בוטה השיח מול קיומו של עולם אך זו הערה השקפתית ולא ספרותית)

 

[הפצחן]

וְגַם אִם נִתְמַהְמֵהַּ, אַתָּה עוֹד מְחַכֶּה.

ניסיתי לתת קצב לשיר והשורה הזאת חמקה החוצה. #קטע את הרצף.
מצוין.

 

[כנפיים]

וואו.
נגע בי עמוק

 

[קופי 100]

ממש ר' לוי יצחקדיג!