באיזה שעה מסתיים הערב ומתחיל הלילה?

  • הוסף לסימניות
  • #1
קבעתי עם מישהי לדבר בערב, ואני תוהה עד איזו שעה זה עדיין נחשב ערב??

אשמח למענה!
כי פנה יום...
:D:confused::):p
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אני רצינית!!
מחכה לתשובה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
נכון להיום כמדומני שכבר לא יהיה ערב......;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
אילו שעות נחשבות לערב?

(אוף, היא לא ענתה לי כשביקשתי שעות מענה.. רק תתקשרי בערב, ודי... :eek: :D)
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
עכשיו ברצינות:
נראה לי שעד 20:00 זה עוד יכול להחשב כערב, אח"כ זה לילה
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
נראה לי שבלשון העם -תתקשרי בשעות הערב הכוונה תתקשרי מ-8 עד סביבות 10...
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
ערב לדעתי זה סביבות 9
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אני אשאל שאלה מעין זו: מתי זה 'יותר מאוחר'?
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
נכתב ע"י למען דעת;903713:
אני אשאל שאלה מעין זו: מתי זה 'יותר מאוחר'?

תגיד לי אתה נביא, או משהו בסגנון?

זה עוד ביטוי שהיצורה הזאת משתמשת בו... :D :confused: :eek::rolleyes::) וזה משאיר אתי תוהה ומבולבלת, ולרוב גם טועה בהשערתי... :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
כנראה ש'יותר מאוחר' הכוונה היא - עופי לי מהפרצוף, תדאגי שאני לא ישמע את קולך דרך האפרכסת של הטלפון שלי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
נכתב ע"י מיכל123;903730:
כנראה ש'יותר מאוחר' הכוונה היא - עופי לי מהפרצוף, תדאגי שאני לא ישמע את קולך דרך האפרכסת של הטלפון שלי.

:eek::eek::eek:

למה?
אולי זה אומר שכרגע אני לא יכולה,
(אין לי מספיק דמיון לחשב בדיוק מתי כן אוכל...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
נכתב ע"י חיוך;903736:
:eek::eek::eek:

למה?
אולי זה אומר שכרגע אני לא יכולה,
(אין לי מספיק דמיון לחשב בדיוק מתי כן אוכל...)

אולי...

אשמח לשמוע מתי תפסת אותה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
נכתב ע"י מיכל123;903748:
אולי...

אשמח לשמוע מתי תפסת אותה...

:D

שעה שעתיים אח"כ...

אם היא היתה רוצה שאעוף לה מהנוף, ולא אתקשר, היא לא היתה עונה בפעם השניה, ועוד באמצע בלאגן גדול שהיה לה... :)

אז יש דברים יוצאי דופן... :rolleyes:
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
אשריהם ישראל... ואני חשדתי בכשרים, מסרי לה את בקשת סליחתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
נכתב ע"י מיכל123;903768:
אשריהם ישראל... ואני חשדתי בכשרים, מסרי לה את בקשת סליחתי.

הצחקתני :)

אולי אשלח לה קישור...

היא באמת בנ"א שקצת קשה לה עם הזמנים, היא עמוסה נורא...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

שואל בשביל אחי הצעיר,
אתחיל ואומר שמדובר באזרח שומר חוק באופן מוגזם מה שנקרא.

מהסוג שנוהג עם שתי ידיים על ההגה, ומהסוג שלא הולך לקופה של ה10 מוצרים אם יש לו בעגלה 11.

בקיצור הבנתם חנון אמיתי שמקפיד על הכללים בהגזמה.



לפני בערך עשרה חודשים שכח את הנשק האישי בתא מדידה בקניון מאחר שהוא רחפן לא קטן גילה זאת רק כשהגיע הביתה, כמובן שאזרח שמצא את האקדח פנה למשטרה.

אחרי תהליך ארוך מול התביעה המשטרתית והפרקליטות,

מעבר לשלילת הנשק וקנס, הוא קיבל עונש של 160 שעות שירות לתועלת הציבור (בגין הזנחה בשמירה על כלי ירייה) לא ייחס חשיבות רבה מדי לסעיף הזה בהסכם מותנה רק שמח שאין כתב אישום אין רישום פלילי וזה נסגר מחוץ לכותלי ביהמ״ש.

אבל כעת אחרי שלוש פעמים בלבד הוא מרגיש שיש לו קושי נפשי גדול להמשיך בזה.

ראשית מעבר למטרד של 6 שעות בשבוע, לבחורצ׳יק עסוק מאוד, העבודה עצמה מבזה ומשפילה, גם לא נעימה פיזית,

מגיע למקום העבודה ולא יודע מה הוא הולך לעשות אפילו, המנהלת עבודה במקום ממציאה לו עבודות מתחת לשטיח, פעם תיוקים משמימים שמרגישים כל דקה נצח ופעם לנקות מסדרונות של המקום לעיני עוברים ושבים (כולל שירותים ציבוריים במקום) ברקע שלו הוא אברך שעושה מעט עבודות מזדמנות בין לבין לפרנסתו, מעולם לא עבד בסוג כזה של דבר ועוד כעונש.

כל פעם שהוא חושב שיש לו לפחות עוד שמונה חודשים כאלה (ויותר אם יירד ל4 שעות שבועיות כפי שמסתמן) הוא נכנס לדכדוך עמוק…

בהתחלה חשש לדבר עם קצינת המבחן להמיר למשהו אחר, קנס או פיתרון אחר. כי לא רצה שהתסקיר או חוות דעת תהיה שלילית כחוסר רצינות מצד אחד, מצד שני זה קשוח מדי אז פנה לעו"ד שליווה אותו בהליך הפלילי והוא פנה למערכת

אחרי כמה זמן זה הוואטסאפ שקיבל מקצינת המבחן:

---- שלום, איך אתה מרגיש?

שמעתי את טענותיך ואני מצרה על התחושות שלך.

עם זאת, עדיין חשוב לומר שנראה שיש חוסר הפנמה לגבי ההליך, השלצ לא נוח לאיש ולא אמור להיות פינוק.

שים לב שברגע שחתמת על תנאי ההסדר המותנה - אתה מחויב לעמוד בהם כפי שהוסכם. ככל ולא תעמוד בהם אז התביעה תוכל להגיש כנגדך כתב אישום לבית המשפט (שזה הליך הרבה יותר מתסכל מ-160 שעות שלצ) ולא תהיה משמעות לכל מה שהוסכם במסגרת ההסדר המותנה (כן יש לציין כי במסגרת טיעוניה לעונש התביעה לא תוכל לבקש מאסר בפועל).. קח גם את זה בחשבון.

אחרי שתמלא 60 שעות (עד כה מילאת כ-15) תיבחן החלפת שיבוץ, כרגע אינני מאפשרת זאת. בהצלחה!

אז ניסה עו"ד

ניסה מזלו מול שירות מבחן
אבל ללא תוצאות.

בעקבות העניין התחיל אפילו טיפול נפשי.

אשמח להצעות לא (רק) משפטיות כיצד אפשר להתמודד מול המערכת

מי שמכיר או יודע מה ניתן עוד לעשות (אולי אפילו פנייה לתקשורת?) נשמח לעיצות
לפני 3 שבועות שלחתי אותו לתיקון, מחברה מסוימת, מותג...
ומאז אין לי חיים וסליחה על ההגדרה

זה התחיל מזה שהוא עדיין באחריות, יש אחריות לשנתיים, אצלי הוא שנה ו-4

כתבנו למעבדה של החברה מה הבעיה (המכשיר שופך טונות של מים ונכבה פתאום ללא סיבה ממשית) וקיווינו לטוב
הטווח של החזרה היא עד שבועיים, כשהתקרבו השבועיים לסיומם ולא קיבלתי שום טלפון, עשיתי מעשה והתקשרתי אליהם
יום ראשון-3 פעמים, השארתי הודעות בשירות הודעות
יום שני, נתתי להם אופציה לחזור, לא חזרו אלי (כמובן)
יום שלישי עוד 3 פעמים, הפעם הודעות של "תחזרו אליי דחוףףףףףף"
יום רביעי, אתא בוקר-שוב טלפון עם הודעה נזעמת של "תגידי להם שהשירות שלהם על הפנים ולא ציפיתי לכזה (חוסר) יחס ממותג כזה"
בשעה 2 בצהריים אני מקבלת טלפון מהמעבדה "היי, אני לבנה, המכשיר שלכם..." התחלתי לצעוק עליה "מה זה? רק עכשיו חוזרים???"
ואז שקר הראשון "התקשרנו אליכם עשרות פעמים ולא עניתם!!!" בטלפון שלי לא היתה אף שיחה, בטלפון של בעלי זו היתה הראשונה
מי שהתקשר הרבה פעמים היה אנחנו
השיחה המשיכה "יקירתי, נתקדם? אז התיקון יעלה לכם 650 ש"ח על סוללה חדשה ומנוע חדש"
אני "רגע, זה לא באחריות?"
היא "מה פתאום???"
אני "אז על מה האחריות בעצם?"
היא "לא על מנוע, לא על סוללה, לא על שברים, לא על קורוזיה, לא ולא ולא...."
אני "אז על מה כן?"
אין תשובה
אני "טוב אז למי אני משלמת?"
היא "כשיגיע מתיקון תשלמי 750 ש"ח"
אני "מה 750??? אמרת 650!"
היא "מה פתאום? רק הסוללה והמנוע יחד זה 750, המיכל מים נקיים והמיכל מים מלוכלכים יחד 1200!!!"
אני "תגידי, את ממציאה עלי עוד ועוד? ב-1400 אני יכולה לקנות מכשיר חדש! מחברה מתחרה!"
היא "אז מה לעשות? המיכל מים נקיים מלא באבנית!!! זה הסיבה לבעיה, אה, גם במיכל מים מלוכלכים יש על המגעים קורוזיה!!! זו גם הבעיה והשאר כי זה גם הבעיה"
הייתי בהלם!
אמרתי לה "מים נקיים לא רוצה, לגבי מים מלוכלכים, תני לי לבדוק (הוצאה של 950 בערב חג??? ועל מה?) תחזרי אלי עוד רבע שעה ואתן לך תשובה"
לא חזרה אלי עד היום
ואני חזרתי לטלפונים לחברה ולהשארת הודעות נואשות
ביום חמישי בבוקר אני מקבלת הודעה שהמכשיר חזר מתיקון!
לא נתתי אישור על התיקונים, איך זה? מבררת עם בעל חנות המסירה הוא מעדכן אותי שהחשבונית על סך 950 ש"ח!!!! הייתי בהלם!
אמרתי לו שהם שמו לי מיכל חדש ללא רשותי כשהוא שמע את הסכום על המיכל הוא כמעט התעלף איתי 300 על מיכל מים מפלסטיק...
הוא התקשר אליהם צרחתי עליהם, בסוף אחרי הרבה אסרטיביות מצידי, שילמתי 750ש"ח ושמחתי לי
אז השמחה היתה מוקדמת
על השימוש הראשון-התקלה לא תוקנה!!! הוצאתי 750 ש"ח על כלום!!!
התקשרתי אליהם אחרי ר"ה ומתברר שעשו "גשר" מחר אני שולחת אותו שוב לתיקון

מישהי נתקלה בהתנהלות הזו? מה עושים? יש מה לפנות לפורום הגנה לצרכן"?
פריקת תסכול בעיקר, נועד למי שחווה על בשרו

ראיתי אותו, את הרוע, הסתכלתי לו בלבן של העיניים. תמיד הוא מסתתר, מתגנב בשולי דרכים, קשה לראות אותו.
איך הוא מסתתר אתם שואלים? מאחורי רוע בולט. מפנה את המבט שלכם לרוע גדול, לאכזריות המוחלטת, כך לא תראו את הרוע הקרוב אליכם, האנושי. מספר על חטופים מזי רעב, מדבר על טבח המוני באפריקה, העיקר שלא תראו אותו, לא תשימו לב כמה הוא קרוב.

כולנו נתקלים בו בימי חיינו, כשהמסכה נופלת לרגע והרוע מציץ מן החרכים, זה יכול להיות השכן שבונה, בעל הרכב מהבניין הסמוך, אפילו האברך החייכן מבית הכנסת. גם אני לא ראיתי את זה בא, חיפשתי את הרוע במקומות הגדולים, הוא דווקא נראה לי בסדר, כובע מהוקצע, מהנהן בנימוס בחדר המדרגות.

יום אחד נתקלתי בו, יום אחד לא בא לו בטוב משהו שעשיתי, הוא ביקש ממני לוותר, למחול על דבר זה או אחר, ואני סירבתי, אז גיליתי מהו רוע. אתם חושבים שהוא התפרץ ברחוב? אתם כל כך טועים. הוא לא מפלצת, לא צ'חצ'ח מהמעברות, הוא מנומס עם נעלי אלגנט, אבל הוא רע. פתאום שמעתי ריכולים מאחרי הגב, הפסקתי לקבל עליות בבית הכנסת, אנשים המשיכו לדבר איתי, ברור, בעיקר הוא המשיך, אבל מה אפשר לעשות, הם לא ידעו שאני כזה, נו, חסר מידות כרוני.

לא התכוונתי לעשות משהו רע רק עמדתי על זכויותיי, אבל כולם השתכנעו שאני מושחת, רע מעללים, ככה עובד רוע.

הבוסית היא אישה מקסימה, מה זה מקסימה. היא תשלח עוגות ללידה, זה חשוב, היא מתרגשת איתי, רוע? היא? הצחקתם. היא עוזרת למשפחות נזקקות, מתנדבת ביד שרה, מפרישה חלה כל יום שישי, שילוב של שרה שנירר וחנה סנש בגוף אחד. נשמה גבוהה שירדה לעולם בערב שבת בין השמשות. זה אמיתי, עד שנמאס לה מעובדת.

היא מעולם לא פיטרה עובדת, זה לא מכבד ולא מכובד, הם כמו משפחה. אה, זה גם דורש פיצויים, וזה הרבה כסף. חוץ מזה, כדי לפטר צריך סיבה, זה שמתחשק לה להעסיק מישהי במקומה זה לא עילה לפטר עובדת מוצלחת, היא לא בעלי החברה, היא בקושי מנהלת. אז למה לפטר? אפשר להראות לה את הדלת, בנימוס כמובן.

יום אחד תגלה העובדת קיצוץ מינורי, אין ברירה חלוקה מחדש של תחומי התפקיד, ואז יום ועוד יום ועוד יום, הכל בחיוך, באהבה, בין התנדבות כאן למעשה חסד שם, והעובדת נשארת בלי תפקיד. לא פיטרו אותה רחמנא ליצלן, פשוט אין לה מה לעשות. עוד רגע ימצאו לך תפקיד, בינתיים חכי.

ואז, כשהעובדת עוזבת, היא לא מבינה למה היא לא רוצה מסיבת פרידה, איזו כפיות טובה, למה לעזוב ככה איפה הנימוס?

לא כתבתי את זה בשביל הרעים, הם לא יבינו מה אני רוצה, יגחכו עם כולם, יתחברו לסבל, לעולם לא יקשרו את זה לעצמם. הם? רעים? בחיים לא. זה נועד אליכם, ההמון. אלו ששותקים כשנעשה לחבר לספסל רצח אופי, אלו ששותקות כשהבוסית משפילה חברה. אתם מפחדים, לא רוצים שזה יגיע אליכם, אתן לא רוצות להסתכסך עם המנהלת, אולי אתן הבאות בתור.

יודעים מה, צודקים. לא רוצה לעמוד במקום שלכם, אבל בלילה לפני השינה, קחו איתכם את משא הבושה. הייתם שם ושתקתם. זו הבושה שלכם.
שיתוף - לביקורת קפה של אפטר
הבטחנו שנשב ונדבר כשכל זה יגמר.

רועי הבטיח שסיגריות עליו ועידו הכריז פק"ל קפה. בין היתקלות אחת לשנייה, כשהיינו גמורים מקילומטרים על משקלים תומר הבטיח שהוא ייקח אותנו עם הארבע על ארבע של אבא שלו עד לחורשה הקבועה בהרי ירושלים, ואני, כשכבר מיצינו את כל המורלים הבטחתי להביא גיטרה, ושירים אל תוך הלילה.

אז באתי. סיגריות בכיס, הגיטרה על הגב ותרמוס קפה ביד, הרי ירושלים סביבי. תומר כבר הגיע, חייך חיוך בחצי פה וטפח על ידית המושב בידו השמאלית 'ארבע על ארבע, הא?' לא חייכתי.

רועי כבר מזמן לא מעשן, והקפה שלי לא דומה לזה של עידו, והגעתי ברגל בכלל.
מחפש פינה לשבת, ההר זרוע אבנים.
רועי ועידו כבר פה ממזמן.
לרגע אני תוהה לעצמי אם הרצל היה ממשיך לנסות להקים מדינה אם היה יודע שבהר על שמו יהיו קבורים כל כך הרבה צעירים לנצח...
תומר מתגלגל עוד קצת קדימה מכוון עם הג'ויסטיק קרוב אלי.
אני מתיישב על האדמה ושותק.
הבטחנו לדבר כשהכל יגמר.
עידו ורועי שותקים כבר שנתיים.
אני מוזג בשקט שתי כוסות קפה, לי ולתומר.
אני מחזיק לו את הכוס ומקרב לו את הקש לפה.
שנינו שותקים.
הערב יורד,
תומר מתגלגל לכיוון החניה, חייב לחזור לשיקום.
הגיטרה עדיין על הגב,
ובמקום לשיר, אני בוכה אל תוך הלילה.

נכתב בהשראת משפט שאמר רב סרן דובי יודקין בראיון 'כדי לשבת עם חברים אני צריך ללכת להר הרצל'

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה